אחרי הפיגועים בפריז

עם 1.2 מיליארד דולר בשנה: כך מתכננות החברות הישראליות את המלחמה בטרור

ערים חכמות, מצלמות מתוחכמות, טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים, כלי נשק זעירים ומעקב אחרי טלפונים ומחשבים ■ כך נערך העולם למלחמה בארגוני הטרור

שוקי שדה
שוקי שדה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים21
שוקי שדה
שוקי שדה

החזירה את איש העסקים הישראלי אייל דותן, הבעלים של חברת טנדו העוסקת בייעוץ, , שש שנים אחורה, לנסיעת עבודה בהולנד. דותן נפגש באמסטרדם עם חברת רכבות, והתבקש לבחון את האפשרות לתכנן מערך אבטחה בעיר עם מצלמות במעגל סגור ומערכות שליטה ובקרה, שיכללו אינטגרציה בין המידע המצולם שיגיע ממקומות שונים.

"באנו אליהם עם מערכת שתפורה בדיוק לתנאים של חברת הרכבת הספציפית שלהם. נראה שההולנדים התרשמו, אבל בסופו של דבר הם החליטו לרדת מזה. הוויכוח לא היה על המחיר, או אם אנחנו חברה טובה או לא. הם פשוט הסבירו שהם לא רואים צורך להשקיע באבטחה, ושמה שמעניין אותם הוא שלא יכתבו גרפיטי על הרכבות, בתחנות ובמרכזי התחזוקה, כי ריסוס גרפיטי שם גרם להם הרבה נזקים. הדברים האלה עניינו אותם יותר מאבטחה".

חיילים מסיירים במרכז בריסל
חיילים מסיירים במרכז בריסלצילום: אי־פי

לדברי דותן, גישה זו אינה מקרית. "בשנים האחרונות האירופאים היו זחוחים מאוד בכל הנוגע לאבטחה. בביקורים שלי ביבשת, כשניסיתי למכור מערכות אבטחה, שמעתי אמירות כמו 'כאן זה לא ישראל, פה לא יקרו לנו דברים כאלה'. אני מעריך שהגישה הזאת עומדת להשתנות. זה מתחיל כבר אצל הקהילות היהודיות. בשלושת השבועות שחלפו מאז הפיגוע בפריז קיבלתי פניות מקהילות יהודיות באירופה שמתעניינות באבטחת מוסדות. הם כל הזמן חושבים על זה, אבל עכשיו הם יותר בלחץ".

בעיניים ישראליות האינטואיציה של דותן נראית סבירה, אבל היא גם דומה לניתוח שערכה באחרונה חברת המחקר העולמית פרוסט אנד סליבן, המתמחה בייעוץ אסטרטגי ובמחקרי שוק בינלאומיים. כפי שמתפרסם כאן לראשונה, בימים שלאחר התרסקות המטוס הרוסי בסיני ופיגועי הטרור בפריז, ערכה החברה ניתוח של שוק ההומלנד סקיוריטי (HLS) - שם כולל למערכות הגנה ברמת ביטחון הפנים והשיטור (בניגוד לנשק צבאי, תותחים, טנקים וכו') - שבמסגרתו נערכו שיחות על תחום הביטחון עם פקידי ממשלה במדינות שונות בעולם, מנהלים בחברות גדולות, וסקירות של מגמות שוק ההומלנד סקיוריטי. בעקבות זאת, בחברה מעריכים שבחמש השנים הקרובות יחול גידול של 50% בשוק ה–HLS העולמי, שרובו יגיע לידי ביטוי במערב אירופה ובצפון אמריקה.

"הגידול העיקרי יהיה בטכנולוגיות מודיעין, בכוח אדם ובהגברת האבטחה בשדות תעופה קטנים", אומר יקי ברנס, מנהל תחום הייעוץ האסטרטגי־עסקי לתעשיות תעופה וביטחון בפרוסט אנד סאליבן ישראל. "אפשר היה לראות את זה כבר בשבועיים האחרונים. בבריטניה, לדוגמה, הודיעו שהם מתכוונים להוסיף 1,900 איש לשירותי המודיעין המשטרתיים. לפי הממצאים שלנו, בחלק ממדינות מערב אירופה יש תוכניות להגדלת כוחות המשטרה בדגש על חידוש טכנולוגיות, בהמשך לתהליך שכבר קורה בשנתיים האחרונות".

בעוד שמחזור המכירות העולמי של שוק ה–HLS נאמד בעשרות מיליארדי דולרים בשנה, לפי נתוני מכון היצוא, מחזור היצוא השנתי של חברות הומלנד סקיוריטי ישראליות הוא 1.2 מיליארד דולר בשנה. זהו שוק חדש יחסית, שקיים 14 שנה, מאז פיגועי ה–11 בספטמבר בניו יורק. "זה האירוע ששינה הכל", אומר מריאן כהן, נשיא מר מערכות ויו"ר ענף ה–HLS בהתאחדות התעשיינים. "לאחריו מדינות הבינו שהן צריכות לעשות סוויץ' ולהשקיע משאבים מיוחדים במוצרי אבטחה להגנה על מקומות רגישים כמו שדות תעופה, רכבות תחתיות ומתקני תשתית רגישים. כתוצאה מכך, גם חלק מהחברות שעסקו בייצור נשק לצבאות גילו את השוק הזה".

פיגוע בטרור בהופעת הרוק בפריז
פיגוע בטרור בהופעת הרוק בפריזצילום: אי־פי

הפיגועים במומבאי שבהודו ב–2008 היו נקודות ציון נוספות בענף, בעיקר בשל כניסה של מדינות מהמזרח הרחוק לתחום. לאחר אותו פיגוע הגדילה הודו ב–30% את ההשקעות שלה ברכישת ציוד ביטחוני הקשור לביטחון פנים. כיום שואלים בענף אם ממשלות יזרימו שוב כסף עבור תקציבי אבטחה. בהקשר זה מזכירים בכירים בתחום שעל הפרק ניצבים לא רק אירועי פריז ובריסל, ששותקה במשך כמעט שבוע כדי לאתר חשודים בטרור, אלא גם תהליכים שקורים בשנה האחרונה באירופה, ובראשם זרם הפליטים המגיע מהמזרח התיכון.

"הפיגועים בפריז היו מכוננים", אומר תא"ל במיל' פנחס בוכריס, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון ומפקד יחידה 8200, וכיום איש עסקים המשקיע בחברות ביטחוניות ושותף בקרן הון סיכון סטייט אוף מיינד. "ברגע שדאעש קיבל אחריות על האירוע, זה שינה את הכל. עם זאת, זה עדיין רחוק מלחזות אם בעקבות האירועים האלה האירופאים יקבלו החלטות בסדר גודל שהאמריקאים קיבלו אחרי ה–11 בספטמבר, כאשר אילצו מדינות אחרות לשדרג את מערך הבידוק הביטחוני שלהן בשדות התעופה. אבל אפשר בהחלט להגיד שבעקבות האירוע בפריז, אירופה מבינה שכללי המשחק משתנים — וזה עשוי ליצור הזדמנות לחברות שעוסקות בתחום בישראל, וכמובן שגם לחברות באירופה ובארה"ב".

ראש אמ"ן לשעבר, עמוס מלכא, שמסיים השנה את תפקידו כמנכ"ל חברת לוג'יק, שעסקה בבניית מערכות אבטחה של מצלמות במעגל סגור ובעוד כחודש צפוי להתחיל לפעול עם חברה עצמאית שתתמקד בתחום המודיעיני, מסכים עם הניתוח הזה. "עד עתה אירופה לא התנהלה כטריטוריה מאוימת או מוכת טרור", אומר מלכא. "אחת הנגזרות הישירות מכך, שעשויה ליצור הזדמנויות עסקיות לתעשייה הישראלית, היא המודיעין, הן העמוק והחשאי והן הגלוי, זה שיודע לאתר ברשתות החברתיות ובבלוגים כאלה ואחרים התארגנויות ולעתים אף הכנות והנחיות".

מי שזכתה בגידול בהיקף פעילותה בעקבות המתקפה ב–11 בספטמבר היתה חברת נייס הישראלית, שזיהתה כי מוקדי החירום ומכבי האש בעיריית ניו יורק היו מיושנים יחסית, ובאמצעות חברה בת שרכשה, זכתה במכרז גדול בעיר לשדרוג מערכות אלה. חברת פלנטיר האמריקאית, העוסקת בניתוח מערכות מידע גדולות (Big Data Analytics) ונותנת שירותי ניתוח מידע לשירותי הביטחון האמריקאיים, נהפכה לאחת החברות הצומחות בעולם בעקבות אסון התאומים. "אני זוכר שפלנטיר רק נוסדה, ב–2004, הצגתי אותה לגורמי המודיעין האמריקאיים", אומר בוכריס, שהיה אז מעורב בחברה. "אז הם היו סטארט־אפ, כיום זאת חברה ששווה יותר מ–20 מיליארד דולר. אני צופה שגם עכשיו יגדלו ההשקעות בתחום של עיבוד המידע. יש כיום מצלמות בכל מקום, החוכמה היא לעבד את המידע שמגיע מהן".

עם זאת, בכיר לשעבר בנייס מזכיר שממשלות פועלות באופן אטי יותר מהשוק הפרטי, כלומר ייקח זמן עד שההלם מאירועי הטרור יתורגם למכרזים גדולים. "אני מציע להמתין עם הציפיות האופטימיות", הוא אומר. "מה שנייס עשו אז בניו יורק נבע מתוך עבודה סבלנית של זיהוי צורך אמיתי. אבל בתקופה ההיא היו גם דברים אחרים. למשל, כולם דיברו אז על טכנולוגיות של זיהוי פנים שמיד ייכנסו לשימוש, אבל זה קרה רק שנים אחר כך".

גם אמנון סופרין, מרכז תחום פעילות HLS באלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, סבור שתהליכים אלה לוקחים זמן. הוא הגיע למסקנה זו לאחר שנסע לפני שבועיים לפריז. "כשהגעתי לשדה התעופה בפריז הייתי בטוח שהתשאול במעבר הגבול יהיה הרבה יותר רציני, אבל תוך 10 שניות עברתי את ביקורת הגבולות. בשאנז אליזה ראיתי רק שישה שוטרים. בכניסה לתערוכה שבה ביקרתי, שבה היו מאות אלפי מבקרים, אמנם היה בידוק, אבל לא הורגשה אבטחה גדולה. כנראה שלוקח זמן מרגע שסופגים את המכה ועד שמתחילים לפעול. כנראה שהצרפתים צריכים לתת לזמן לעשות את שלו, לעכל את מה שקרה, ואז לתכנן הלאה".

פיגוע הטרור בפריז
פיגוע הטרור בפריזצילום: אי־פי

מדינות אירופה מגדילות תקציבים

ואולם כבר יש אינדיקציות ראשונות למגמה מסוימת. חברת בריפקאם הישראלית, המפתחת טכנולוגיה שמאפשרת סקירה מהירה של קטעי וידאו ארוכים, קיבלה בקשת חירום מעיריית בריסל ומהמשטרה הפדרלית בבלגיה לאספקה מיידית של מוצריה. לפי פרסומים שונים, מערכת של בריפקאם סייעה לאף.בי.אי לזהות את מבצעי הפיגוע במרתון שנערך בבוסטון באפריל 2013, בשעות שבהן בוצעו סריקות נרחבות בעיר, באמצעות ניתוח של החומר הרב שנאסף במצלמות המעקב באזור בוסטון.

חברה ישראלית נוספת שקיבלה הזמנות חדשות אחרי האירועים האחרונים היא פיק־סיקס, המוכרת לרשויות ביטחון בעולם מערכת ליירוט שיחות והודעות SMS בטלפונים סלולריים, ומסייעת לעקוב אחר חשודים ספציפיים לפי מקור השיחות (לדוגמה, מדינות כמו סוריה ועירק) והמסרים שהם קיבלו. לדברי איתי קינן, מנהל המכירות בחברה, ההזדמנות הגיעו ממדינות באירופה ובצפון אמריקה.

"גם חברות ישראליות לגילוי חומר נפץ מרחוק קיבלו לאחר הפיגוע בפריז פניות להציג את הטכנולוגיה שלהן", מוסיף אריה אגוזי, עורך אתר HLS, הסוקר את התעשייה בישראל. "בשנים האחרונות תחום ה–HLS הולך וגדל. גם הרבה חברות נשק גדולות הולכות לכיוון הזה, כי הן מבינות שבאופן הזה קל יותר לקבל תקציבים. בארה"ב, לדוגמה, קצב הגידול של התקציבים בתחום הזה בשנים האחרונות גדול פי שניים מהגידול בתקציב הביטחון הרגיל".

לפני שבועיים אמר הסנאטור ג'ון מקיין, ראש הוועדה לשירותים מזוינים בסנאט האמריקאי, שבעקבות הפיגועים בפריז יש להגדיל את תקציב הביטחון האמריקאי, אף שהקונגרס והנשיא ברק אובמה השיגו באחרונה הסכם ל–2016–2017 הקובע את מגבלות תקציב הביטחון. מקיין אמר שהוא שלם עם התקציב של 2016, אך יש להגדיל את זה של השנה שלאחר מכן.

תקציב הביטחון האמריקאי מסתכם ב–606 מיליארד דולר בשנה, ולהגדלתו יש משמעות לחברות פרטיות ברחבי העולם שעובדות עם הממשל. הכוונה בעיקר לחברות נשק גדולות, אולם גם חברות מתחום ה–HLS ייהנו מהגדלת תקציבים.

שוטרים סמוך למגדל אייפל בפריז
שוטרים סמוך למגדל אייפל בפריזצילום: אי־פי

שר האוצר הבריטי, מצדו, הכריז שתקציב המלחמה בטרור עומד לגדול ב–30%, והוספת 1,900 אנשי המודיעין הם חלק ראשון במימוש תוכניות אלה. לפי ניתוח של "טלגרף" הבריטי, בעשור הקרוב יגדלו התקציבים בעיקר בתחומים של ציוד מעקב, ציוד לביקורת גבולות, סייבר וכלי נשק מדויקים בתוך ערים. לפי העיתון, בבריטניה ייפתח עידן חדש לתעשיות הצבאיות, לראשונה מאז תום המלחמה הקרה, לפני 25 שנה. מאז סיומה הצטמצמו הוצאות הביטחון של ממשלות באירופה ב–30%, ועתה צפויה מגמה זו להשתנות בבריטניה ובמדינות אחרות ביבשת.

גם בצרפת צפויים לגדול התקציבים: זה התחיל כבר לאחר הפיגוע במערכת המגזין "שרלי הבדו" בתחילת השנה, אז גדלו התקציבים של ביטחון הפנים, בין היתר, באבטחת חלק מהקניונים המסעדות ובתי המלון בצרפת. לאחר הפיגועים בפריז הודיע הנשיא פרנסואה הולנד על ביטול הקיצוץ המתוכנן בתקציב הביטחון. בלגיה הודיעה אף היא על הגדלת תקציבים - הוספת 430 מיליון דולר לתקציב הביטחון, וגם איטליה והולנד הודיעו על הגדלת תקציבים.

הטרוריסטים פונים לעולמות 
תוכן אלטרנטיביים

חמישה ימים אחרי אירועי הטרור בפריז התקיימה התערוכה הביטחונית מילופ, שבה הציגו את מרכולתן הביטחונית מאות חברות מרחבי העולם, בהן גם חברות מישראל. החברות הגדולות הגיעו לתערוכה אחרי כמה ימים של עליות במניות שלהם, בעקבות האירועים. כך טאלס הצרפתית, ריית'ון ולוקהיד מרטין האמריקאיות וחברות נשק גדולות אחרות, שבשנים האחרונות הגדילו את חטיבות ה–HLS שלהן. חברות מסדר גודל בינוני וקטן, שאינן נסחרות בשווקי המניות, דיווחו בתערוכה על ביקושים גוברים.

"המיילים לא מפסיקים להגיע", אמר לאתר אינטנשיונל ביזנס טיים ויווס דגרוט, נציג המכירות של חברת איירבוט הגרמנית, המפתחת ציוד מעקב. אריק ראב, מנהל התקשורת של חברת האקינג טים האיטלקית, אמר ל"פורבס" שהפיגועים בפריז הובילו לזינוק בהתעניינות במוצריה. החברה האיטלקית התפרסמה בקיץ האחרון כאשר הציעה מוצרי האקינג (פריצה) לטלפונים חכמים ולמחשבים 
לאף.בי.איי ולרשויות אחרות בארה"ב, אף שבעברה שיתופי פעולה עם משטרים שלא ידועים בשמירה על זכויות אדם, כמו סודן ובחריין.

הסברה המקובלת כיום היא שתחום המודיעין, כלומר המעקב אחר תקשורת מחשבים וטלפונים ניידים, יהיה אחד התחומים הצומחים ביותר בתעשיית ה–HLS. אחת החברות הגדולות בעולם העוסקות בתחום זה היא סיסקו, המפעילה גוף מחקר בשם טאלוס, שחלק ממנו עוסק במודיעין בתחום הסייבר. אחד הלקוחות הראשונות של מערכת זו בארה"ב הוא סוכנות המעקב NSA, שהתפרסמה לאחר שאדוארד סנודן חשף שהיא עוקבת אחר אזרחים רבים בארה"ב ובעולם. המערכת של טאלוס יכולה לנתח 35% מתעבורת המייל בעולם ומדי יום חושפת 4.2 מיליארד דפי ווב "זדוניים" (לא כולם, יצוין, מקושרים לטרור).

יקי ברנס
יקי ברנס

לדברי אהרן יוסף, מהנדס מערכות בסיסקו, מבחינה טכנולוגית יש מקום רב למחקר ולהשקעות, דברים שסיסקו עצמה לא עוסקת בהם. "אנחנו מזהים שימוש של טרוריסטים בעולמות תוכן אלטרנטיביים, כמו שימוש באפליקציית טלגרם ולא בווטסאפ, או העברת מסרים דרך משחקי פלייסטיישן. לדוגמה, אם מישהו יורה על הקיר, הוא יכול לכתוב מסר באמצעות החורים של היריות לחבר שאתו הוא משחק, ולאחר מכן התמונה נמחקת. זה כמו לתקשר דרך גרפיטי שמיד אחרי זה נמחק. זה אמנם לוקח הרבה שעות, אבל יעיל מבחינת הצפנת המסר. כדי לגלות מסרים כאלה, צריך לעשות עבודה מורכבת מאוד של ניתוח תמונות המועברות בסטרימינג. 
אני מניח שבשנים הבאות חברות פרטיות וגופי מודיעין ישקיעו כספים בתחומים המסובכים האלה, כדי לזהות מראש התארגנויות, אבל סביר להניח משחקי החתול והעכבר הטכנולוגיים האלה יימשכו".

הערים: מצלמות בכל פינה

אחד התחומים הצומחים ביותר בשנים האחרונות בתחום ההומלנד סקיוריטי הוא Safe City (עיר בטוחה): מיזמים שבהם ערים שלמות מרושתות במצלמות במעגל סגור, והמידע מועבר לרשתות שליטה ובקרה של העיריות או המשטרות המקומיות. 
זהו שוק עולמי צומח, ולפי פרוסט אנד סליבן המכירות בענף עשויות להגיע ב–2016 ל–6 מיליארד דולר.

מודל עיר בטוחה קשור גם למאבק בפשיעה. בעיר ההודית סוראט שליד מומבאי, שבה מתגוררים 5.5 מיליון תושבים, הותקנו 1,500 מצלמות במעגל סגור המחוברות לחדר בקרה. את האינטגרציה עושה מערכת של חברת ורינט הישראלית. בעקבות הפרויקט ירדו שיעור גניבות הרכב בעיר ב–35% ושיעור מקרי השוד ב–50%.

תושבי הערים הגדולות בעולם מורגלים לחיות עם מצלמות בכל פינה. לפי מדד "ערים בטוחות" של מגזין "אקונומיסט" ל–2015, המגמה של הצפת ערים במצלמות ממשיכה לגדול. בלונדון, לדוגמה, יש מצלמה על כל שישה אזרחים, וב–2014 אף הושק בעיר ניסוי שבו כל שוטר נשא עמו מצלמה.

ואולם כלל לא בטוח שמצלמות לבדן מצליחות לצמצם את הפשיעה. במדד של "אקונומיסט" דורגה טוקיו כעיר הבטוחה בעולם, ואילו לונדון דורגה במקום 18 מתוך 50 הערים במדד. עם זאת, לונדון היתה בין שש ערי הענק המערביות (מגה־סיטי) שנכללו ב–25 המקומות הראשונות בדירוג, ויש להביא בחשבון שככל שהעיר גדולה יותר — כך קשה יותר להגן עליה.

אבי נעים
אבי נעיםצילום: תומר אפלבאום

ההשקעות במצלמות הלכו וצברו תאוצה לאחר אירועי ה–11 בספטמבר וספגו ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם בשל טענות לחדירה לפרטיות, אך המטוטלת בעניין נעה הלוך וחזור, וכעת עולה התמיכה בהתקנת המצלמות. העיר העתיקה בירושלים היתה המקום הראשון שבו הקונספט נוסה במלואו בישראל, כאשר מצלמות של חברת מר הותקנו באזור ב–2000, לקראת ביקור האפיפיור. מאז הותקנו מצלמות במערב ובמזרח העיר, ובתחנות הרכבת הקלה.

"הדבר המרכזי בעיר בטוחה הוא האינטגרציה", אומר דותן. "הציוד לא חייב להיות בהכרח ישראלי, אבל הידע כן - איך מסנכרנים בין המצלמות השונות ואיך המידע מעובד באופן היעיל ביותר. בנצרת, למשל, מתנהל פרויקט גדול ונציגי חברות מכל העולם באים לראות איך עושים את זה. כמובן שזה עוזר מאוד גם בצמצום הפשיעה".

בשנים האחרונות השתלבו מערכות העיר הבטוחה במערכות האזרחיות של עיריות, כלומר מצלמות שסייעו לעירייה במתן שירותים בתחומים של חניה, איסוף אשפה וכו'. "ברומא מצלמות כבר יודעות לתת דו"ח חניה לבד ולשלוח אותו ישירות לנהג", אומר אבי נעים, ראש ועדת הביטחון במרכז לשלטון מקומי וראש המועצה המקומית בית אריה. "כיום הבעיה היא לא המצלמות, כי כל עיר גדולה בעולם מכוסה בעשרות אלפי מצלמות. הבעיה היא עודף המידע - מה עושים עם כל המידע שמגיע, ואיך אפשר להשתמש בו בזמן אמת, ולא רק בדיעבד, כדי לזהות מפגעים".

לפי הערכות בענף, המרכיב המודיעני בפרויקטים של עיר בטוחה יגדל מבחינת השקעות ותקציבים, כמו בטכנולוגיות שייסייעו בעיבוד מידע, ולאו דווקא סנסורים או מצלמות במעגל סגור, ומוצרים שכבר נהפכו למוצרי מדף שאפשר לרכוש בכל מקום. "הדגש בהחלט יהיה על ניתוח ועיבוד מידע", אומר ברנס. "למשל, לוורינט הישראלית יש מערכות מתוחכמות של טכנולוגיות וידאו שבעזרתן אפשר להזין פרטים של מבוקש, והתמונה רצה בכל המצלמות בעיר. זה פתרון חדש יחסית, שלא קיים בכל הערים בעולם".

דוגמה לאופן שבו התפתחה טכנולוגיית ניתוח הפנים הוא פיצוח ההתנקשות שביצעו ב–2010, לפי מקורות זרים, סוכני מוסד בדובאי. באירוע הזה נעשה שימוש מושכל בטכנולוגיות של זיהוי פנים, כאשר תמונות של פני האנשים במלון ובשדה התעופה הוצלבו. "כיום יש פתרונות הרבה יותר מתקדמים, וסביר מאוד שישקיעו בתחום הזה", אומר בכיר בענף. "לדוגמה, מערכות שיידעו לזהות אנשים בכמה מקומות ולהתריע כבר בזמן הצילום. אם יש בן אדם שמסתובב באופן חשוד בכיכר מרכזית בעיר, מצלמה תוכל לצלם את זה, לשלוח התרעה וגם לנסות לאתר את פניו במאגרי מידע של חשודים. המערכות האלה מתקדמות כל הזמן, וסביר להניח שבדברים אלה תיעשה ההשקעה הגדולה ביותר במערכות של עיר בטוחה".

לדברי נעים, שנכח באחרונה בכנס "ערים חכמות" בברצלונה, ראשי עיריות ואנשי ביטחון שנכחו בו גילו עניין בטכנולוגיות ישראליות. אחת מהן, לדבריו, היא טכנולוגיה של הסטארט־אפ הישראלי ריפורטי, שבוכריס הוא ממייסדיה ואהוד ברק השקיע בה לפני כמה חודשים מיליון דולר. ריפורטי מפתחת אפליקציה המאפשרת שידור ודיווח בזמן אמת לגופי הצלה ורשויות מקומיות באמצעות אלגוריתם המזהה את המיקום המדויק של אדם במצב המצוקה.

פנחס בוכריס
פנחס בוכריסצילום: יוסי צבקר

לדברי בוכריס, "הפתרון של ריפורטי מכסה על מקומות שהמצלמה לא נמצאת בהם. זאת לא רק מערכת דיווח - זה גם תמונה, דיבור, צ'ט - השלמה חשובה מאוד לקונספט של העיר הבטוחה. תוך כחצי שנה זה יתחיל להיות משווק בארץ ובחו"ל". ההכנסות, לדברי בוכריס, יגיעו מרשויות מקומיות ומרשויות ההצלה, שירכשו את המערכת שמקשרת בין האפליקציה לבין חדר הבקרה של רשות החירום או הרשות העירונית.

הגבולות: היכונו ל"גדרות חכמות"

תחום נוסף שבו צפויות בשנים הקרובות השקעות הוא אבטחת שדות תעופה וגבולות. "בעקבות ה–11 בספטמבר, האמריקאים הכתיבו פרוטוקול בינלאומי לאבטחה, והגדירו מה צריכה להיות רמת האבטחה בכל שדה תעופה שאליו טסים אמריקאים ובכל שדה תעופה שממנו ממריאים לארה"ב", אומר כהן. "זה נהפך לסוג של תו תקן בינלאומי, ונתן דחיפה עצומה לתעשייה שלמה של ציוד, כמו סנסורים, גלאי מתכות, מכונות שיקוף וכל מה שהציבור מכיר בשדות תעופה". הפיגוע במטוס הרוסי בסיני הוכיח שיש שדות תעופה שלא פועלים לפי תו התקן האמריקאי, כאשר מטען שהורכב ככל הנראה מפחית משקה גרם לפיצוץ המטוס - שיצא משארם א־שייח' - באוויר, ולמותם של 270 הנוסעים.

ההערכה של פרוסט אנד סאליבן היא שהאבטחה בשדות תעופה קטנים, כמו זה שבבורגס שבו נהרגו לפני שלוש שנים חמישה ישראלים, תהיה אחד התחומים הצומחים ביותר בחמש השנים הקרובות. "שדות התעופה הגדולים בעולם אמנם מפותחים מבחינת אבטחה, אבל בהמון שדות תעופה קטנים אין רמות אבטחה כאלה, וזה דבר שגם דאעש וטרוריסטים אחרים מבינים", אומר ברנס. "לכן זה השוק הזה צפוי לצמוח".

לדברי ברנס, פיתוחים טכנולוגיים ממשיכים להתקיים במקביל גם בנושא של אבטחת שדות תעופה גדולים. אחרי עידן מכונות השיקוף הסורקות כל מילימטר בגופו של הנוסע העולה למטוס, השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא איך מתמודדים עם חומרים הנמצאים בתוך מזוודה. "יש כל מיני חומרים נוזליים שכיום לא יודעים למצוא במזוודות", אומר ברנס. "בישראל, למשל, פועלים שני סטארט־אפים שמפתחים מוצר שינסה לזהות, ברמת המולקולה, חומרים מסוכנים שמעורבבים בתוך נוזלים. זה נושא שבו האיומים כל הזמן משתנים, ודורשים מענה טכנולוגי מתקדם".

בקיץ האחרון, עוד לפני האירועים בפריז ובבריסל, הבינו באירופה - בעקבות גל הפליטים שהגיעו ממלחמת האזרחים בסוריה - שהמציאות עומדת להשתנות. על אף שגרמניה ניסתה להכתיב מדיניות של ליברליות ופתיחות למהגרים, מדינות במזרח היבשת ניסו לחסום את הגבולות, והונגריה כבר החלה בבניית גדרות בגבול עם שכנותיה סרביה וקרואטיה.

עמוס מלכא
עמוס מלכאצילום: מוטי מילרוד

בישראל, מדינה שכמעט כולה מוקפת בגדרות, יש לא מעט חברות שעוסקות בפיתוח "גדרות חכמות", שמותקנים בהן חיישנים אלקטרוניים המתריעים על ניסיון חצייה של הגדר. בין החברות המובילות בתחום נמצאות מגל הישראלית הנסחרת בנאסד"ק, התעשייה האווירית ועוד לא מעט חברות קטנות יותר. ההערכה כעת היא שבעקבות הפיגועים האחרונים בעולם, מדיניות הגבולות הפתוחים באירופה עשויה להשתנות, לפחות במקומות נקודתיים, דבר שיגדיל את המכירות בתחום של גדרות חכמות.

וזה קורה לא רק באירופה: ארה"ב מנסה כבר כמה שנים לסגור את גבולה הדרומי עם מקסיקו בעזרת גדר ומערכות הגנה שונות, אתגר לא פשוט, בעיקר בשל תוואי השטח. חברת בואינג היתה אחראית על פרויקט ענק באזור שנכשל, אף שהושקע בו מיליארד דולר במשך כעשור. לפני שנה זכתה אלביט, בשיתוף חברת אלתא, במכרז להקמת מערכת הגנה בגבול בין אריזונה למקסיקו, פרויקט בהיקף של 145 מיליון דולר. "הרעיון של אירופה כיבשת עם גבולות פתוחים ותנועה חופשית מתחיל לקבל כיום ממד אחר", אומר סופרין. "אנחנו נמצאים רק בתחילת התהליך, ומה שקרה בפריז ובבריסל יחריף את התופעה. הפיקוח על מעברי הגבול יתחיל להיות הרבה יותר קפדני, ואני מעריך שיוקצו יותר משאבים בפיקוח על הגבולות, במודיעין ובאבטחה".

בחודשים האחרונים, על רקע גלי הפליטים שנוהרים לאירופה, פיתחה אלתא מוצר מיוחד להגנת גבולות הנקרא וירטואל בורדר קונטרול (vbc). "זאת מערכת שמרכזת את כל המידע תחת קורות גג אחת", אומר סופרין. "זה מתחיל באיסוף מודיעין ברשתות חברתיות, שם מיירטים מידע על תכתובות בין אנשים על כוונה לחדירות. על זה מוסיפים שכבה של מידע מטלפונים סלולריים. לתוך זה נכנס מידע שמגיע מעמודים שעליהם מותקנים מכ"ם ומצלמה, וכל המידע הזה מגיע לחדר שליטה ובקרה אחד".

אלתא גם מנסה לשווק למדינות אירופה המודאגות ציוד שמקורו בציוד ביטחוני "רגיל", בעיקר בכל מה שנוגע למטוסים ללא טייס, שבהם נעשה שימוש רב בעשור האחרון בחיל האוויר הישראלי. לפי הערכות בשוק, המל"טים הקטנים של אלתא, אלה שבהם נעשה שימוש לכוחות צבא קטנים או כוחות משטרה, יכולים להימכר בסכום של עד מיליון דולר.

פתרון אחר שאלתא מנסה לשווק הוא מערכת משולבת של תצפית וניטור בתא שטח מסוים, שבה מוצבים מכ"מים ומצלמות במקביל על מגדל ותורן, כך שאם המכ"ם מזהה תנועה חשודה - הוא מפנה אליה את המצלמה. מערכת זו יכולה להיות מוצבת על מגדלים נייחים או על רכב שממנו נשלף תורן, שעליו מותקנים מכ"ם ומצלמה. לפי הערכות, מחירן של מערכות כאלה, המוצבות בפריסה של 30 ק"מ, עשוי להגיע לכ–10 מיליון דולר.

מערכות המחשוב: חשש 
מהתגברות מתקפות הסייבר

תחום נוסף שצבר תאוצה גדולה בשנים האחרונות ועשוי להמשיך להתפתח הוא הסייבר - הגנה על מערכות מחשוב גדולות, תחום שמקיף את כל מערכות החיים המודרניים, המתבססות על מערכות מחשבים. שוק הסייבר העולמי מוערך ב–74 מיליארד דולר בשנה, וצפוי לצמוח ל–101 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות. ההיסטריה שהיתה לפני 15 שנה סביב באג 2000 המחישה את פוטנציאל ההרס העצום של פגיעה במערכות מחשוב. "אז דיברו על מה יקרה ב–2000, וידעו שזה נובע מטעות אנוש", אומר כהן. "אז תחשוב מה המשמעות של מתקפת סייבר שמתוכננת מתוך כוונה רעה. ככל שהעולם המודרני מסתמך יותר על המחשוב, כך גדל הצורך להגן על המערכות האלה, במיוחד כאשר מבינים שהידע המתוחכם מתחיל לזלוג לאט־לאט לכוחות הטרור".

בשנים האחרונות התרחשו כמה אירועי סייבר שעורר את תשומת לב העולם לבעיה. המפורסמים שבהם היו פריצות של האקרים מצפון קוריאה למחשבים של ממשלת ארה"ב והשתלטות של האקרים על חלקים ממערכת הולכת החשמל הגדולה בברזיל. בשנה האחרונה התרחשו שני אירועים שלא זכו לתשומת תקשורתית נרחבת בעולם, אך בקרב אנשי תחום הסייבר הן היו סוג של נורה אדומה.

הראשון התרחש לפני שנה במפעל פלדה בגרמניה, כאשר האקרים הצליחו לחדור למערכות המחשוב של המפעל באמצעות מיילים מזויפים שאותם פתחו עובדי החברה, וכך איפשרו חדירה של גורמים עוינים. לאחר הכניסה לרשת, הצליחו ההאקרים לגרום לפיצוץ במפעל. לפי דיווח של הבי.בי.סי, שהתבסס על דו"ח הרשות הגרמנית לאבטחת מידע, רמת התחכום של פריצת הסייבר במפעל היתה דומה לזו שבה הוחדרה לפני כמה שנים תולעת למערכות המחשוב באירן כדי לעכב את פרויקט הגרעין האירני, מבצע שלפי פרסומים זרים יוחס לישראל. האירוע השני התרחש בספטמבר, כאשר פיצוץ גדול אירע במפעל כימי במזרח סין, הרביעי בסדרת פיצוצים באזור. באחד מהם, בעיר טיאנג'ין, נהרגו 158 איש. לפי הערכות, לפחות אחד מארבעת הפיצוצים נגרמו ממתקפת סייבר. לפי הערכות בענף, לא ארגונים אלא מדינות ביצעו את מתקפות הסייבר האלה, דבר שמעולם לא קיבל הוכחה רשמית.

"המודעות לתקיפה של תשתיות קריטיות גדלה והולכת", אומר אריק קלינשטיין, שותף בקרן גלילות קפיטל, המשקיעה בחברות בתחום הסייבר. "חברות גדולות עם תשתיות של מים, הולכת חשמל או הולכת גז ונפט, משתמשות בבקרים תעשייתיים שבאמצעותם הן שולטות עליהן. אלה תשתיות קריטיות, הפרוסות על אזורים גדולים ועלולות להיות חשופות למתקפות סייבר. מתקפות הסייבר האלה היו אירועים ייחודיים שלא קרו בעבר. ככל הנראה, הן בוצעו על ידי מדינות, אבלה לא תסריט מופרך שמחר ארגוני טרור יחזיקו ביכולות פריצה מתקדמות למערכות כאלה, וממשלות בעולם מתחילות להיערך לזה".

אחת החברות שקרן גלילות משקיעה בהן היא סייבר X, המתמחה בהגנה מפני מתקפות סייבר בתחום התשתיות, שהוקמה על ידי בוגרי יחידת מערכות המידע של צה"ל. לפני כמה שבועות ביצעה החברה פריצה למערכות של חברת הענק האמריקאית רוקוול אוטומיישן, המייצרת מערכות בקרה לחברות תעשייה גדולות, כדי להדגים שגם חברה בסדר גודל זה, שנסחרת בנאסד"ק, לא מוגנת. לאחר הפריצה הציגה סייבר X את הממצאים בפני אנשי רוקוול והמשרד להגנת המולדת בארה"ב, ולדברי מנכ"ל סייבר X, עומר שניידר, "בפריצה מסוג זה אפשר לגרום נזק עצום לקווי ייצור של מפעלי ענק. לחברות חשוב לדעת על פרצות כאלה, כדי להעריך את גובה הנזק שיכול להיגרם להן. פריצות למערכות מחשוב רגישות כאלה יכולות לגרום לנזקים של מיליארדי דולרים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker