"קרדיט ברק שרעבי חובה!!"; הכאוס של ארגוני ההצלה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"קרדיט ברק שרעבי חובה!!"; הכאוס של ארגוני ההצלה

המצב הביטחוני העגום הפך את ארגוני ההצלה לשחקן מרכזי בזירות הפיגוע ■ הם ממומנים מתרומות, מגיעים ראשונים ועושים עבודת קודש - אבל לעתים גם מקשים על השליטה באירוע

24תגובות

לאחר רצח הנערה הילי סובול, לפני כחודש בתל אביב, נפוץ ברשתות החברתיות סיפורו של ברק שרעבי, מתנדב בזק"א (זיהוי קורבנות אסון). שרעבי הפיץ בקבוצות ווטסאפ שונות סרטון שבה מקבלת אמה של סובול את הבשורה על מותה בתה, וכתב: "קרדיט ברק שרעבי חובה!!".

עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון דיווח על כך בחשבון הטוויטר שלו. לאחר מכן לוינסון צייץ כי יו"ר זק"א, יהודה משי זהב, התקשר אליו והסביר לו ששרעבי הוא מתנדב של ארגון זק"א תל אביב ולא של זק"א. בתגובה, ארגון זק"א הארצי צייץ: "מתנדב של ארגון החיקוי, זק"א תל אביב. באמת בושה וחרפה".

איחוד הצלה בזירות פיגועים
איחוד הצלה

את ארגון זק"א כמעט כולם מכירים - מתנדבים חרדים רכובים על אופנועים שתפקידם לדאוג לפינוי הגופות, איסוף האיברים ושטיפת כתמי הדם. לדברי משי זהב, הארגון הוא פרויקט חלוצי יוצא דופן: הוא הוקם לפני 27 שנה ומונה כיום 300 מתנדבים; מערכת הביטחון מכירה בו כארגון מסייע בשעת חירום.

מפקד זק"א תל אביב, חיים נוגלבלט, מספר סיפור קצת אחר. לדבריו, זק"א תל אביב הוקם ב-1994, לאחר הפיגוע בקו 5 בתל אביב, אבל היה הראשון שעסק בפינוי גופות. נוגלבלט, שהוא גם בעל דרגה של סגן ניצב (בהתנדבות) במשטרה, מבהיר שהמקרה של שרעבי טופל בחומרה. "הוא הושעה מתפקידו עד הודעה חדשה", הוא אומר, "זה נעשה בהליך משטרתי. אנחנו מאוד מקפידים על דברים כאלה, ומבחינתנו זה אירוע חריג. הוא בחור צעיר שהצטער על מה שעשה, והסביר שזה נעשה ברגע של חולשה. הוא ראה שכולם מסביב מצלמים, מצטלמים ומעבירים תמונות, ונפל לרגע שכזה".

המתיחות בין זק"א הארצי לזק"א תל אביב פוגעת לעתים גם במטרות של הארגונים. לדברי מקור המכיר את שני הצדדים, זק"א תל אביב ביקש בעבר למנוע פגישה של אנשי זק"א עם בכיר בשלטון המקומי, לצורך גיוס תרומות. "לא ביקשנו למנוע פגישה, ביקשנו להיות שותפים", מבהיר נוגלבלט, "אם יש תקציבים, אני רוצה להיות שותף. במקרה אחר, השלטון המקומי רצה לתת את אות השלטון המקומי לזק"א, מאחורי גבי. יכולתי ברגע לדאוג לכך שמשי זהב לא יקבל את הפרס. אבל, מה אמרתי - בוא שנינו נקבל. כך יצא באמת ששמעון פרס, אז הנשיא, העניק את הפרס לשני הארגונים. צריך להבין שאלה שני ארגונים שונים. אף אחד לא מייצג את השני. אנחנו כמו שני בתי חולים שונים, זה הכל".

מדוע שלא תתאחדו עם זק"א הארצי?

נוגלבלט: "אנחנו באוריינטציה משטרתית יותר. רק לפני 15 שנה הסכים זק"א הארצי לחבור למשטרה, ולעומת זאת אנחנו משתפים עמה פעולה כבר משנות ה–90. בכלל, אנחנו יחידה עצמאית, עם שיטות עבודה שונות. אנחנו קטנים יותר, 200 מתנדבים שמכסים את כל גוש דן, ופועלים בסגנון אחר - לא תראה אותנו מתראיינים ולא תראה אותנו בתוכנית טלוויזיה. נכון, אולי יש מתיחויות לפעמים עם זק"א, אבל אנחנו לא ברוגז אתם".

בתגובה אומר משי זהב כי "אין הבדל בין זק"א תל אביב לזק"א. לכולנו אותה מטרה. הם רוכבים על הגב שלנו מבחינה תקציבית, אבל אנחנו בסך הכל משפחה אחת".

אלי בין, מנכ"ל מד"א
עופר וקנין

מרוב מסייעים אי אפשר 
לראות את הפצוע

המעשה של ברק שרעבי חשף לא רק את עצם קיומו של ארגון בשם זק"א תל אביב, אלא גם את התככים והמתחים הקיימים בין ארגוני ההצלה והארגונים האחרים המגיעים לזירות פיגועים או תאונות דרכים. זק"א תל אביב וזק"א ישראל אינם היחידים. בכל הנוגע למתן עזרה ראשונה הגוף הגדול והמוכר בישראל הוא מגן דוד אדום (מד"א), אבל קיים גם ארגון איחוד הצלה שבשנים האחרונות קיבל ממשרד הבריאות הכרה רשמית כארגון הצלה המסייע לנפגעים ונענה לקריאות מצוקה. מלבד זאת, קיימים בשטח כמה ארגונים קטנים. הבולטים שבהם הם הצלה יו"ש הפועל ביהודה ושומרון, והצלה גוש דן הפועל באזור המרכז. שניהם אמנם מסונפים למד"א, אבל פועלים באופן עצמאי.

מעבר לכך, זק"א של משי זהב הוא לא רק ארגון שאוסף גופות. לדבריו, אם מתנדבי זק"א מגיעים ראשונים לאירוע, וזה קורה פעמים לא מעטות, הם נותנים עזרה ראשונה לפצועים עד שמגיעים הכוחות האחרים. "אנחנו המצאנו את עניין האופנועים ובזכותנו לכל הארגונים האחרים יש אופנועים", אומר משי זהב. "לפי הכללים, מתנדב של זק"א חייב להיות בוגר קורס עזרה ראשונה. מתנדב שלנו מגיע לזירה ומיד מדווח למד"א על המצב. אחר כך עוסקים בפינוי הגופות".

ואולם, מספרם הרב של המתנדבים בשטח לא תמיד מסייע. לזירת תאונת הדרכים שאירעה באחרונה בקו 402, שבה נהרגו שישה נוסעי אוטובוס, כולם חרדים, הגיעו עשרות מתנדבי הצלה מכמה ארגונים, בעיקר ממד"א ומארגון איחוד הצלה. באחת התמונות נראים המתנדבים עומדים ליד האוטובוס בחוסר מעש. "כולם באו לשם, בלי תיאום, בזמן שרק למעט מהם היה מה לעשות", אומר מקור. "כבר יש לזה סלנג — אירוע רב מטפלים. אבל זה לא מצחיק, כי עודף אנשים שמגיע לאירוע יוצר בלגן ומקשה על השליטה בכוחות".

לפני ארבעה חודשים אירע בסמוך לבית אריה, התנחלות הסמוכה לקו הירוק, פיגוע דריסה שבו נפצעו ארבעה חיילים. הראשון שהגיע לאירוע היה ראש המועצה המקומית, אבי נעים, המכהן גם כראש אגף חירום והצלה במרכז לשלטון מקומי. "הבנתי שאני ראשון, מיד התחלתי לטפל בפצועים", משחזר נעים, שהיה חובש קרבי בעת שירותו בצה"ל. "אז הגיעו אנשי איחוד הצלה מאזור מודיעין ולאחר מכן אנשי מד"א. ראיתי שבשטח מתחיל בלגן. לא היה ברור מי כפוף למי ונוצרה אנדרלמוסיה. דברים כאלה קורים גם במקרים אחרים. מתנדבים מארגונים שונים שמגיעים לאותו מקום ובאותו הזמן, ומתחילים ויכוחים מי הבוס".

ירח טוקר, יועצו של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת משה גפני, היה אחד ממקימי איחוד הצלה לאחר שהתנדב במד"א ובארגוני הצלה שונים. "מצד אחד, התחרות שיפרה מאוד את המצב", הוא אומר. "מתנדבים מארגונים חדשים מצליחים להגיע מהר יותר, לפני האמבולנסים של מד"א, כדי להגיש עזרה. מצד אחר, עודף מסייעים בזירה יוצר תחושת כאוס שעלולה להזיק. רק באחרונה מתנדב של אחד מארגוני ההצלה פגע בילדים מכיוון שנסע במהירות לאירוע בשער שכם בירושלים. המתנדבים גם עוצרים כלי רכב פרטיים על איי התנועה. יש למד"א הרבה מאוד טענות על ארגוני ההצלה, והם צודקים". טוקר מוסיף: "קיימת בעיה גם בהתנהלות התקשורתית. לא נעים לגלות אבל בעבר, בפיגועים הקשים, היו קרבות בתקשורת מי שולח את התמונות. אפשר לומר 'למה בכלל הם צריכים את זה? אלה אנשים צדיקים, שלא זקוקים לפרסום'. אבל ככל שארגון מתרחב אתה רוצה להגדיל את האפשרויות שלו - לתת למתנדב אופנוע, לקנות מכשיר החייאה. אלה דברים שעולים כסף. יש עלויות וזה מצריך תרומות. כאן נכנס העניין של דעת הקהל והרצון בפרסום".

זק"א, כפי שאפשר להבין, הוא אחד הארגונים שאוהבים פרסום ודואגים כל הזמן לתדמית חיובית. ברשתות החברתיות, לדוגמה, היה אפשר לראות באחרונה מודעת דרושים לניהול מדיה חברתית עבור זק"א. חלק מהדרישות היו ידע בעריכת וידיאו, "סרטונים קצרים ומגניבים", לפי המודעה. לדברי משי זהב, אין בכך שום פסול. "אני לא צריך להתנצל בפני אף אחד, יש דברים שאנחנו צריכים להפיק, לצרכים שלנו, וזה לא פוגע בכבוד המת", הוא אומר.

"למה אין איחוד? כי כל אחד 
רוצה להיות המפקד"

התהפכות אוטובוס אגד בכביש 1
עזריאל שניצר

בשל המתנדבים הרבים בשטח, גדל מספר התמונות המופצות. בד בבד גדל הסיכוי להפצת תמונות שלעתים אינן מכבדות, בלשון המעטה, את פרטיותם של הפצועים או את כבוד המת. כך, באירועים שהתרחשו בחודשים האחרונים, תמונות של פצועים שנשלחו מארגוני הצלה הגיעו לרשתות החברתיות ולווטסאפ. יש טוענים שהפצת תמונות גם גורמות נזק פוליטי ותדמיתי לישראל. כך לדוגמה, השבוע הפיצה שמרית מאיר, עורכת האתר בערבית אל־מסדר, תמונה מאירוע של פיגוע שהגיעה מארגון הצלה יו"ש. "בכל מקום. אפקטיבי יותר מכל ההסתה יחד. קרדיט: הצלה יו״ש", כתבה מאיר בהתייחסה לתמונות של גופות מחבלים שמקורן בארגון והופצו בידי אתרים פלסטיניים.

ארגון יו"ש הצלה הוקם ב–2002, ימי האינתיפאדה השנייה, על ידי קציני הביטחון בהתנחלויות. מנהל הארגון, חנן מלכה, אומר כי כיום הוא מונה 400 מתנדבים, העובדים בכפיפות למד"א. עם זאת, הארגון רשום כעמותה ושומר על מעמדו העצמאי. הביקורת שהעלתה מאיר מוכרת על ידי פעילים ומתנדבים בארגונים השונים. "הצלה יו"ש הוא ארגון קטן שמתמקד במצלם בשטח ופחות בהגשת טיפול רפואי", אומר מקור באחד מארגוני ההצלה. "הם מפרסמים תמונות שאחרים לא מרשים לעצמם לפרסם - פצועים או גופות של מחבלים. הדיווחים שלהם גם מוטים פוליטית. לדוגמה, בהודעות שלהם הם מיד קובעים שמדובר במחבל, על אף שהההחלטה בעניין נמצאת בסמכות המשטרה או הצבא".

מלכה דוחה את הדברים. "כארגון אנחנו מתנגדים להפצת תמונות", הוא אומר. "אם מישהו עשה את זה באופן פרטי - יש דרכים לטפל בו. המדיניות שלנו היא לא להפיץ חומרים משטח האירוע. אנחנו צריכים לתעד את האירועים כדי ללמוד אותם, אבל לא כדי להפיץ את התמונות. ממה שאני מבין, אם קורה, באופן כללי, שמישהו מפיץ תמונה עם קרדיט לארגון מסוים, זה דווקא כי מערכות התקשורת דורשות שיהיה קרדיט, מסיבות משפטיות שלהן. לגבי הטענה על אופן הדיווח - באופן רשמי, זה נכון. כוחות הביטחון הם שמגדירים את אופי האירוע. אבל מה אתה אמור לעשות כשעד ראייה זיהה בדיוק מה קרה?"

אתם עורכים בדיקות יזומות בנוגע להפצת תמונות?

מלכה: "לא. אם מגיעות אלי תלונות, אני בודק. פעם אחת הגיעה תלונה ספציפית, ובדקנו את המקרה. בדיקות יזומות אנחנו לא עושים".

גם מלכה ער למספרם הרב של ארגוני ההצלה. "למה אין איחוד? זו תכונה בישראל, כל אחד רוצה להיות המפקד ואף אחד לא רוצה להיות מספר שתיים", הוא אומר. "אין בעיה שיהיו הרבה ארגונים, אבל צריך מישהו אחד שיתכלל את כולם, ודאי ברמה המבצעית. היו מקרים שבהם הגיעו הרבה אנשים לאירוע, ולא יהיה גוף אחד שינהל את כולם. סתם היה עודף של כוחות. בשביל זה יש מדינה, שתכתיב כללים. הרי כאשר שני פראמדיקים נפגשים בזירה, יכול להתפתח ביניהם ויכוח מקצועי".

יהודה משי זהב
טלי מאייר

חלק מתחושת הבלבול נובעת מכך שמתנדבים עוברים מארגון לארגון. למשל, באיחוד הצלה יש 3,000 מתנדבים, אבל לפחות מחציתם רשומים גם כמתנדבים במד"א — וחלק מהם מתנדבים גם בזק"א. כך נוצרים מצבים אבסורדיים. לדוגמה, לתאונה שהתרחשה באילת לפני כשלוש שנים, בסמוך למלון הנסיכה, הוזנקה ניידת טיפול נמרץ של מד"א. מאחורי האמבולנס שעט כלי רכב פרטי ובו מתנדבי איחוד הצלה, שהאזינו לרשת הקשר של מד"א. צוות האמבולנס של מד"א שהגיע לתאונה נאלץ לקבוע את מותו של האדם שנפגע. לפתע ראו אנשי הצוות את מתנדבי איחוד הצלה מחליפים את הווסטים שלהם לווסטים של זק"א, ומתחילים לטפל בנפגע בכל הקשור לכבוד המת.

דוגמה נוספת: בתאונות דרכים שאירעה לפני שנתיים בטבריה נהרגו שבעה בני משפחה אחת. לתוכנית הבוקר בערוץ 10 התראיין כונן מד"א שהגיע ראשון לאירוע, אבל אותו אדם התראיין אחר הצהריים, בתוכניתו של רפי רשף, הפעם ככונן זק"א שהגיע ראשון. "מקרה כמו זה שהתרחש באילת נשמע מקאברי", אומר גורם באיחוד הצלה, "אבל צריך לזכור שבמגזר החרדים אנשים רוצים מאוד להתנדב. זה עניין חברתי, שהוא חלק מהתרבות. נוצרות חברויות מזירות ההתנדבות השונות, והרבה פעמים אנשים מאותם מעגלים נפגשים בזירות הפיגוע".

איחוד הצלה נוסד ב-2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה. הארגון הוקם כניסיון לאחד 16 קבוצות שונות שפעלו בישראל, בעיקר של חרדים, כקבוצות בלתי פורמליות של מתנדבי מד"א. עם זאת, כל קבוצה היתה רשומה בעמותה נפרדת. "במלחמה הם ראו שיש אירועים שונים, אבל הארגונים אינם מתקשרים זה עם זה", מסביר מוטי אלמליח, ראש מנהל אגף דוברות והסברה בארגון. "נוצרה הבנה שאם יאחדו כוחות, יהיה קשר טוב יותר. כיום אנחנו ארגון גדול שמוכר על ידי משרד הבריאות, ויש לנו אישור להכשיר נהגי אמבולנס וחובשים".

בשנים האחרונות איחוד הצלה הלך וגדל. כיום תקציבו השנתי של הארגון הוא 30 מיליון שקל, רובו מתרומות מחו"ל. בין התורמים ג'יי שוטנשטיין, בעלי אמריקן איגל ואחד התורמים של ראש הממשלה בנימין נתניהו; מייקל דל, בעל חברת המחשבים דל; ומשפחת גינדי, הבעלים של חברת סנצ'ורי 21. בישראל תורמת לארגון חברת הראל, שלה אינטרס בענף הבריאות, כאחת השחקניות הגדולות בתחום ביטוחי הבריאות. העוגן הכלכלי של העמותה היא קרן ישראלייף, שהקים אלי ביר, אשר עלה לישראל מארה"ב. ישראלייף תומכת גם בארגוני חילוץ אחרים בישראל. הצמיחה של איחוד הצלה באה לידי ביטוי ברכישת מבנה משרדים בשכונת רוממה בירושלים. בימים אלה משופצת הקומה התחתונה, כדי להרחיב את מוקד החירום. במהלך השנים הצליח הארגון לגייס לשורותיו רופאים בכירים כמתנדבים, וכך גברה יוקרתו. לדוגמה, פרופ' אבי ריביקנד, כירורג בכיר בבית החולים הדסה, עומד בראש אגף הרפואה של הארגון.

היתרון העיקרי שמציגים אנשי איחוד הצלה על פני מד"א הוא זמן ההגעה. בזכות טכנולוגיה חדשה, המבוססת על אפליקציה שפותחה בשיתוף חברת מטריקס, ונמצאת כיום בבעלות חברת סטארט־אפ ירושלמית בשיתוף עם העמותה, המתנדבים יכולים להגיע לאירוע תוך שלוש דקות. עם זאת, איחוד הצלה לא מפנה את הנפגעים לבית החולים. כאן עדיין יש מונופול למד"א, שמקבל כסף על כל פינוי.

למרות המצג של איחוד בין ארגונים שונים שמציג איחוד הצלה, המהלך עדיין לא לגמרי הושלם. יו"ש הצלה, לצד ארגון הצלה גוש דן, הם שניים מ-16 ארגונים שלא נענו למהלך האיחוד הגדול של איחוד הצלה שבוצע ב-2006. בנוסף פועלים בשטח ארגונים כמו הצלה ירושלים, הצלה אשדוד והצלה פתח תקוה, שבהם לא כל הפעילים הסכימו לאיחוד הגדול. חלק מהארגונים האלה עדיין מופיעים ברשם העמותות. לכאורה, אין לכך שום משמעות - מדובר במתנדבים שהם מתנדבי מד"א לכל דבר. אבל בניגוד לאיחוד הצלה, אין להם מוקד ולא אגף רפואה, ולכן הם כלל לא מוכרים על ידי משרד הבריאות כארגון הצלה.

הבעיות צצות, לדברי גורמים במד"א, כאשר עולות תלונות אתיות בנוגע לסוגיות כמו הפצת תמונות. "אני שואל את עצמי אם יש היום מישהו שמתנדב במד"א ויוצא לקריאות עם מד"א, למה הוא צריך לקרוא לעצמו הצלה, כי הוא רוצה לגייס כסף?", שואל מקור. "הצלה ירושלים, הצלה פתח תקוה, הצלה אשדוד - כולם פועלים תחת מד"א. יש כיום 16 ארגוני הצלה שעובדים יד ביד עם מד"א, ואני לא מצליח להבין למה הם צריכים לקרוא לעצמם הצלה במקום פשוט להיות מתנדבי מד"א. כשמגיעות תלונות על הפצת תמונתו, מד"א מנסה להעיר למתנדבים. אבל אז אנשים מאותם הארגונים מנפנפים באמירה 'אנחנו ארגון עצמאי'".

ולמרות זאת, כיום שני הארגונים הגדולים היחידים שמוכרים על ידי משרד הבריאות כארגוני הצלה הם מד"א ואיחוד הצלה. מד"א נחשב לארגון ההצלה הלאומי. הארגון, שהמנכ"ל שלו הוא אלי בין, מונה 13 אלף מתנדבים ועוד כ–2,000 עובדים. תקציבו השנתי 450 מיליון שקל - שליש ממנו תרומות. ההכנסות האחרות נובעות משירותי פינוי אמבולנס ומבנק הדם. למד"א יש 4,000 כוננים, מהם 200 רכובים על אופנועים. מד"א עושה שימוש באופנועים מ-2004 - לפני איחוד הצלה, אך אחרי זק"א שהיו הראשונים בכך. בקרוב צפויים להיכנס לשימוש במד"א עוד 50 אופנועים.

פיגוע דקירה ליד גשר המיתרים
אמיל סלמן

המהלך ההגיוני הוא לאחד בין שני הגופים האלה - איחוד הצלה יתמקד בהגעה מהירה למקום האירוע באופנועים, ואילו מד"א יתמקד בהגעה באמבולנסים ובפינוי הפצועים. בפועל זה לא קורה, וכאמור שני הארגונים מתחרים. גם למד"א יש יכולת של הגעה לאירוע בתוך זמן קצר באמצעות אופנועים ואפליקציה משלו, שפיתח עם מירס עוד ב-2007. לפני חודשיים מד"א אף יצא במסע פרסום חדש לפרויקט "נאמני חיים" - אפליקציה חדשה שבאמצעותה ידווחו מתנדבי מד"א הנמצאים קרוב למוקד אירוע. הפרויקט התפרש על ידי איחוד הצלה, וגם על ידי אחרים, כמהלך שמחקה את המומחיות של ארגון איחוד הצלה. במד"א, מנגד, מסבירים שפרויקט נאמן לחיים נועד רק לסיוע במקרה של דום לב: "הזנקת נאמני חיים מבוצעת על ידי האפליקציה, ואנו קוראים לכל אדם המעוניין להציל חיים ועבר הסמכה מתאימה להוריד אותה".

עד 2014 היתה בין שני הארגונים מלחמת עולם. מד"א התנגד לכך ששיחות למוקד 101 יעברו באופן אוטומטי לאיחוד הצלה. בסופו של דבר, בהסכם פשרה בחסות משרד הבריאות, נקבע ששני הארגונים יעבירו מידע זה לזה, כך שגם איחוד הצלה יוכל לדעת על קריאות המגיעות למוקד 101, אשר ימשיך להיות באחריות מד"א. לאיחוד הצלה יש מוקד משלו, אבל מספרו לא מתפרסם בציבור.

בשנות השיא של המאבק הופיעו בתקשורת סיפורים מביכים זה על זה. אחד המקרים הבולטים אירע בקיץ 2013, שמבחינת הנוער החילוני הוא החופש הגדול ומבחינת החרדים תקופת "בין הזמנים" של החופשה מהישיבות. בזמן שחרדים נפשו בבריכה בקיבוץ נחשונים, יצאה הודעה בקשר הפנימי במד"א על אירוע רב-נפגעים באזור צומת גבעת כוח שליד אלעד. המתנדבים של איחוד הצלה, שמאזינים גם לרשתות מד"א, העריכו שמדובר באירוע אמיתי, יצאו במהירות מהבריכה ומיהרו למקום.

"מי שצותת לקשר לא ידע שזה תרגיל", משחזר גורם המקורב למד"א. "הבעיה היא שמישהו שם הוציא את האירוע הזה כאירוע אמת לעיתונאים. פתאום מגיעים טלפונים מעורכי מהדורות בטלוויזיה בעניין תאונת האוטובוס הגדולה ליד אלעד. זו רק דוגמה אחת, הקיצונית ביותר, לדיווחים שגויים. אבל זה קורה יום יום, מכיוון שמד"א, המלווה את הפצוע מהפינוי ועד בית החולים, נותן את הדיווחים האמיניים ביותר". מקור באיחוד הצלה, שמכיר את הפרטים, אומר: "מד"א ערכו באותו יום תרגיל אירוע רב נפגעים (אר"ן) בלי לעדכן את ארגוני החירום הרשמיים האחרים. מתנדבים באיחוד הצלה, ששמעו על תרחיש של התהפכות אוטובוס, יצאו למקום במטרה להציל חיים. לא פורסמה הודעה רשמית של איחוד הצלה על אירוע רב־נפגעים באותו היום, וככל הנראה עיתונאים למדו על כך מקבוצות הווטסאפ".

לדברי נעים, גם כיום התחרות בין הארגונים מורגשת. "מלחמות האגו הורגות אותנו", אומר נעים. "בהתחלה הכל נבע מרצון טוב, אבל עכשיו הרבה נגוע ביחסי ציבור ובכסף. התחרות היא על מי מגיע ראשון, מצלם ראשון ומדברר ראשון, במקום שיהיה שיתוף פעולה בין הארגונים השונים. בעבר למד"א לא היו אופנועים. הם הכניסו כי זק"א הכניסו. באירועים האחרונים יש תחרות גדולה מאוד - מנכ"ל מד"א מיד עולה לרדיו. יש מאחורי זה גם עניין של כסף, כי שני הארגונים מפעילים מערכי גיוס תרומות בעולם. זה טוב שיש ארגון כמו איחוד הצלה, שמכניס תחרות ובסך הכול פועל מכוונת טובות ורצון לעזור. אבל צריך כל הזמן לזכור את הדברים המהותיים".

בשני הארגונים מדגישים כי הם מתנגדים להפצת תמונות לא ראויות מזירות פיגועים. מקור המקורב לאיחוד הצלה אומר: "ברמת השטח, כולם חברים. אם יש מתיחות בין שני הארגונים זה ברמת ההנהלות והדוברים, הרבה מזה סביב העניין של נראות בתקשורת - מי יהיה ראשון, מי יתפוס יותר נפח - אבל זה לא קיים בשטח. רק תחשוב על זה שכאשר צריכים להעלות פצוע לאלונקה מוכרחים לעזור זה לזה. בשורה התחתונה, כולם פועלים ביחד למען אותה המשימה".

משרד הבריאות: "נפעל נגד 
הפצת תמונות של נפגעים ברשתות"

ממד"א נמסר בתגובה: "בישראל פועלים כ-30 ארגוני הצלה, ואין כל עימות בין מד״א לבין אף אחד מהם. כל העמותות שעוסקות בהגשת עזרה ראשונה פועלות במטרה להעניק מענה ראשוני בשטח, ואילו אנו במד"א גם מעניקים טיפול רפואי ראשוני בשטח וגם מבצעים פינוי של החולה או פצוע לבית חולים, וזאת ללא קשר למועד ההגעה של מי מהכוחות לזירת האירוע. אין ולא היתה בשום שלב תחרות עם גורם כזה או אחר והעבודה בשטח נעשית תמיד בשיתוף פעולה.

אלי ביר, איחוד הצלה
שלמה מוסקוביץ

"הדיווחים על קריאות החירום מועברים באופן שקוף בהתאם לפרמטרים והכללים שנקבעו על ידי משרד הבריאות. כונני כל ארגוני ההצלה מוזנקים במקביל לכוננים וצוותים של מד"א, הכל במטרה להציל חיים. אנו מברכים על כל סיוע של מתנדבים מיומנים שעברו הכשרה מקצועית, ופועלים תחת הנחיות מקצועיות בכפוף לפיקוח משרד הבריאות. עם זאת יודגש כי הכללים נקבעו על ידי משרד הבריאות ואם תהיה אי־הבנה באירוע יתבצע תחקיר סדור יחד עם משרד הבריאות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כיום פועלים אלפי כוננים ומתנדבים במגן דוד אדום ובאיחוד הצלה שלהם יכולת לתת מענה רפואי מיידי במקרי חירום רפואיים. בהתאם למתווה הפעילות שגיבש משרד הבריאות, באירועי חירום רפואיים המצריכים מענה רפואי מיידי, מוזנקים כוננים על ידי מוקד מד"א, והנמצאים בקרבת האירוע המאותרים על ידי מערכת איכון הממוחשבת ללא קשר לשיוכם הארגוני".

בהתייחס לאסדרת הסמכויות אומרים במשרד: "משרד הבריאות פירסם ב–2015 נוהל מפורט, המתבסס על המלצות המועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה, הקובע כללים מוגדרים לפעילות כוחות הצלה רפואיים המגיעים לאירועי חירום. הנוהל מגדיר את סמכויותיו ותפקידיו של מנהל האירוע ואת מדרג הסמכות הרפואית לטיפול בחולה או הנפגע. על פי הנוהל, הרופא מהווה את הסמכות הרפואית הגבוהה ביותר באירוע חירום רפואי, ולאחר מכן פרמדיק, חובש ומגיש עזרה ראשונה. בבירור תלונות המגיעות למשרד על חילוקי דעות בין צוותים שונים או אנשי רפואה שונים, המשרד פועל בהתאם לנוהל זה.

"בעקבות אירועים מהתקופה האחרונה שבהם מידע מזהה (גם אם לא שמי) על חולים ונפגעים התפרסם באמצעי התקשורת או ברשתות החברתיות עוד לפני שהגיע לבני המשפחות, שלחה מנהלת שירותי ההצלה במשרד מכתב לכל ארגוני ההצלה בנושא, שבו הם נדרשו לפעול ולוודא כי כל הגורמים בארגון - עובדים ומתנדבים כאחד, יפעלו לשמור על פרטיותו וכבודו של כל חולה או נפגע בהתאם לנדרש על פי חוק זכויות החולה וחוק ההגנה על פרטיות. המשרד אף הבהיר לארגונים כי יפעל באפס סובלנות במקרים אלה, כולל הגשת תלונות למשטרה ולמשרד המשפטים - הממונה על הגנת המידע. משרד הבריאות רואה בחומרה הפצת תמונות של חולים ונפגעים ברשתות החברתיות, הפוגעים בכבודם ובפרטיותם וינקוט את כל האמצעים הנדרשים בהתאם למדיניות זו למול גורמי האכיפה ורשויות החוק".

תגובת המשטרה: "משטרת ישראל, מתוקף סמכותה בדין ואחריותה על ביטחון הפנים, פוקדת בחירום ובשגרה על הזירות השונות במרחב הציבורי ופועלת בשיתוף פעולה מקצועי ופורה עם כלל גופי החירום וההצלה, לשם הצלת חיים ושמירה על הסדר וביטחון הציבור. ככל שגוף הצלה וחירום פועל לשם הצלת חיים, אנו נאפשר את נגישותו לזירה ואף נייצר ציר תנועה סטרילי לכניסה ופינוי מהיר ממנה, בהתאם לתרגולות והניסיון המצטבר בשטח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#