סוג של מונופול: כך נהפך עו"ד יוסי לוי לאחד הגורמים החזקים בתשתיות בישראל - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוג של מונופול: כך נהפך עו"ד יוסי לוי לאחד הגורמים החזקים בתשתיות בישראל

עו"ד יוסי לוי מסייע למדינה לכתוב ולהוציא לפועל מכרזים לפרויקטי תשתית בשווי מיליוני שקלים - וגם מייצג חברות פרטיות בתחומים אלה, שלעתים אף ניגשות לאותם מכרזים ■ לוי: "הכל נעשה בהתאם לכללים"

24תגובות

כמה קילומטרים צפונית לנמל אשדוד, עובדים בימים אלה טרקטורים ודחפורים שמפעילה החברה הסינית צ'יינה הארבור, הבונה את נמל דרום הפרטי, שייפתח ב–2021 ויתחרה בנמל אשדוד שבבעלות המדינה. צ'יינה הארבור זכתה במכרז של החברה הממשלתית נמלי ישראל (חנ"י) בקיץ 2014, בטקס חגיגי בהשתתפות שרי האוצר והתחבורה דאז, יאיר לפיד וישראל כ"ץ.

מי שכתב את המכרז וליווה את ההליכים לבחירת הזוכים לבניית הנמלים הפרטיים החדשים הן באשדוד והן בחיפה היה אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל בתחום התשתיות - לוי־מידן ושות' - שבראשו עומד עו"ד יוסי לוי.

עו"ד יוסי לוי
עופר וקנין

ואולם אחרי שלוי סיים לכתוב את המכרז עבור המדינה - נהפכה צ'יינה הארבור ללקוח של משרדו. הליכי המכרז עצמו הסתיימו, כך שמבחינה פורמלית המשרד לא עובד יותר עבור חנ"י בעניין זה, אך הוא עדיין קשור לחברה זו בעבותות. לדוגמה, בימים אלה מלווה המשרד את הליכי המכרז להקמת מסוף המלט בנמל אשדוד.

"זה דבר בעייתי מאוד", אומר בכיר בענף התשתיות. "המכרז אמנם נגמר, אבל מדובר פה בפרויקט לכמה שנים. בכל השנים האלה חנ"י מפקחת על התהליך, כאשר הבסיס לכל הדברים הוא אותו מכרז שמשרד לוי־מידן כתב וליווה. מוזר מאוד שהמדינה הרשתה סיטואציה שבה היא שוכרת מישהו להוציא מכרז - ואחרי זה אותו גורם מייצג את החברה שזכתה".

בקרב הציבור, לוי הוא דמות אלמונית כמעט לחלוטין - אבל במסדרונות השלטון, היכן שנחתכות החלטות של מיליארדים, הוא איש מוכר. את המשחק שלו בשני צדי המגרש - מצד אחד מייצג את המדינה ומצד שני מייצג חברות פרטיות בפרויקטים גדולים של תשתיות לאומיות, הוא עושה בלי הרבה יחסי ציבור, כאשר מי שמכיר את שמו הם רק אותם מעורבים ישירים בפרויקטים - הפקידות הממשלתית מצד אחד, והחברות שעובדות מול הממשלה מן הצד השני.

"הוא מכיר את הפקידים", אומר אותו בכיר בענף התשתיות. "זו דרך הרבה יותר מתוחכמת ויעילה. מי שיש לו קשר לפוליטיקאים, מיד זוכה לחשיפה שלילית בתקשורת. אבל קשר עם פקידים זה יותר פשוט - אף אחד לא שם לזה".

המדריך לכתיבת מכרזים

לוי, 63, סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית ב–1981, ולאחר מכן נסע לוושינגטון ללימודי תואר שני באוניברסיטת ג'ורג'טאון. ב–1981–1983 כיהן כסגן הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון, משם נדד לניו יורק, עבד שלוש שנים באחת הפירמות הגדולות לעריכת דין בארה"ב, חזר לישראל ופתח ב–1992 משרד פרטי משלו.

סטודיו HUE לחברת נ

בשנותיו הראשונות היה זה משרד קטן, ובסוף שנות ה–90 עבדו בו רק שני עורכי דין ומתמחה. בשנות ה–2000 הגיעה הפריצה הגדולה של המשרד, במקביל לכך שבישראל התחילו לפתח מיזמים גדולים בשיטות PPP ו–BOT בתחום התשתיות. הכוונה היא לפרויקטים גדולים כמו הקמת נמלים או כבישים, שבהם חותמת המדינה עם הזכיין על הסכם ארוך טווח להקמתו ותפעולו של הפרויקט: המימון באחריות הזוכה וההכנסות מהתפעול נכנסות לקופתו - ורק בתום ההסכם (בדרך כלל 25 שנה), מועבר הפרויקט לאחריות המדינה.

בשל מורכבותם והיקפם הכספי הגבוה של מכרזים אלה, הם מטופלים בוועדת המכרזים של אגף החשב הכללי במשרד האוצר ובאגף הפרויקטים של החברה הממשלתית ענבל, העובדת בצמוד לאגף החשב הכללי. לוי היה מראשוני היועצים לחשב הכללי בתחום זה בתחילת שנות ה–2000 במסגרת משרדו הפרטי, וכך ביסס את מעמדו כאחד המומחים הגדולים בתחום. בחלק מהמקרים שירותיו נשכרו בפטור ממכרז, בשל נימוק של "יחסי אמון מיוחדים" עם אגף החשב בכללי.

בעשר השנים האחרונות גרף המשרד של לוי סכומים עצומים בליווי פרויקטים בתחום התשתיות. למשל, רק על הייעוץ למדינה בנוגע למכרזים השונים בתחום ההתפלה קיבל המשרד בין 2008 ל–2012 כ–8 מיליון שקל. מלבד הנמלים הפרטיים בחיפה ובאשדוד, ייצג המשרד במשך השנים את המדינה בפרויקטים להקמת שדה התעופה החדש בתמנע, הקמת תחנת הכוח באשקלון, הקמת תשתית ימית להקמת תחנת הכוח בחדרה, כביש 431 ומנהרות הכרמל.

במקביל, החל משרד לוי־מידן לאסוף לקוחות פרטיים שקשורים למיזמי התשתיות. בפועל, עו"ד נועה מידן, שותפתו של לוי במשרד, מונתה לעמוד בראש תחום מימון הפרויקטים במשרד, והיא זו שעבדה בדרך כלל מול הפקידות הממשלתית, בעיקר במשרד האוצר, כאשר בענף היא זוכה לכינוי "שרת התשתיות של ישראל". בשנה האחרונה קיבל המשרד חיזוק נוסף למעמדו, כאשר שירותיו נשכרו על ידי חברת ענבל והחשב הכללי באוצר לצורך כתיבת מדריך לכתיבת מכרזים לפרויקטים ומסמכי מכרז עתידיים שישמשו את עורכי המכרזים בעתיד. זאת, במסגרת התקשרות מול האוצר, שהחלה ב–2012 לאחר מכרז פומבי.

המקרה של צ'יינה הארבור, שבו מגויס לקוח פרטי לאותו פרויקט שמשרד לוי־מידן כתב את המכרז וליווה אותו, הוא לא המקרה היחיד שבו מתערבבת העבודה של לוי מול הממשלה עם ייצוג לקוחות פרטיים. ב–2006, למשל, משרד לוי־מידן ייעץ לוועדת המכרזים באוצר בפרויקט להתפלת מי ים. חברת אלקו - חברה בת של אלקטרה, לקוחה של המשרד - התמודדה במכרז זה, באמצעות חברה בת בשם יובלים, וזכתה במכרז. לטענת מקורבי לוי, הנושא דווח למדינה ולמתמודדים האחרים במכרז, ומשרד לוי־מידן ציית להנחיות המדינה.

בתחום הבריאות העניק ב–2012 משרד לוי־מידן ייעוץ משפטי למדינה בתחום חיסכון באנרגיה בבתי חולים. במקביל, מי שהתמודדה במכרז בעניין היתה חברת אלקטרה. לטענת מקורבי לוי, לאחר שחברה מקבוצת אלקו הביעה עניין להשתתף במכרז, החליט משרד הבריאות להפסיק את עבודת משרד לוי־מידן במכרז.

ניר קידר

קשר הדוק עם רשות שדות התעופה

לקוח ממשלתי גדול נוסף של משרד לוי־מידן היא רשות שדות התעופה (רש"ת), שמפעילה לא פחות מחמישה משרדי עורכי דין שייעצו לה. ב–2015, לפי נתוני הרשות, היא הוציאה 9 מיליון שקל על שירותי משפט חיצוניים, 1.5 מיליון שקל יותר מאשר ב–2014.

משרד לוי־מידן עובד עם רש"ת כבר קרוב לעשור. במשרד כתבו עבור הרשות מכרזים שונים, דוגמת המכרזים להתקשרויות עם הגופים הגדולים של שדות התעופה, כמו מונופול השינוע ממ"ן. הפרויקט הגדול שעליו עובדים בלוי־מידן עבור הרשות בשנתיים האחרונות הוא הקמת שדה התעופה החדש בתמנע - כאשר במשרד גם כתבו את המכרזים להקמת ותפעול השדה, שצפוי לקום בעוד כשנה. אחת המתמודדות במכרזים אלה היתה חברת אביב ניהול, שלה קשר הדוק עם משרד לוי־מידן ושות' ועם לוי עצמו.

בפברואר 2015 הוציאה הרשות הודעת הבהרה שהיתה חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז: "הרשות מבקשת להודיע את המשתתפים אודות הקשרים מקצועיים שבין יועציה המשפטיים החיצוניים לבין מי ממשתתפי המכרז", נכתב בהודעה. "נכון למועד פרסום הבהרה זו, לוי־מידן ושות' מעניקים שירותים משפטיים לחברת מודגל מתכת 99 בע"מ, שאחד מבעלי מניותיה הוא בעל מניות באחת מהמשתתפות במכרז - חברת אביב ניהול...כמו כן, עו"ד יוסי לוי מכהן כדירקטור (בהתנדבות) וכיועץ לדירקטוריון (בהתנדבות) של חברת אביב".

בהודעה נכתב שלאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות, אריה שחם, הוחלט שאין מניעה שמשרד לוי־מידן ימשיך ללוות את הרשות במכרז, בסייג אחד — שהמשרד לא יהיו מעורב במענה לשאלות הבהרה שיישאלו על ידי אביב בבדיקת ההצעה של החברה. מבדיקה ברשם החברות עולה שהחוט המקשר בין מודגל לבין אביב ניהול הוא משה עזרא שמש, המחזיק 20% ממודגל ו–45% מחברת אביב ניהול.

שמש רשום גם כמנהל בחברת אייס רשתות שיווק, שבעליה היא חברת אלקטרה - לקוח אחר של משרד לוי־מידן. בעלים אחרים של אביב ניהול הוא משה בן־אליעזר, המחזיק ב–45% מהחברה. במקביל, היה בן־אליעזר דירקטור באלקו, שבעבר היתה אחת החברות בקבוצת אלקטרה.

לטענת מקורבי לוי, "משרד לוי־מידן לא היה מעורב, במישרין או בעקיפין, במכרז שבו נבחרה אביב. לוי־מידן מייצג את מודגל שנים רבות לפני ששמש נהפך לבעל מניות בה. גם עניין זה דווח לרש"ת ולמתמודדים במכרז".

לפי הודעת ההבהרה של רש"ת, "משרד לוי־מידן אינו מספק לאביב ייעוץ משפטי מכל מין וסוג". ואולם בעבר סיפקו בלוי־מידן שירותים משפטיים לאביב ניהול. ב–2009 ייצג המשרד את אביב בעתירה שהגיש נגד משרד הביטחון בנוגע למכרז שהוציא על ייעוץ לתוכנית התייעלות בהיקף של 30 מיליארד שקל, שבו זכתה בסופו של דבר חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי. אביב, שלא זכתה, טענה באמצעות משרד לוי־מידן שבמכרז נעשתה הפחתת ניקוד שלא כדין, אך טענתה נדחתה.

מן-שנער אדריכלים,

המכרז שנסגר ונפתח

לאט ובהתמדה, הצליח לוי לבסס את שמו כגורם מוביל בתחום המכרזים הממשלתיים, ולייצג חברות עסקיות בהתמודדות מול משרדי הממשלה.

חברה גדולה שאותה מייצג לוי היא ענקית המחשוב הבינלאומית hp. גם כאן מדובר בחברה שעובדת הרבה מול משרדי הממשלה. השבוע נחשף ב–TheMarker ש–hp היא החברה בעלת מספר ההתקשרויות הגבוה ביותר בפטור ממכרז עם משרדי הממשלה בחמש השנים האחרונות - 16 משרדים ביצעו 92 התקשרויות עמה בתקופה זו, בעלות של 357 מיליון שקל.

אחד הפרויקטים המרכזיים שיש ל–hp מול המדינה הוא תעודות הזהות החכמות, פרויקט שנוי במחלוקת, בעיקר בשל הקשר שלו למאגר הביומטרי. דרך פרויקט זה גם הגיע לוי לעבוד עם hp. ב–2004 הוא ייצג את חברת EDS, שעתרה בבית המשפט נגד מכרז שערך משרד הפנים, באמצעות החשב הכללי באוצר, בנוגע להנפקת תעודת זהות חכמה. העתירה שהגיש לוי הביאה לביטול המכרז ועריכתו מחדש.

מיד לאחר הביטול הוחלט על עריכת מכרז חדש, שבו השתתפה שוב hp (שלימים מיזגה את EDS לתוכה), כאשר הפעם היא מצוידת בנשק חדש - היא שכרה את שירותיו של לוי. ב–2008, אחרי מאבק משפטי ממושך של מתחרים שטענו בבית המשפט שמדובר במכרז תפור (וטענתם נדחתה), זכתה hp במכרז.

ואולם ההליך מול המדינה לא הסתיים. לאחר הזכייה במכרז, hp ולוי הצליחו במשא ומתן מול המדינה להגיע להישגים נוספים. אחד ההישגים שבחברה היה שהמדינה תממן ל–hp את הקמת קו הייצור לתעודות הזהות בכ–15 מיליון שקל, והתחייבות לרכוש כמויות אדירות של תעודות, ולשלם עליהן עוד בטרם נמסרו. בשני דו"חות מבקר המדינה - שהאחרון שבהם פורסם במאי 2015 - נמתחה ביקורת חריפה על פרויקט תעודות הזהות החכמות, שחלקו נגע גם להתקשרויות בין המדינה לבין hp. למרות זאת, בקיץ האחרון החליטו באגף החשב הכללי להאריך את ההתקשרות עם hp עד 2025.

לטענת מקורבי לוי, "בשלוש השנים האחרונות המשרד לא מלווה את hp במכרז זה, לכן לא ידוע לו על הארכת ההתקשרות, וכל ניסיון לקשור את העבודה במכרז זה לשירותים אחרים שהוענקו לחשב הכללי, הוא תמוה, בלשון המעטה".

ממשרד האוצר נמסר כי "ועדת הפטור בוחנת את הצורך בנחיצות ההתקשרות בפטור ממכרז. האחריות המקצועית על כל תהליך ההתקשרות מוטלת על המשרדים הפונים לוועדת הפטור, במקרה זה על רשות האוכלוסין וההגירה".

בימים אלה עסוק לוי במכרז אחר של המדינה, לייצור רישיונות נהיגה מפלסטיק. ב–20 השנים האחרונות מייצרת את התעודות חברת דפוס בארי שבבעלות קיבוץ בארי הנמצא בעוטף עזה. לצורך כך היא משתמשת בחומר שנקרא טסלין, שבו משתמשים בארה"ב ובמדינות אחרת. מנגד, חברת פתקית מקיסריה, שאותה מייצג לוי, מבקשת לרשת את בארי במכרז החדש שפורסם, כאשר זו החברה היחידה בארץ המשתמשת בחומר הנקרא פוליקרבונט, המיוצר על ידה.

זהו מכרז בהיקף של 45 מיליון שקל לאורך שלוש שנים. בפס הייצור של פתקית מיוצרות גם תעודות הזהות החכמות עבור hp, בעקבות אותו מכרז של תעודות הזהות החכמות.

בינואר 2015 פירסם לראשונה משרד התחבורה פנייה מוקדמת לספקים שבמסגרתה התבקשו המציעים הפוטנציאלים להתייחס לאפשרות ייצור רישיונות הנהיגה החכמים החדשים. עוד בטרם פורסם המכרז, כבר הוגשו עתירות לבית המשפט. בעתירה שהגישה פתקית ביולי 2015, בנוגע להארכת התקשרות נקודתית עם דפוס בארי ועוד טרם שפורסם המכרז עצמו, התברר כי באופן בלתי מוסבר, לטענת דפוס בארי, משרד התחבורה כבר החליט שרישיונות הנהיגה החדשים ייוצרו מהחומר פוליקרבונט — ולא מטסלין.

כך, במקרה, למדה דפוס בארי, לטענתה, על ההחלטה ולאחר מכן עתרה לבית המשפט בטענה שהמכרז תפור. זאת, מכיוון שפתקית היא היחידה בישראל בעלת קו ייצור מהחומר פוליקרבונט.

בספטמבר 2015 פורסם המכרז באופן רשמי והתגלו בו דרישות נוספות. ראשית, נקבע שקו הייצור של הכרטיסים יהיה בישראל בלבד. כמו כן, נדרש לשלב שבב בתוך רישיון הנהיגה - דרישה שלא הופיעה בפנייה המקורית לספקים. מבחינת בארי, דרישות אלה פגעו בעיקרון הבסיסי של מכרז ותחרות הוגנת. בעקבות העתירה שהגישה, הוחלט לאפשר יבוא של חומרי גלם לרישיונות הנהיגה מפוליקרבונט.

מבחינה טכנית, לא אמורה להיות בעיה עם יבוא חומר הגלם לישראל. זאת, משום שתהליך הפרסונליזציה, כלומר התהליך הרגיש שבו מוטבעים השמות בתעודות הזהות, נעשה בישראל. מבחינת משרד התחבורה, יבוא הפוליקרבונט אושר עם הגורמים הביטחוניים המתאימים.

המועד האחרון להגשת המסמכים צפוי להיות בתחילת השבוע הבא, אבל לוי ממשיך להיאבק בכל הכוח שהמכרז ישוב לתנאיו המקוריים. בשבועות האחרונים פנה לוי, בשם פתקית, לראשי מערכת הביטחון, בהם הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, בכירים בשב"כ, במוסד, חברי ועדת חוץ וביטחון ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה - והזהיר מפני החלטת משרד התחבורה.

בשבוע שעבר אף אמר לוי ל"גלובס" כי "זיוף של כל אחת מהתעודות האלה יוצר סיכון ביטחוני חמור לאזרחי המדינה. בכל הכבוד הראוי, האם יעלה על הדעת שחומרי הגלם לרישיונות הנהיגה המשמשים אמצעי זיהוי רשמי בישראל ייוצרו בפריז, באנקרה, בבריסל או חס וחלילה בסין - ועוד בימים טרופים אלה?". ביום ראשון השבוע הקמפיין נמשך באייטם בתוכנית הרדיו של רינו צרור בגלי צה"ל. שם המשיך מנכ"ל דפוס פתקית להשתמש בהסבר הביטחוני לזה שצריך לחזור לתנאים המקוריים של המכרז.

מקורב לדפוס בארי מתח השבוע ביקורת על המהלך: "לוי צריך להחליט - הוא עורך דין או לוביסט? עדיין נותרות פה הרבה שאלות לא ברורות בסיפור הזה - מדוע, בתחילת הדרך, השתכנע משרד התחבורה לעבור לפוליקרבונט ומדוע קבע שהייצור ייעשה רק בישראל".

ההתקשרות הוארכה שלוש פעמים

בענף האנרגיה והתשתיות קשה בדרך כלל לבוא בטענות לגבי היכולות המקצועיות של משרד לוי־מידן. ואולם לפחות במקרה אחד, עולות נגד המשרד טענות שכאלה - סגירת מכל האמוניה בחיפה והקמת מפעל ייצור אמוניה בדרום, סוגיה הנמצאת כבר שנים על סדר היום הציבורי בשל אסון רב־ממדים שצפוי להתרחש אם המכל יתפוצץ.

משרד לוי־מידן הוא זה שכותב את המכרז להקמת המפעל החדש לייצור אמוניה במישור רותם שבנגב. ההתקשרות בין לוי־מידן למשרד להגנת הסביבה בעניין, שהחלה בסוף 2013, נעשתה בפטור ממכרז, בהליך של בדיקת כמה הצעות במסגרת התקשרות עם מומחה, מתוך יחסי אמון מיוחדים. התקשרות זו הוארכה שלוש פעמים בפטור ממכרז, מתוך אותו נימוק (של יחסי אמון מיוחדים), אך הפעם ללא בדיקת הצעות. בסך הכל, עד סוף 2017 צפוי המשרד להרוויח 2 מיליון שקל בגין כתיבת המכרז וליוויו. בין היתר, ההתקשרות הוארכה לאחר שינוי שבוצע ממכרז להחכרת קרקע - למכרז להקמת מפעל.

בסופו של דבר, אחרי לא מעט עיכובים, המכרז פורסם ביוני 2015. ואולם בימים אלה עולות טענות מצד מתמודדים פוטנציאליים לגבי האופן שבו נעשה המכרז. בין היתר, הביקורת נוגעת לכך שבמכרז יש אי־ודאות בנוגע למחיר הגז הטבעי שישמש את המפעל (דבר הקשור לאישור מתווה הגז), לגבי השאלה אם חברת חיפה כימיקלים המייבאת כיום אמוניה למכל שבצפון תורשה להמשיך ולייבא גם בעתיד, וסוגיות שונות הקשורות להגבלים עסקיים.

"פרסום המכרז התעכב והתעכב, ואחרי שהוא כבר פורסם - מתברר שהוא מלא חורים", אומר מקורב למכרז. "התחושה היא שיחסית לדחיפות של הפרויקט והמורכבות שלו, המכרז הזה פשוט לא נותן מספיק תשובות, בזמן שמכל האמוניה במפרץ חיפה זה פשוט אסון שמחכה לקרות".

לוי־מידן: "פועלים בהנחיית המדינה"

ממשרד לוי־מידן ושות' נמסר בתגובה: "הטענות המגמתיות העומדות בבסיס הכתבה מבוססות על מידע שקרי ומוטעה שתכליתו להטעות ולפגוע כדי לשרת אינטרסים מתחרים פסולים. בניגוד לתמונה המעוותת המצטיירת בכתבה, במהלך השנים מייצג המשרד את המדינה בהליכי מכרז שונים במסירות ומקצועיות, תוך התמודדות עם אתגרים משמעותיים הנגזרים ממורכבות הפרויקטים נשוא המכרזים.

"עבודתנו נעשית תמיד בשקיפות מלאה ותוך הקפדה מלאה על כל הכללים המתחייבים מייצוג כאמור, ובכלל זה בהקשר של ניגודי עניינים. מקום שבו מתעורר חשש כלשהו לניגוד עניינים, מדווח מיידית ובשקיפות למדינה, ואנו פועלים בהנחייתה וממלאים בקפדנות כל סייג או מגבלה הנקבעים לגבינו. צר לנו כי עבודתנו המקצועית ללא פשרות וההישגים שרשם משרדנו במשך השנים הם לרועץ בעיני אחרים".

ממשרד האוצר נמסר: "משרד לוי־מידן מועסק באגף החשב הכללי בעקבות זכייתו במכרז פומבי למתן שירותי ייעוץ משפטי לפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי. במכרז זכו גם שני משרדי עורכי דין נוספים. נבהיר כי משרד לוי־מידן אינו מועסק באגף החשב הכללי מעבר למסגרת המכרז. במסגרת חוזה ההעסקה עם משרד לוי־מידן, יש סעיפי ניגוד עניינים אשר אחידים לכלל היועצים המשפטיים החיצונים".

מחנ"י נמסר: "חנ"י נעזרה בייעוץ המשפטי של משרד לוי־מידן, בין היתר, במכרזים להקמת נמל הדרום ונמל המפרץ, שהסתיימו בהצלחה. לאחר שהסתיימו המכרזים ונחתמו החוזים עם קבלני ההקמה, החליטה החברה לפצל את הליווי המשפטי החיצוני לפרויקטים הללו, והמשרד אינו מייצג את החברה בפרויקט ההקמה של נמל הדרום. בהמשך פנה המשרד לבחון אם יש מניעה מטעם חנ"י כי ייצג את קבלן ההקמה של נמל הדרום בסוגיה נקודתית. חנ"י לא ראתה קיום ניגוד עניינים עם כך, וכך השיבה לפניית המשרד".

מרשות שדות התעופה (רש"ת) נמסר: "במכרז להעסקת חברה לייעוץ וניהול לשדה התעופה תמנע משרד לוי־מידן הכין את מסמכי המכרז בלבד. תנאי המכרז על בסיסם הוכנו מסמכי המכרז נקבעו על ידי הלשכה המשפטית ברש"ת. לעת שחברת אביב רכשה את המסמכים, משרד לוי־מידן הפסיק לטפל בחוזה הנ"ל. יצאה הבהרה לכל המשתתפים בעניין זה ומאותה עת ואילך המכרז טופל רק על ידי הלשכה המשפטית, ללא כל מעורבות משרד לוי־מידן".

ממשרד התחבורה נמסר: "ההליך המכרזי מתקיים בהתאם לחוק חובת המכרזים ותקנותיו ובהתאם לחובת המשרד לקיום הליך תחרותי ושוויוני בין מציעים פוטנציאליים שונים. בהתאם לעקרונות אלה, קבע המשרד את תנאי המכרז לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע במשרד ולאחר קיום הליך שבו נבחנו יכולותיהם של המתמודדים הפוטנציאליים בענף.

"לאור העובדה כי בכנס הספקים ובשלב שאלות ההבהרה התברר כי הנחות מסוימות שעליהם התבסס המשרד, בקביעת התנאים בנוסחו הראשון של המכרז, נעשו על בסיס מידע חלקי שעמד בפני המשרד כשקבע את תנאיו. לאור הערות בית המשפט, תוקן נוסח המכרז בהיבטים שונים, לרבות אפשרות הייצור בחו"ל, תוך קבלת אישור הגורמים המנחים את המשרד בתחום הביטחון, לביצוע הייצור בחו"ל, זאת, לצורך הבטחת קיום הליך תחרותי הוגן.

"יודגש כי השינויים לא נעשו בלחץ חברת דפוס בארי, אלא מסיבות ענייניות בלבד, כאשר דרישתה המרכזית של דפוס בארי באותה עתירה לביטול הדרישה המכרזית לייצור התעודות מפוליקרבונט, נדחתה על ידי ועדת המכרזים. לפיכך נמצא כי אין פגם בהחלטות שקיבלה ועדת המכרזים במהלך ההליך המכרזי המתקיים בימים אלה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "לצורך ביצוע שירותים במכרז להקמת מפעל האמוניה נדרשה התקשרות עם מומחה בעל יחסי אמון מיוחדים - משרדי עוה"ד בעלי התמחות בכתיבת מכרזים ממשלתיים, בעלי יכולת לתכלל את הדרישות הכלל ממשלתיות. המשרד פירסם הליך שבו פנה לחמישה משרדי עוה"ד המתמחים בתחום זה שהועברו על ידי החשב הכללי באוצר.

"עם תחילת העבודה על המכרז, ומכיוון שהפרויקט מאופיין במורכבות הנדסית, תפעולית ומימונית, ולאחר אישור ועדת ההיגוי הממשלתית, הוחלט כי המכרז לא יפורסם כמכרז קרקע רגיל, אלא כמכרז דו־שלבי: מיון מוקדם ותחרות במכרז. הרחבת ההתקשרות היתה באישור החשב הכללי באוצר. הנושא המרכזי שמעכב את קבלת ההצעות והקמת המפעל הוא הגז הטבעי - זמינותו ומחירי הגז הגבוהים. פנינו לשר האנרגיה בבקשה לפתרון בעיית המחיר והזמינות ממאגר תמר. הנושא נמצא בטיפול ואנו מקווים שיסתיים בהקדם, כך שנוכל לממש את המכרז".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#