להיות מבואס 
זו לא מדיניות: ההבדל בין יאיר לפיד לפוליטיקאי ספרדי

ישראלי שמראיין פוליטיקאים ספרדים יכול לקבל מהם תשובות מפתיעות בכנותן ■ אבל ספק אם זה יקרה לעיתונאי ספרדי שיישב לכוס קפה עם העומד בראש מפלגת יש עתיד

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים8
פסטיבל סן פרמין, הקיץ בפמפלונה, ספרד. אותם מאפיינים של פופוליזם
פסטיבל סן פרמין, הקיץ בפמפלונה, ספרד. אותם מאפיינים של פופוליזםצילום: אי־פי

מזכיר מפלגת השלטון בספרד, PP, היה קצת משועמם. בשיאה של מערכת הבחירות במדינה (שתלך לקלפיות ביום ראשון), הוא לא הרגיש צורך להשתמש בסיסמאות הרגילות שהוא מוכר לתקשורת המקומית, כשהוא יושב עם עיתונאי ישראלי - שהדברים שיכתוב בעיתון המתפרסם הרחק במזרח התיכון הם חסרי השפעה על גורל הבחירות שבה מפלגתו מתמודדת. הרי אפילו את השפה האנגלית מרבית מצביעיו אינם דוברים.

"פופוליזם פוליטי הוא פופולרי כיום בכל מקום. מנהיגים שנראים טוב מצליחים סביב כל העולם. מורכבות העולם הגלובלי גורמת לסיסמאות פשוטות להישמע טוב. אתה רואה את אותם מאפיינים של פופוליזם בכל מקום, אם זה בארה"ב, בבריטניה או פה", הסביר המזכיר את הסיבה שבגללה מפלגתו מאבדת שליש מכוחה בסקרים.

גם פוליטיקאי ותיק מהמפלגה הספרדית המתחרה הרשה לעצמו לשחרר מולי את החגורה בבית קפה מצוחצח במדריד, וניסה לחשוב מדוע מפלגתו נופלת בסקרים. "בינינו, עם המנהיג הנוכחי אולי זכינו בעבר, אבל הוא לא מספיק טוב בשביל הבחירות הנוכחיות", אמר כשהוא יושב מולי כאילו הוא יושב עם בן ברית - בזמן שהוא מלכלך על מנהיג מפלגתו מאחורי גבו. "לא היה לנו מזל. התקופה שבה שלטנו במדינה נפלה בדיוק על המשבר הכלכלי", הסביר את חולשת מפלגתו.

זה הבונוס בלהיות עיתונאי זר שמגיע למדריד כדי לסקר את הבחירות המקומיות - האפשרות לשמוע את הפוליטיקאים מדברים עם קצת פחות צנזורה עצמית. בכלל, פוליטיקה של אחרים היא בידור קליל כשאתה זר. העימותים החריפים פתאום לא נשמעים לך כמו הסתה, ואתה לא מפחד ממלחמת אחים שתפרוץ בעוד רגע.

יאיר לפיד
יאיר לפיד. לא היה נופל בקלותצילום: אוליבייה פיטוסי

מה חושב יאיר לפיד האמיתי?

בפוליטיקאים הספרדים נזכרתי בעודי יושב ומאזין שלשום לשר האוצר לשעבר של מדינת ישראל בכנס אבירי איכות השלטון ל-2015 שנערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב. יאיר לפיד התייצב במקום כדי לפתוח דיון שכותרתו היתה: "מהתרגיל המסריח ועד מתווה הגז". רק שאחרי משפט פתיחה קצר שבו הוא התייחס לנושא הדיון והכריז כי "יש שאלה שהפסקנו לשאול ב-25 השנים האחרונות שחלפו בין התרגיל המסריח למתווה הגז - והיא איזו מדינה אנחנו רוצים שתהיה כאן", דילג לפיד במהירות לנאום לפי מיטב המסורת הפוליטית, שלפיה "הזמינו אותי לכנס ומרגע שאני על הבמה אני מדבר על מה שבא לי".

לפיד סקר את מצבה העגום של המדינה שבה לדבריו "בכל תחום יש פער בין נתוני הפתיחה לביצועים בפועל", ועבר להקדיש באדיקות מסרים שאמורים היו להיות נעימים לאוזניו של כל אזרח ישראלי - מכל קצוות המפה הפוליטית. החל ב"הבא להרגך השכם להורגו", המשך באזכור הצורך ב"מהלך אזורי - של ועידה אזורית שתגיע להסדר אזורי", וכלה ב"ישראל צריכה להיות צודקת עם חוק וסדר, ואותם זכויות וחובות לכולם". בסוף הוא מכריז כי "למדינה שלנו צריכים להיות 4 יסודות: היא צריכה להיות בטוחה, צודקת, יהודית ומתקדמת". יסוד אחד לכל סוג של ישראלי. למען האמת, הנאום היה מתאים גם לכל סוג של ספרדי. בעיקר משפט המפתח שמשחרר לפיד באמצע נאומו, שבו הוא מכריז: "להיות מבואס זו לא מדיניות".

אחרי ששמעתי את ראש מפלגת יש עתיד, נשאר לי רק לנסות להבין מה היה זוכה לשמוע עיתונאי ספרדי שהיה מתיישב עם לפיד לשיחה בארבע עיניים. מה חושב יאיר לפיד האמיתי? האם הוא היה אומר לו משהו בסגנון: "תיכננתי להיות ראש ממשלה, אבל נתקעתי בתור חבר כנסת, ולעיתונות אני לא יכול לחזור כל כך מהר, למרות שכבר יש לי בראש את סדרת רבי המכר המטורפת הבאה שאכתוב - רצף של רומנים שבמרכזו מתאגרף לשעבר מתגלגל לפוליטיקה הישראלית וחושף את כל התככים שמאחורי הקלעים במסדרונות הממשלה והכנסת".

אני בספק. לפיד לא היה נופל בקלות. גם לעיתונאי בושמן ממדבר קלהארי שבאפריקה - הדובר רק את השפה ההוטנטוטית - היה לפיד אומר: "יש לנו תעשיית היי־טק, הישגים מדעיים, צבא רב עוצמה ומעורר יראה עם עמוד שדרה מוסרי, חיי תרבות, מוסיקה ותיאטרון. וגם אם הכדורגל לא משהו, יש פה את האנשים המדהימים ביותר בעולם".

ההבדל בין רומנטיקה ספרדית לרומנטיקה ישראלית

הספרדים, אגב, לא חושבים שהם העם המדהים ביותר בעולם. לפחות לא בתקופה הנוכחית, וישראלי שרוצה להרגיש טוב עם עצמו מוזמן לשוטט כמה ימים במדריד. שש שנים של משבר הן הרבה זמן - וכשרבע מהאוכלוסיה מובטלת, ואלה שכן עובדים ראו את שכרם מתכווץ משמעותית בשש השנים האחרונות, לא צריך יותר מדי שקלים בכיס כדי להרגיש כמו גביר.

אני מתלהב כשאני רואה שמחיר דירה של 
50–100 מ"ר במרכז מדריד הוא 600–800 אלף שקל, ומופתע כשאפילו הכבוד הספרדי לא גורם לאף מרואיין להתווכח אתי כשאני מציע לו לשלם על הקפה. זאת, למרות שמדובר באותו כבוד שכן גורם לספרדים לשמור על האופי הלאומי שלהם - בעיקר כשמדובר בשעון, שכן גם ישראלי שנוהל אי העמידה בזמנים מוטמע אצלו היטב, יתרשם מהעיקשות הספרדית להקפיד ולהחזיק בתרבות האיחורים המפורסמת שלהם גם בעתות משבר כלכלי. ככל שאני משתדל להתאים את עצמי, אני נקלע שוב ושוב למצב שבו אני מחכה 20 דקות לכל הפחות לאדם שאני קובע עמו פגישה.

יש יתרון משמעותי אחד שמחזיקה עדיין האומה הספרדית על זו הישראלית - הרומנטיקה המקומית שהספרדים מפגינים בכל מקום. קשה לא לשים לב לזוגות הספרדיים, בכל הגילאים, המפגינים זה לזה חיבה פומבית ברחובות, במסעדות וברכבת התחתית.

גם ברומנטיקה הספרדית אני נזכר במהלך כנס אבירי איכות השלטון. נכון שאין הרבה רומנטיקה באיכות שלטון, אבל זה קורה כאשר העיתונאי ברוך קרא מערוץ 10, מזכיר בפתח פאנל הדן בנחיצות הקמתו של גוף מבקר לפרקליטות המדינה, כי הרעיון בצורך בגוף כזה נבט במקור בעקבות פרשת חיים רמון, שבה השר לשעבר טען כי הפרקליטות שפכה את דמו.

פרשת רמון היוותה לפני כעשור פתיח צנוע לשלל השערוריות הנוגעות לפוליטיקאים ישראלים שמתקשים לסמן גבולות כשמדובר באזרחיות ישראליות המזדמנות לגזרה שלהם. השבוע היה זה שוב השר סילבן שלום, שעדויות לגבי מעשיו הציפו את אמצעי התקשורת.

לכנס הנוכחי היה אמור להגיע גם השר לשעבר מאיר שטרית, ששמו הופיע בתוכנייה, ושהקלטות של שיחותיו עם עוזרת הבית שלו היוו את אקורד הסיום של הקריירה הפוליטית שלו לפני שנתיים. אם לא די בכך, עד לפני שנה מי שהיה מוביל את שידור הכנס הנוכחי - ששודר באתר וואלה - היה הח"כ הפורש ינון מגל. אין ספק שהפוליטיקאים הספרדים לא נקיים מהתנהלות כזו, אבל אולי הרומנטיקה הספרדית מרסנת אותם בדרך כלשהי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker