הצעירים הספרדים שרוצים לכבוש את השלטון בספרד - ולחולל מהפכה

כשהיא מוכת משבר, מפולגת, מבולבלת, אך גם מלאת תקווה - תלך ביום ראשון האומה הספרדית לקלפיות כדי לבחור מי יוביל את המדינה בארבע השנים הקרובות ■ שני מתמודדים צעירים נלחמים אחד בשני

חגי עמית
חגי עמית
מדריד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי עמית
חגי עמית
מדריד

כמו תמיד, גם השבוע היה צפוף במרכז מדריד. העיר מלאה באנשים המשוטטים ברחובות העתיקים לאורך כל שעות היום, ועשרות החנויות ובתי קפה המעוצבים פתוחים עד השעות המאוחרות של הלילה, גם באמצע השבוע. קשה לחוש כאן את אווירת המשבר הספרדי שעליו מדברים כולם. כפי שהסבירו לנו כל הספרדים שעמם דיברנו, מדריד היא לא ספרד, והמצב בבירה טוב הרבה יותר מאשר באזורי הפריפריה.

אבל מי שיפקח עיניים ישים לב לאלה המהווים חלק מהסטטיסטיקה העגומה של מדינה, שבה כ–22% מהעובדים מובטלים. הם שוכבים בקרנות הרחובות, מחזיקים שלטים שעליהם כתובות כמו "אני אב לארבעה ילדים ומובטל זה שש שנים", אחרים מוכרים חבילות טישו קטנות במקום לבקש נדבה, מי שייסע לקצוות העיר יראה את המובטלים יושבים על ספסלים, ומי שיגיע לחלק מהכיכרות המרכזיים של העיר בשעת הערב עשוי להיחשף, בין המוני המבלים, לתור ארוך של אנשים לבושים סחבות הממתינים לקבלת תלושי מזון כדי לשרוד עוד כמה ימים. יש ערים רבות באירופה שבהן אפשר לראות מהגרים המנסים למצוא פרנסה ברחובות, אבל מה שמאפיין את מדריד הוא שרבים מהנזקקים בה הם ילידי ספרד.

מסע בחירות בספרד
מסע בחירות בספרדצילום: אי־אף־פי

על רקע המצב המעורער הזה, תלך האומה הספרדית ביום ראשון אל הקלפיות כדי להחליט מי יוביל את המדינה בארבע השנים הבאות. מדובר בבחירות היסטוריות, שכן לראשונה בתולדות הדמוקרטיה הספרדית צפויה המפה הפוליטית המקומית להתפלג בצורה חדשה. מאז שנערכו הבחירות הראשונות במדינה לאחר עידן הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו ב–1975, היה מבנה הפוליטיקה הספרדית דו־ראשי ושתי המפלגות הגדולות — המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה הנוצרית דמוקרטית (PP - The Popular Party) — חלקו ביניהן את השלטון. אל הבחירות הנוכחיות, לעומת זאת, מגיע הציבור הספרדי בעקבות המשבר כשהוא מפולג בין ארבע מפלגות גדולות, שכל אחת מהן מאמינה עדיין שביכולתה לזכות בבחירות.

חוזה רמון גרסיה הרננדז, מזכיר מפלגת PP והאחראי על היחסים הבינלאומיים של המפלגה המחזיקה בשלטון במדינה בארבע השנים האחרונות, לא רואה את הצורך הגדול בשינוי. בפגישה עמו בקרית הממשלה של מדריד, כשהוא מוקף בפמליה של שלושה עוזרים, קשה שלא לחוש בפער הגדול בין רמת הדינמיות של מפלגתו לבין הדינמיות של המפלגות החדשות שמנסות לרשת את השלטון. "אנחנו מדברים על העתיד של המדינה הזאת ועל היציבות שלה", הוא אומר. "מי שרוצה ביטחון בעתיד שלו צריך לזכור שאנחנו היינו המפלגה שסיפקה את הסחורה בזמנים קשים. ירשנו ב–2011 מצב כלכלי נוראי, ובעודנו מתמודדים עם משבר קשה איזנו את התקציב הממשלתי".

אם כך, מדוע אתם צפויים לאבד כל כך הרבה קולות יחסית לבחירות קודמות?

הרננדז: "40% מהמצביעים עוד לא החליטו בעד מי הם יצביעו, כך שמוקדם עדיין לתת תחזיות".

פאבלו איגלסיאס
פאבלו איגלסיאסצילום: אי־אף־פי

אחד הדברים שפוגעים בכם יותר מכל הוא פרשיות השחיתות שעוטפות את המפלגה.

"נכון, שחיתות היא נושא רגיש עבור המצביעים, אבל הטמענו את החקיקה הנוקשה ביותר באירופה בנושא שקיפות. נושא השחיתות מבחינתנו הוא בעדיפות ראשונה. היה לנו מקרה אחד של שחיתות, האשם בו נכלא ושמנו אותו מאחורינו".

מה עם שינוי המבנה השלטוני של ספרד, שאותו מקשרים לשחיתות הזאת?

"אם האזרחים היו דורשים לשנות את המצב, היינו מודעים לכך. צריך לזכור שהמטרה של המבנה השלטוני הזה היא לקרב את הממשל לאזרחים. בזכות המבנה הזה ספרד היא המדינה הכי פחות ריכוזית באירופה".

למה המפלגות החדשות, סיודדנוס ופודמוס, הצליחו כל כך?

"פופוליזם פוליטי פופולרי כיום בכל מקום. מנהיגים שנראים טוב מצליחים בכל העולם. מורכבות העולם הגלובלי, שמתבטאת במהפכה הטכנולוגית ובסחר חופשי, גורמת לסיסמאות פשוטות להישמע טוב. אתה רואה את אותם מאפיינים של פופוליזם בכל מקום, אם זה בארה"ב, בבריטניה או פה".

חיים על הפנסיה של סבתא

מקבצת נדבות בספרד
מקבצת נדבות בספרדצילום: אי־פי

כשהרננדז מדבר על מנהיגים שנראים טוב, הוא מתכוון לשני הכוכבים הגדולים של הבחירות הנוכחיות. הראשון הוא פאבלו איגלסיאס, מנהיג מפלגת השמאל פודמוס, שצמחה מתוך מחאת 2011 בספרד. איגלסיאס הוא מרצה באוניברסיטה שנחשב רדיקלי בעמדותיו הכלכליות ומכונה "ההוא עם הקוקו" על שום שערו הארוך. השני הוא מי שכוכבו זורח בימים אלה אפילו יותר מזה של איגלסיאס — אלברטו ריברה, מנהיג מפלגת סיודדנוס, מפלגת האזרחים, איש מרכז שחרת על דגלו את המלחמה בשחיתות. ריברה, יליד 1979, שחיין ושחקן כדורמים בעברו, פתח את הקמפיין של סיודדנוס בספרד כשזו עשתה את צעדיה הראשונים בקטלוניה לפני כעשור בצילומי עירום, שנועדו להבהיר את רצינות כוונותיה במלחמה בשחיתות.

שחיתות היא הסבר לחלק ניכר מרעידת האדמה הפוליטית שספרד צפויה לחוות בבחירות. שערוריות בקנה מידה של מיליארדי יורו לא מרפות מהמדינה זה כמה שנים, וסדרת פרשיות שנמשכו שנים ארוכות ועירבו עשרות אישי ציבור חושפת כמה עמוק מוטמעת תרבות השחיתות במדינה. גזבר מפלגת השלטון לשעבר, לואיס בסנאס, הנחשד בהעלמת מס והלבנת הון, הכריז בבית המשפט כי PP החזיקה במשך כל השנים קופת סתרים במקביל לתקציב המפלגה הרשמי, השתמשה בשיטות מימון לא חוקיות מאז שנוסדה וכי מנהיגיה היו מודעים לנוהג קבלת התרומות האסורות במפלגה.

בכירי הממשל המקומי בחבל אנדלוסיה, שהוחזק בשנים האחרונות בידי המפלגה הסוציאליסטית, מעורבים בפרשת השחיתות הגדולה בהיסטוריה הספרדית, ויותר מ–100 אנשי עסקים, פקידים ופוליטיקאים היו מעורבים בהונאת ענק שבה נגנבו מאות מיליוני יורו מקרן שיעדה היה סיוע למובטלים במדינה. שר האוצר לשעבר, רודריגו ראטו, שעמד בראש בנק בנקיה, מעורב במשפט בגין הונאת מס והלבנת כספים.

לפני שנתיים הורשעו 53 פקידי ציבור, ובהם שני ראשי עיריות, במעורבות ברשת מושחתת שפעלה בחבל התיירות קוסטה דל סול, וגנבה 2.4 מיליארד יורו. בשערוריית קאחה מדריד, פעם הבנק הגדול בספרד, נחשף כיצד 83 דירקטורים בבנק, רובם מינויים פוליטיים, צברו הוצאות של מיליוני יורו בכרטיסי אשראי מיוחדים שהבנק העניק להם. הגל העכור הזה הגיע אפילו אל משפחת המלוכה, ובימים אלה חשוד אינקי אורדנגרין, בעלה של הנסיכה כריסטינה, אחותו של המלך, במעורבות בשחיתות.

"הנה, הבניין של PP שמולנו — חצי ממנו נבנה מכספי הקופה המושחתת של המפלגה", מצביע חואן מוסקוסו דל פראדו כשאני יושב עמו בבית הקפה. דל פראדו הוא נציג המפלגה הסוציאליסטית הספרדית באיחוד האירופי, והמפלגה שלו עומדת לספוג בבחירות האלה מכות מכל הכיוונים, כאשר פודמוס גונבת לה קולות משמאל וסיודדנוס גוזלת לה את מצביעי המרכז. לטעמו, סיפור הנפילה של מפלגתו הוא בעיקר עניין של עיתוי.

"היינו בשלטון כשהמשבר הכלכלי פרץ, והשנתיים הראשונות של המשבר — שלא הצלחנו למנוע — התנהלו תחת שלטון סוציאליסטי. כך איבדנו את הקרדיט כמפלגה שיכולה לנהל כלכלה, ונשארנו עם התדמית של מפלגה שיכולה רק לדאוג לזכויות אזרחיות. נכון להיום ל–PP יש 184 נציגים בפרלמנט, ולנו יש 110. לאורך כל השנים היתה תנועת מטוטלת של 50–60 מנדטים שעברו ממפלגה למפלגה בין בחירות לבחירות. לא דמיינו שיהיה שלב כמו עכשיו, שבו לפי הסקרים PP תקבל רק 120 מנדטים וגם אנחנו נהיה בסכנה של ירידה במספר המנדטים. למפלגה הסוציאליסטית יש תדמית מיושנת".

גם אצלכם, כמו ב–PP, נחשף מקרה שחיתות.

דל פראדו: "כן. אבל הסקנדל של PP הוא שגזברי המפלגה קיבלו מעטפות מקבלנים תמורת עבודות ציבוריות, שבאמצעותן שולם הקמפיין של המפלגה, ובמשך 25 שנה זה עבד בצורה הזאת דרך כל הגזברים של המפלגה".

הפגנות בספרד
הפגנות בספרדצילום: אי־אף־פי

המצב במדריד דווקא לא נראה גרוע כל כך.

"זה מטעה. המלצריות בבית הקפה שבו אנו יושבים מרוויחות 600 יורו בחודש, כולל שעות נוספות. יש כיום הרבה יותר ספרדים שעובדים בתיירות ובמתן שירותים ברמה נמוכה. באותו זמן השכר שמרוויחים העובדים במעלה הפירמידה גדל. קח אותי לדוגמה: כעובד מדינה המשכורת שלי אמנם קפאה בשנים האחרונות, אבל מצד שני כל המחירים במדינה ירדו. המעמדות הנמוכים, לעומת זאת, צריכים לשלם יותר על חינוך ותרופות. יש כיום ירידה במספר האנשים שהולכים ללמוד באוניברסיטאות. חצי מהמובטלים לא מקבלים הבטחת הכנסה. 700 אלף משקי בית צריכים לשרוד ללא הכנסה, ומי שאיבד את הבית שלו חי עם ההורים. הרבה אנשים עזבו את הערים וחזרו לכפרים שמהם הגיעו. אלה אנשים שבעבר החזיקו את הבית בכפר כדי לנסוע אליו בחופשים, ועכשיו הם עברו לגור בו, וחיים על הפנסיה של הסבתא שנשארה שם. אנשים חיים מפה ומשם, שורדים אבל בקושי".

"בשכונה הענייה במדריד משלמים חשבון חשמל כמו בהוליווד"

הסיבה לכך שדל פראדו מופתע ושהרננדז מתעקש לייחס את התחזקות המתחרות הטריות שלו לפופוליזם, היא שלנציגי המפלגות הגדולות והוותיקות האלה קשה להשלים עם כך ששתי המפלגות הצעירות, על התשתית הצנועה שלהן, מאיימות עליהם. המטות של פודמוס, שהוקמה לפני פחות משנתיים, עדיין פועלים מבניינים קטנים ומחנויות המפוזרות ברחבי מדריד. במטה בחירות אחד שבו ביקרנו השתתפו בישיבת הבחירות גם הכלבים של הנוכחים. באירוע נגד שחיתות שערכה המפלגה היה ניכר כי רבים הגיעו רק כדי להיות נוכחים באירוע החברתי והעבירו את זמנם בישיבה מול המחשבים הניידים עם כוס קפה בקפיטריה של הבניין.

"בשלד של הקמפיין אנחנו בסך הכל 100 איש, בעבודה מול התקשורת אנחנו שישה אנשים שמכסים את הכל", מסביר חזוס גיל, איש פודמוס האחראי למגעים עם התקשורת. גיל, רק בן 26, מגדיר עצמו כאחד ממייסדי פודמוס. הוא מזוקן ופרוע שיער, לבוש בג'ינס ובחולצה ישנה, ומתאים לתדמית של המפלגה הצעירה.

הבחירות הנוכחיות מגיעות עבור פודמוס שנה מאוחר מדי: בשנה שעברה נותרה מפלגת השלטון המומה מול סקרים שבישרו כי פודמוס צפויה לגרוף 40% מהקולות. אלא שבשנה האחרונה חלו שינויים בפוליטיקה הספרדית. PP ויתר המפלגות הבינו את המסר והחלו לדבר בשפה אחרת, וכיום פודמוס נמצאת בסקרים רק במקום השלישי או הרביעי. כשאני אומר לגיל כי עם המבנה הרזה הזה אין סיכוי שפודמוס תצליח להשיג קולות מהפריפריה — הוא מסכים. "נכון. בשיטה האלקטורלית הנוכחית כמעט בלתי אפשרי עבורנו להשיג קולות מהפריפריה".

ממה נובעת ההיחלשות ההדרגתית שלכם בסקרים?

"את הסקרים תמיד ראינו רק כקריאת כיוון. ברור שלפני שנה היינו משהו מיוחד, ואם הבחירות היו נערכות בינואר היינו זוכים, אבל זה היה שיאו של המומנטום שלנו".

המתחרה הגדולה שלכם, סיודדנוס, אוספת קולות בזכות היציאה הנחרצת שלה נגד השחיתות.

גיל: "השחיתות היא נושא חשוב. המערכת הפיננסית שלנו מאבדת כסף בגללה וכולם אומרים שהם יטפלו בזה. לנו יש מתודה של שקיפות, שמאפשרת לראות כמה כסף היה לכל פוליטיקאי שלנו כשהוא נכנס לפעילות פוליטית, ועם כמה כסף הוא יוצא. כל מי שמשתייך לפודמוס בכל רמת ממשל צריך לחשוף את הנתון הזה. זו הסיבה שלא לקחנו חלק בבחירות המקומיות האחרונות — לא הרגשנו שאנחנו גדולים מספיק כדי להיות מסוגלים לבדוק ולשלוט בכל מי שירוץ מטעם פודמוס בבחירות האלה. אחת הבעיות הקשות במדינה היא שאם אינך מכיר פוליטיקאים ולא משלם להם, יהיה לך קשה לעשות עסקים בספרד. יש לנו עדויות של הרבה אנשי עסקים שלא מצליחים לפעול בספרד מהסיבה הזאת. נפגשנו עם נציגים של בנק אוף אמריקה ומריל לינץ', הם הסבירו לנו את הפחדים שלהם מפודמוס ויצרנו עמם יחסים טובים. הם מעריכים את המטרות שלנו".

אנשים צופים בטלוויזיה במסעדה במדרדי
צילום: רויטרס

אתם מדברים על אפשרות להלאים עסקים גדולים במדינה.

"לפי החוקה הספרדית אפשר להלאים חברה אם היא עוסקת בתחום אסטרטגי, ובמקרה כזה זה יכול להיות מהלך נכון. בתחום החשמל, לדוגמה, בספרד יש מונופול, וחשבון החשמל שהאזרחים משלמים הוא במקום השלישי או הרביעי באירופה מבחינת גובהו. בשכונה הענייה ביותר במדריד משלמים כיום חשבון חשמל כמו בהוליווד. אנחנו רוצים שכוח השוק יפעל גם בתחום הזה, ושיהיו מוסדות ממשלתיים שיוכלו לשלוט בחשבון החשמל הזה".

חברת החשמל בישראל ממשלתית, וזה לא עוזר לתפקוד שלה.

"זה לא הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות, אבל אנחנו רואים שחברת החשמל הספרדית מעסיקה המון פוליטיקאים לשעבר, ולא ברור לנו על מה משלמים להם".

הנתונים המקרו־כלכליים דווקא מציגים שיפור — עלייה בתוצר, ירידה ברמת האבטלה, צמצום הגירעון.

"המעבר מ–5 מיליון מובטלים ל–4 מיליון מובטלים נובע מכך שהרבה אנשים הפסיקו לחפש עבודה ויצאו משוק התעסוקה ורבים מהמובטלים עזבו את ספרד. חלק גדול מחוזי ההעסקה החדשים הם לתקופות קצרות של שבוע או עשרה ימים. ספרד צריכה להתחרות עם המדינות החזקות מבחינה כלכלית בתעשיות הטובות ביותר ולא עם מדינות שיכולות להעסיק כוח עבודה זול ועובדים עניים. מה שמצמיח מדינה הוא מגזרים כמו תעשיית תרופות או אנרגיה. מה שקורה בספרד הוא לא צמיחה עקבית. כרגע ספרד צומחת והחברות הגדולות מרוויחות יותר, אבל החברות הבינוניות והקטנות לא מקבלות אשראי. טוב מאוד שבנק כמו סנטנדר צומח, אבל זה לא מייצר ערך לאנשים. יש לנו תוכנית להשקעה במגזר החשמל והאנרגיות המתחדשות, תוכנית לשיפוץ ולחידוש בניינים כך שיהיו בני־קיימא. אלה תוכניות שיפתחו שוק נרחב לסטארט־אפים ולחברות שיתמחו בשדה הזה, כך שנוכל להעסיק עובדים חדשים. זה אפשרי בספרד. אנחנו יכולים לייצר 200 אלף משרות בשנה הראשונה שלנו".

אתם עדיין נחשבים לדגל אדום מבחינה כלכלית. אנשי עסקים מביעים פחד גדול מפני מה שיקרה לכלכלת ספרד אם פודמוס תיכנס לממשלה.

"הם לא צריכים לפחד כלל. כשמציגים את המספרים המקרו־כלכליים על צמיחה, הכל נראה יפה. אבל זו לא המציאות שבה אנשים חיים. הצמיחה בתוצר לא תורגמה לחיי היום־יום של האזרחים".

אלברט ריברה, מנהיג מפלגת סיודדנוס, מפלגת האזרחים. מתמקד במלחמה בשחיתות
אלברט ריברה, מנהיג מפלגת סיודדנוס, מפלגת האזרחים. מתמקד במלחמה בשחיתותצילום: רויטרס

התשובה לוויכוח סביב מגמת השיפור הכלכלית בשנתיים האחרונות תלויה לא רק בהשתייכות הפוליטית של הנשאל, אלא גם בגילו. המועמדים של פודמוס ושל סיודדנוס פשוט צעירים יותר. איגנסיו סאנצ'ז, לדוגמה, בן 32 בלבד וכבר חבר בפרלמנט המקומי של מדריד מטעם סיודדנוס. אנחנו תולשים אותו מדיון במליאה לראיון קצר, והוא דרוך כולו לקראת האפשרות שייקרא חזרה למליאה כדי להצביע. הפרלמנט המקומי מפוצל על חודו של קול אחד: PP וסיודדנוס שולטות בו עם 65 צירים מול 64 צירים לפודמוס ולסוציאליסטים, תמונה שעשויה לחזור על עצמה בבחירות הכלליות (הפוליטיקה הספרדית מורכבת מארבע שכבות: מתחת לרמה הארצית נמצאות המדינות או המחוזות, תחתיהן נמצאות הפרובינציות ולמטה הרמה המוניציפלית).

עד לפני שמונה חודשים עבד סאנצ'ז בחברת גז מקומית. "נכנסתי לפוליטיקה בגלל המשבר הפוליטי במדינה. הייתי רגוע בעבודה שלי, עד שיום אחד קראתי בעיתון על עוד מקרה של שחיתות ונמאס לי. התקשרתי למטה של סיודדנוס בקטלוניה, וקיבלתי מספר טלפון של מישהו מהמפלגה שהתגורר במדריד. בהתחלה היינו רק 30 פעילים במפלגה במדריד, והיינו מתכנסים ועושים תעמולה במסעדות, בברים, ברחוב. בדצמבר 2014 כבר יכולנו להקים מטה במדריד ולהעביר הרצאות. כיום אנחנו 6,000 איש. אני ועוד רבים בספרד מרגישים שהמפלגות המסורתיות לא עשו את מה שציפינו מהן".

אתה חושב ששחיתות יכולה לגרום לאנשים להטיל עבורכם פתק בקלפי?

סאנצ'ז: "במדריד קרה דבר מוזר: היו פה הרבה מקרי שחיתות, ובכל זאת PP זכתה בבחירות. כך שאחרי הבחירות היינו צריכים לבחור בין תמיכה ב-PP לבין חבירה לפודמוס והסוציאליסטים — וחתמנו עם PP. יש לי פריווילגיה לפעול פה במדריד. כבר הורדנו ב–10% את שכר הלימוד לאוניברסיטה וב–20% את התשלום בגני הילדים".

חברתם ל–PP במדריד למרות השחיתות של המפלגה?

"אנחנו מנסים לשנות את המצב. אנחנו לא בתוך הממשלה במדריד, אלא תומכים בה מבחוץ".

גם ברמה הארצית תלכו עם PP אחרי הבחירות?

"יש סקרים שלפיהם נגיע ראשונים בבחירות הארציות, ויש אפשרות שנשלוט בספרד. כרגע אנחנו מתמקדים בניצחון ורוצים ולהוביל את הממשלה. לא נהיה בממשלה אם לא נוביל אותה. לא נהיה סגן של ראחוי (מריאנו ראחוי, ראש ממשלת ספרד, ח"ע) או של הסוציאליסטים".

אנשים מניפים את הידיים בעצרת בחירות
צילום: רויטרס

אם כבר אתה תומך ב–PP, למה לתמוך בה מבחוץ ולא להיות בתוך הממשלה?

"זה לא אותו הדבר. כשאתה בתוך הממשלה אין לך ידיים חופשיות".

גם פודמוס מרימה את אותו דגל נגד שחיתות. יש סיכוי שתרכיבו עמה ממשלה?

"אנחנו ופודמוס חולקים את אותה דעה לגבי שחיתות, אבל הפתרון שלנו שונה. אנחנו יכולים להגיע אתם להסכמים, אבל לא נעשה אתם קואליציה".

"אם פודמוס ייבחרו, 
השקעות יברחו החוצה"

קרלוס בארגאן מתקשה למצוא זמן להפסקת צהריים כדי להיפגש עמנו. בארגאן, צעיר בסוף שנות ה–20 לחייו, הוא במידה רבה פרצופו של הדור הספרדי שיצא לרחובות לפני ארבע שנים כדי להפגין במסגרת מחאת 15M שסחפה את המדינה. אחר כך הוא היה פעיל בפודמוס במשך תקופה קצרה. כיום הוא עובד כמתכנת המייצר תכנים לילדים.

"לפני ארבע שנים התרחש אירוע מיוחד שאינו קל לשחזור", הוא אומר. "אנשים התחברו זה לזה והיה קל לארגן הפגנות, אבל עם הזמן אבדה האנרגיה. אנשים התעייפו והסיטואציה האישית של כל אחד מאתנו לא איפשרה לנו להשתתף בהרבה פעילויות כאלה. אנשים רצו לחזור לשגרה, ולא קל לומר להם 'בואו נעשה זאת שוב'. יש לי הרבה חברים מובטלים, ורבים מהם מהגרים לדרום אמריקה ולמדינות אחרות באירופה. בשנים האחרונות אנשים נשענים על המשפחות שלהם, והמשפחות נשענות על הסבא והסבתא".

מול הפסימיות של הצעירים שעמם אנחנו מדברים, פנייה לספרדים שבשנות ה–50 וה–60 לחייהם מניבה תשובות אחרות. "הביצועים הכלכליים טובים", אומר הכלכלן פרננדו פרננדז, פרופסור ב–IE ביזנס סקול במדריד, לשעבר הכלכלן הראשי של בנקו סנטנדר. "אם היית בא לפני שנה והייתי אומר לך שהכלכלה תצמח ב–3% וייווצרו 50 אלף משרות — לא היית מאמין לי. נכון שעדיין יש 4 מיליון מובטלים והתוצר נמוך ב–2% מהרמה שבה הוא היה ב–2008, אבל הכיוון טוב. ברמה המקרו־כלכלית כל המשתנים משתפרים. הכלכלה תצמח בשנה הבאה ב–3% ולא משנה מי ירכיב את ממשלה — כל זמן זאת לא תהיה פודמוס.

"הסוציאליסטים רוצים להשית יותר מסים ולהנהיג פחות ריסון בהוצאה הממשלתית, וסיודדנוס מדברים על איכות המיסוי ותומכים בהעלאת המיסוי על אנרגיה, אלכוהול, טבק והעלאת מיסי הצריכה יותר ממיסי הכנסה. אבל אם פודמוס ייבחרו, השקעות יברחו החוצה מספרד. הם מאמינים בהורדת מס חברות ומס הכנסה. אחרי שהפרטנו את כל המגזר הציבורי בשנים האחרונות, החל בחברות טלפוניה וכלה בחברות האנרגיה, פודמוס רוצה לחזור אחורה", אומר פרננדז. "היא רוצה להשאיר את הבנק בנקיה בשליטה ציבורית (בנקיה, שקרס לפני כשלוש שנים וחולץ על ידי המדינה נמצא עד היום בשליטת הממשלה, ח"ע) כי היא אומרת שאנחנו זקוקים למגזר בנקאי שייתן הלוואות לחלשים. היא רוצה ליצור חברת אנרגיה ציבורית גדולה. אבל רעיון ההלאמה הזה יבריח משקיעים זרים.

"פודמוס גם נגד תיירות ובניית דירות לתיירים, אבל ספרד היא הרי פלורידה של אירופה. תיירות הפנים היא התעשייה המצליחה ביותר שלנו. לצאת נגדה זה כמו לומר לפלורידה 'תכריזי שאת לא רוצה יותר תיירים'".

אישה מחוץ לחנות של מותג זארה הספריד
אישה מחוץ לחנות של מותג זארה הספרידצילום: בלומברג

גם אלברטו ריקארט, בשנות ה–60 לחייו, לא מאמין במהפכה המתקרבת. "איש מתחת לגיל 55 לא יצביע ל–PP. הם כולם יצביעו לסיודדנוס", אומר ריקארט, ששימש יועצו הכלכלי של ראש הממשלה הדמוקרטי הראשון של ספרד בשנות ה–70, היה דירקטור בבנק החסכונות קאחה מדריד ובחברת התעופה איבריה, והקים את העיתון המקוון "ליברטד דיחיטל". כיום ריקארט הוא חלק מהנהלת קבוצת אחזקות בשם סנטוניון, הפעילה בתעשיית הברזל והפלדה. ריקארט ספקן לגבי השפעת פרשיות השחיתות במדינה על תוצאות הבחירות. "בספרד או בכל מדינה אחרת השחיתות לא השפיעה על יותר מ–1% או 2% מהמצביעים. אנשים אומרים 'כולם עושים אותו דבר'", הוא אומר, אף שהוא מעיד כי "דרום ספרד היא כיום כמו דרום איטליה. רק שאם באיטליה המאפיה היא ששולטת, פה בספרד הממשל הוא זה שמעביר את הכסף לשמונה משפחות גדולות דרך הממשל המחוזי והעיריות, וגם סיודדנוס לא ישנו זאת".

איך אתם פועלים בתוך האווירה הזאת?

ריקארט: "הקבוצה שלנו עוסקת בתשתיות ובחקלאות. היא בונה גשרי ברזל בכל העולם ומייצאת רסק עגבניות. היא עובדת במזרח הרחוק במדינות כמו אינדונזיה, הפיליפינים וסרי־לנקה. לעולם לא נעבוד בספרד בתחום ההנדסה, גם כי אנחנו חברת ברזל והיכולת הטכנית של החברות הספרדיות בתחום המלט לא משאירה לנו מקום. היו מקרים שבהם זכינו במכרזים ברמה המקצועית ובסוף הפסדנו אותם מסיבות פוליטיות. אני לא רוצה להתעסק בכל הקשרים שצריך כדי לעבוד פה. בספרד אתה חייב להיות חברה גדולה כדי לשרוד".

מדינה ללא ילדים

רבים מאמינים שהפער הבין־דורי הוא הגורם שיככב בבחירות האלה. המצב הכלכלי הביא לכך שהספרדים חזרו לגור עם ההורים ועם הסבים. האינטנסיביות המשפחתית הזאת לא גורמת להם לעשות יותר ילדים בעצמם, וברחובות מדריד כמעט שלא רואים ילדים. כשיש כאלה, הם מוקפים במבוגרים, והשמחה סביבם גדולה. במחצית הראשונה של 2015 עלו שיעורי התמותה במדינה לראשונה על שיעורי הילודה, וכמו גרמניה ויפן, נהפכה ספרד למדינה מזדקנת.

המגורים המשותפים גם לא גרמו לקרבה פוליטית בין הצעירים למבוגרים, ופרננדז רואה במגמות הבין־דוריות את האחראיות למגמות הפוליטיות. "אחת הסיבות לכוח המשיכה של סיודדנוס היא העובדה שההון בספרד עבר בשנים האחרונות מהצעירים לזקנים", הוא מסביר. "בספרד יש לנו את המדיניות הכי נוחה עבור בוגרים. רוב ההטבות הסוציאליות אצלנו ניתנות לפי גיל. כוח הקנייה של הפנסיה הספרדית צמח בשנים האחרונות משנה לשנה, כי המדיניות הספרדית תמיד דגלה בכך שאנשים שעבדו קשה כל החיים ייהנו מפנסיה טובה. במקביל, PP והסוציאליסטים מבטיחים כיום את עליית הפנסיה אפילו מעבר לנוסחה הזאת, מתוך מודעות לכך שאנשים מעל גיל 50 אחראים ליותר מ–50% מהקולות, כי הם מצביעים באחוזים גבוהים.

"גם את סיודדנוס לא רואים יוצאת בהצהרות נגד זה, כי הם לא רוצים להפסיד את קולות המבוגרים. רוב ההטבות הסוציאליות קשורות למספר השנים שעבדת", אומר פרננדז. "נניח שספרדי בן 50 מפוטר מהעבודה, הוא יקבל פיצויים ממקום העבודה במשך 36 חודשים, אחר כך עוד שנתיים של דמי אבטלה ואז הוא כבר יתחיל לקבל פנסיה. לא פלא שהצעירים לא מרוצים. יצרנו חלוקה חדה בין אלה שהיו בני מזל להיכנס לשוק העבודה בשנים הטובות, והמדינה תלווה אותם עד יום מותם, לבין הצעירים שלא היה להם כזה מזל — וישלמו על כך את המחיר כל חייהם".

אז הלחץ הכלכלי הוא שמביא לכך שהצעירים לא מקימים משפחה?

פרננדז: "המשפחה משחקת תפקיד חשוב במדינה הזאת. אם אחד האחים שלי לא יוכל לשלם על הלימודים של בנו באוניברסיטה, יהיה ברור מאליו שהאחרים ישלמו במקומו. מוסד המשפחה הזה הוא ברכה במקרה של משבר, כי הצעירים לא נשארים מאחור. מצד שני זו בעיה. יש לי חברים אמריקאים שילדיהם רוצים להיות שחקנים, אז ברור לכולם שעליהם לעבוד ביום במלצרות, ובלילה לנסות להיכנס לעולם המשחק. בספרד אותם צעירים שרוצים להיות שחקנים יגורו אצל ההורים ולא בהכרח ייצאו לעבוד. אין להם תמריץ לקחת החלטות על עצמם. יש להם חיים טובים עם טלפון מההורים, מחשב ומכונית שהם יכולים לנסוע בה בסופי שבוע.

"ספרד התעשרה רק ב–20 השנים האחרונות. רובנו זוכרים כמה קשה היה לנו בעבר ורוצים שלילדים שלנו יהיה קל יותר. מה שקורה בסופו של דבר הוא שההון שמועבר להורים על ידי המדינה, מגיע לילדים. זו גם הסיבה לכך שבעיות העוני העמוקות בספרד קשורות למשפחות שלא בנויות בצורה חזקה. הירידה בילודה נובעת מכך שהנורמות החברתיות הנובעות מהכנסייה בנושא הזה השתנו מאוד. כשמוסיפים לזה תמריצים כלכליים וחברתיים, רואים שאנשים לא רוצים לעשות ילדים. ילדים בספרד נהפכו מערך להוצאה. כיסינו על הירידה הזאת בהגירה. במשך העשור הלפני אחרון נהפכנו ממדינה שאנשים מהגרים ממנה למדינה קולטת הגירה. קלטנו 6 מיליון איש ב–15 שנה מדרום אמריקה, ממזרח אירופה, ממרוקו וגם מהסהרה".

למרות זאת, יחסית לערים אחרות באירופה, המהגרים בספרד כמעט לא מורגשים. על ארמון בכיכר המרכזית תלוי שלט ענק המכריז "ברוכים הבאים לכל הפליטים", אבל בניגוד למדינות צפון אירופה, הסורים הבורחים מאימת המלחמה לא מציפים את המדינה. הממשלה הסכימה לקלוט בגל הפליטים הנוכחי 40 אלף מהגרים ובפועל הגיעו 50–60 אלף — מספר נאה, אבל שולי יחסית למיליון הפליטים שקלטה גרמניה, לדוגמה. המדינה מוכת האבטלה אינה יעד נחשק עבור המהגרים. בנוסף, ספרד רחוקה מטורקיה וממדינות הבלקן, שמהן מגיעים הפליטים.

"ראשת עיריית מדריד פשוט מתנגדת לממשלה, אז היא תלתה את השלט הזה", מסביר חורחה רמון רודריגז, עורך בעיתון "אל פאיס". "ספרד מפצה על הירידה במספר הלידות במדינה שממנה היא סובלת בשנים האחרונות בהגירה המסתמכת על שני מקורות: האחד מדרום אמריקה, הגירה שקל למדינה לקלוט לאור העובדה שמדובר בנוצרים דוברי ספרדית, והשני ממרוקו — שממנה מגיעים גם אלג'יראים וסנגלים שלא מעוניינים בדרך כלל להישאר במדינה אלא ממשיכים למדינות עשירות יותר".

סידורי האבטחה בכניסה למערכת העיתון שבו עובד רודריגז לא היו מביישים אף שדה תעופה. שתי מכונות שיקוף ממתינות לכל מי שמעוניין להיכנס לבניין, שבו הוטמנו בעבר פצצות. בהתחשב במצבו של "אל פאיס", מפתיע שהוא מצליח לשמור על סידורי האבטחה האלה. "ספרד היא חלק מגוש היורו ואין לה אפשרות לבצע פיחות במטבע", אומר רודריגז. "במקום זאת, המשכורות במדינה קוצצו. המשכורת שלי נחתכה נומינלית ב–25% בחמש השנים האחרונות. נכון שרואים ומרגישים התאוששות בכלכלה. אבל גם אם הממשלה יצרה משרות חדשות, לא מדובר במשרות באיכות דומה לאלה שהיו פה בעבר. ייתכן שהמצב הזה מסביר למה אנחנו לא עושים ילדים. אנחנו עשירים יחסית לשאר העולם, החיים פה טובים בסך הכל, ומצד שני קשה למצוא פה עבודה ואין כסף לבית. אנשים נשארים לגור אצל ההורים עד גיל 30–35, וכשהם יוצאים מהבית הם רוצים ליהנות מהחופש — ובסופו של דבר הם עושים ילדים בגיל 40–45. בנוסף, המדינה לא עוזרת למשפחות עם ילדים וזו לא חברה דתית". 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker