ההוא עם הקוקו נגד אלוף השחייה

כשהם נשענים על חולשת המפלגות הוותיקות, מתמודדים שני מנהיגים צעירים על הובלת ספרד עם הבטחות לצדק חברתי ושינוי. נשמע מוכר?

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי עמית
חגי עמית

נהג המונית שעמו נסעתי ברחובות מדריד שבוע לפני הבחירות היה משועשע. כששאלתי אותו למי ייתן את קולו, השיב בעודו צוחק, "למי אני אצביע? לא יודע, אולי לסוציאליסטים, או שלך תדע - יכול להיות שבסוף זה יהיה ההוא עם הקוקו. כן, אולי אני אצביע להוא עם השיער".

קרוב לשנתיים עברו מאז שהודיע כי בכוונתו לרוץ לראשות ממשלת ספרד, ועברו הרבה יותר שנים מאז נהפך לדמות ציבורית, אבל סימן ההיכר של המרצה לשעבר מאוניברסיטת מדריד היה ונותר שערו הארוך. הקוקו פשוט משתלב היטב בתמונה כשהוא מופיע על ראשו של מנהיג מפלגת שמאל (פודמוס) - שלבד מהתנגדותה לצעדי הצנע שהאיחוד האירופי כפה על ספרד ומרצונה לקדם פרויקטים של דיור ציבורי ואת מערכת החינוך והרווחה, מאמינה בהלאמה, רוצה להשאיר את אחד הבנקים הגדולים במדינה בידיים ממשלתיות, ומדברת על החלפת חברת החשמל הפרטית במדינה בחברת אנרגיה ממשלתית.

פאבלו איגלסיאס
פאבלו איגלסיאסצילום: רויטרס

כשאיגלסיאס התייצב לפני כשבועיים להתמודדות טלוויזיונית מול , מנהיג מפלגת סיודדנוס, ההבדל החיצוני בין השניים בלט. שני הפוליטיקאים שמעוניינים להוביל מהפכה בפוליטיקה הספרדית הם בני אותו גיל כמעט - לאיגלסיאס מלאו לפני חודשיים 37, ריברה היה בנובמבר בן 36 - אבל אין ביניהם דימיון. ריברה עבד כיועץ במחלקה המשפטית של בנק קאיקס לפני שפנה לפוליטיקה. איגלסיאס בילה את זמנו באקדמיה ואת הדוקטורט שלו עשה בנושא קונפליקטים והסכמי שלום. ריברה, רחב כתפיים כיאה לאלוף שחייה לשעבר, שהופיע בצילומי עירום בקמפיין הבחירות ב-2006, עלה לבמה לבוש בחולצה מכופתרת הנעוצה היטב במכנסיים מחויטים, והתנסח בשיקול דעת. איגלסיאס, לעומתו, חולצתו מחוץ למכנסיים, ניצב על הבמה מעט כפוף וגבותיו מכווצות, כשהוא מדבר בלהט ומנופף בידו. הלהט הזה הוא המנוע שמוביל את הקמפיין שלו קדימה, ובסוף העימות הוא הוכתר כמנצח. למרות זאת, בסקרים, נכון למועד כתיבת הכתבה, ריברה הוביל.

שלא כמו פודמוס, סיודדנוס אינה מפלגה כה צעירה. במחוז קטלוניה היא פעילה כבר עשר שנים, ובמדריד נציגיה מכהנים באסיפה המקומית מאז הבחירות האחרונות. מדובר במפלגת מרכז שחרתה על דגלה את המלחמה בשחיתות ומעוניינת בהורדת מסים ובהגברת הניוד של העובדים במשק. "ריברה הוא בחור נחמד, נקי ומנומס עם גישה מודרנית, וסיודדנוס הם למעשה חבורת קטלונים שבניגוד למגמה הבדלנית במדינה החליטו להכריז 'אנחנו ספרדים' - ועדיין מקבלים תמיכה רבה במחוז. הם צעירים ולא מעורבים בפרשות השחיתות במדינה, ובבחירות האחרונות בקטלוניה הגיעו ראשונים. הם לא ממש ימין ולא ממש שמאל, גם אם הם סוטים ימינה כדי לא לאבד קולות למפלגת השלטון. אפשר לומר שמבחינה חברתית הם בשמאל, מבחינה כלכלית הם בימין", אומר חורחה רמון רודריגז, עורך בעיתון היומי הנפוץ בספרד "אל פאיס".

בחור פוטוגני, שמנסה לרצות את כל הצדדים באמצעות היצמדות למרכז - מזכיר לכם משהו? אם יש אנלוגיה בין הבחירות בספרד לבחירות בישראל, אזי ריברה הוא יאיר לפיד של ספרד. "כשביקרתי בתל אביב פגשתי פעילה פוליטית שאמרה לי 'תעזוב אותי מפלסטינים, הבעיה היא מחירי הדיור'. סיודדנוס הם קצת כאלה. הם אומרים 'תשכחו מהדברים הגדולים, נלך על הדברים הקטנים'", אומר רודריגז.

אם ריברה הוא המקביל ללפיד, מקבילה אמיתית לפודמוס עדיין אין אצלנו. ייתכן שאם סתיו שפיר ואיציק שמולי היו חוברים לדפני ליף כדי להקים מפלגה, היא היתה זכאית לתואר. "פודמוס הם קבוצת חברים שלימדו יחד באוניברסיטה, ראו את ההתעוררות של (התנועה שיזמה את הפגנות הענק בספרד במחאת 2011) והבינו שצריך לתעל את כל האנרגיה של השינוי הזה לכיוון מסוים. הם פופולריים, עם אסטרטגיה תקשורתית מצוינת, יודעים לעבוד באינטרנט וברשתות החברתיות. ועדיין, זאת מפלגה רדיקלית שבתחילת דרכה מומנה על ידי ממשלת ונצואלה וכיום מקבלת מימון מאירן", אומר רודריגז.

אלברט ריברה
יאיר לפיד של ספרד. אלברט ריברהצילום: רויטרס

הטענות בנוגע למימון האירני מתייחסות לתוכנית טלוויזיה אישית שאותה הגיש איגלסיאס באיספאן TV, ערוץ אירני רשמי בספרדית. הוא קיבל שכר שבועי של כ-3,000 יורו, והדבר הספיק כדי להכתירו כשותף למשמרות המהפכה. הטענות לקשר כלכלי עם ונצואלה מתבססות על תשלום של כ-300 אלף יורו שקיבל אחד ממייסדי המפלגה עבור "יעוץ". "אפשר לבדוק את מקורות המימון שלנו עד היורו האחרון דרך האתר", אומר חזוס גיל, איש פודמוס האחראי למגעים עם התקשורת. "ההאשמות לגבי קשר עם ונצואלה ואירן הן בסך הכל עוד ניסיון להסיט את הדיון בבחירות למצבם של אנשים שנמצאים במרחק מאות מיילים מפה, במקום להתמודד עם הבעיות פה בספרד. עייפתי מהטענות האלה. אם אתם לא רוצים לדבר על מצב האנשים בספרד זה בסדר, אבל אל תאשימו אותנו בשטויות".

פודמוס, שרק לפני שנה סומנה כמנצחת הגדולה של הבחירות הנוכחיות עם 40% מהקולות בסקרים, נמצאת מאז במגמת ירידה ומנסה למצב עצמה כמרכזית יותר ושמאלנית פחות. בעוד שבזמן מערכת הבחירות שנערכה ביוון בשנה שעברה התייצב איגלסיאס כדי לתמוך בעמיתו, אלכסיס ציפראס, בבחירות בספרד הקשר היווני מוחבא. ועדיין, יש מי שמקשר בין הפחד מפודמוס לעליית סיודדנוס. "לפני שנה, כאשר פודמוס עפה בסקרים, הימין נכנס לפניקה ושינה את השיח הכלכלי שלו", אומרת איה שושן, ישראלית המתגוררת במדריד ושוקדת בימים אלה על עבודת דוקטורט המשווה בין מחאת 2011 בישראל ובספרד. "סיודדנוס היא תשובת הימין לפודמוס. יש מאחוריה תמיכה לא קטנה של הון ויש לה תמיכה של אמצעי התקשורת - זאת זו לא מפלגה שנשענת על מימון המונים כמו פודמוס".

ואכן, בעוד סיודדנוס נשענת על מקורות ההון הישנים - כפי שמעיד חבר הפרלמנט מטעם המפלגה, איגנסיו סאנצ'ז, "ניסינו להשיג כסף למפלגה ממימון המונים, אבל זה היה מסובך עבורנו ואולי פודמוס טובים יותר בזה. הכסף שלנו הגיע מהלוואות מהבנקים ומכספי מימון מפלגות" - פודמוס מנסה להתנהל על בסיס האידיאולוגיה שלה. לאנשי הציבור של המפלגה מותר לקבל שכר חודשי של 1,900 יורו - פי שלושה משכר המינימום בספרד - ואת שאר שכרם הם תורמים, חצי למפלגה וחצי לפרויקטים לרווחת הציבור. "אנשי ספרד זקוקים לשינוי", אומר גיל. "נמאס להם מהמערכת הפוליטית הקיימת והם רוצים לפתוח חלון ולתת לאוויר להיכנס לחדר".

בכל הנוגע לשחיתות, שתי המפלגות מבטיחות לאוורר את החדר. סיודדנוס דורשים שלא יורשה לפוליטיקאים לעסוק אחרי פרישתם בתחומים שהיו אחראים עליהם במהלך הקריירה, כדי למנוע מצב שבו משלמים לפוליטיקאים בג'ובים. בפודמוס מצהירים שכל פוליטיקאי במפלגה יחשוף עם כמה כסף נכנס לפוליטיקה המפלגתית ועם כמה כסף הוא יוצא.

בסופו של דבר, שני המנהיגים נשענים על חולשת המפלגות הוותיקות. "המפלגות הגדולות צריכות לשנות את הדרך שבה הן בוחרות את הרשימות שלהן", אומר כרמלו רוחא, עיתונאי מאתר ליברטד דיגיטל. "הן בוחרות אותן כיום בצורה הפוכה: ככל שאתה טוב יותר - הסיכוי שתפסיד גדל. התוצאה היא שהמנהיגים שלהן באיכות נמוכה מאוד. אנחנו לא זקוקים לשינוי עמוק אלא לסוג של רוח חדשה. אז אולי אנחנו לא שווייץ והערים שלנו לא עשירות כמו ערי גרמניה, אבל אנחנו לא כאלה גרועים ולא כאלה עניים. הגישה שלנו כלפי עצמנו פשוט פסימית. אנחנו זקוקים למישהו שיאמר 'אתם לא כאלה גרועים'. השינוי צריך להיות פנימי".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker