לחטוף וירוס במקום הכי בטוח בעולם - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סאבטקסט

לחטוף וירוס במקום הכי בטוח בעולם

במקום להתגאות בהיי-טק הישראלי, כנס הסייבר השנתי מכניס בך דווקא חרדות קיומיות

2תגובות

שיירה של שמונה מכוניות עם צ'קלקות חותכת אותי השבוע בנתיבי איילון ומאכילה אותי אבק. אני מסתכל על המכוניות, ארבע מהן שחורות, חלקן בלי לוחית רישוי, ואני מנסה לנחש באיזו מהן הוא נמצא - ובסוף בוחר לנופף לשלום לכולן.

כמוני, גם השיירה, שבתוכה נמצא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ממהרת לכנס סייברטק 2016 שנערך בתל אביב. יכול להיות שבכל זאת אספיק להגיע לשם לפניו — אחרי הכל אני בן אדם אחד והוא עם פמליה שלמה. להחנות שמונה כלי רכב לוקח זמן. רק שאני לא מביא בחשבון את מה שיקרה בכניסה. הדוחק עצום. סידורי האבטחה של משרד ראש הממשלה שלקח את השליטה על המתחם כל זמן שנתניהו באזור מטריפים את המערכת. מאות אנשים מועכים אחד את השני באופן מאוד לא וירטואלי. בדרך לא דרך אני נדחק, מופשט מהנעליים והחגורה, עובר שיקוף מהיר שנועד למנוע כניסה של וירוסים אנושיים לאזור - והנה אני בפנים.

המפכ"ל רוני אלשיך בכנס הסייבר בתל אביב, השבוע
מוטי מילרוד

בדרך לבמה שעליה ינאם ראש הממשלה אני בוחן את הנוכחים. קשה לחשוד בגיקים של עולם ההיי־טק הישראלי בנטייה לאופנתיות - חוץ מג'ינס רחב, קפוצ'ון ונעלי ספורט - רבים מהם לא הטריחו עצמם ללבוש הרבה יותר מכך כשהגיעו לאירוע. אבל חוסר האופנתיות הזה מטעה. בחלק המהותי ביותר בעולמם, ההיי־טקיסטים נוהים כמו עדר אחרי אופנות זמניות. זה קורה דווקא כאשר מדובר בביזנס שלהם.

כך, בשיא בועת הטלקום בתחילת שנות ה–2000, הטרנד הגדול היה חברות לציוד תקשורת. מהפכת תשתית האינטרנט גרמה לכך שעשרות מפתחים בני 20 העבירו את הזמן עד להגעת שליח הפיצה למשרדיהם ב–20:00 בפיתוח מיזמים שיסייעו לתעבורה באמצעות סיבים אופטיים לעבוד באופן יעיל יותר.

לפני שבע שנים היו אלה הרשתות החברתיות, ובעוד המהנדסים הצעירים מתלבטים בין זיתים לפטריות - הם חלמו על פיצ'ר ייחודי שיהפוך את פייסבוק להיסטוריה. בשנים האחרונות היה זה עולם האפליקציות שמשך אליו את הכסף הגדול: ב–2014 גייס יזם שיצר אפליקציה שיודעת לעשות דבר אחד בלבד - לשלוח את המלה YO בלוויית צליל חביב - מיליון דולר. עכשיו הסיפור הגדול הוא "סייבר".

דאעש, צפון קוריאה, אירן והתקיפה על המחשבים של סוני לפני שנתיים שהוגדרה על ידי אנשי התעשייה כ"אסון התאומים" של עולם ההיי־טק גרמו לאלפי אורחים להתגודד בכנס סביב עשרות דוכנים קטנים שהקימו המוני סטארט־אפיסטים ישראלים כשהם מחפשים עבודה, השקעות ושיתופי פעולה.

"מר איומים ביטחוניים" תופס את מקומו על הבמה ופוצח בנאום: "יש לי הערצה לתל אביב והרצליה, אבל את מה שקורה פה אנחנו רוצים לשכפל בבאר שבע", אומר נתניהו, מומחה לזיהוי טרנדים, כשהוא מניח את ידו על החזה. "החלטנו להעביר את ה–NSA שלנו לבאר שבע. הייתי באוניברסיטת בן גוריון לא מזמן, ופגשתי שם בחור בן 25 שנראה לי מוכר. אמרתי לו 'מאיפה אנו מכירים'. 'ראש הממשלה, רק לפני כמה חודשים הגשתי לך דו"חות מודיעיניים'. 'ומה אתה עושה עכשיו?', שאלתי אותו. 'עכשיו? עכשיו אני עשיר', הוא אמר לי. 'אנחנו דואגים לפתרונות סייבר לעולם'. עליכם להיות חלק מזה. אלה מכם שלא באו לפה עד היום - בואו ועשו יותר למען עצמכם", אומר נתניהו.

כנס סייברטק בגני התערוכה
אלירן רובין

אני מקשיב, ותוהה אם משלוח של 500 אלף סמסים במרוכז ביום בחירות, כפי שעשה הליכוד בבחירות האחרונות, נחשבים למתקפת סייבר, ומרגיש שמשהו חסר לי בנאום של ראש הממשלה. קשה לי לשים על זה את האצבע. אולי זה איזה שהוא מסר חדשני. משהו שלא שמעתי עדיין מנואם לא שגרתי כמו נתניהו - רק שאז מגיע משפט הסיכום.

"אנחנו מתמודדים כיום עם כוחות של ימי הביניים, ויש התנגשות גדולה בין הכוחות האלה לבין המודרניזם", המשיך ביבי. "שני הכוחות האלה - אירן ודאעש - מאיימים על עתיד העולם המערבי. הבעיה היא שהמיליטנטים האלה משתמשים בכל הטכנולוגיה שתיארתי. עתיד האנושות כולה תלוי בקרב הזה. אני מזמין את כולכם להשקיע בישראל. זה עסק טוב", סוגר נתניהו את הפינה.

עכשיו עולה לדבר ההוא שמייצג את האומה שאמורה לקנות את כל הסטארט־אפים שהישראלים מקימים. אומה שפיתחה מומחיות ברכישת מוצרים טרנדיים רק כדי להשליך אותם למרתף בעוד כמה חודשים, כשייצאו מהאופנה. שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, לא מאכזב, ומיד אחרי שהוא פוצח ברצף של הצהרות פוליטיות שנועדו להבהיר כי למרות הראיון שנתן לפני שבוע הוא אינו עוכר ישראל, הוא מכריז כי "ארה"ב היא השוק הגדול ביותר של הסייבר הישראלי", ומרגיע את הנוכחים שביזנס זה ביזנס.

גם המשטרה על המפה

אני יוצא לסיור בין הדוכנים ונעצר ליד דוכן של חברה רומנית שמייצרת אנטי־וירוס משוכלל. הנציגה מסבירה לי שמדובר בהרבה יותר מאנטי־וירוס. לא העליתי על דעתי שדווקא מרומניה תגיע הבשורה בעצירת פורצים לא רצויים למחשב שלי. אני ממשיך לדוכן של חברת appdome הישראלית, שמגנה על המידע הפרטי ממכשיר הסלולר - שרץ בתוך אפליקציה שהורדנו. בניגוד לעולם האפליקציות, קשה מאוד להבין מה החברות בעולם הסייבר עושות ומה הייחוד של הפתרון של כל אחת מהן, והנוכחים לא מקלים עליך עם תערובת האנגלית והעברית שבה הם משתמשים.

"אנחנו מגנים עליך אם יש אפליקציה זדונית או סביבת FI־WI שהיא פייק", מסבירה לי דנה, עובדת appdome הניצבת בדוכן.

אבל מה זו לעזאזל סביבת FI־WI שהיא "פייק"?

"נגיד שיבוא מישהו עם ראוטר פרטי שיתחזה ל–FI־WI, אתה תגלוש דרכו והוא ישתה לך את כל המידע מהטלפון", היא אומרת. "כנגד זה אנחנו נותנים ללקוחות שלנו שירות שבו אחרי שהם מסיימים את פיתוח האפליקציה, הם מעלים אותה לשרת שלנו ואנחנו עוטפים אותה בשכבות הגנה".

באיזה שלב אתם בפיתוח?

"אנחנו כבר לגמרי בשלב המוצרי. סיטיבנק נמצאים אתנו ב–POC".

למה הכוונה? הם נמצאים אתכם בקשר?

"כן".

ומה התפקיד שלך, את מפתחת?

"אני מהקסטומר סקסס".

לא היה לי כבר נעים לשאול מה זה אומר, הינהנתי וחייכתי, ומיהרתי לדוכן אחר, שם פגשתי את אורן איתן, שעמד בעבר בראש מרכז הצופן והביטחון (מצו"ב) של צה"ל. הוא איש קשוח שמזכיר לי את השחקן וודי הרלסון, והחברה שלו מפתחת מוצר הגנה בעולם הסייבר, "שבוחן כל קובץ שמגיע לחברה שלך. אם זה קובץ שהורד מהרשת, שהועלה לאתר של החברה, שהגיע מכספת וירטואלית של אתר אחר, שהגיע באטצ'מנט או במדיה פיסית".

ומה אתם עושים אחרי שבוחנים אותו?

איתן: "אם הוא רע אני מסיר ממנו את הנוזקה, הפוגען. המאלוור באנגלית. בזמן שכמעט כל המוצרים פה תגובתיים - כולם מחפשים וירוסים ידועים עם תבניות תקיפה ידועות - אנחנו באים מכיוון אחר".

אפליקציות זדוניות, רוע אינטרנטי, סביבות FI־WI שהן בסך הכל חיקוי - הביטויים המכובסים של עולם הטכנולוגיה מפחידים אותי יותר מהתליינים של דאעש. הם מעוררים בי צורך במשהו שיגן עלי באופן מוחשי. ואז אני רואה אותם - קבוצה גדולה של לובשי מדים כחולים שהגיעו למקום. אני ניגש לדוכן של המשטרה ורואה שם את המפכ"ל, רוני אלשיך. "אנחנו על המפה בתחום הזה", מסביר לו נציג הסייבר במשטרה. "חשוב לעצור את האזרח לפני שהוא עושה את העבירה. לפני שהוא מתבלבל", אומר לו אלשיך, שמוקף באנשים שמחפשים את קרבתו.

"נו, בחייך, תארגן לי פגישה אתו עופר, הוא הסכים להיפגש אתי", מתחנן יזם היי־טק לקצין משטרה בכיר שעומד לידי. יזם אחר עוצר את אלשיך ומזכיר לו מכרה משותפת שיש להם. הם מתחבקים. אני מנסה להגיע למפכ"ל בכל זאת, כדי להבין איך המשטרה תגן עלי בעולם הווירטואלי הקשוח, אבל ברגע שבו אני ניגש, קופצת הדוברת שלו כנשוכת נחש ומבהירה שהוא לא מוכן להגיב לשאלות זדוניות של עיתונאים שמאתרים פרצות אבטחה.

בצר לי אני פונה ליזם הוותיק יוסי ורדי. הוא שואל למה לכתוב בציניות על כנסים לא חשובים, במקום לעסוק בדברים המהותיים באמת במדינה. מצב החינוך לדוגמה. "אחרי הכל, כל ההיי־טק הזה הוא בסך הכל כמו ה'קראסט' שיש לקרם ברולה. זו שכבה דקה מלמעלה שרלוונטית ל–8.7% מהאוכלוסיה ואם אתה שובר אותה - הכל מתמוטט לקרם שלמטה", הוא מסכם עם מטאפורה עממית שיכולה לדבר לכל ישראלי פשוט הניזון מלחם אחיד וקוטג'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#