המאבק על השטחים הפתוחים: הניסיון לאחד את תוכניות המתאר הארציות נוצל לרעה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המאבק על השטחים הפתוחים: הניסיון לאחד את תוכניות המתאר הארציות נוצל לרעה

תמ"א 1 הוצגה לציבור כצעד טכני להסרת חסמים וניגודים בין תוכניות מתאר, אך בתוך התוכנית הוגנבו כמה שינויים עקרוניים, כמו שינוי ההוראות לבנייה בחופים ושימור השטחים הפתוחים - שהובילו לקרבות התשה בין משרדי הממשלה והגופים השותפים

תגובות

לכאורה הציבה החלטת הממשלה שהתקבלה במארס 2012 משימה תמימה למראה בפני מערכת התכנון: "להביא לאישור המועצה הארצית הוראה להכנת תוכנית מתאר ארצית אחת, שתפשט ותאחד תוכניות מתאר ארציות רבות (למעט תוכנית המתאר העיקרית, תמ"א 35) ותשמש כלי עיקרי, פשוט ובהיר להקצאת שטחים ורצועות לטובת שימושים ציבוריים עתידיים".

ארבע שנים אחרי קבלת אותה החלטה, מגיעה אותה תוכנית מתאר ארצית אחת, המכונה תמ"א 1, אל הישורת האחרונה, כשכמעט כל השותפים להכנתה - מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), משרדי השיכון, האוצר והגנת הסביבה, קק"ל והגופים הירוקים - מוכים וחבולים, לאחר חודשים ארוכים של קרבות מתישים.

פרויקט סי אנד סן ת"א

אין ספק שאיחוד של תוכניות מתאר ארציות הוא צורך אמיתי. בישראל קיימות כיום 50 תוכניות מתאר ארציות (בלשון המתכננים, תמ"אות), ועוד כ–200 תוכניות מתאר חלקיות - כמה מהן תוכניות חופפות או סותרות - מה שהופך את מלאכת התכנון למורכבת ומסובכת שלא לצורך. הרשימה של תוכניות המתאר הארציות הייעודיות כוללת, בין השאר, תוכניות לדרכים, תוכניות לתחנות כוח ולרשתות חשמל, תוכניות לחופים, תוכניות לתחנות דלק, תוכניות לבתי עלמין, לבתי סוהר, לגז טבעי, לגנים לאומיים, לתיירות ונופש, ועוד ועוד.

התוצאה של ריבוי התוכניות היא בין השאר סרבול הדיונים בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה. הגופים הפועלים בוועדות בודקים התאמות של כל תוכנית שהם דנים בה לתוכניות המתאר הארציות הייעודיות, ולא פעם מתגלות ביניהן סתירות - מה שמחייב חזרה על הליכי תכנון, תוך התחשבות בכל התוכניות התקפות על הפרויקט המתוכנן, והדבר כרוך באובדן זמן רב.

ואולם אף שמקובל על הכל שהמצב הנוכחי מחייב תיקון, ושהרעיון של תמ"א 1 הוא נכון בעיקרו, התברר לגופים העוסקים בהכנת התוכנית כי בניגוד למטרתו המוצהרת של המהלך, יש מי שמנסה לנצל את ההזדמנות כדי לבטל את ההגנות שקבעו אותן תוכניות מתאר על שטחים פתוחים, ובפרט על החופים. עובדה זו נחשפה ביולי 2015, כשאנשי מינהל התכנון הציגו לראשונה את פרק החופים בפני הצוות המלווה. מישיבה זו יצאו אנשי המשרד להגנת הסביבה בהלם מוחלט, לאחר שהבינו כי משמעותה האמיתית של התוכנית החדשה היא ביטולה למעשה של תוכנית המתאר לחופים, תמ"א 13.

האם היה שם ניסיון לפעול בשיטת "מצליח", בתקווה שבתסבוכת של איחוד התוכניות, גופי הסביבה לא ישימו לב לכך? כנראה שלא, אבל מי שיזם את הפגיעה הקיצונית בחופים במינהל התכנון, כנראה לא העריך את עוצמת ההתנגדות שהדבר יעורר. חיש מהר דלפו פרטי התוכנית החדשה לתקשורת ועוררו סערה. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, הודיע על התנגדות נחרצת לתוכנית, ובעקבותיו הודיע גם שר האוצר, משה כחלון, הממונה גם על מערכת התכנון, על התנגדותו לתוכנית, שמשמעותה היתה הקפאה מיידית של הפרק, כפי שהוצע על ידי מינהל התכנון.

בינת שוורץ
אמיל סלמן

בד בבד, התחילו ניסיונות מצד עורכי תמ"א 1, שאמורה היתה להיות הליך טכני בלבד של פישוט והאחדת תוכניות, לנסות לנגוס גם בתמ"א 22 - תוכנית המתאר ליערות. זאת, כשעל הכוונת היו בעיקר אזורי היער הסובבים את מערב ירושלים - אזורים שבהם לרמ"י ולמשרד הבינוי והשיכון יש שאיפות רבות לפיתוח. ב–1 בדצמבר 2015 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הקמת צוות שידון בגריעת שטחים פתוחים ושטחי יער.

פעם נוספת נעמדו המשרד להגנת הסביבה והגופים הירוקים על רגליהם האחוריות, כשהפעם הצטרפה אליהם גם קק"ל. במכתב חריף ששלחו דניאל עטר, יו"ר דירקטוריון קק"ל, ואלון טל, יו"ר הוועדה לפיתוח בר־קיימא, לאביגדור יצחקי, ראש המועצה הארצית, הצביעו השניים על הסטייה הקשה ממטרתה המקורית של תמ"א 1: "תמ"א 1 לא נועדה להוות אמצעי לביצוע תכנון־על, שבמסגרתו ייפגע ייעודם של שטחים כפי שנקבע בתוכניות מאושרות", כתבו. "הניסיון ליצור באמצעות תמ"א 1 מסלול עוקף של מוסדות התכנון לצורך שינוי ייעוד של שטחי יער, עומד בסתירה חזיתית למטרות התמ"א, שעניינה הסדרת הקיים ולא שינויו. מדובר במטרה זרה ופסולה, שאינה עומדת במבחן הביקורת החוקית".

בחזית היערות רשמו קק"ל והירוקים ניצחון, כשלא רק ששטחי היער הקיימים שומרו כמעט בכללותם, אלא שכ–300 אלף דונם שקודם להאחדת התוכניות לא נחשבו לשטחים מוגנים ברמה של תוכנית מתאר ארצית, זוכים כעת למעמד כזה באמצעות התמ"א החדשה. גם במקרה זה, מדובר בסטייה ממטרות התוכנית, אבל כפי שהגדירו זאת באחד הגופים הירוקים: "ברגע שפתחו את כל תוכניות המתאר הארציות לדיון, כולם התחילו לנסות לגנוב סוסים בחושך. לא רק רמ"י, גם אנחנו".

השטחים המוגנים ליד החופים צומצמו ב–10,000 דונם

ואולם בכל הקשור לחופים, המאבק עודנו ניטש. אף שמינהל התכנון חזר בו מהתוכנית הקיצונית שהציע בקיץ, נושא ההגנה על החופים עודנו נתון למשא ומתן, ובימים אלה מתקיימת סדרה של ישיבות עבודה שדנות בו. בפגישה שקיימה השבוע עם עיתונאים בסיומה של ישיבה נוספת עם הגופים הירוקים, הביעה מנהלת מינהל התכנון, בינת שוורץ, אופטימיות לגבי סיכויי ההגעה לסיכום שיהיה מקובל על כל הצדדים: "היתה מהומה גדולה, ובדיעבד היה צדק בביקורת שקיבלנו. בעקבות זאת, הקמנו צוות עם הגופים הירוקים. גיבשנו עקרונות אחרים, כדי שהם ייכנסו לתמ"א 1, ויש כיום הסכמה לגבי 90% מהנושאים".

בין ההסכמות שהושגו, לדברי שוורץ: אישור בנייה בתחום של 100 מטר מקו החוף; שמירת מעבר חופשי לאורך החופים; חיוב רשויות מקומיות בפיתוח בחופים רק מתוקף תוכנית כוללת, תוך הבטחה להשארת מקטעים של שטחי חוף פתוחים; איסור פיתוח באזורי חוף פתוחים, כמו הקמת מסעדות ובתי קפה; ומתן אפשרות לאספקת שירותי חוף בלבד. עוד כללו ההסכמות צמצום מסוים של שטחי המכלול החופי - שטחים מוגנים שבקרבת החופים - והפחתת היקפם בכ–10,000 דונם, ל–70 אלף דונם.

עיקר המחלוקת שנותרה כעת, לדברי שוורץ, הוא על מתן האפשרות לרשויות מקומיות לקדם בנייה בתוך טווח ה–100 מטר מקו החוף. בעוד שבמינהל התכנון טוענים כי בתוך שטח "הקו הכחול" יש לאפשר לרשויות לעשות כן, במשרד להגנת הסביבה ובגופים הירוקים מתנגדים. נקודת מחלוקת נוספת נוגעת למתן האפשרות להקמת מתקני תשתית בטווח ה–100 מטרים.

גם בארגוני הסביבה נשמעו השבוע מפויסים יותר. זאת, לאחר שבשבוע שעבר שלחו החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין מכתב חריף לשר כחלון, ובו התריעו כי המשך קידומו של פרק החופים בגרסתו הנוכחית יוביל להגשת עתירה לבג"ץ. "פרק החופים שמוצע כיום במסגרת תמ"א 1 הוכן בחוסר סמכות. אין לקדמו, וודאי שלא לאשרו". עוד אזכרו הארגונים במכתבם את ניגוד העניינים שבו מצויה שוורץ לגבי חמישה מהיישובים הכפריים לאורך החוף, השוכרים את דירותיו של בן זוגה, דודי רוסו, ודרשו את הפסקת מעורבותה ככל שתהיה כוונה להמשיך לקדם את הפרק.

למרות ההסכמות שהושגו, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד, שגם הוא חבר בצוות העבודה על פרק החופים, אינו ממהר לפתוח שמפניה: "ההליך הזה עוד נמצא במחצית הדרך. הוא עוד לא אושר במועצה הארצית, וגם צריך לקבל את המלצות הוועדות המחוזיות", אמר. "המבחן הגדול של תמ"א 1 הוא בכינוס כלל תוכניות המתאר לתוכנית אחת, שתהיה נהירה לציבור המתכננים, מבלי לייצר רעידות אדמה ותהפוכות גדולות. אם זה יקרה, התמ"א תקבל גם את ברכת גופי ההגנה על הסביבה".

לדבריו, "התמ"א היא לא זירה להשגת הישגים על חשבון היערות, השמורות, הנחלים והחופים, ולא עוד הזדמנות שמינהל התכנון צריך לספק לגופי הפיתוח כדי לשפר את תנאיהם. אם בסוף התהליך גם הגופים מוטי הפיתוח וגם הגופים מוטי השימור יוכלו לעמוד מאחורי התמ"א, בכך תיבחן הצלחתה".

גורם אחר בגופים הירוקים הוסיף כי "אין ספק שאם משווים את הסיכומים שאליהם הגענו למה שהציע מינהל התכנון בקיץ, ההישגים מדהימים. מצד שני, אם משווים לתמ"א 13 - אנחנו הולכים אחורה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "נושא פרק החופים בתמ"א 1 נמצא כעת בדיונים. הכיוון הוא חיובי, ועד כה הצלחנו להגיע להישגים משמעותיים בשמירה על החופים והשטחים הפתוחים".

מהאוצר נמסר בתגובה: "עריכת תמ"א אחת נקבעה בהחלטת ממשלה שעניינה האחדת התכניות הסקטוריאליות לכדי תכנית אחת, שתהיה פשוטה, בהירה, קלה להבנה, ואשר תשרת את הציבור ואת מערכת התכנון ביעילות ובשקיפות.

"הליך התכנון של תמ"א אחת הינו ארוך ומורכב, וכלל את למידת מכלול התמ"אות הרלוונטיות על בוריין, ניתוחן, הבנת מערכות היחסים בינהן, הבנת יחסן לתכניות המתאר המחוזיות ולשטח היום, ושילובן באופן מושכל לכדי מסמך סדור, קוהרנטי ובעל היגיון פנימי,  המזקק את המהות, הערך והאמירה הייחודית של כל תכנית באופן אינגרטיבי. 

"הליך תכנון משמעותי ורחב היקף כזה, שהמדינה משקיעה בו משאבים רבים, יחטא למטרה אם לא יקח על עצמו גם תיקונים, ישוב סתירות, עדכונים והבהרות נדרשות, שמטבע הדברים נגלו בין תמ"אות שאושרו לעיתים בהפרשים של עשורים אחת מהשניה, על אחת כמה וכמה אלו נדרשים כאשר תכלית המעשה היא ייעול ושיפור עבודת המערכת ומשתמשיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#