דפוקים, אבל מבסוטים מהחיים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סאבטקסט

דפוקים, אבל מבסוטים מהחיים

מזכ"ל OECD ניסה ליישב השבוע את הסתירות הנובעות מכך שהישראלים מודים שרמת החיים שלהם נמוכה יותר והם מותקפים יותר - אבל מתעקשים לדווח על שביעות רצון גבוהה ותחושת ביטחון

13תגובות

באמצע החורף הישראלי מגיע לו לארץ כלכלן מקסיקני, כזה שלא ידע טעמו של פלאפל ולא עבר טירונות, ומתחיל, בלי בושה, לתת ציונים לחברה ולכלכלה הישראלית. אותו כלכלן, אנחל גוריה, שנושא בתואר הלא ברור "המזכיר הכללי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי", מכנס בירושלים קבוצת עיתונאים לשולחן עגול בחברת השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ושגריר ישראל ל-OECD ואונסק"ו, כרמל שאמה הכהן. הפתגם "אורח לרגע רואה כל פגע" הומצא במיוחד עבור הרגע הזה.

גוריה: "יש לכם פה בדו"ח הזה סוג של GPS שאומר איפה אתם, לאן אתם רוצה להגיע ואיך תגיעו לשם".

גבאי: "אנחנו קוראים לזה 'ווייז'".

אנחל גוריה בביקורו בישראל השבוע. אורח לרגע רואה כל פגע
אי־פי

גוריה: "אה, נכון, כי אתם המצאתם את זה. גם אני משתמש בזה. האמת שלא אני, אלא הנהג שלי. אבל הוא הסביר לי איך להשתמש בזה".

(שיעור הישראלים שמשקרים לאפליקציה שאמורה להביא אותם בשלום ליעדם, ומקליקים בלי היסוס "איני הנהג" בסמארטפון המונח על ברכיהם בעודם מנווטים את מכוניתם במהירות 120 קמ"ש על הכביש המהיר תוך ייצוב של ההגה באמצעות ברכיהם: לא נבדק על ידי OECD).

גוריה: "היום בישיבה על הדו"ח שלנו, ראש הממשלה שלכם אמר 'הביטו בעמוד 50. מה יש בעמוד 50? זו רמת שביעות הרצון שלנו. הישראלים מרוצים יותר בממוצע מיתר אזרחי ה–OECD'. והוא היה מרוצה וגאה, ואנחנו שמחנו".

(הסיכויים שדובר מקסיקנית המנסה לבצע חיקוי בשפה האנגלית של ראש ממשלה ישראלי יישמע אמין לא נבדקו על ידי OECD, אבל גבוהים משמעותית ממה שהייתם מצפים. שיעור הישראלים שחשים שהשחיתות רווחת בממשלה שלהם: 72%, לעומת 62% מאזרחי כלל מדינות ה-OECD. למרות זאת, שיעור הישראלים שחשים ביטחון בממשלה שלהם: 43%, לעומת 42% ב-OECD).

שאלה מהקהל: איך מסבירים את שביעות הרצון הגבוהה של הישראלים מהחיים שלהם? האם זה נובע מהתעקשות של הישראלים להיות מרוצים מהחיים שלהם, למרות הרבה פרמטרים שבהם המצב שלהם פחות טוב מממוצע OECD? האם יש פה הטיה של האומה הישראלית?

גוריה: "אין סיבה שנתכחש לתקפות או ללגיטימיות של התוצאות שלנו. אנו שואלים את השאלות בצורה מושכלת. למדנו הרבה בשנים שבהן אנו מעבירים את השאלון הזה, וניתחנו את הטיות השפה בניסיון להימנע מטעויות. אבל נכון שיש הרבה מדינות שיש להן באופן סיסטמטי נטייה לחרדה. האנשים בהן תמיד מודאגים ונוטים לחוסר שביעות רצון. יש מדינות שהן מקצועיות בזה. הן מודאגות ומודאגות כל הזמן, ויש מדינות שהן אופטימיסטיות בהגדרה, הן תמיד רואות את השמש. זה חלק מהפסיכוזה הלאומית".

(שיעור הישראלים המרוצים מרמת החיים שלהם: 66% בלבד, לעומת 71% בממוצע 
ב-OECD. למרות זאת, מדדי שביעות הרצון מהחיים בכלל בקרב הישראלים גבוהים ב-12% מאלה של האיחוד האירופי).

גוריה: "יש בישראל תחושת ביטחון טובה יותר מב-OECD. מעניין מאוד שבמדינה באזור הזה - עם כל הלחץ שיש עליהם - הישראלים מרגישים בטוחים, שהממשלה מגנה עליהם ושהם יכולים ללכת ולהתעסק בענייני היום־יום שלהם".

(שיעור הישראלים המעידים שהם הותקפו בשנה האחרונה: 7% לעומת ממוצע של 4% ב-OECD. למרות זאת, שיעור הישראלים המרגישים בטוחים ללכת בלילה ברחוב: 77% לעומת 70% ב-OECD).

גוריה: "מדדים ממוצעים לעתים מספרים לך סיפור, ולעתים הם לוחשים לך באוזן ומציעים לך מדיניות שעליך לנקוט. אם בתחומי החינוך, הבריאות, איכות החיים ותוחלת החיים באופן סיסטמטי הערבים הישראלים והחרדים מקבלים ציונים נמוכים - זה הסיפור. גם בשתי האוכלוסיות האלה יש הבדל גדול, שכן בעוד בקרב הערבים הישראלים ניתן לצפות מאין תבוא המוטיווציה לשינוי - מהרצון להגדיל את ההכנסה החומרית, לעשות עוד כסף ולהרוויח שכר גבוה יותר - ואצל החרדים גורמי המוטיווציה שונים. במקרה של החרדים ההכנסה הנמוכה והעוני הגובה הם מעגל מרושע שאתה לא יכול לשבור. אתה לא יכול לשאול אותם 'אתה רוצה לעשות יותר כסף?' אם אין להם עניין בתואר באוניברסיטה. במקרה הזה אתה תקבל תוצאות טובות יותר באוכלוסיה הערבית. זה עוזר לנו להצביע לממשלה לאן היא צריכה לכוון כדי להיות אפקטיבית בתוצאות".

(הסיכוי שהקדוש ברוך הוא המשקיף עלינו מלמעלה יורה לחרדים להשקיע בלימודי ליבה ולהשתלב בשוק העבודה: לא נבדק על ידי OECD אך מוערך בשברירי אחוזים. הסיכוי שמשקיף חיצוני ידלג על מכשלות התקינות הפוליטית הישראלית ויגיד בגלוי "שימו את הכסף אצל המוסלמים ולא אצל יהודים אדוקים כי שם יש בו יותר תועלת": לא נבדק על ידי OECD, אבל גבוה מהמצופה).

גוריה: "ישראל צריכה להאיץ את פיתוח ההון האנושי שלה. אם אנו מדברים כיום על הערבים הישראלים והחרדים, המהווים יותר מ-25% מהאוכלוסיה, ב-2050 החלוקה תהיה חצי חצי. אנו מדברים פה על עתידה של ישראל. זה נמצא מעבר לפינה, ומה שנעשה היום ישפיע באופן קריטי על מה שיקרה. לכן זה כל כך חשוב. אלה בחירות קשות. אני חייב לומר שב-2010 באתי לפה להערכה של שוק העבודה, וגם ב-2013, ובשני המקרים אמרנו שיש בעיה ודיברנו על הערבים הישראלים והחרדים, והוצאנו כמה תוכניות. זו הסיבה שהתוכנית שעליה דיברתם בדצמבר האחרון להשקעה במגזר הערבי חשובה כל כך. במונחי כסף היא מהווה 1.5% מהתוצר שלכם, אבל זכרו שהיא תופנה ל-20% מהאוכלוסיה".

(שיעור העוני לפני מסים ותשלומי העברה: בקרב החרדים - 80%, בקרב הערבים - 57%, בקרב יהודים לא חרדים - 24%. הסיכוי שהישראלים יטפלו בבעיות היסוד שלהם וישקיעו במגזר הערבי כדי לקדם את הכלכלה שלהם בימים שבהם המלה "ערבי" מסמלת אויב יותר מאי־פעם: לא נבדק על ידי OECD).

גוריה: "הביטו בתוצאות היפות כשמדובר בתעסוקה, ודמיינו מה היה קורה אם לערבים הישראלים היה שיעור תעסוקה אפילו קרוב לממוצע. או אם הנשים במגזר הערבי לא היו שוות לכלל, אלא רק קרובות יותר לממוצע.

"השאלה בישראל קשה יותר, כי אופי האתגר שונה - יש לכם 80%–90% מהבעיות החברתיות שמתבטאות באוכלוסיות הפגיעות ביותר. מסיבות היסטוריות. לדוגמה, האתיופים והבדואים סובלים. שימו את כל הקבוצות האלה ביחד, תמצאו את האוכלוסיות הפגיעות ותפנו אליהן משאבים גדולים יותר כדי לשפר את סיכוייהן בחיים. ואז כל הכלכלה תשתפר ברמת היצרנות והתחרותית, ותהיה לכם כלכלה חזקה יותר - אבל גם חברה טובה יותר".

(שיעור הישראלים שמבלים בחברה לפחות פעם בשבוע: 73% לעומת 63% ב-OECD. שיעור הישראלים שאומרים שיש להם מישהו להישען עליו לעזרה כשיזדקקו לכך: 87% לעומת 89% ב-OECD. שיעור הישראלים שאין להם מישהו לדסקס אתו נושאים אינטימיים: 8% לעומת 4% ב-OECD).

הישיבה נגמרת. הנוכחים ממהרים לפגישות נוספות כשחיוך על פניהם. בסך הכל הם מרוצים מהחיים שלהם.

(שיעור הישראלים העובדים שעות ארוכות מאוד: גבוה מהממוצע ב-OECD).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#