תעלומת העשור: כסף ואנרגיה זולים לא מגדילים השקעות - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעלומת העשור: כסף ואנרגיה זולים לא מגדילים השקעות

יום אחד מישהו יחקור את התקופה המשונה הזאת של השנים האחרונות וישאל איך זה שדווקא בתקופה שבה הכסף זול יותר מאי־פעם, ההשקעות במשק נמצאות בירידה

12תגובות

מי שעוקב וקורא את הדיווחים על ההשקעות בהיי־טק הישראלי, מתרשם שיש כאן תנופת השקעות שלא היתה כמוה. כמעט מדי יום אנחנו שומעים על חברות שנמכרו/עשו אקזיט/גייסו עשרות מיליוני דולרים. הסטארט־אפ ניישן תוסס וצומח ועל כל חברה שנמכרת לחברת ענק מחו"ל מוקמים עשרות מיזמים חדשים שחיים את החלום. אבל זהו סיפורה של כלכלת ההיי־טק, והוא שונה מאוד מסיפורה של שאר הכלכלה המקומית. בשאר המשק רמת ההשקעות נמוכה, לא מוקמים מפעלים חדשים ואין תנופה עסקית.

יום אחד מישהו יחקור את התקופה המשונה הזאת של השנים האחרונות וישאל איך זה שדווקא בתקופה שבה הכסף זול יותר מאי־פעם, ההשקעות במשק נמצאות בירידה. אותו חוקר יוכל גם להקדיש מקום לשאלה כיצד ההשקעות כה נמוכות, כשמחירי האנרגיה, ובראשם מחירי הנפט, אף הם נמצאים בשפל היסטורי. רק לפני כמה שנים היה חשש שמחיר הנפט ינסוק לכ–200 דולר לחבית, והנה השבוע הוא כבר הגיע למחיר של 28 דולר לחבית.

קידוח נפט
רויטרס

כסף זול ומחירי אנרגיה נמוכים הם לכאורה חלומו של כל יצרן: זה בדיוק הזמן לבצע השקעות, לקנות ציוד ומכונות וליהנות מאשראי זול ומתשומות אנרגיה נמוכות. אבל זה לא המצב. לא אצלנו ולא בכלכלה הגלובלית. האשראי למגזר העסקי בישראל נמצא בקיפאון כבר כמה שנים, והחלק שלו בתוצר פוחת והולך. ההשקעות במשק ירדו בשיעור של 1.8% ב–2015. לפי בנק ישראל, צפויה עלייה בהשקעה של 5.1% בשנה הנוכחית, אבל רובה מוסבר בכך שחברת אינטל מייבאת מכונות וציוד חדשים. אינטל היא יצואנית גדולה ומשקלה בחשבונאות הלאומית רב.

זה משאיר אותנו עם התהייה מדוע אין מספיק השקעות בישראל. להשקעות יש חשיבות עצומה לצמיחת המשק: הצמיחה העתידית שלנו קשורה ישירות להיקפי ההשקעה במשק. אמנם הצמיחה מגיעה גם מצריכה פרטית וציבורית וכן ממסחר חוץ, אבל ללא השקעות, קשה לייצר מקומות עבודה חדשים, לשפר את החדשנות והפריון ולצמוח לאורך זמן. אם מביאים בחשבון שהפוטנציאל התעסוקתי בהיי־טק מוגבל (רק 9% מהמשק עובדים בהיי־טק, אף שהוא אחראי ל–11% מהתוצר וליותר ממחצית מהיצוא התעשייתי של ישראל), זה משאיר אותנו עם השאלה מה נציע למי שאינו מתכנת, פיסיקאי, ביוכימאי או מהנדס תוכנה.

אינפו
שיעור ההשקעות בירידה: השקעה גולמית במונחי תוצר בבשנים  2014-2000
ב-OECD ירדה מ-כ24% ל-כ-21%
בישראל ירדה מכ-21% ל-19%

מדוע הריבית הנמוכה לא קוסמת לאנשי עסקים וחברות, ודוחקת בהם לקחת אשראי, לבנות ולהקים פעילויות חדשות? אם תשאלו אנשי עסקים מסוימים, הם יגידו לכם שהריבית זה ממש לא הסיפור ויפנו אצבע מאשימה לרגולציה, לביורוקרטיה, לאווירה הציבורית ולמחאה. לישראל יש כברת דרך ארוכה לעשות כדי לספק לאנשי עסקים אווירה נוחה לעשיית עסקים. היא אכן ביורוקרטית ומתישה עסקים - גדולים וקטנים גם יחד. בדירוגי Doing Business היא זוכה למקום נמוך במיוחד ואינה מצליחה לשפר זאת מהותית. ואולם זה לא עניין חדש.

הסבר אחר הוא ההידרדרות העסקית של אנשי עסקים רבים - הטייקונים - שנהגו בעבר לרכוש חברות מכל הבא ליד. אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, מוטי זיסר, אילן בן דב, דודי ויסמן, לב לבייב, יוסי מימן - כולם חטפו מכות קשות בשנים האחרונות. חלקם הגיעו להסדרי חוב ותספורות, איבדו את כל נכסיהם והותירו את המלווים שלהם (הבנקים והגופים המוסדיים) עם מחיקות ענק. ההתלהבות של הבנקים לממן שחקנים ממנופים עד צוואר קטנה הודות לכישלונות עסקיים גדולים ולחץ של בנק ישראל, שמגדיל את דרישות ההון מהבנקים ומחייב אותם להקצות את האשראי שלהם בצורה שונה. לסעיף הזה של הירידה בהשקעות יש גם היבטים חיוביים: הוא ניקה מהשוק אנשי עסקים שלא התמחו ביצירת ערך ממשית, אלא בעיקר בתרגילים פיננסיים ובגלגול הלוואות על פני שנים.

אינפו
התוצר לשעת עבודה בהשוואה בינלאומית ב-2014, בדולרים
בישראל כ-30 דולר
ב-OECD כ-50 דולר

בבנק ישראל מתארים תהליך שהחל ב–2008 של הסטה באשראי מענפי התעשייה והשירותים הפיננסיים (עסקות רכישה ממונפות בעיקר) לענפי המסחר והשירותים העסקיים. העסקים הקטנים וענפי המסחר צורכים פחות השקעות ואשראי בהשוואה לעסקים הגדולים - וזאת אחת הסיבות לירידה באשראי העסקי.

התהליך הזה קשור במישרין להפסדי האשראי שניתן לאותם טייקונים, ולדרישות הון גבוהות מהבנקים, שחייבו אותם לפזר אותו על פני יותר עסקים. זה תהליך בריא. לבנקים ולמשק. נאמר זאת כך: אם הבנקים היו ממשיכים לספק לטייקונים האלה את תיאבון האשראי שלהם, אולי לרגע היינו מגלים נתון סטטיסטי שמצביע על גידול בהשקעות - אבל גם אם הפסדי אשראי כבדים יותר ונזקים למערכת הבנקאות, ומן הסתם גם למשק כולו.

הממשלה יכולה לעשות יותר כדי לעודד את ההשקעות במשק. לממשלה יש מגוון של כלים ותמריצים - החל במערכת המס, דרך הביורוקרטיה והרגולציה וכלה ברפורמות משקיות והשקעות ממשלתיות. בימים אלה מתמקד שר האוצר, משה כחלון, בעיקר בשני תחומים: שוק הנדל"ן, שבו הוא מנסה להתמודד עם רמת המחירים הגבוהה, ושוק הבנקאות, שבו הוא פועל כדי לקדם תחרות במגזר האשראי הצרכני. הורדת יוקר המחיה היא משימה חשובה במיוחד, אבל לצדה נדרשים מהלכים שיעודדו שתילת עצים שיניבו את פירות הצמיחה העתידיים. אמנם סטגנציה בהשקעות היא תופעה עולמית, אבל המשק הישראלי קטן וגמיש דיו כדי להתמודד עם התופעה הזאת.

נ.ב

חוק עידוד השקעות הון מעודד באופן מסורתי רק עסקים שמייצאים לחו"ל, ומרבית ההטבות שלו מוענקות לחברות הענק. היסטורית, החוק נועד לעודד את התעשייה ואת היצוא הישראליים במטרה להביא לכאן מטבע זר. ואולם בשנים האחרונות נהפכה ישראל למעצמת מט"ח קטנה, עם יתרות של כ–90 מיליארד דולר. בנוסף, הפערים בין כלכלת היצוא המתקדמת והתחרותית לבין הכלכלה המקומית הפחות מתקדמת ופחות תחרותית התחדדו. כל אלה מחייבים שינוי גישה ותפישה חדשה לגבי התמריצים הממשלתיים ומטרותיהם.

פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, העלה בחודשים האחרונים הצעה לשנות את הקריטריון ולהפסיק את התעדוף לחברות מייצאות. אקשטיין טוען כי העדפת היצוא פוגעת במפעלים ועסקים, שמייצרים למגזר המקומי, מאפשרת לחברות שמייצאות להגדיל חדשנות, פריון והשקעות - ובו־זמנית מונעת את כל אלה מעסקים שפועלים בשוק המקומי. כל אלה גורמים לפתיחת פערים בפריון ובשכר העובדים, וכן יוצרת יוקר מחיה גבוה בשוק המקומי.

אם משרד האוצר והממשלה מעוניינים בעידוד המגזר המקומי, בהורדת יוקר המחיה ובשיפור ההשקעות והפריון - כדאי לאמץ את הצעתו של אקשטיין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#