"4,000 שקל - ותישארו צעירים לנצח": כך נהפכה ישראל למעצמת יופי

טיפולי לייזר, גלי רדיו, זריקות בוטוקס וטיפולי חיטוב והסרת שיער - ישראל היא מעצמה של פתרונות אסתטיקה, שמתיימרים לסייע לנו להישאר צעירים ■ אבל האם לכל ההבטחות בתחום יש כיסוי?

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים24
הזרקת בוטוקס, צילום אילוסטרציה. מגמה גוברת בקרב בני 25 ומטה להיעזר בזריקות להחלקת העורצילום: Getty Images
שלי אפלברג
שלי אפלברג

שכבתי על מיטת הטיפולים קפואה, קרם קר מרוח על פני, עיני מכוסות בשני מגנים כדי למנוע פגיעות מטיפול הלייזר שאמור לשפר את מראה הקמטים שלי בעור הפנים. "זה הולך לכאוב?" שאלתי. אחד מאנשי הצוות במרפאה צחק ואמר: "כדי להיות יפה את צריכה לדעת גם לסבול". המטפלת שרכנה לכיווני התערבה: "אנחנו עושים לך טיפול חלש מאוד. מדובר בטיפול הדגמה בלבד של כמה דקות, את תרגישי קצת חום. המטרה היא לפצוע את השכבה מתחת לעור עם קרני הלייזר, כדי שהעור ייצר קולגן (חלבון שכיח בגוף האדם, שהגוף מפסיק לייצר ככל שהאדם מתבגר)".

"יהיו לי סימנים?", קטעתי את ההסבר שלה. "אם עושים את הטיפול טוב, אז אין סיבה שיהיו. מדובר בפגיעות תת־עוריות של מיקרו־מילימטרים". אבל עדיין לא נרגעתי. "היו לכם מקרים שגרמו לסימנים או כוויות מהלייזר?" שאלתי בחשש. "מכיוון שצריך לדעת איך להשתמש במכונה, אנחנו שולחים את המומחים שלנו לכל העולם שיסבירו לרופאים איך בדיוק להשתמש בה. מעבר לכך, אנחנו מתחילים בעוצמה נמוכה, ונראה איך העור שלך יגיב. את לא תראי כל סימן, זה לא יכאב. אם עברת פעם טיפול להורדת שיער בלייזר - הכאב די דומה", הרגיעה אותי האחות. ואז הגיע "זרם המתח" הראשון של הטיפול, שגרם לקפיצה בלתי נשלטת בגופי.

הטיפול אמנם לא כאב כל כך, אבל כמה ימים אחריו, כשהקמטים בפני עדיין במקומם, גיליתי שהוא כנראה גם לא משפיע כל כך. "כדי להגיע לתוצאות טובות בהסרת קמטים, צריך לעבוד עם עוצמה גבוהה יותר של לייזר", אומר ד"ר דוד פרידמן, הבעלים של הקליניקה מרכז עור ולייזר. "יש מקרים שבהם הלייזר גורם לאודם, שעובר לאחר כמה ימים, ולפעמים לאחר טיפול צריך להישאר אפילו שבוע־שבועיים בבית בגלל הפגיעות, כי המייק־אפ לא יכסה זאת. בכל מקרה, חשוב שהרופא המייעץ יבצע את הטיפול. התחרות בתחום גדולה מאוד, ולא מעט פעמים קיבלתי לקוחות שנגרמו להם נזקים במקומות אחרים".

בין אם הטיפולים עובדים ובין אם לאו, תעשיית טיפולי האסתטיקה העולמית להצערת העור מכניסה כבר כ-2.5 מיליארד דולר בשנה - רק ממכירת מכשור לטיפולים. עם הטיפולים המוצעים בתחום ניתן למנות טיפול פנים עם כפפות מיוחדות, טיפולים בלייזר, זריקות בוטוקס למילוי קמטים וקרמים, עם הבטחות של חברות האסתטיקה להחזיר את גלגל החיים לאחור: "מרקם העור רק יילך וישתפר", "את תיראי צעירה יותר בחמש שנים לכל הפחות", "נמצק לך את עור הפנים", "נוריד לך את כתם השמש / סימני המתיחה מההריון / הסנטר הנפול" - "והכל בלי תופעות לוואי או כאב".

הבטחות כאלה עוזרות לחברות ישראליות בתחום, כמו לומניס, סינרון, אלמה לייזרס ואנדימד, שפיתחו פתרונות לא פולשניים ומבוססי אנרגיה להצערת העור והורדת שיער, למכור מוצרים וטיפולים במאות מיליוני דולרים בשנה ולספק פרנסה לאלפי אנשים בישראל.

טיפול של חברת לומיניס צילום: רמי שלוש

"ישראל נהפכה למעצמת 
טכנולוגית בתחום"

לדברי "אבי התחום בישראל", שמעון אקהויז, 70, ממייסדי לומניס ומייסד ויו"ר סינרון, המתמחה במכשור רפואי מבוסס אנרגיה לתעשיית האסתטיקה, "החברות הישראליות בתחום נוגסות בנתח שוק של 30% מכלל ההכנסות העולמיות בענף. ישראל נהפכה למרכז עולמי של רפואה אסתטית, המפתחת מכשירים מתוחכמים שבאמצעותם מקבלים שיפור דרך טיפול שלא דורש ניתוח".

אקהויז מתגאה כי "כל האנשים שפועלים בתחום מכשירי הרפואה האסתטית בישראל הם ילדי ונכדי. אין כמעט מישהו שעובד בארץ בתחום ולא עבד אתי בעבר. ב–1991, בימי מלחמת המפרץ, ייסדתי את 
ECS Medical, החברה הראשונה שהתמקדה בשימוש במכשירים מבוססי אנרגיה לטיפולים אסתטיים. הצלחתי לגייס אז מתעשיית קרנות ההון סיכון המקומית - שלרשותה באותה העת היו רק כ–30 מיליון דולר - חצי מיליון דולר בעבור 50% מהמניות של החברה. לאחר שנתיים התחילו המכירות, וב-1996 הנפקנו את החברה בנאסד"ק והיא נסקה לשווי של כמיליארד דולר, עם מכירות של 110 מיליון דולר ב-1997. אחרי כמה רכישות נוספות של חברות בתחום הלייזר, הצלחנו לגלגל מכירות שנתיות של כ-200 מיליון דולר. לפני ששינו את שמה ללומניס, עזבתי כדי להקים את סינרון, שכיום היא השחקן הגדול בישראל בתחום ומחזיקה ב-10% מהשוק העולמי".

ואולם לאחר שאקהויז עזב את לומניס, המוכרת ציוד רפואי לבתי חולים וחדרי ניתוח וכן מכשור רפואי אסתטי, החברה הגישה נגדו ונגד פורשים נוספים ממנה תביעה בגין גניבה ושימוש בסודות מסחריים על סך 30 מיליון שקל. לטענת התובעים, אקהויז גזל מלומניס מידע עסקי, פיננסי וטכנולוגי, מה שעזר לו להקים את המתחרה סינרון, שבתוך שנה הצליחה לפתח על בסיס אותו ידע מוצר המשלב אנרגיה אופטית וחשמלית לטיפולי עור אסתטיים כמו הסרת שיער, הצערת העור והורדת פיגמנטים.

לקראת הנפקת סינרון בנאסד"ק ב-2004, הצליח אקהויז להסדיר את התביעות בפשרות ובתשלום של כמה מיליוני דולרים. יש לציין כי אין זו התביעה היחידה בתעשייה. סינרון עצמה הגישה תביעות על הפרת פטנטים נגד מתחרות ישראליות כמו אנדימד, ויורה ועובדיהן.

איילת ברנע  לומיניס
מימין: איילת ברנע. תחום בתוליצילום: רמי שלוש

"ישראל נהפכה למעצמת טכנולוגית בתחום בגלל פיתוחים שהגיעו מהצבא והוסבו לרפואה אסתטית", אומרת איילת ברנע, מנהלת שיווק בכירה בלומניס. עם זאת, היא מודה כי "כל הפעילים בתחום הגיעו מחברת תעשיות לייזר, שנהפכה ללומניס. הם התפטרו ממנה והקימו חברות שונות".

חלק מאותם עובדים הקימו את אלמה לייזרס, המפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרים בתחום, שנמכרה ב-2013 לפוסון פארמה הסינית תמורת 240 מיליון דולר. מכירותיה של אלמה הפרטית הסתכמו באותה עת ב-100 מיליון דולר. אפילו המתחרה הקטנה מקיסריה, אנדימד, שהוקמה ב-2007 ומפתחת מוצרים להצערת העור והצרת היקפים, הצליחה כבר להגיע להכנסות של כ-10 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2015, לפי הדיווחים בבורסה הישראלית.

מכשירים דומים עם עיצובים זהים

באוקטובר רכשה קרן הפרייווט אקוויטי הסינית XIO את כלל מניות לומניס - על 1,164 עובדיה, מתוכם 370 בישראל - תמורת 510 מיליון דולר, ומחקה את החברה מהמסחר בנאסד"ק. זאת, לאחר שהחברה צפתה בדו"חות הרבעון הראשון כי ב-2015 כולה תציג גידול של 5.3%–7% בהכנסותיה, שיסתכמו השנה ב-305–310 מיליון דולר.

הרכישה סיימה את הרומן הלא מוצלח של לומניס עם הבורסה האמריקאית. אנשי שוק ההון והתעשייה שם לא ישכחו לחברה את פרשת האי־סדרים בדו"חות שנמצאו על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית לאחר ההנפקה הראשונה. אנשי לומניס הואשמו כי שיפרו את הדו"חות באמצעות הכרה לא ראויה בעסקות. הפרשה הובילה למחיקת מנייתה של לומניס מהמסחר בנאסד"ק באביב 2006, אז היה שוויה רק 47 מיליון דולר.

מכשיר של חברת סינרון
מכשיר של חברת סינרוןצילום: רמי שלוש

שמונה שנים אחרי, לאחר תהליך הבראה ומיקוד עסקי באמצעות בעלי השליטה חדשים - קבוצת ויולה ועופר היי־טק של אודי אנג'ל ועידן עופר, שרכשו 80% מהמניות (לאחר מחיקתה מהמסחר) בעבור 120 מיליון דולר - הונפקה לומניס מחדש ב-2014 לפי שווי של 470 מיליון דולר. חלק מאותו שינוי ניתן לזקוף לזכותה של ציפי עוזר ערמון, שמונתה למנכ"לית במאי 2012.

הדו"חות האחרונים של לומניס חשפו כי עיקר הכנסותיה מגיע מחטיבת האסתטיקה, שהגדילה את הכנסותיה ב–15% ל–30 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2015. ב-2014 הציגה לומניס גידול של 21% בהכנסות חטיבת האסתטיקה לעומת 2013, שהסתכמו ב-121 מיליון דולר.

המתחרה סינרון נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-274 מיליון דולר ומעסיקה 800 עובדים, מתוכם 160 בישראל. בתשעת החודשים הראשונים של 2015 היו לחברה הכנסות של 199 מיליון דולר, לאחר שב-2014 הציגה גידול של 10% בהכנסות לעומת 2013 - שהסתכמו בכ-256 מיליון דולר. אקהויז גאה בכך שסינרון עקפה את החברה הראשונה שייסד בתחום. "אנחנו מחזיקים ב-28% מהשוק העולמי, שבו פועלות חברות ענק מחו"ל כמו זלטיק, סיינושור וקיוטרה. סינרון מוכרת ב-100 מדינות באמצעות 10 חברות בנות. בין היתר, המכשירים שלנו מטפלים בחיטוב הגוף, טיפול בצלוליט, הסרת שיער, הפחתת קמטים, הסרת קעקועים, הצערת מראה העור, טיפול בפיגמנטציה, הבהרת כתמים, טיפול באקנה וורידים ברגליים".

למתבונן מהצד, כל המכשירים בתעשייה נראים אותו הדבר. "זה נכון, למרות הפטנטים השונים", מודה אקהויז, "לכל המתחרות יש מכשירים דומים עם עיצובים די זהים, כי כולם באו מאותו המקום". עוזר ערמון מנסה לבדל את מוצרי לומניס, בטענה כי "השילוב בין המכשירים המיועדים לתחום הניתוחי לבין המכשירים המיועדים לתחום האסתטי הוא שמייחד את לומניס".

לדברי ברנע, "לומניס פועלת באמצעות שלוש חטיבות נפרדות: אחת מוכרת מכשור לייזר לניתוחי אף־אוזן־גרון, הורדת גידולים, טיפול באבני כליה ועוד; שנייה מוכרת מכשור לטיפול והסרה של גלוקומה עינית; וחטיבה שלישית לאסתטיקה, הגדולה היותר, שבה נמכרים מכשירי לייזר ופתרונות אנרגיה אחרים לטיפול בעור הפנים הגוף והסרת השיער".

ציפי עוזר ערמון
ציפי עוזר ערמון

בניגוד לסינרון, המוכרת מוצרים בישראל, לומניס לא מצאה בשוק המקומי עניין רב. "יש לנו נציגויות בסין, הודו, אוסטרליה, איטליה, גרמניה, ארה"ב, יפן ובריטניה, ובשאר העולם אנחנו מוכרים דרך מפיצים", אומרת ברנע.

אקהויז צופה כי סינרון תציג בעתיד "צמיחה דו־ספרתית". את מנועי הצמיחה המרכזיים שיעזרו לחברה לעשות זאת הוא תולה במכשירי 
UltraShape ו-VelaShape - המיועדים לעיצוב וחיטוב הגוף, הסרת שומנים והצרת היקפים; במכשיר PicoWay, המיועד להסרת קעקועים וטיפול בנגעי עור ופיגמנטציה; ובמכשיר Profounducn, המיועד לטיפול בהפחתת קמטים בפנים ובצוואר, עור רפוי והתפחת עור.

מבחינת עוזר ערמון, מנוע הצמיחה של חטיבת האסתטיקה של לומניס הוא, בין היתר, מכשיר 
Ultrapulse, הבנוי על אותה טכנולוגיה שמשמשת לניתוחי מוח והסרת גידולים. "מכשיר לייזר זה מאפשר לנו לקבל את התוצאות הטובות ביותר. הוא מוריד צלקות מעור הפנים, עובד במהירות כפולה על ידי חדירה לשכבה עמוקה מאוד בעור, פציעתה ויצירת גירוי לייצור קולגן ללא נזק פריפריאלי".

"צריך להגיע לגיל 50 מוכנים, כי אז הירידה באיכות העור משמעותית"

לגבי האפקטיביות של מכשירי הלייזר והמכשירים המבוססים על טיפול בגלי רדיו, הדעות חלוקות. ברנע טוענת כי "היכולת של גלי הרדיו מוגבלת. ללייזר יש אפשרויות טובות יותר להעלים פיגמנטציה ולשפר את מצב הקמטים. פעולתו דומה לפילינג עמוק ללא חומר כימי". היא מדגישה כי הטיפול והמכשור מותאם לפי הצורך הפרטני של המטופל. למשל, "אשה בת 75 שיש לה עור נפול ומקומט ומוכנה להישאר שבוע עד שבועיים בבית לאחר טיפול בגלל תגובת העור - תוכל להשיג תוצאות נפלאות עם לייזר אחרי טיפול אחד או שניים". "טיפול בסגנון דומה נציע גם לנשים עם צלקות מאקנה", אומרת ברנע, אך לנשים בנות 40–50 שמוכנות לחוות אדמומיות רק יומיים־שלושה, נציע טיפול עמוק פחות, עם זמן החלמה מהיר שיעניק להן שיפור במראה הקמטים".

שמעון אקהויז
שמעון אקהויז. "אני מנסה על עצמי או על אשתי כל טיפול חדש"צילום: איציק בן מלכי

לדברי עוזר ערמון, "קולגן כמעט לא נוצר באמצעות גלי רדיו. האפקט שם מינימלי ואגרסיבי פחות. טיפול בגלי רדיו טוב אם אתה לא רוצה ללכת לרופא לקבל טיפול לייזר, ואתה מעוניין בקבלת טיפול פשוט בבית או אצל קוסמטיקאית". לדעתה, מרבית הטיפולים כיום בעולם מבוססים על גלי רדיו, כי "מחיר הציוד נמוכה יותר. אבל עם הזמן אנו רואים הרבה מקרים של אנשים שהתחילו את הטיפול בגלי רדיו או בוטוקס, ועברו לטיפולי לייזר".

מנגד, אקהויז טוען כי "מי שמוכר רק לייזר אומר שרק מכשירי הלייזר אפקטיביים. מי שיש לו גם מכשירי לייזר וגם מכשירים מבוססים גלי רדיו, יגיד ששניהם אפקטיביים. למשל, בטיפול בודד בגלי רדיו שמחירו 4,000–6,000 דולר, באמצעות מכשיר שלנו, הרופאים יכולים להצר ולהרים את הסנטר ב-30 דקות".

פרידמן, שמסתובב בעולם מטעם סינרון ומסביר לרופאים איך לבצע את הטיפולים, טוען כי "גם ללומניס וגם לסינרון יש מוצרים טובים - בין המובילים בעולם. אני אישית עובד עם מכשור לייזר. לדעתי הוא מבצע את העבודה טוב יותר". בתשובה לשאלה באיזה גיל צריך להתחיל את הטיפול, הוא משיב כי "צריך להגיע לגיל 50 מוכנים, כי אז הירידה באיכות העור משמעותית".

גם ההבטחות לתוצאות שונות מחברה לחברה. לטענת עוזר ערמון, "בטיפול מניעה פעם בשלושה חודשים, שמחירו השנתי הוא 4,000 שקל, את יכולה להישאר צעירה לנצח עם פנים של בת 38". "זה קשקוש", אומר אקהויז, "צריך להכיר במגבלות. אין נסים ונפלאות. המחקרים שלנו מראים כי גמישות העור השתפרה והורדנו בממוצע 2.7 שנים מגיל המטופל. גם זה המון. אבל אי אפשר למכור הבטחות שווא. לא צריך לנפח - הטיפולים אפקטיביים לשנתיים־שלוש".

גם לגבי הגיל שבו צריך להתחיל בטיפולים יש חילוקי דעות. לדברי עוזר ערמון, "בארה"ב מתחילים טיפולי פנים כבר בגיל 28. אנשים עוברים לטיפול מניעתי (כדי למנוע קמטים בעתיד) בשביל להתחמק מהצורך לעבור ניתוח אגרסיבי בגיל מבוגר".

אקהויז "לא מאמין בטיפולי מניעה. טיפולי הצערת פנים לא עושים בגיל 25, אף שבאורנג' קאונטי בקליפורניה יש הרבה נשים שמתחילות. העור יכול להיראות זוהר יותר אחרי הטיפול, כי הוא מייצר אלסטין (חלבון בעל תכונות אלסטיות) וקולגן חדשים, והעור ייראה חלק וזוהר יותר, אך יש להיזהר. בטיפולים להסרת שומן, למשל, התוצאה יכולה להיות הרבה יותר גרועה אם מי שעבר את הטיפול יחשוב שהוא יכול לאכול ללא הגבלה".

לדברי פרידמן, "הכי חשוב זה השילוב. יש מטופלים שצריכים טיפול בלייזר, יש שנדרשים להזריק בוטוקס, אבל הכי חשוב זה לאכול בריא ולעשות ספורט. באזור גיל 28 העור מתחיל להזקין. לכן צריך לשלב בין הטיפולים. אני מסתכל על פני הלקוח ומעוניין לדעת מה הקומבינציה הטובה ביותר של הטיפול, בין אם מדובר בהורדת פיגמנטציה, הורדת קמטים במצח או טיפול אחר שיעניק לו את המראה הכי טבעי. המטרה היא שלא יידעו שהלקוח עבר את הטיפול. יש אנשים שבכלל לא אמליץ להם לעבור טיפול בלייזר".

המכשירים הביתיים יעשו מהפכה?

לגבי המוצר שעליו בונה אנדימד את הצמיחה המשמעותית במכירותיה - NEWA, מכשיר המבוסס על גלי רדיו ונועד לשימוש ביתי -אנשי החברות המתחרות ספקנים, אם כי יש לציין שגם הם משווקים מוצר ביתי משלהם.

"בשוק הביתי יש פוטנציאל גדול, אבל המוצר יעלה לצרכן 600–700 דולר, וההכנסות השנתיות של סינרון מתחום זה מסתכמות ב–30 מיליון דולר", אומר אקהויז. "כדי לא לאבד פוקוס, החלטנו לא לערבב את הפעילות הביתית עם פעילות המקור של סינרון. מעבר לכך, האנרגיה של המכשיר הרבה יותר נמוכה, ולכן ביצועיו יעילים פחות".

לדברי ברנע, "כדי לשווק מוצר כמו NEWA נדרשות ללומניס יכולות הפצה. המכשיר הביתי מתחרה במוצרים כמו המברשת הקוסמטית של לוריאל, שמשווקת בכל דראגסטור בעולם".

פרידמן מוסיף: "החברות עושות מהמכשירים הביתיים כסף, אבל אני לא מאמין כל כך במוצרים הביתיים. עם זאת, הם לא יכולים להזיק כי הם חלשים מאוד. אי אפשר להשוות את זה למכשירים שיש אצלי בקליניקה. יש לי כמה מכונות, שאחת שמיועדת להורדת כתמי שמש שעלתה כ–250 אלף דולר; אחרת שמיועדת לטיפול בקמטים שעלתה 80 אלף דולר; ונוספת שמיועדת להורדת שיער, ועלתה לי 100 אלף דולר. ככל שהמכונה יקרה יותר - התחזוקה השוטפת יקרה יותר. אני מניח שעל תחזוקה אני משלם כ–100 אלף שקל בשנה לכל מכונה".

המכשירים הביתיים הם רק חלק מהתופעה שבה שהחברות הישראליות אמנם מייצרות את המכשור החדשני להצערת העור, אבל בפועל המכשירים לא תמיד נמכרים בישראל. לטענת עוזר ערמון, אפילו המכשירים המקצועיים לא נמכרים בישראל בשל מחירם הגבוה תלויות במחיר. "מחירה של מכונת לייזר המחזיקה כעשר שנים, עבור רופא, הוא גבוה מאוד - 70–150 אלף דולר, לעומת עד 50 אלף דולר למכונה המבוססת על גלי רדיו". לדברי אקהויז, מחירי המכונות של סינרון מגיעים עד לכ-250 אלף דולר.

"אם רופא צריך להוציא על ציוד מאות אלפי דולרים או לרכוש מזרק וקצת חומר בוטוקס, במה לדעתך הוא יבחר?" שואלת עזר ערמון. "המזרק לא דורש התמחות - ואפשר לשכור חדר בקליניקה ולדפוק קופה".

"90% מהטיפולים בישראל מבוצעים במכונים, שלא תמיד ימליצו לכם על הטיפול הנכון", אומר פרידמן. "בארה"ב הגישה שונה: התחום מגלגל יותר כסף ו–90% מהטיפולים נעשים במשרדי הרופא".

עוזר ערמון מסכימה. "בארה"ב זה שונה מאוד", היא אומרת, "אין רופא שרק מזריק, כי לא יבואו אליו לקוחות. שם הלקוחות מצפים לקבל טיפול מלא. אנשים מבינים שרק הזרקה לא עוזרת". לדברי ברנע, "חלק מהפערים קשורים למודעות של הרופאים והלקוחות, ובישראל התעשייה בתולית".

"ברור שאנחנו לא מבצעים פוטושופ בפרסומים בתקשורת"

בדו"ח השנתי של אגודות המנתחים הפלסטים בארה"ב מצוין כי סך ההכנסות מפרוצדורות קוסמטיות בארה"ב ב-2014 הסתכמו ב-12.9 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 6.4 מיליארד דולר הם הכנסות שמקורן מפרוצדורות קוסמטיות זעיר־פולשניות ולא פולשניות, כמו הזרקות למיניהן וטיפולי לייזר. מבחינת מספר פרוצדורות, מדובר על כ–13.9 מיליון טיפולים בשנה (מתוכם, 5 מיליון בלייזר). לפי הדו"ח, פרוצדורות הלייזר צמחו ב–34% ב–2014 לעומת 2013; פרוצדורות הבוטוקס צמחו ב-20%; וחומרי המילוי צמחו ב–9%.

בישראל, לעומת זאת, עדיין מציעים למטופלים זריקות בוטוקס, שמשתקות את העצבים ומונעות קמטי הבעה, אך בפרסומי החברות נראות דוגמניות מחייכות בעלות פנים חלקות, שמעלות חשד שהתמונות שופצו לא רק בקליניקות, אלא גם בתוכנות הפוטושופ במשרדי הפרסום.

"ברור שאנחנו לא משתמשים בפוטושופ", אומרת עוזר ערמון. המחקרים שלנו בתחום הם קליניים. חשובה לנו מהימנות האינפורמציה. כדי שהמטופלים יקבלו את הטיפול האיכותי ביותר, יש לחברה פרוטוקולים מדויקים לדרך הטיפול ויותר מ-20 איש שלנו עוברים בעולם ומעבירים הדרכות ל המכונות. על כל תמונה שצילמנו חתום רופא. אם יתפסו אותנו בשקר, לא נוכל למכור לבתי חולים. לכן התמונות מצולמות בתנאים מסוימים, וועדות אתיות בכל מדינה בודקות את פרוטוקול הטיפול. כחלק מהמחקר אנו מבצעים ביופסיה לעור לפני ואחרי הטיפול. המוצר שפיתחנו נוסה בהתחלה על חזירים, כדי להוכיח שהוא אכן מייצר קולגן".

על עצמה מעידה עוזר ערמון, "אני עוברת כל הזמן טיפולים". אקהויז אומר כי "אני מנסה על עצמי או על אשתי כל טיפול חדש". ואילו מנכ"ל אנדימד, אלעד מגל, אומר: "אני מוצא את עצמי לא פעם מול הטלוויזיה - משתמש במכשיר הביתי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker