למה הבנקים מעדיפים גברים אשכנזים וכמה זה עמלת ניייר טואלט? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה הבנקים מעדיפים גברים אשכנזים וכמה זה עמלת ניייר טואלט?

ליום העיון בנושא הריכוזיות במערכת הבנקאות הגיעו פקידים לשעבר, מתחרים פוטנציאליים לבנקים, ושר אוצר אחד - שמשוכנע שבנקים אינטרנטיים יפתרו את כל הבעיות

תגובות

בכל הקשור למוסר תשלומים אישי, אני מגדיר את עצמי אזרח ישראלי ממוצע. אין לי זמן להתעסק עם הארנונה, בחשבון החשמל אני מטפל רק אחרי שמופעלת עלי הסנקציה של החשכת הבית, באגרת הטלוויזיה אני נזכר אחרי שחשבון הבנק מעוקל, ואת ביטוח הרכב האחרון חידשתי לאחר ששוטר שעצר אותי גרם לי לגלות שכבר חצי שנה אני נוסע כשהוא אינו בתוקף. לבדיקה של חשבון הבנק אני פשוט לא מגיע. במקום זאת, אחת לכמה חודשים אני דוחף לתיק ערימת מעטפות שהצטברו ומנסה לנצל רגעים מתים במהלך היום כדי לעיין בתכתובת עם אותו מוסד, החבר הוותיק ביותר שלי לעט. יום העיון בנושא הריכוזיות במערכת הבנקאות, שנערך בקריה האקדמית קרית אונו ביום שלישי, היה הזדמנות מושלמת לעשות סדר בטפסים תוך כדי האזנה לדוברים.

"ינואר של הטבות פרימיום - רק ללקוחות פרימיום. חבילת פינוק זוגית במלון רנסאנס ב-1,180 שקל ללילה", אני מדלג במהירות על דפי הפרסומות שמציעים לי מבצעים. לא נראה לי מופרך שתפקידו של הבנק יהיה בין היתר להציע לי דרכים לבזבז את הכסף שאני מאחסן אצלו. בינתיים על הבמה, פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים במכללה, מציג את החברים בפאנל: יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל; המפקח על הבנקים לשעבר יואב להמן; יהודה טלמון, יו"ר הבנק הקואופרטיבי אופק; ועמית לווינשטיין, מנכ"ל החברה למימון המונים eLoan. כ-60 איש נמצאים באולם, שיכול להכיל בערך פי שניים מכך. גם העובדה ששר האוצר עומד להגיע למקום לא משנה את העובדה שנושא האירוע סקסי פחות או יותר כמו העיר שבה נערך הכנס.

"ב-31 בדצמבר 2015 חויב חשבונך בעמלת הקצאת אשראי ליחיד בסכום של 12 שקל בגין מסגרות אשראי שהועמדו במהלך שלושה חודשים". אני בוהה בהודעה. די בטוח שלא הייתי במינוס בין ספטמבר לדצמבר. אבל עצם העובדה שהיתה לי מסגרת גרמה למישהו שם בבנק לעבוד קשה יותר. איזה שהוא טור בטבלת אקסל נפתח באיזו מערכת - וזה המחיר.

"במשך עשרות שנים, מאז ועדת בייסקי, נחשבים הבנקים לאחד האויבים הגדולים של הצרכנים. האם בכל זאת יש שינוי?", מציג בינתיים זליכה את השאלה הראשונה.

"חל שיפור גדול, אבל יש פעילות אגרסיבית מדי. למשל, בימים אלה הבנקים עוברים לאט־לאט ממצב שבו אתה פוגש את הפקיד ועושה איזו שיחה להתנהלות מול הלקוח בערוצים אחרים. אין כמעט התחשבות באוכלוסיות שלמות שנעלם להן הפקיד שהן יודעות לעבוד מולו. מעבר לכך, הבנקים עדיין מתנהלים לפי הגחמות של עצמם: כשאתה מבקש כסף גדול שופכים אותו עליך, ודקה אחרי זה רודפים אחריך עם מגלבים ורובים בגלל חוב קטן", אומר כבל.

קצת אחרי שהשתחררתי מהצבא עזבתי את הבנק שלי, בעקבות חצי שעה שבה ביליתי בסניף בהמתנה לפקידה שהיתה עסוקה בטלפון שלא נשמע קשור בשום צורה לשירות לקוחות. רק חודשיים אחר כך נזכרו להתקשר אלי מהסניף כדי לברר אם אני אכן עוזב. אני זוכר שיחה משפילה שבה אני מנסה בכוח להסביר למה החלטתי לנטוש - ואף אחד לא מתעניין.

"הבנקים מתחילים כיום להבין שהלקוחות (משקי הבית), שהם הנכס הגדול שלהם, מקבלים את התנאים הכי פחות טובים. כל אחד מכם, אם יש לו פיקדון - מקבל עליו ריבית של אולי 1% בשנה, אבל משלם על הפעילות בכרטיסי האשראי ריבית של 8%–9%. אלה מרווחים לא הגיוניים שאנשים משלמים, בגלל חוסר יעילות של מערכת הבנקאות. אנו חושבים שניתן להתנהל אחרת. זו המטרה לשמה הוקם אופק. 25% ממערכת הבנקאות בעולם היא קואופרטיבים. יש כיום בעולם בנקים גדולים מלאומי שבהם הבעלים הם הלקוחות", אומר טלמון.

כנס ריכוזיות בבנקים

הבנק הקואופרטיבי של טלמון הוא סיפור קצת עצוב. האגודה יצאה לדרך כבר לפני ארבע שנים. היו"ר שהקים אותה כבר הוחלף, גם המנכ"לית פרשה. הם זקוקים ל–10,000 חברים - אבל גייסו עד היום רק כ–3,400. הם מאשימים את בנק ישראל שלא הולך לקראתם עם תנאי הסף, אבל יכול להיות ששיתופיות וביצועיזם לא תמיד הולכים ביחד. אסיפת קיבוץ היתה מתקשה לנהל בנק.

"לטעמי, כל נושא התחרות לא כל כך מעניין. השיפורים שנעשים לא יכולים להביא לשינוי אמיתי. הרגלי הצריכה הבנקאיים, היעדר השקיפות והחתונה הקתולית בין הלקוח לבנק הם הבעיה. קונספציית התחרות לא יכולה לצמוח בין הבנקים. שאל את בנק לאומי ובנק הפועלים הם יגידו לך 'שמע, איזו תחרות יש בינינו'", אומר לווינשטיין.

זליכה: "תחרות על שכר המנכ"ל - של מי הכי גבוה, אולי".

לווינשטיין: "זה שהבנקים לא חייבים לתת כיום עלות אפקטיבית כולל עמלות זה חלק מזה. תאר לעצמך שתלך היום לרופא ותבקש חוות דעת שנייה לבעיה שיש לך, והוא מיד יגיד לך 'המידע הוא שלי'".

להמן: "פלטפורמות האשראי הפועלות כיום לא מגלות כמה אנחנו משלמים על האשראי האפקטיבי. ברובן יש עמלה שמנוכה מראש מהלווה ובמצגים שמראים באתרי האינטרנט לא נותנים לזה גילוי".

תוך כדי דבריו של להמן אני בוחן את פירוט חשבון הבנק שלי. "עמלת ערוץ ישיר - 33 שקל", "ריבית חובה 79.23 שקל", והנה עוד "עמלת ערוץ ישיר - 23.1 שקל". אני מנסה להיזכר מהי אותה עמלת ערוץ ישיר, ונזכר בהודעות הנצחיות שמבצבצות לי בכספומט בכל פעם שאני מוציא כסף: "בגין פעולה זו תחויב בעמלה של 1.65 שקל". כל צ'ק שאני מפקיד, כל צ'ק שאני רושם, הכל מתנקז לכאן בסוף.

אני מחפש שורה מעודדת ומוצא אותה: ריבית של 0.02% שנכנסה לי על פיקדון שבועי שיש לי. גם כמה עשרות אגורות זה משהו. אני עובר למעטפה הבאה ומגלה בשורה משמחת באמת. הבנק שלי מזכה אותי ב-68 שקל. ההסבר: "סכום המהווה 20% מעמלות ששילמת לאורך השנה".

אני מחשב במהירות. אם 68 שקל הם הנחה של 20%, המשמעות היא ששילמתי השנה 340 שקל בעמלות לפני ההנחה. יכול להיות גרוע יותר, אבל אז אני מבין שמשהו חסר לי בשורה הזו. אני קולט שחסרה ה' הידיעה לפני המלה "עמלות" ומזהה כוכבית קטנה מעליה. למטה, באותיות הקטנות, רשום: "האחוז הנ"ל מחושב מעמלות מסוימות ששולמו על ידך. בהתאם לקריטריונים המופיעים באתר לאומי". אני תוהה מי כתב את האותיות הקטנות האלה בדיוק כאשר כבל מעניק לי תשובה.

"חוק נתוני אשראי שאנחנו מקדמים מנסה לייצר בעצם שקיפות גדולה סביב הצרכנים כדי לייצר תחרות על האשראי שלהם. אני סבור שהמדינה צריכה לעלות מדרגה נוספת. כמו שיש תביעה שתהיה שקיפות מלאה לגבי כל אזרח בנוגע ליכולת ההחזר שלו, זכות האזרח לדעת איפה יש לו יכולת אמיתית להשיג את התנאים הטובים ביותר. זה כל כך מסובך היום. כשאתה מגיע לאותיות הקטנות, אתה מגלה שזה שכתב אותן - מת כבר. אין אפילו את מי לשאול", אומר כבל.

הפאנל מסתיים וכחלון מגיע סוף סוף לאולם. זליכה מקבל אותו בכבוד מלכים. "ברשותך, שר האוצר, אני רוצה לספר לך על מחקר גדול שאנו עובדים עליו, שבדק קשר בין היקף האשראי במשק לבין השינויים ברמת האי־שוויון", אומר זליכה. "כשבנקים בעולם לא תחרותיים יש לנו חוסר באשראי. אבל השאלה שלנו היתה אם כשמיתוסף אשראי - האשראי הנוסף מוקצה בצורה שוויונית. בדקנו וגילינו שהגדלת האשראי הביאה לגידול בשוויון של גברים, אבל לא של נשים; הקטינה אי־שוויון בקרב יהודים, אבל לא בקרב ערבים; והכי מטריד - כשחילקנו את האוכלוסיה לאנשים שאביהם נולד באחת מארצות אירופה ואנשים שאביהם נולד באחת מארצות אסיה או אפריקה, גילינו שהגידול באשראי הוריד את האי־שוויון של האשכנזים אבל לא של הספרדים. כלומר, הבנקים מדירים נשים וספרדים. התוצאות האלה מלמדות שהגברת התחרותיות היא כלי אחד - אבל נצטרך להכניס כלים נוספים".

צודק זליכה, אבל יכול להיות שמול הבנק מוטב להיות גבר מאשר אשה, גם אם היא אשכנזייה. כך לפחות אני יכול להסיק מהשוואה של עלות השכר של ציון קינן (9.5 מיליון שקל בשנה) עם זו של רקפת רוסק־עמינח (6.5 מיליון שקל בשנה).

"התחרות אין לה דגל וגבולות. ברגע שתהיה לבנקים תחרות הם לא יפלו לפי דת, גזע, מין שם או כתובת. חוסר התחרות הוא המחלה - והתרופה היא הגדלת מקורות האשראי", מכריז כחלון, ומדבר על הרפורמה שבה הוא יוציא את חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים ויהפוך אותן לספקיות אשראי שיתחרו במי שהיו הבעלים שלהן עד היום. הוא מדבר גם על תוכניתו להפיכת בנק הדואר לגורם מחולל תחרות במערכת הבנקאות, ועל כך שהוא לא יותיר את הדאגה והפיקוח על הגברת התחרותיות בידי בנק ישראל, שמתנגד לתחרותיות הזאת.

"כיום אין לך לאיפה ללכת. איפה תשים את הכסף, מתחת לבלטות? ברגע שיהיה עוד מתחרה, ועוד אחד, תתחיל תחרות על המרווחים. עד אז זה כמו לומר לאזרח ללכת לקנות חשמל או מים במקום אחר. מבחינתי המענה לכל שאלת התחרות הוא הבנקים האינטרנטיים, ואנחנו דוחפים הקלה בתנאי הסף לגביהם. אף אחד לא יודע להביא הון עצמי של 100 מיליון דולר כדי להקים בנק. לדעתי, תוך עשר שנים לא יהיו בנקים. ה-P2P (פלטפורמות מימון המונים שבהן אנשים מלווים ישירות לאנשים) ישתלטו".

איש עבודה, כחלון. מצד שני, על בנקים אינטרנטיים אני שומע כבר עשר שנים. השאלה האמיתית היא אם האיש מעליו ייתן לו לבצע את התוכניות שלו, או שגורלן יהיה כמו גורל חוק השקיות של עמיר פרץ או הרפורמה ברשות השידור שגלעד ארדן שאף להשלים.

כחלון עוזב ומשה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, עולה אחרון - ומסביר מדוע מערכת הבנקאות הישראלית היא כן תחרותית ולא יקרה יחסית לעולם. לי לא נשארו מכתבים מהבנק לבדוק, כך שאני יוצא מהבניין. בדרך החוצה אני מפנים את חוקי המשחק. כשאני עוצר בשירותים אני לא שוכח לשלם עמלת ניייר טואלט, ובדרך למטה משאיר כמה אגורות כעמלת ירידה במדרגות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#