מחקר בשיבא: קיטרודה לא עוזרת לחולים בסוף חייהם - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר בשיבא: קיטרודה לא עוזרת לחולים בסוף חייהם

ד"ר רעיה ליבוביץ'־עמית מהמרכז הרפואי שיבא אספה וסיכמה את התוצאות הקליניות של כל החולים שקיבלו קיטרודה בשיבא עד כה ■ תוצאות המחקר מתפרסמות פה לראשונה

6תגובות

התרופות האימונותרפיות החדשות מציבות דילמות רפואיות לא פשוטות בפני הרופאים: בסוגים רבים של סרטן הן עדיין בשלב ניסיוני התחלתי ביותר, המידע עליהן מועט ומתבסס על מדגמים קטנים, לא תמיד ברור מה המינונים הנכונים, מתי להפסיק טיפול שמצליח, ועוד. עבור החולים, לכל הדילמות האלה מוצמד תג מחיר, שכן המימון, עשרות אלפי שקלים לטיפול, נופל על כתפיהם (התרופות האימונותרפיות נכללות בסל רק לטיפול בשלושה סוגי סרטן).

אחת הדרכים להתמודד עם הדילמה הרפואית היתה לעשות את מה שרופאים יודעים לעשות היטב: לחקור באופן עצמאי את התועלת הקלינית של קיטרודה. ד"ר רעיה ליבוביץ'־עמית מהמרכז הרפואי שיבא אספה וסיכמה את התוצאות הקליניות של כל החולים שקיבלו קיטרודה בשיבא עד כה, במימון עצמי ולא במסגרת מחקר קליני. המחקר, שתוצאותיו מתפרסמות פה לראשונה, כולל 96 חולים מבוגרים, עם יותר מ–20 סוגי גידולים סרטניים גרורתיים שונים מלבד מלנומה (שבה יעילות הטיפול בקיטרודה כבר מוכחת ומבוססת, והטיפול נכלל בסל התרופות).

חולה
רמי שלוש

רוב החולים קיבלו את הקיטרודה כקו שלישי ומעלה, כלומר לאחר שלפחות שתי תרופות אחרות נוסו והמחלה התקדמה. "תגובה" הוגדרה ככל סוג של תגובה בבדיקת הדמיה: "מספיק שבבדיקת ה–CT נראה שיפור שנתפש על ידי הרופא כמשמעותי, וזה נחשב במחקר זה לתגובה. לא בדקנו כאן בכלל הארכת חיים", היא מבהירה.

ליבוביץ'־עמית מדגישה ומסייגת כי זהו מחקר עם מגבלות רבות: הוא רטרוספקטיבי (לאחר מעשה), מספר החולים בו לא גבוה, והוא מסכם סל שלם של מחלות ומצבים קליניים שונים בתכלית. ובכל זאת, לאור העובדה שהקיטרודה היא תרופה חדשה שעולם המדע רק מתחיל להכיר, המחקר מספק נתונים ראשוניים לגבי תוצאות הטיפול בתרופה בחולים שנלקחו מ"החיים האמיתיים", כלומר כאלה שאינם בהכרח מתאימים למחקרים קליניים.

התוצאות מרתקות: "אחוזי התגובה בקבוצה רבגונית זו היו 9%", אומרת ליבוביץ'־עמית. "מרבית החולים לא הפיקו כל תועלת מהטיפול. 2% מהחולים הוגדרו כ"מגיבים מלאים", כלומר חולים שמחלתם נעלמה כליל".

והנה התוצאה המעניינת ביותר: המחקר בחן את התגובה לטיפול לפי הסטטוס התפקודי (מצבם הכללי) של החולים, בחלוקה לשלוש קבוצות - חולים עם תפקוד שמור (כ–25%), חולים עם תפקוד גופני בינוני (כ–35%) וחולים מרותקים למיטה או גוססים (כ–40%). בקרב יותר מ-30 החולים במצב התפקודי הירוד ביותר לא נצפו בכלל תגובות לתרופה. מרבית החולים שלא הפיקו תועלת מהטיפול קיבלו טיפול אחד או שניים בלבד לפני שמצבם הידרדר או שהם נפטרו.

"המסקנה המתבקשת היא שבשביל שהתרופה הזאת ודומות לה יעבדו, הגוף צריך רזרבה", היא אומרת. "יתרה מכך, התרופה 'צריכה' זמן כדי לגייס את מערכת החיסון נגד הסרטן, כך שמתן התרופה בקונטקסט של סוף חיים אינו אפקטיבי. כמו שלא נותנים כימותרפיה לחולה במצב קשה, לא צריך לתת אימונותרפיה. נכון שהטיפול האימונותרפי פחות רעיל מכימותרפיה, אבל גם לטיפולים אימונותרפיים יש רעילות, מה גם שלעתים מתן הטיפול האימונותרפי מונע או דוחה מתן טיפול תומך מיטבי בסוף החיים, ומייצר תקוות שווא לחולה או למשפחתו".

ליבוביץ'־עמית אומרת שתוצאות המחקר הראשוני הזה, למרות מגבלותיו, מסייעות לה לעזור לחולים להתמודד עם הדילמות הקשות סביב התרופה: "אם משפחה שואלת אותי אם יש סיכוי שבן המשפחה הגוסס יגיב לקיטרודה, אני אומרת להם שאני עד עתה לא ראיתי אנשים במצבו שמגיבים. לגבי סיכוי עתידי - אני לא נביאה, והנבואה ניתנה לשוטים. כשאני מציגה את המצב בצורה ברורה כזאת, אנשים לא מרגישים שהם חייבים לקנות את התרופה הזאת בכל מחיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#