לטפל במחלה חמש שנים לפני שהיא מתפרצת: המחשבים שיצילו את חייכם - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לטפל במחלה חמש שנים לפני שהיא מתפרצת: המחשבים שיצילו את חייכם

כ-10% מקוראי כתבה זו שחצו את גיל 35 נמצאים בשלב 3 של מחלת כליות כרונית, 1% מהם יפתחו תסמינים ויזדקקו לטיפולי דיאליזה ■ איך אנחנו יודעים לזהות אותם? מערכת מתקדמת מסוגלת לחזות את ההסתברות שנחלה בעתיד - ולהציע טיפול מתאים

18תגובות
איור

באחת הסצנות במחזה "סולומון גריפ" מבקשת המטופלת פרציפלוכא מד"ר ברמלי לבדוק אותה בחדרו. "(אם) את מרגישה שהבדיקה תחזק את הביטחון העצמי שלך, (אז) בבקשה", אומר הרופא לפני שהוא מבקש מהמטופלת להתפשט. לולא היה מדובר בחיזור, נדמה שד"ר ברמלי היה מעדיף לוותר על הבדיקה.

שלושה עשורים אחרי שפירסם חנוך לוין את המחזה, המפגש בין רופא למטופל לא עבר שום שינוי רדיקלי. מרבית המפגשים עדיין נעשים בחדר הרופא, המטופלים מבלים בו כ-10 דקות וחלק ניכר מהמפגש מוקדש לתיעוד - פעם בכתב, כיום מאחורי מסך המחשב. התיק הרפואי אינו נגיש במלואו למטופלים, וכאשר הם עוברים בין קופות החולים הם מקבלים לידיהם במקרה הטוב קובץ PDF שאי־אפשר לעבד במחשבים של הקופה המתחרה. זאת, אף שבשנים האחרונות נחשבת הרפואה הדיגיטלית, שמפתחים יזמים עצמאיים וענקיות טכנולוגיה מחוץ למערכת הממוסדת, למגזר הצומח בתחום מדעי החיים.

הנה כמה מהפתרונות שקיימים כבר כיום בעולם בשלבים שונים של יישום: מברשת שבודקת את רמת הסוכר בדם כשאתם מצחצחים שיניים; תחבושת חכמה שיודעת לאתר חיידקים בפצע ולדווח למטופל אם הטיפול בתרופה אנטיביוטית יעיל; טבעת אצבע המנטרת את קצב הנשימות בשינה; שטיח ביתי שמזהה תנועות לא יציבות ומאפשר אבחון מוקדם של פרקינסון; ואנליזה אוטומטית של השתן עם כל הדחת אסלה.

בספרו "עושר מהפכני" כותב הסוציולוג והעתידן אלווין טופלר שתחום הבריאות הוא הזירה שבה הטכנולוגיות החדשות והמרהיבות ביותר מתנגשות עם מוסדות הרפואה השמרניים ביותר בתפישותיהם. אבל מתברר שמתחת לראדר גם גופי הבריאות מתאמצים להבין מה אפשר לעשות עם כמות המידע הרפואי העצומה המלווה כיום כל אדם ומיוצרת באמצעות סמארטפונים, ציוד לביש, חיפושים באינטרנט וחיישנים מסוגים שונים, וזאת רק ההתחלה. לפי מחקר של יבמ, האדם הממוצע ייצר יותר ממיליון ג'יגה של מידע בריאותי במהלך חייו - כמות הדומה לכ-300 מיליון ספרים. את המידע הזה, שמגיע בפורמטים מגוונים (טקסט, תמונה, קול) ובאיכות משתנה - צריך לאחסן, לארגן, לנתח ולייצר על בסיסו תובנות שאפשר לשלב בהליך הטיפולי. בז'רגון המקצועי נהוג לכנות את היקף המידע הזה ביג דאטה (Big Data).

בתמונה יש המחשה ויזואלית של המקורות שמהם צפוי המידע הרפואי להגיע: כולם קיימים כיום בעולם בשלבים שונים של יישום. מימין לשמאל:
1. בדיקות מסורתיות במוסדות הרפואיים
2. מברשת שבודקת את רמת הסוכר בדם כשאתם מצחצחים שיניים
3. תחבושת חכמה שיודעת לאתר חיידקים בפצע ולדווח למטופל אם הטיפול בתרופה אנטיביוטית יעיל 
4. אנליזה אוטומטית של השתן עם כל הדחת אסלה.
5. שטיח ביתי שמזהה תנועות לא יציבות ומאפשר אבחון מוקדם של פרקינסון
6. טבעת אצבע המנטרת את קצב הנשימות בשינה

>> להגדלת התמונה לחצו כאן

המידע נמצא - נותר רק להשתמש בו

מהפכת הביג דאטה מבקשת להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים שעומדים כיום בפני מערכת הבריאות - המעבר מריפוי של מחלה קיימת לטיפול מניעתי, כלומר היכולת לנבא ולמנוע מחלות לפני שהתפרצו. זהו מעבר טבעי נוכח העובדה שגורמי המוות העיקריים במערב אינם עוד מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת, אלא מחלות לב, סרטן ריאות ומחלות אחרות התלויות בעיקר בהתנהגותו האישית של האדם בתחומים כמו תזונה, פעילות ספורטיבית, צריכת אלכוהול וטבק, מתח ופעילות מינית.

תמונה של פרופ' רן בליצר, מנהל המחקר של קופת חולים כללית
יובל חן

לטיפול המניעתי עשוי להיות תפקיד משמעותי בהקלה על נטל מערכת הבריאות, הקורסת תחת העומס. הוא צפוי להקטין את העומס בבתי החולים, לחסוך כסף לקופות החולים ולחברות הביטוח ולהגדיל את תפוקת המשק. לא מדובר בתכנון עתידי: שלוש מקופות החולים בישראל - כללית, מכבי ומאוחדת - כבר מצליחות להציג תוצאות של ממש בזכות מאמץ פורץ דרך בתחום.

הנה דוגמה: כ-10% מקוראי כתבה זו שחצו את גיל 35 נמצאים בשלב 3 של מחלת כליות כרונית - וכלל אינם יודעים זאת. מרביתם יחיו את חייהם כרגיל, אבל 1% מתוכם ייאלצו להתחיל בטיפולי דיאליזה. כל מה שהרפואה המסורתית היתה יכולה להציע עד כה הוא פתרון אחיד לכל קבוצת הסיכון - מעקב. הסיכוי הנמוך לפתח את המחלה בעתיד הרחוק לא מצדיק התערבות תרופתית בשלב מוקדם, ואף מעמיס עלויות על המערכת.

אך מה אם אפשר היה לאתר מראש את אותו 1% ולהגיש לו טיפול מונע? מה אם אפשר היה לגזור מודל ניבוי שמבוסס על מיליוני פיסות מידע שיאספו וינותחו באופן אוטומטי? פרופ' רן בליצר, מנהל המחקר של קופת חולים כללית, מנצח על צוות של כ-25 אנשים, שבהם רופאים, אפידמיולוגים, סטטיסטיקאים, מדעני נתונים (Data Scientist) ומהנדסי מחשבים, שהצליחו לייצר מודל ניבוי כזה.

"המידע העצום הזה יושב כבר כיום ברשומות הרפואיות של המטופלים", אומר פרופ' בליצר. "אבל בעולם אין כמעט ארגונים שעושים שימוש שגרתי במידע הזה בניתוח מתקדם, כדי לאפשר טיפול ממוקד וחכם. לקחנו מידע היסטורי של אנשים שפיתחו ולא פיתחו אי־ספיקת כליות, והרצנו בדיקה על מאות רכיבים ושילובים. אף שהנתונים של המטופלים עשויים להראות הומוגניים בעיניים של הרופאים, מצאנו הבדל של פי 100 בסיכויים להידרדרות המחלה".

חטיבת המחקר של הכללית מבצעת את כריית המידע החכמה הזו לשיפור ולמיקוד הטיפול המונע - בקשישים, במניעת אשפוזים חוזרים, באיתור מחלת כליות ובניבוי סוכרת עתידית כבר יותר מחמש שנים. במארס העניקה לה החטיבה האירופית בארגון הבריאות העולמי (WHO) אות הכרה כמרכז מצוינות שותף למניעה, לבקרה ולמחקר של מחלות כרוניות.

בעולם, אחד המכשולים הגדולים במעבר לשילוב ביג דאטה בתעשיית הבריאות נוגע לדבר הבסיסי ביותר - איסוף המידע הרפואי. המידע מפוצל בין גופים שונים כמו חברות ביטוח, רופאים פרטיים ובתי חולים, וחלק ניכר ממנו בכלל לא נמצא בגרסה אלקטרונית אלא נשמר בקלסרים. לישראל יש יתרון במובן זה. "העובדה שכל המידע של קופות החולים קיים במחשבים היא יוצאת דופן וייחודית ביחס לעולם", אומר בליצר. "בנוסף, קופות החולים הישראליות הן יצור מיוחד: הן מבטחות אנשים לטווח ארוך והמימון שלהן מגיע מהמדינה לפי ראש, כך שיש להן שאיפה מובנית שהמבוטחים שלהן יישארו בריאים. זה נשמע טריוויאלי אבל זה לא. זה יוצר מוטיווציה אדירה להשקיע במערכות כריית המידע למטרה פרקטית של מניעת חולי עתידי".

הקשר בין ניבוי מניות לסרטן המעי הגס

פרופ' ורדה שלו, רופאת משפחה בקופת חולים מכבי, חשה תסכול רב כאשר גילתה שהמטופל שלה סובל מסרטן מעי גס בשלב מתקדם. "שאלתי את עצמי איך ייתכן שזה התגלה מאוחר, והלכתי לבדוק את הפרמטרים הרגילים: אולי התגלה לו דם סמוי בצואה ולא שמתי לב? אולי הוא התלונן על כאבי בטן, השתנו לו היציאות, ירד במשקל, אולי יש לו היסטוריה משפחתית? הכל יצא שלילי", היא מספרת. "אבל כשהסתכלתי בספירות הדם שלו גיליתי משהו מעניין - ראיתי שיש לו ירידה של ההמוגלובין בתוך תחום הנורמה. הספירות נראות תקינות כשהן מגיעות בנפרד, ולכן אי־אפשר היה לשים לב. זאת תחושה של פספוס גדול. הרי אם החולה היה אנמי, היינו שולחים אותו לבדיקות נוספות".

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם, הרביעי מבחינת הקטלניות שלו ואחראי ל-10% מהנטל הכלכלי של מחלת הסרטן בכלל. מנגד, אפשר למנוע אותו בקלות יחסית באמצעות הסרת פוליפים (סרטן בתחילת דרכו) בבדיקת קולונוסקופיה. אך הישראלים לא אוהבים את הבדיקה החודרנית, ושליש מהישראלים בגיל הסקירה המומלץ כלל לא הולכים להיבדק. בעולם הנתונים עגומים אף יותר: 75% מקבוצה זאת לא מבצעים את הבדיקה.

תמונה של פרופ' ורדה שלו, רופאת משפחה ומנהלת מכון המחקר של קופת החולים מכבי

שלו, בכובעה הנוסף כמנהלת מכון המחקר של קופת החולים מכבי (מכביטק), החליטה להעמיד את הגילוי שלה למבחן אמפירי, בסיועה של הביו־סטטיסטיקאית ענבל גולדשטיין. "בדקנו מקרים של חולים עם סרטן מעי שלא התגלה כי הם סובלים מאנמיה, ובדקנו כמה זמן קודם לכן ירד להם ההמוגלובין. מצאנו ששלוש שנים וחצי קודם לכן ההמוגלובין התחיל לרדת בתוך הנורמה", היא מספרת.

"זה החלק השגרתי, הדיסקרפטיבי (תיאורי) שאנחנו עושים תמיד, ושאלנו את עצמנו אם אנחנו יכולים לעבור לשלב המתקדם יותר - הפרדיקטיבי (מנבא) שאומר למעשה מה צפוי לקרות למטופל הספציפי. חברנו לחברת מדיאל, שבה עובדים מתמטיקאים שעסקו באלגו־טריידינג, ניבוי מניות. לקחנו גיל, מין ואת כל ספירות הדם של המטופלים, והצלחנו לפתח מודל שהראה רמת רגישות ואמינות הדומה לדם סמוי בצואה רק על סמך ספירות דם. רשמנו על זה פטנט בשם קולונסקור".

השימוש שמבצעת מכבי בקולונסקור הוא שינוי רדיקלי של המצב הקיים. ההתייחסות המסורתית למטופלים עד כה היתה זהה - אם אין היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, הרופאים ממליצים לעבור בדיקת קולונוסקופיה באופן סדיר החל בגיל 50 בכל 10 שנים, או בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה. באוקטובר הריצה מכבי את ציון הקולונסקור על ספירות הדם של כל המטופלים בני 75-50 שלא עשו בדיקת דם סמוי בצואה בשנה וחצי האחרונות ולא ביצעו קולונוסקופיה בעשור האחרון. אלה מהם שקיבלו ציונים גבוהים, קיבלו המלצה לגשת לבדיקה.

"מה שיפה במודל שלנו הוא השימוש החוזר בנתונים: ספירות הדם האלה שימשו עבור משהו אחר, וכעת הן מוחזרו לצרכים האלה", אומרת שלו. "כיום כל מטופל הוא ביג דאטה, והיכולת של רופא המשפחה לעשות חיבור נכון בפגישה של עשר דקות ללא אלגוריתם תומך היא בלתי אפשרית. חולה כרוני לוקח 15 תרופות, יש לו אלרגיה לתרופה אחרת, יתר לחץ דם, ובעברו ניתוח לקיצור קיבה. איך מפענחים את כל המידע הזה בצורה אופטימלית?"

מה יודע מחשב על בוב דילן ועל סרטן השד

לפני חודשיים הופיעו בוב דילן ומחשב העל של יבמ, ווטסון, בפרסומת משותפת. "בוב דילן", פונה ווטסון לזמר המפורסם, "כדי לפתח את כישורי השפה שלי, קראתי את כל השירים שלך". "קראת את כל השירים שלי?" שואל דילן בחיוך, רק כדי לאפשר לווטסון להתרברב: "אני מסוגל לקרוא 800 מיליון עמודים בשנייה בודדת. הניתוח שלי מראה שהשירים שלך עוסקים ברובם בכך שהזמן חולף והאהבה דועכת".

תמונה של ד"ר מיכל רוזן צבי, מנהלת ווטסון הלת' בישראל יבמ

ווטסון התפרסם ב-2011, כשניצח שני אלופי עולם בשעשועון האמריקאי ג'פרדי (Jeopardy), כדי להגיע להישג הזה, הוא נדרש ללמוד להשיב על שאלות פתוחות ומורכבות, בשפה טבעית, בצורה מדויקת ומהירה. בשנים האחרונות הוא נהפך לאחד הפרויקטים המרכזיים של יבמ, שמספק תעסוקה לכ-2,000 איש. היעד המרכזי של החברה, כפי שהכריזה המנכ"לית ג'יני רומטי, הוא שילובו לטובת המחקר והטיפול הרפואי. מאז תחילת השנה ביצעה החברה סבב רכישות כדי לשפר את היכולות של ווטסון - ובהן חברת מרג' (merge) לניהול תמונות רדיולוגיות שנרכשה במיליארד דולר, חברת פייטל (Phytel) המנהלת תקשורת בין בתי חולים ומרפאות ומחזיקה במאגר של כמה עשרות מיליוני מטופלים, ואקספלוריס (explorys) המנהלת מסד נתונים רפואיים של 50 מיליון איש.

כפי שהתרברב מול דילן, ווטסון הוא גם מכונה לומדת, שמחכימה לאורך זמן - ובשלוש השנים האחרונות החברה מזינה לווטסון מידע רפואי נרחב, הכולל ספרים, מחקרים ותיקים רפואיים וצילומים. ווטסון אף מקבל הכשרה מרופאים שמלמדים אותו כיצד הם מגיעים למסקנותיהם הרפואיות.

ד"ר מיכל רוזן־צבי משמשת כמנהלת המקומית של ווטסון הלת' (Watson Health), ותחתיה עובדים כ-20 ישראלים שמנסים להפוך את ווטסון לכלי תומך בהחלטת הרדיולוג. הצורך קיים: רדיולוג שעובד בחדר מיון עשוי לראות כ–200 מקרים שונים במשמרת סטנדרטית בבית חולים גדול, שכל אחד מהם יורכב ממאות תמונות. הצילומים האלה יכסו מספר רב של מחלות, וברשותו של הרדיולוג יהיה מעט מאוד מידע לגבי ההיסטוריה הרפואית של המטופל.

הצעד הראשון שווסטון עושה בתור סייע לרדיולוג הוקדש לזיהוי סרטן השד. אחת משתי נשים צפויה למצוא גוש בשד במהלך חייה, מרבית המקרים יתגלו כשפירים, אך התהליך כרוך בשבועות של המתנה מתוחה וסוללה של בדיקות כדי לקבל את התוצאות. "ווטסון מסוגל לאפיין ממצאים חשודים בצילום, לזהות מאפיינים שאינם נראים לעין האנושית ולבנות תקציר של מצבה הקליני של המטופלת על סמך ניתוח ההיסטוריה הרפואית שלה, והשוואתה למקרים דומים ברחבי העולם", אומרת רוזן־צבי. "בסופו של התהליך, שאורכו דקות ספורות, ווטסון מגיש לרדיולוג את המלצתו הרפואית, והרדיולוג יכול לאשר או לשנות את ההמלצה באמצעות שיח בשפה טבעית". בבדיקה שביצעה יבמ על 510 מקרים שבהם היה חשד לסרטן השד, הגיע ווטסון לרמת דיוק של 92%. באחרונה אף נרתם ווטסון לסייע לקופת חולים מאוחדת.

איך רישום נכון עוזר להביא ילדים בריאים לעולם

מספר התביעות בגין רשלנות רפואית הולך וגדל בשנים האחרונות. לפי חברת אולמד, העוסקת בכתיבת חוות דעת רפואיות לבית המשפט, התחום שבו מוגשת הכמות הגבוהה ביותר של תביעות רשלנות רפואית בישראל הוא הריון וילודה: 30% מסך התביעות ו-50% מסך הפיצויים. בתחום זה, גם תקופת ההתיישנות היא שונה וארוכה יותר - ילדים שנפגעו במהלך הלידה רשאים להגיש תביעה עד גיל 25, בעוד ביתר המקרים ההתיישנות חלה לרוב לאחר שבע שנים מהנזק הרפואי.

תמונה של ד"ר יורם וולף, מנהל הרפואה המקצועית (שניונית) בקופת חולים מאוחדת

למאוחדת, הקופה השלישית בגודלה בישראל עם 1.1 מיליון מבוטחים, יש אוכלוסיית מבוטחים צעירה, עם כ-250 אלף נשים בנות 45-15 ומגזר חרדי גדול, ולכן היא גם מרובת לידות. הקופה מלווה כ-30 אלף לידות בשנה, מעניקה שבעה־תשעה ביקורי רופא בממוצע בהיריון, ובטרימסטר הראשון לבדו מתבצעים יותר מ-30 אלף ביקורים אצל רופאי הנשים. מספר גדול נוכח כמות רופאי הנשים בקופה - 360 רופאים.

אף שהרופאים אוספים מידע רב מהמטופלות, עדיין לא מעט תביעות נובעות דווקא ממידע חסר ברשומה הרפואית. לעתים מדובר במידע יקר ערך, שמשפיע על תהליך קבלת ההחלטות לגבי המטופלת. העובדה שמרבית המידע שהרופאים מכניסים נשמר כטקסט חופשי - בשפתו ובשיטתו הפרטית של כל רופא, הופכת את הבקרה האוטומטית לכמעט בלתי אפשרית. זאת הסיבה שהיא מתבצעת עד היום בטכניקות מיושנות של מעבר ידני על תיקי הרופאים. לא רק שההליך כרוך במשאבים עצומים - מאות שעות עבודה של מנהלים רפואיים - גם הדגימה מצומצמת יחסית ורמת הבדיקה אינה אחידה.

שיתוף פעולה של מאוחדת עם יבמ מדלג על המשוכה הזאת. "לווטסון יש את הבשלות הטכנולוגית להבין טקסט חופשי בשפות שונות גם כאשר הוא מגיע בשפה משובשת, בתחביר לא תקין או בקיצורים שונים שעושים רופאים", מסביר ד"ר יורם וולף, מנהל הרפואה המקצועית בקופה ורופא נשים בהכשרתו.

"קחי לדוגמה בדיקות גנטיות: יש הרבה דרכים לכתוב את זה ברשומות - אפשר בתור סקר, מחלות או בדיקות - זאת השפה של הרופאים. המערכת יודעת לקחת את כל הצורות האלה ולומר שהכוונה היא לבדיקות גנטיות, ואם אחת מהן מופיעה בתוך הרשימה הרפואית - אנחנו מסודרים. הגדרנו לווטסון שישה נושאים שאנחנו רוצים להתמקד בהם וחשוב לנו שיופיעו ברשומות הרפואיות, והוא חישב ציונים פרטניים לכל אחד מהרופאים על בסיס מאגר של 60 אלף הריונות".

צוות המחקר של מאוחדת, הכולל את ד"ר וולף, חנה שילדר, רותי קורצברגר ורות אליעזר, החל להטמיע בימים אלה את ווטסון כחלק אינטגרלי מפעילות הקופה. הכלי מאפשר למאוחדת לשקף לרופאים את איכות הרשומה הרפואית שלהם בזמן אמת. ״המטרה היא לסייע לרופא בעשיית רפואה איכותית יותר תוך הבנת נושא ניהול סיכונים בתחום הרגיש הזה״, מדגיש ד"ר וולף. "הטכנולוגיה תאפשר לרופאים ללמוד למה לשים לב: מה לא שאלתי את המטופלת? מה צריך להופיע בתיק שלה כשהיא תלך לרופא אחר או תהיה בהיריון הבא? הכלי יאפשר לרופאים להעניק טיפול איכותי יותר למטופלים. זה נעשה באמצעות חדשנות טכנולוגית מהשורה הראשונה".

בתמונה יש המחשה ויזואלית של מה שהמחשבים בישראל יודעים לעשות כבר היום. מימין לשמאל:
1. להמליץ על קוקטייל תרופות מתאים לחולי איידס לפי נתוניהם האישיים (פתרון של IBM)
2. לפענח צילומים רדיולוגיים של סרטן השד (פתרון של IBM)
3. לנהל סיכונים בהריון (בקופת חולים מאוחדת)
4. לנבא סרטן מעי גס (בקופת חולים מכבי)
5. לנבא אי ספיקת כליות (בקופת חולים כללית)
6. לנבא אשפוזים חוזרים בבית החולים (בקופת חולים כללית)

>> להגדלת התמונה לחצו כאן 

הטכנולוגיה מערערת את יסודות המקצוע

וינוד קושלה הוא אחד מאנשי ההון־סיכון החשובים בעמק הסיליקון. הוא אינו איש רפואה, אף שאת התואר השני שלו עשה בהנדסה ביו־רפואית, אבל הוא מומחה דאטה. בראיון שהעניק בכנס החדשנות הרפואית של רוק הלת' בסן פרנסיסקו, הוא הגדיר את השינוי הטכנולוגי שצפוי למערכת הבריאות ככזה שמאפשר לראשונה לרופאים "להפסיק לעסוק ברפואת וודו וליהפך למדענים אינטיליגנטים".

לפי קושלה, הרפואה מבוססת הרבה יותר על דעה אישית ותחושת בטן מאשר על נתונים אמפיריים, והרופאים מוטים בצורה שבה הם חושבים, פועלים ורושמים תרופות. לעתים קרובות, רופאים מאבחנים את המטופל 30 שניות בלבד מרגע שנכנס לחדרם. השונות בין הרופאים כל כך דרמטית שקושלה קובע כי "ההחלטה אם תעבור ניתוח או לא תלויה לחלוטין ברופא שאליו פנית". קושלה טען בראיון שבניית המכונית ללא נהג של גוגל מורכבת טכנולוגית בהרבה בהשוואה ליכולת לייצר אבחנה רפואית עבור חולה. לכן, את מרבית הרופאים אפשר להחליף במכונות שתוכלנה לאבחן את החולים באופן מדויק, יעיל ואובייקטיבי יותר.

,תמונה של אורי גורן, מנכ"ל חברת אי־פוכונדר לייעוץ חדשנות בבריאות

"אנחנו נמצאים בתחילתה של מהפכה שתביא ככל הנראה לשינוי הקיצוני ביותר שראינו ברפואה במאות השנים האחרונות, אך הטענה של קושלה היא טענה קשה ודטרמניסטית", אומר אורי גורן, מנכ"ל חברת אי־פוכונדר לייעוץ חדשנות בבריאות. "עולה השאלה אם הרפואה היא רק ביצוע מדויק של הוכחות מדעיות, ונדמה לי שלא כך הדבר. הרופא ייהפך לאחראי על החלק האנושי בתהליך הטיפולי - לא עוד עבודת דיאגנוסטיקה וחישובים, אלא איש מקצוע שמסביר משמעויות ומעניק זמן איכות למטופל. קצת כמו הרפואה שהיינו עדים לה בסדרה מסע בין כוכבים".

בכל מקרה, לשינוי מקצועי משמעותי כל כך בעבודת הרופא, שמתאר גורן, צפויה תקופת הסתגלות ארוכה. "אנחנו, הרופאים, עם שמרן", אומרת שלו. "כשהתחלנו לעבוד היו לי המון ויכוחים עם המתמטיקאים: הם אמרו 'בואו ניקח את כל הדאטה ונריץ עליו את הבדיקות, אולי נגלה שתרופה כלשהי משפיעה לטובה על הטיפול?'.  ואני אמרתי להם: 'בואו נשמור על ההיגיון הפיזיולוגי, כדי שהרופא יוכל להבין - אם זאת אנמיה, צריך לשלול סרטן מעי'. אבל לא רחוק היום שבו הקופסה השחורה תאמר לנו 'תן לחולה הזה B12'. למה? כי ככה אומר המחשב. זה מערער את היסודות של המקצוע, וזה יהיה אתגר גדול לשלב את הטכנולוגיה הזאת בעבודתם של הרופאים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם