גלעד נרקיס יודע איך הבנקים יכולים להרוס לכם את החיים. ויש לו כמה טיפים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גלעד נרקיס יודע איך הבנקים יכולים להרוס לכם את החיים. ויש לו כמה טיפים

"הבנקים הם גופים מונופוליסטיים עם כוח בלתי סביר, שקיבלו מהמדינה רישיון להרוויח הרבה מאוד כסף. אני מייעץ ללקוחות לא לתבוע אותם. עדיף להיות יפה ולשתוק"

76תגובות

עו"ד גלעד נרקיס, בעלים של משרד עורכי דין המתמחה בתביעות נגד בנקים, בן 42, נשוי ואב לארבעה

עו"ד נרקיס, מה מעצבן אותך בבנקים?

עורך דין גלעד נרקיס
עופר וקנין

אדם עם חוב של 80 אלף שקל לבנק, שמוצא עצמו אחרי שנה בהוצאה לפועל עם חוב של 200 אלף שקל — זה מה שמעצבן אותי בבנקים.

באמת מעצבן.

האבסורד הוא שזה מותר להם.

מה זאת אומרת מותר?

הכל בחסות החוק. להכפיל ולשלש את החוב. ואם תגיע אתם לבית המשפט, הם יגידו לך "מה אתה רוצה, חתמת על הסכם". תמיד הם אומרים את זה.

וזה נכון?

הומלס, חסר בית
אייל טואג

כן, כי כשלקחת הלוואה חתמת על סעיף שבעצם מאפשר לבנק לעשות כל מה שהוא רוצה. אתם יודעים שלבנקים מותר לגבות ריבית גבוהה פי שניים ואפילו פי שלושה מהשוק האפור?

אתה רציני?

כן, הריבית החריגה בבנק היא 18%, וזה עוד לפני עמלות. בשוק האפור, לעומת זאת, מותר לגבות ריבית של עד 9% בשנה, כולל הכל.

אז תכל'ס אפשר לומר שמשתלם כלכלית לקחת הלוואה בשוק האפור כדי לכסות הלוואה בבנק?

במקרים מסוימים, אם אפשר להגיע עם הבנק לפשרה לשלם ולסגור את החוב, אז כן, זה עדיף. רק צריך לוודא שאת ההלוואה החדשה לוקחים בריבית סבירה.

תן עוד דוגמה.

היתה לי לקוחה, כיום היא עורכת דין, שהחשבון שלה התנהל תמיד למופת. פעם אחת, בזמן שהיא למדה לבחינות הלשכה, היא לא עמדה בהלוואה מסוימת. מכתב ההתראה ששלח הבנק לא הגיע אליה בכלל, ובינתיים הבנק דיווח עליה לחברת BDI, שמספקת מידע עסקי. בסך הכל היה לה חוב קטן של 20 אלף שקל שכבר נסגר, אבל עד היום היא לא יכולה לקחת הלוואות או משכנתאות באף מקום.

מה ההסבר לזה?

ברגע שיש לה את הכתם הזה של BDI, אף בנק לא מוכן לתת לה אשראי. כבר שנתיים אני בתכתובות עם הבנק ואני פשוט לא מצליח להוציא אותה מזה. הרבה אנשים עוברים לפעמים תקופות כלכליות קשות, זה יכול להיגרם מאירוע טראומטי, מחלה או גירושים, לא חסרות סיבות. בעולם נורמלי אפשר היה ללכת לבנק אחר, אפילו לחשוף ולספר על התקלה הרגעית. הרי זה לא אדם שפסול לחלוטין מקבלת אשראי. הבעיה היא שכשאין תחרות אתה חסום: אם הסתכסכת עם סניף אחד - מערכת הבנקאות מוחקת אותך. אתה לא תוכל לקחת משכנתא, גם אם אתה צודק.

אתה נתקל בהרבה מקרים כאלה?

מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח
עופר וקנין

ודאי, זה קורה, למשל, בחשבונות של חיילים שנשאר בהם חוב קטן שהתנפח והחשבון נהפך ל"לא פעיל". הבנקים יכירו בחוב הזה כחוב אבוד וידווחו על בעל החשבון ל–BDI, ומאותו רגע מערכת הבנקאות תיחסם בפניו. הוא לא יוכל לקחת משכנתא, הוא ייפסל כבר בשיחת הטלפון הראשונה. מדברים על תעודת זהות בנקאית, אבל זה דבר חיובי בארה"ב, כי יש שם תחרות אמיתית.

ואם אתה תובע את הבנק בבית המשפט?

מה כבר השופט יכול לעשות, הרי יש עיקרון על של "חוזים צריך לקיים".

חוזים באמת צריך לקיים.

אף על פי שנותנים משקל לחוזה, צריך להביא בחשבון שבזמן אמת אף אחד לא באמת קורא את הסכמי ההלוואה ולא מבין על מה הוא חותם, ובכל מקרה למי שלוקח הלוואה אין שום דרך לשנות סעיפים משפטיים. כך שלמעשה אין כאן שני צדדים שווים שמתקשרים בהסכם אלא מערכת כוחות שבה צד אחד מכתיב לשני את רצונו, ומצופה מבית המשפט, כפי שאכן קורה לעתים, לתת על כך את הדעת.

השלם את המשפט: הבנקים הם...

גופים מונופוליסטיים עם כוח בלתי סביר שקיבלו מהמדינה רישיון להרוויח הרבה מאוד כסף. הם פועלים לפי אינטרסים משלהם ולאו דווקא מטעמים ענייניים. בישראל אין תחרות אמיתית בין הבנקים, זה זלזול באינטליגנציה להגיד אחרת.

כאשר יחסי הכוח הם לא הוגנים כמו שאתה מתאר, אולי עדיף במקום לתבוע אותם לסגור את החוב בפשרה? למה לבזבז כסף על בתי משפט ועורכי דין?

בטח, אני מתחנן לפשרות, הלקוחות שלי רוצים את זה, 90% מהם משוועים לשלם את החובות ולהמשיך בחייהם, אבל הבנקים אטומים.

למה הם לא רוצים להתפשר?

כי אין להם מה להפסיד. זה בכלל לא מעניין אותם. יש פעמים שאני מסביר לעורכי הדין של הבנק שהלקוח רוצה לשלם, אבל הוא על סף פשיטת רגל, ואני מקבל מהם תשובות כמו "אז נחכה עשר שנים ואז נטיל עיקולים". זה לא באמת מזיז לבנק או לפקידים, הם לא משלמים על זה באופן אישי. הם רואים שהלקוח בוכה והוא מסכן, הרי כל חוב כזה הוא עולם שלם.

באופן אישי?

כן, מאחורי כל חייב כזה יש משפחה שלמה שקרסה, לפעמים זה מוביל לגירושים, זה הורס את האני העצמי של אותו אדם, הוא מתחיל להאמין שהוא אדם לא חיובי. שופט מחוזי אמר לי פעם שאני צריך להסביר ללקוחות שלי שהבנקים תמיד אפטיים. גם כשהם מפסידים, זה לא מזיז להם.

אז אפילו השופטים מבינים שיחסי כוחות לא שווים, שאנחנו עומדים מול גוף שכמעט אין מה לעשות נגדו?

בנק הפועלים בגבעה הצרפתית, ירושלים
אוליבייה פיטוסי

בדיוק. האמת היא שבמרבית המקרים אני מייעץ ללקוחות לא לתבוע את הבנק. מכיוון שאין תחרות ויש מונופול שאני לא יודע איך הוא ישתנה, ההמלצה למגינת לבי היא לא לתבוע. זה לא צריך להיות ככה. במערכת תקינה כשאדם צודק צריכה להיות לו תרופה.

לא לתבוע גם אם הם צודקים?

כן. כי ברגע שלקוח תובע, הבנק מיד יסגור לו את מסגרת האשראי. הוא ימצא כל פרצה וכל פינה כדי לבוא אתו חשבון על המהלך הזה.

נקמה?

ברור, לא ימשיכו לעבוד אתו, ובהמשך הוא יקבל הערה שלילית ב–BDI וגם לא יוכל לעבור לבנק אחר.

אז מה אתה ממליץ לעשות?

תהיה יפה ותשתוק. זה אחד מהחוליים של המערכת. לא הגיוני להמליץ ללקוח להיכנס לוויכוח עם בנק בגלל כמה אלפי שקלים, כי החיים שלו יכולים להגיע למקום אחר בגלל זה.

מה לגבי פנייה למפקח על הבנקים?

אפשר, אבל לא יוצא מזה כלום. תנסו לשלוח מכתב תלונה לפיקוח על הבנקים. תכתבו שחזר לכם צ'ק בטעות ושהפקיד לא היה בסדר.

מה יקרה?

תחכו כמה חודשים למכתב של שורה אחת - "העניין בטיפול". עד שמטפלים שם בפנייה, גם אם במקרה הניתוח יצליח - החולה ימות. ללקוח אין יכולת לקבל מבנק ישראל את הסעד המיידי שהוא צריך. ויש כאן עוד בעיה, חמורה יותר. מטרת היסוד של הפיקוח על הבנקים היא לשמור על יציבות הבנקים. אבל איך יכול להיות שהגורם שמפקח עליהם גם אמור לשמור עליהם? צריך שלצד הפיקוח על הבנקים יהיה גורם שידאג ללקוחות.

שר האוצר משה כחלון מנסה לערוך כיום רפורמות במערכת הבנקאות.

כן, אבל צריך לנסות להתחבר גם לבעיה של האזרח הקטן, שלא מבין את הרפורמות הגדולות. חשוב שיהיה פיקוח נוסף על הבנקים ובזמן אמת, כזה שיכול לעזור לאזרח ביום־יום. לכחלון יש יכולת לשנות גם את הדברים הקטנים, שיעזרו לציבור ברמה המיידית.

אפשר להגיד שכעורך דין בחרת לך נישה די בעייתית. איך בכלל הגעת לתחום הזה?

נוחי דנקנר
עופר וקנין

כשהקמתי את המשרד לפני 15 שנה, התחלתי עם תיקים קטנים של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ולאט־לאט התחברתי לנישה הזו של תביעות נגד בנקים. הבנתי שיש כאן תחום לא מספיק מפותח ומקצועי. התחלתי להרצות בנושא הזה, וגם כתבתי ספרים. הנישה הזו מתאימה לאופי שלי, אני מאלה שמעודדים את המפסידים.

איך נראה המשרד שלך כיום?

אנחנו חמישה עורכי דין שמטפלים בכ–100 תיקים, רובם נגד הבנקים. התיק הכי גדול שלנו הוא בהיקף של 100 מיליון שקל, אבל רוב התיקים קטנים בהרבה. חלק גדול מהלקוחות הם אנשים שלא עמדו בתשלומי המשכנתא, יש גם חברות שהבנק סגר להן את ברז האשראי, ותביעות בניירות ערך.

יש תיקים שבהם אתה מייצג בנקים?

לא, אנחנו לא מייצגים אף תאגיד בנקאי. אין הרבה משרדים שמסוגלים לייצג בתביעות נגד בנקים וחברות בנות שלהן. הבנקים כל כך גדולים וחזקים, הם חולשים על כל המשק ועובדים עם הרבה משרדי עורכי דין, כך שבדרך כלל זה יוצר ניגודי עניינים.

אז אם אתה ממליץ ללקוחות לא לתבוע את הבנקים, ממה בדיוק אתה מתפרנס?

זאת באמת בעיה.

מתי בכל זאת תובעים?

בשתי סיטואציות: הראשונה היא כשאין ברירה, אם החזירו לך צ'קים והמקרה שלך אבוד. השנייה — אם אתה עשיר ואתה לא פוחד מהם. מה לעשות שמרבית האוכלוסיה לא במצב הזה ואין לה יכולות להילחם במערכת הבנקאות.

אתה מזהה אצל הבנקים יחס שונה לטייקונים כמו נוחי דנקנר או אליעזר פישמן, שאף על פי שהם לא פרעו חובות ענק הבנקים מרחו את הזמן בנקיטת צעדים משפטיים נגדם?

עורך דין גלעד נרקיס
עופר וקנין

אני לא יודע לגבי שני המקרים הספציפיים האלה, אבל ברור שקשרים אישיים הם הדרך הכי טובה לפתור בעיות עם הבנקים. זה הרבה יותר קל וזה חד־משמעי. היו תיקים שבהם נלחמתי נגד הבנק, ואז התגלה קשר אישי כלשהו של הלקוח — והתיק נסגר.

עם מנכ"ל הבנק?

לא בהכרח, אפילו עם מנהל הסניף. לפעמים זה מגיע לסיטואציות מדהימות. אם יערכו מחקר, יגלו שלקוח רגיל שמגיע לפתוח חשבון בנק ויש לו היכרות עם מנהל הסניף, יקבל תנאים הרבה יותר טובים מהמקובל, כמו מיליונר.

אז ההמלצה הכי טובה שלך היא — עשו לכם חברים בנקאים.

כן, ממש כך. וזאת בדיוק הבעיה: בשביל לשמור על יחסים תקינים עם הבנק, המאמצים האנושיים שאתה צריך להשקיע, למשל, בקשר טוב עם מנהל הסניף, הם בלתי סבירים. נניח שקנית שולחן, הנגר הוא זה שמשקיע בך, כי אתה הלקוח, אתה לא צריך להתחנף אליו. אבל הבנקים רואים את זה הפוך, כאילו שהם עושים לנו טובה. הבנקים מוכרים לנו אשראי ושירותים פיננסיים כמו שהנגר מוכר לנו שולחן, על השירות הזה הם מקבלים מאתנו כסף. באיזו זכות הם לוקחים כסף בחזרה כשיש בעיה?

ההסבר שלנו הוא שבניגוד לנגר, הם מחוברים לחשבון הבנק שלנו.

כן, אבל הם צריכים לשכנע בפעולה הזאת שלהם. הרי שילמנו עמלות במשך שנים, קנינו את המוצר, הם לא יכולים לקנוס אותנו. מערכת היחסים הזו היא בלתי סבירה והגיעה לאן שהיא הגיעה כי אין תחרות, אין אלטרנטיבות, וכמו שזה נראה כרגע גם לא יהיו.

אתה כל הזמן אומר שאין תחרות, אבל בסך הכל נראה שהבנקים רוצים לקוחות, הם משקיעים בקמפיינים פרסומיים.

כולם רוצים לקוחות טובים, שלוקחים הלוואות ומחזירים אותן בזמן. הבעיה מתחילה כשהתקופה לא כל כך פשוטה, אז פתאום אתה מגלה בנק אחר לחלוטין.

האמת שהבנקים לא חייבים לתת לנו הלוואות.

זה נכון, לפי החוק הבנק לא חייב לתת ללקוח אשראי, אבל צריכות להיות גם סנקציות לבנק שלא נותן אשראי מטעמים בלתי סבירים. אם הלקוח הוכיח שהוא בסדר ומסוגל לעמוד באשראי, אין סיבה שהבנק לא ייתן לו הלוואה או קו אשראי. כיום זה נתון לשיקול דעתו של מנהל הסניף. ואתם יודעים מה קורה כשמנהל הסניף מתחלף? זאת עוד דוגמה שממחישה את הבעיה.

מה קורה?

פתאום היחס שקיבלת כלקוח משתנה. פתאום סוגרים לך את הברז, פתאום ההתנהלות משתנה. אין לכם מושג איזה שיעור גבוה מהבעיות והגלגולים לבתי המשפט נובעים מהחלפה של מנהל סניף. זה לא צריך להיות ככה, שמנהל אחד יכול להרים אותי ואחר להפיל אותי, צריכה להיות דרך מסוימת של עבודה שתהיה שוויונית ולפי הכללים.

אז אם מנהל הסניף שלנו מתחלף, אנחנו צריכים לדאוג?

טיפ שאני נותן ללקוח הוא שאם נודע לו שמנהל מתחלף, שינסה לארגן פגישה משולשת — עם המנהל היוצא והנכנס. כשהם יחד בחדר, הדברים נראים אחרת. זה עושה פלאים. אם המנהל הנכנס רוצה לארגן את העבודה מחדש, זה בסדר, אבל הוא צריך לתת זמן היערכות, להתריע מראש, להזמין את הלקוח לפגישה ולראות איך מייצרים את המעבר בצורה חלקה. הוא לא יכול להגיד 'ככה כתוב בחוזה ואלה התנאים', אחרי שבמשך שנים הוא התנהל אחרת. אני לא מבקש טובות או הנחות.

במשפט של נוחי דנקנר נחשפה התנהלות מדהימה: הוא הרים טלפון למנהל בבנק הבינלאומי וביקש אשראי של 15 מיליון שקל לטובת חבר שלו, איתי שטרום. ההון העצמי של שטרום היה 800 אלף שקל והפקידה אמרה לו שאין לו סיכוי לקבל אשראי כל כך גבוה, אבל אחרי השיחה של דנקנר הבנק אישר את האשראי.

קצת קשה לי להתייחס נקודתית למקרה הזה, אבל ברור שברגע שהבנק נוהג שלא על פי המדיניות שלו לגבי אשראי, לא בודק דו"ח עושר ולא מבקש ביטחונות יש פה בעיה, ועל זה בדיוק אני מדבר. השיקולים למי לתת אשראי אינם אחידים, ואנחנו האזרחים חסרי יכולת להתמודד עם זה. הרי אזרח רגיל עובר מסכת ייסורים שלמה.

מה דעתך על החלטת בנק מזרחי טפחות לעצור את האשראי של ענבל אור מיד אחרי המעצר שלה?

זה אבסורד. דווקא כשלקוח נקלע לבעיה הבנק עוצר את האשראי במקום לנהוג באחריות. היה לי לקוח שפורסמה ידיעה עיתונאית אודותיו. מהרגע שהיא התפרסמה, לא משנה שהיא היתה לא נכונה בעליל, הבנק עצר לו את מסגרת האשראי והחזיר צ'קים. היום אין כלי, סנקציה או גורם מפקח שמסוגל להגיד לבנק בזמן אמת שהוא לא התנהל בצורה סבירה. הבנק דואג שהפקידים שלו יהיו מכוסים. למה אין רשימה שמית של פקידים שהתנהלו לא בסדר? למה אפשר לראות רק לקוחות שהם לא בסדר? הרי זה גוף ציבורי ואין סיבה שזה לא יירשם.

חוץ מליצור קשר עם מנהל הבנק, איזה עוד טיפים אתה יכול לתת לנו כלקוחות?

חשוב מאוד לתעד כל שיחה עם הבנק, לרשום את השמות של הפקידים. המשמעות של זה בבית משפט או בוויכוח היא אדירה. ואם רואים שהמצב מתחיל להידרדר, תפתחו עוד חשבון, בבנק אחר, כי אחרי שתסתכסכו עם הבנק, כבר לא תוכלו לפתוח חשבון בבנקים אחרים. יש עוד כל מיני סודות שחשוב לדעת כשמנהלים תביעה משפטית נגד בנק. למשל, בבנק יש תיק לקוח, ואם סיכמתם עם הפקיד משהו בטלפון זה אוטומטית נרשם בתיק שלכם, התיק כולל גם את כל ההתכתבויות הפנימיות של הפקידים לגביכם. הבעיה היא שהתיק אינו שקוף ללקוח. במקרה של סכסוך, לבנק יש סיכום מודפס של כל ההתנהלות מולכם, אבל הוא לעולם לא יחשוף זאת.

אבל זה הרי מסמך פנימי של הבנק.

זה לא מסמך פנימי, זה עוד סלנג שהבנקים הצליחו להשריש. הם לא מדברים על מדיניות הבנק, אלא עלי כלקוח, אז למה אסור לי לדעת מה כתוב שם? אני מבין למה צריך להסתיר סודות מסחריים, אבל אני לא מבין למה הבנק מסתיר את ההתנהלות שלו כלפי כאזרח.

ובית המשפט נותן את זה?

בדרך כלל אחרי ייסורים רבים. במשפט הישראלי אמורים לשחק בקלפים גלויים, אבל זה לא נוגע לבנקים. אני מצפה מהבנק למסור את הסיכום הזה בבית משפט, אבל בדרך כלל הוא מסרב וטוען שמדובר במסמך פנימי. אני צריך לשכנע את בית המשפט לתת צו.

אוקיי, נניח שקיבלת את תיק הלקוח, איך זה אמור לעזור בניהול המשפט?

אני אתן דוגמה. לפני כמה שנים הגיע אלי לקוח שהיתה לו חברה גדולה, וסיפר שביום אחד הבנק החליט להגביל לו את החשבון, תפס את כל המשאיות של העסק והכניס אותו לכינוס נכסים. הסתכלתי בדפי החשבון וראיתי לקוח בלגניסט שחרג מכל מסגרות האשראי. אמרתי לו שאין לו קייס, אבל הוא אמר לי שמנהל הסניף עבד אתו בצורה הזו במשך שנים ונתן לו הרגשה שזה בסדר. הגשנו בקשה לקבל את התיק האישי של הלקוח, וגילינו שבתכתובות בין מנהל הסניף למנהל המרחב, מנהל הסניף כותב עליו שהוא לקוח מצוין ואמין. נכון שמנהל המרחב לא מקבל את זה וקובע להחזיר לו את הצ'קים. אלא שהלקוח עבד מול מנהל הסניף, וקיבל את התחושה שרואים בו לקוח מצוין. כלומר, הלקוח צדק במה שסיפר לי, אבל לא יכולתי להוכיח את זה בבית המשפט בלי התיק האישי שהוסתר על ידי הבנק.

ומה עם החשבון האישי שלך? מנהל הסניף הוא חבר שלך?

התיידדנו, אבל אני לא בטוח שהבנקים כל כך מסמפטים אותי, בעיקר לא אחרי שבית המשפט העליון ביטל את הלכת גויסקי, שהגנה עליהם מפני צ'קים פגומים. אני הבאתי לביטול ההלכה אחרי מאבקים משפטיים ארוכים, ועכשיו הבנקים צריכים לשנות את המדיניות שלהם. זה דרמטי מאוד מבחינתם.

מה בדיוק אמרה ההלכה שבוטלה?

המשמעות המעשית שלה היתה שכאשר בנק מקבל צ'ק עם פגם כלשהו הוא יכול לפרוע אותו, אפילו אם לא היתה עסקה. כלומר, מעמד הבנק היה קודם או עדיף ביחס לרושם הצ'ק. הבנק היה יכול לדרוש את הכסף אף על פי שהלקוח לא קיבל בכלל את התמורה, ואף על פי שיש פגם בצ'ק. לבית המשפט העליון לקח 53 שנה לבטל את ההלכה הזו, במשך השנים הרבה שופטים הביעו תרעומת עליה, אבל זה לא קרה. מעכשיו מעמדו של הבנק לא יהיה עדיף. את התיק הזה, שהתחיל בבית המשפט השלום והסתיים לפני כמה חודשים בבית המשפט העליון, ניהלתי מול בנק לאומי. אחרי הביטול הם הגישו לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף.

איזה בנק הכי אגרסיבי כלפי הלקוחות שלו?

אי אפשר להגיד. זה תלוי. אין אחידות גם לא בתוך הבנק עצמו. הייתי מצפה שלבנק יהיה נוהל ומדיניות לגבי גבייה, אבל בפועל זה אישי מאוד ומשתנה לפי פקיד הגבייה ולפי משרד עורכי הדין והפרקליט שמייצג את הבנק באותו תיק. אני כעורך דין שמייצג לקוחות צריך לשנות את ההתנהלות שלי מול כל בנק, כל פקיד גבייה וכל עורך דין.

מה זאת אומרת אין מדיניות?

אין מדיניות. יצא לכם לבקר במחלקת גבייה בבנק? תלוי שם מסך גדול עם מספרים — כמה כל פקיד הצליח לגבות באותו יום. הם לא רואים את האנשים שמאחוריהם, כי הכל הופך למספרים. הלוח הזה לאו דווקא משקף את המצב האמיתי, אלא איפה אפשר יותר ללחוץ.

תן דוגמה.

נניח שמישהו לקח הלוואה של 100 אלף שקל שתפחה בגלל ריביות וקנסות והגיעה ל–400 אלף שקל. הוא רוצה לשלם את החוב ולחזור לשוק העסקי, אבל היכולת שלו לעשות את זה היא אפסית, כי הבנק רואה את המספרים הגדולים. רק את ה–400 אלף. אם הם היו מסתכלים על האדם, אולי הם היו מסכימים לקבל את הקרן של ה–100 אלף שקל בפריסה כזו או אחרת ולסגור התיק. העובדה שהאדם הזה נמצא בעימות מול הבנק ובהוצאה לפועל במשך שנים לא עוזרת לאף אחד. ואתם יודעים מה הכי נורא? כשאני מגיע לדיון וחוקר את הפקיד בבנק, הוא בכלל לא זוכר את הלקוח. הלקוח חי עם התמונה של הפקיד בראשו שנים — בלילה, בארוחות משפחתיות, בחגים, בכל רגע נתון. לפעמים אני שואל את הפקיד שבא להעיד אם הוא מזהה את הלקוח שיושב בין כולם על ספסלי בית המשפט. הוא מסתכל מסביב ורואים שאין לו מושג במי מדובר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#