הנתון שגרם לנתניהו להירדם בשמירה - והגיל שבו אנחנו נאחזים במשרות שלנו - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנתון שגרם לנתניהו להירדם בשמירה - והגיל שבו אנחנו נאחזים במשרות שלנו

ההגדרה של שוק העבודה הישראלי כגמיש מחביאה שקר סטטיסטי קטן: הוא מוגדר גמיש כי חלק הארי שלו גמיש, אך יש בו חלקים קשיחים כפלדה

14תגובות
נתניהו יוצא מהצוללת בטקס חנוכת אח"י רהב, אתמול
רויטרס

אם תשאלו כל כלכלן מתחיל הוא יגיד לכם ששוק העבודה הישראלי גמיש מאוד. למה לשאול כלכלן מתחיל? קחו את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מומחית לשוק העבודה, ותמצאו בנאומיה לא מעט התבטאויות על גמישותו של שוק העבודה הישראלי. מהי גמישות? היכולת לגייס עובדים ולהיפרד מהם בקלות והיכולת של עובד לנוע ממקום עבודה אחד למשנהו ולנצל הזדמנויות לקידום ולהתפתחות מקצועית. מחקרים מלמדים שהמוביליות בין מקומות עבודה תורמת לפריון. קל להבין זאת. חשבו על עצמכם במקום עבודה חדש. חובת ההוכחה מוציאה מאתנו תוצאות טובות יותר בדרך כלל. מהו הצד השלילי של הגמישות? חוסר יציבות וחוסר ביטחון תעסוקתי וגם אובדן ידע הנובע מעזיבת אנשי מקצוע מנוסים.

אבל ההגדרה של שוק העבודה הישראלי כגמיש מחביאה שקר סטטיסטי קטן: הוא מוגדר גמיש כי חלק הארי שלו גמיש, אך יש בו חלקים קשיחים כפלדה. בחלקים האלה - שמעסיקים כרבע מהשכירים במשק - קשה מאוד להזיז עובדים ממקומם, תחלופת העובדים נמוכה, וגם קשה להיכנס אליהם ולזכות בקביעות. מדובר בעיקר במגזר הציבורי בהקשרו הרחב, בחברות ממשלתיות וגם בכמה חברות שהיו בעבר בבעלות הממשלה כמו הבנקים, כיל ואל על. גם בבנק ישראל עצמו יש קשיחות.

צעירים יותר - מחליפים עבו'דה יותר. שיעור העובדים ששהחליפו מעסיקים ביוזמתם, לפי גילים. למשל, 15% מהנשים בנות 35-44 מחליפות מעסיק ביוזמתן, לעומת 9% מהנשיפ בנות 55-67. 17% מהגברים בני 35-44 מחליפים עבודה ביוזמתם, לעומת 10% מהגברים בני 55-67.

שוק העבודה הישראלי נהפך לגמיש בתהליך שנמשך זה שלושה עשורים ברציפות, מאז תוכנית הייצוב של 1985 ובמקביל להתפתחות הטכנולוגית. בכל הפעילות העסקית החדשה שצמחה בעשורים האלה (היי־טק, סלולר, מדיה, מקצועות חופשיים - עורכי דין, רואי חשבון, בתי השקעות) יש גמישות תעסוקתית גבוהה. במקומות האלה, הגמישות עובדת לעתים קרובות לטובת העובדים. גם בקרקעית שוק העבודה - למשל בעבודות אבטחה, ניקיון והסעדה - יש גמישות גבוהה מאוד. אולם שם זה פועל פחות לטובת העובדים כי מדובר בשכר מינימום או קרוב לו, ומעבר בין עבודות לא כרוך בקידום כלכלי או מקצועי על פי רוב.

אם רוצים לבחון אלמנטים של גמישות או מוביליות בשוק העבודה הישראלי, צריך לבחון רק את המגזר העסקי. במגזר הציבורי הגמישות נמוכה מאוד ויש לכך השלכות על טיב השירות הציבורי, רמת הפריון שלו ויעילותו.

שתי חוקרות ממחלקת המחקר של בנק ישראל, ד"ר טניה סוחוי ותמר רמות נסיקה, ערכו באחרונה מחקר על רמת המוביליות במגזר העסקי. הטריגר למחקר הזה היה העלאת גיל הפרישה לנשים וגברים בהדרגה ב-2004–2009. גיל הפרישה לנשים הועלה מ-60 ל-62 ולגברים מ-65 ל-67. הסיבה העיקרית להעלאת גיל הפרישה היתה הצורך להתמודד עם הגירעון האקטוארי העצום של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות שהגיע בתחילת העשור הקודם לכ-140 מיליארד שקל. הוא נבע, בין השאר, מניהול מושחת של הקרנות בידי ההסתדרות, אבל גם מהגידול המואץ בתוחלת החיים שהותיר אותן עם התחייבויות שלא יוכלו לפרוע לעולם. בנימין נתניהו, שהיה אז שר האוצר, גיבש תוכנית להבראת הקרנות שכללה, בין השאר, את העלאת גיל הפרישה וגם קיצוץ בזכויות הפנסיוניות. זו אגב תזכורת לכך שניתן לקצץ זכויות פנסיוניות כשאין מהיכן לשלם אותן. מה שלא קורה בפנסיה התקציבית.

אבל נחזור למחקר ולמוביליות. ובכן, העלאת גיל הפרישה עשתה, על פי המחקר, את מה שצפוי היה שתעשה: היא גרמה לעובדים מבוגרים בני 55 ומעלה להיאחז במשרותיהם ולצמצם את המעבר שלהם בין עבודות. החוקרות בחנו שתי תקופות, 2004–2006 ו-2010–2013 ומצאו שהיתה ירידה ברמת המוביליות בתקופה המאוחרת יותר. הן מונות כמה סיבות לירידת המוביליות, ובהן צמיחה חלשה יותר של המשק בשנים האחרונות (כשהצמיחה גבוהה יש יותר הזדמנויות לעובדים), ירידה במספר העובדים במשרות חלקיות (אוכלוסיה שבה המוביליות גבוהה יותר) וייעול תהליך חיפוש העבודה שמקצר את משך הזמן הנחוץ לאיוש משרות פנויות. החוקרות מציינות כי ב-2010–2013 עברו מרצון 9% מהשכירים (המחקר מתייחס משום מה לשכירים יהודים בלבד) בני 55 עד גיל הפרישה למקום עבודה אחר, לעומת שיעור של 11% שעברו ב-2004–2006. חלק מההסבר הוא כמובן העלאת גיל הפרישה, שגרמה לעובדים להיאחז במשרותיהם ולקחת פחות סיכונים.

סיווג המדינות באירופה לפי מידת הגמישות והביטחון בשוק העבודה. בישראל מידת הביטחון נמוכה, והגמישות בינונית.במדינת האנגלו סקסיות, מידת הגמישות רבה, והביטחון בינוני.

ואולם החלק הכי מעניין במחקר הוא כמה שורות קצרות שהחוקרות כותבות בסופו: "מאחר שקיים קשר בין המוביליות להתפתחות הפיריון, ובין המוביליות בקבוצות הגיל השונות, מדיניות שמעודדת תעסוקה של עובדים מבוגרים ראוי שתאפשר תנאים למוביליות כדי להקל על העובדים ליטול סיכונים וכך לשפר את הקצאת העובדים בין מעסיקים. איננו ממליצות במסמך זה על צעד מסוים, אך מדיניות שכזו יכולה לבוא לידי ביטוי בהגדלת ההיצע של הכשרות מקצועיות למבוגרים, בהגמשת התנאים לקבלת דמי אבטלה בגיל מבוגר ובהסברה שמעודדת העסקת מבוגרים". המשפט הזה מעניין במיוחד משום שהוא נוגע ברבות מהבעיות של שוק העבודה הישראלי: רמת הפריון הנמוכה שנובעת, בין השאר, מקשיחות בחלקים מסוימים של המשק, היעדר מנגנוני הכשרה מקצועית יעילים וטובים, היעדר רשת ביטחון לעובדים מבוגרים שנפלטים משוק העבודה ואפליה על רקע גיל שמן הסתם קיימת במקומות מסוימים שרואים בבני 55 ומעלה פגרים תעסוקתיים.

נ.ב

אחד ההישגים הגדולים של תקופת נתניהו כראש ממשלה הוא שיעור האבטלה הנמוך והיציב. אי אפשר לקחת את ההישג הזה ממנו. זה קרה במשמרת שלו. עם זאת, יש דבר מה מטריד מאוד בהישג הזה: הוא גורם לנתניהו ולממשלתו להירדם בשמירה ולא לפעול בשום צורה כדי לפתח את שוק העבודה, ולגרום לכך שגם בעתיד יהיה כאן שיעור אבטלה נמוך. כדי שזה יקרה נדרשת כמובן צמיחה של המשק - אבל לא רק. נדרשים גם מערכי הכשרה מקצועית, פיתוח רשתות הגנה חברתיות למובטלים, ולא רק לרבע מהשכירים שנהנים מביטחון תעסוקתי גבוה במגזר הציבורי, ונדרש פרויקט משקי גדול של שיפור הפריון. העלייה בתוחלת החיים וההתפתחות טכנולוגית מחייבים את כל אלה ומהר. הבעיה היא ששיעור האבטלה הנמוך אינו מייצר תחושת דחיפות. מה מייצר תחושת דחיפות? רק משבר כלכלי. אנחנו לא שם. לטוב ולרע.

מתכנתות חרדיות בחברת היי-טק ב-2011
ניר קידר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#