ברוכים הבאים לקנאביס ניישן - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברוכים הבאים לקנאביס ניישן

למעט שניים-שלושה סטלנים, אנשי העסקים והחוקרים שהגיעו מרחבי העולם לכנס קנאטק שנערך השבוע בתל אביב משוכנעים שישראל היא המקום שבו הכל קורה

9תגובות

סחי - הגדרה ראשונה: בן אדם שבאופן עקרוני לא נוהג לעשן או לצרוך סמים. הגדרה שנייה: אדם שנוהג לעשן, אלא שבזמן נתון הוא צלול (עיתון "העיר", יולי 2010).

מי שציפה לאווירה של פסטיבל רגאיי בכנס קנאטק שנערך השבוע בתל אביב התאכזב. כדי להגדיר את כנס טכנולוגיות הקנאביס חייבים להשתמש בשם התואר סחים. למעט שניים־שלושה אורחים, שקשה היה לטעות בזהות העלים שמילאו את הסיגריות שהחזיקו בידיהם, את יומו הראשון של הכנס, שנמשך שלושה ימים, גדשו מאות יזמים ואנשי עסקים מישראל ומחו"ל שמפנטזים על ההזדמנויות הכלכליות שמזמן הענף המתפתח.

יותר מכל סיקרנו אותנו אנשי הכספים. אחת לכמה שנים מופיע טרנד בעולם ההשקעות: פעם היו אלה סחורות, אחר כך שווקים מתעוררים, ועכשיו יש מי שבטוחים שהסיפור הגדול הוא קנאביס. כל סטלן מצוי יסביר לכם בין שאכטה לשאכטה מדוע הקנאביס הוא הגידול שיושיע את כלכלת העולם, וכיצד אינטרסים כלכליים אפלים גרמו לכך שהוא מוגדר כסם מסוכן, אף שיש תיעוד לשימוש בו כתרופה בסין כבר לפני 5,000 שנה, שהוא מכיל את כל הפרוטאינים הדרושים להתנהלות תקינה של גוף האדם, ושמזן ה"המפ" אפשר לייצר נייר, חבלים חזקים, מפרשים, בדים, סבון, שמנים, דלק ואפילו בטון. ומדוע לדעתם הוא נהפך למוקצה? רק משום שהממשלות והתאגידים החולשים על השווקים האלה חוששים שיאבדו את פרנסתם.

תמיד חשדתי שהטענות האלה נובעות מניסיונם של המעשנים הכבדים לשכנע את עצמם שמה שהם מכניסים לריאות הוא סופר בריא. בדרך כלל נלוות לכך עוד טרוניות רבות נגד הסיסטם, המטריקס והתאגידים האמריקאיים שמשכנעים אפריקאים מורעבים לשתות קולה ולזלול מקדונלד'ס כדי להעשיר את בנקאי וול סטריט.

צר לנו לבשר כי התגלית הראשונה של הכנס היא שככל שתעשיית הקנאביס תצמח, כך היא תתקשה להימלט מטלפיהם של אותם בנקאים, שעל פי התיאוריה הזאת קברו אותה שנים. קחו לדוגמה את זאק הדסון, דירקטור בחברת האחזקות פרייבט טיר הולדינגס, שהגיע לכנס כדי לבחון אפשרויות השקעה בעבור הפירמה שלו. המומחיות שלו היא מיתוג, ולפני שהצטרף לעולם הקנאביס עבד כאחראי תקשורת בסטארבקס. "קנאביס הוא אחת מהסחורות המועטות שאנשים קונים ואינה ממותגת", מסביר הדסון. "המשימה שלי היא לפתח מותגים שיעצבו את העתיד של תעשיית הקנאביס החוקית - מותגים שייצרו לה לגיטימיות, ירוויחו את האמון של חולים ולקוחות וישנו את הדרך שבה אנשים חושבים על קנאביס. מותגים יכולים לשנות את האופן שבו הצרכנים תופשים את המוצר, כמו שהונדה שינתה הדרך שבה אנשים ראו אופנועים בשנות ה–60".

לא מורכב לגייס כסף להשקעות בתחום?

"יש בתעשייה מחסור חמור בהון. כיום הגיוס קצת יותר קל, אבל עדיין קשה, מה שדי מדהים לאור העובדה שתעשיית הקנאביס העולמית מוערכת ב-200-150 מיליארד דולר. כרגע אנחנו ממוקדים בגיוס כסף, כדי שנוכל להשקיע במותגים סביב העולם. אנחנו הבעלים של יצרנית הקנאביס הרפואי הגדולה בקנדה, טילריי, שמייצאת מוצרים גם לאוסטרליה ולאיחוד האירופי. יש לנו עוד חברה בשם ליפלי - האתר והאפליקציה הגדולים בתחום, שמייצרים תוכן באנגלית, בספרדית ובצרפתית. חברה שלישית שלנו היא מארלי נטורל, המותג הרשמי של בוב מארלי".

השוק של 200 מיליון דולר שאתה מדבר עליו - זה כסף חוקי?

כנס קנאטק. הראשון שיתייחס לקנאביס כאל עסק רציני - ירוויח
אי־אף־פי

"הסכום הזה כולל את השוק החוקי והלא חוקי. אבל כשמדובר בקנאביס אין סיכון שוק: זה מוצר שאנשים יקנו, ואין פה סיכון טכנולוגי או הנדסי כמו בשוק התוכנה. יש רק סיכון רגולטורי. זאת הסיבה לכך שקשה לגייס הון, אבל אם תעשו את זה בדרך חכמה עם צוות מקצועי, יש הזדמנות גדולה להשיג רווחים פיננסיים וחברתיים, לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה רפואית ולצמצם את ההוצאות הממשלתיות על מלחמה בסמים".

"הישראלים יודעים להביא את הכסף לתחום"

ייתכן שבוב מארלי היה מתהפך בקברו למשמע תוכניותיו של האדסון, או לחלופין מושך בכתפיו ולוקח עוד שאכטה. בכל מקרה, אם כבר זורם כסף לתחום, אפשר לסמוך על הישראלים שיהיו בתמונה. צריך לשמוע את ד"ר ג'ו וייז, אמריקאי במקור, שעומד בראש מחלקת הפטנטים בפירמת עורכי הדין הישראלית ברסלר, כדי להבין את עוצמת הטרנד. "אנחנו מעורבים כיום ב–80–90 פטנטים הנוגעים לקנאביס", הוא אומר. "ב–2004 הגשנו את הפטנט הראשון בתחום, וכיום הקצב הוא שניים־ארבעה פטנטים בשבוע, בעיקר בישראל אבל גם בקולורדו. אנחנו מספר אחת בתחום, ובשנה־שנתיים האחרונות היתה בו תאוצה מדהימה. בישראל יש התקדמות בפן הכימי, החקלאי והמחשובי, והישראלים יודעים להביא אליו כסף. אנחנו רואים בכנס הזה סימן לכך שקנאביס נכנס למיינסטרים".

כל הפטנטים רפואיים? מה עם שימושים תעשייתיים?

"יש כיום תחייה של שימוש ב'המפ', שפעם היה משמעותי בתעשייה המערבית. הוא עושה קאמבק, כולל שימוש לטקסטיל ולייצור חבלים. לכן רואים גידול במספר הפטנטים לשימוש לא רפואי של קנאביס".

גם ד"ר נועם צ'חנובסקי, גנטיקאי של צמחים העובד במכון וולקני, לא מתעסק רק בקנאביס לצרכים רפואיים. "12 שנה עסקתי בהשבחה של גידולים שונים, כמו עגבניות, תירס אורז. לפני שנה וחצי התחלתי ללמוד את הקנאביס מהצד הגנטי, ולפני חצי שנה הקמתי חברה שעוסקת בהשבחת צמחי קנאביס לטובת טיפול במחלות ספציפיות. פיתחנו פלטפורמה שמאפשרת למגדל לומר לי 'תכין לי זן שיש בו כך וכך קנבינואידים, שעמיד למחלה כזו ושייתן לי יבול של כך וכך למטר'. אנחנו באים אליו, מטמיעים את הטכנולוגיה שלנו וביחד מפתחים את הזן".

מה היה רע באורז או עגבניות?

"באורז יש חברות ענק שזה מה שהן עושות. הקנאביס לא נחקר בעולם ברמה הזאת. מבחינת העיתוי, ישראל נחשבת למתקדמת במחקר, ויש כאן טכנולוגיות ופיתוחים שאין במדינות אחרות. התחום בתולי, ואפשר להביא מזור למחלות שאין להן פתרונות טובים כיום".

אז מה ההבדל בין עבודה עם אורז לעבודה עם קנאביס?

"שני פרמטרים עיקרייים מבדילים אותו מצמחים אחרים. אחד הוא הרגולציה: אני לא יכול לומר ככה סתם 'אני מגדל כעת עשרה דונם קנאביס'. השני הוא המורכבות של הצמח עצמו, שהוא ייחודי מעצם זה שיש בו זכר ונקבה - ומגדלים רק את הנקבות".

אתה נחשף לסטיגמות?

"לא. כל מי שאני מדבר אתו אומר שיש לזה פוטנציאל אדיר. לא נתקלתי במישהו שמתנגד לתועלת הרפואית שיש בו".

אפשר לעבוד בתעשייה ולהיות נגד תרבות הפנאי שנלווית לצמח?

"אפשר. אצלנו הפוקוס הוא גם בפנאי, אבל לא מתעסקים בזה בארץ, אלא בקולורדו ובמדינות אחרות. עוד מעט תהיה לגליזציה בקנדה. שוק הפנאי גדל במהירות, והצפי הוא שעד 2020 רוב השוק יתבסס על גידול לפנאי ולא על גידול רפואי".

הסבא של הקנאביס בעולם

אני תוהה אם מאחורי דבריו של צ'כנובסקי מסתתר משפט המפתח "אחי, גילינו חומר שחבל לך על הזמן", אבל שום דבר בפניו לא מסגיר זאת, כך שאני עוצר אצל ג'ון ליסט גרין, בריטי שהגיע לכאן כנציג של אתר העוסק בתחום. אני מפריע לו באמצע הג'וינט שהוא חולק עם שותפיו לשולחן, ודי ברור שהוא חושד שאני מנהל אתו שיחה מעושה רק כדי שיציע לי שאכטה, שיטה מוכרת בקרב המעשנים. "פגשתי פה אנשים חשובים יותר ממה שפגשתי בכל ימי חיי. חוקרים, מדענים. זה כנס נהדר", הוא מכריז בכל זאת.

מתי תהיה לגליזציה בבריטניה?

"שכח מזה. בבריטניה יש חברה אחת עם רישיון לשיווק קנאביס, שהיא מונופול בתחום מאז 1998", הוא מסביר ומנפנף אותי כדי לחזור לישיבה שבה הוא שקוע לפני שיגמרו לו את הסיגריה.

מתברר שהשילוב של סטארט־אפ ניישן וקנאביס מסעיר את הדמיון. "כשהתחלנו לדבר על עריכת מחקרים ותצפית, היינו צריכים לבוא לישראל, כי זה המקום שבו הכל קורה", מסבירה לורן סילברמן, שהגיעה לכנס מטעם מכון הבריאות של אורגון, והקימה לפני חצי שנה פירמת ייעוץ בתחום הקנאביס. "זה נכון הן לגבי ניסויים אנושים וכימיים והן לגבי חקלאות וטכנולוגיה. ישראל היא המקום להיות בו. פה נמצא חוד החנית של תעשיית הקנאביס המתפתחת".

ויש השפעה לכך שבישראל זה לא חוקי?

"באורגון יש שוק מוסדר של קנאביס רפואי, בדומה לישראל, אבל מאז 2015 יש גם שוק של שימוש פנאי, וההכנסות מתחום הפנאי תומכות בשוק הרפואי. אני מקווה שבתוך 10–20 שנה ישראל ומדינות אחרות יהפכו את הקנאביס לחוקי. עם ההיסטוריה של האוניברסיטה העברית והמחקרים של פרופ' משולם, כל כך מרגש להיות פה ולראות את כל הדברים מתחברים".

פרופ' רפאל משולם חקר את הרכב הצמח כבר לפני 50 שנה, ולכן אורחי הכנס מכתירים אותו בתואר "הסבא של הקנאביס בעולם". "יש לי בן עם אפליפסיה חמורה", מספרת לנו קתרין ג'ייקובסון, נוירולוגית שנמצאת כאן הן כחוקרת והן מתוך עניין אישי. "הוא שייך ל-30% מהאוכלוסייה שלא מגיבים לטיפולים הרגילים. לפני כמה שנים שמעתי על אב המטפל בבנו בקנאביס, והחלטתי לחקור זאת. בספרות יש עבודות של פרופ' משולם על השפעות השימוש בקנבינואידים בטיפול במבוגרים עם אפילפסיה, שלא מגיבה לטיפול הרגיל. אבל המחקר בתחום הסתיים ב-1980, ולא היה מחקר נוסף לא על מבוגרים ולא על לילדים. אני לא מבינה איך יש לנו את המידע הזה בידיים כבר 30 או 40 שנה ולא קידמו המחקר הזה בישראל".

האם הקנאביס יציל את הערבה?

הראשון שיתייחס לקנאביס כאל עסק רציני ירוויח. "די כבר", מכריזה נועה בראל. "קנאביס הוא צמח מרפא. חלאס להתייחס אליו כאילו זה סם מה זה מסוכן". בראל ושותפתה, דנה מלצר, תושבות מושב חצבה, הגיעו לכנס כנציגות החקלאים בערבה. "כבר כמה שנים אנחנו עוברים משבר קשה בחקלאות בערבה, וכל הזמן מחפשים דברים חדשים להתפתח אתם", מסבירה מלצר. "התחום הזה נראה מבטיח, ויש לנו בערבה הרבה יתרונות גידוליים בעבורו. כרגע התחום מוגבל לכמה מגדלים בארץ, אך ברגע שייפתח נוכל לגדל, ואז המחסום השני יהיה היצוא".

בראל מצטרפת: "אין שום דבר מצחיק בקנאביס. ההומור היחיד בסיפור הזה הוא שזה לא חוקי והעובדה שיש בישראל ביורוקרטיה וחסמי יצוא. מדינות כמו גרמניה וצ'כיה באו לממשלת ישראל ואמרו 'אנחנו לא רוצים להתעסק עם הגידול. הגידול מסבך אותנו. תגדלו לנו את חומר הגלם', ולא נענו. הולנד מייצאת להן אותו כיום, אבל במחירים גבוהים ובאיכות לא טובה. בישראל פשוט זול יותר לגדל אותו מאשר במדינות אחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#