אורן חזן זה גרושים, הכסף הגדול נמצא אצל חיים כץ - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אורן חזן זה גרושים, הכסף הגדול נמצא אצל חיים כץ

חיים כץ הוא ח"כ ושר לגיטימי ומנוסה, עם ידע עצום בנושאי פנסיה, עובדים ורווחה ■ אבל הדרך שבה הוא צובר כוח והשפעה - לגיטימית פחות

133תגובות

הרבה מאוד רעש מייצר ח"כ אורן חזן, ודו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע אף מייחס לו התנהלות פלילית. לדברי המבקר, חזן הגיש תצהיר שקרי, שבו הצהיר כי לא קיבל תרומות במערכת הבחירות הפנימיות בליכוד. קשה לקבוע כיצד תסתיים הפרשה, אבל לא יהיה זה מופרז לשער שזמנו של חזן בכנסת קצוב. כניסתו לכנסת היא תקלה שמתרחשת לעתים קרובות, וההתנהלות שלו, הגם שהיא מייצרת הרבה מאוד כותרות, היא חסרת ערך וחשיבות אמיתיים לחיי הפרלמנט, למבנה הכלכלה והחברה בישראל. בממשלה של 61 ח"כים יש לו אמנם משקל נכבד, אך משקלו הסגולי אפסי. הוא ייעלם כלעומת שבא.

אבל יש ח"כים אחרים, שנוכחותם בכנסת משמעותית יותר - ומעוררת שאלות על דמוקרטיה, כוח והשפעה. והם לא עומדים להיעלם. להפך. הם צוברים כוח נוסף והם עושים זאת בדרכים בעייתיות. אחד מהם מככב אף הוא בדו"ח מבקר המדינה - ולא בפעם הראשונה - והוא לא סתם ח"כ מהשורה, אלא שר הרווחה. הוא עונה לשם חיים כץ, והנוכחות שלו בכנסת ובממשלה היא ממש לא קוריוז.

חיים כץ
עופר וקנין

כץ הוא פרלמנטר מנוסה, עם ידע עצום בנושאי פנסיה, עובדים ורווחה. הוא יודע לכרות בריתות עם ח"כים כדי לקדם סוגיות חברתיות קרובות ללבו. זה הופך אותו לח"כ ושר לגיטימי. אבל הדרך שבה הוא צובר כוח והשפעה נראית לגיטימית פחות.

המבקר על שר הרווחה: "הגעת עובדי תע"א לקלפיות מתוזמנת ונעשתה ברכבי החברה"

כץ שימש שנים רבות מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית - חברה ממשלתית המעסיקה כ–15 אלף עובדים - והיה לאיש החזק בה. רבים מהעובדים נרתמו לקמפיין לבחירתו למקום גבוה ברשימת הליכוד בכנסת. על פי הדו"ח, למרות האיסור הקבוע בחוק להשתמש במתקני חברות ממשלתיות ומשאביה לפעילות פוליטית, נצפו עובדי התעשייה האווירית מגיעים לקלפיות בכלי רכב שקיבלו מהחברה. ההגעה שלהם לקלפיות היתה מאורגנת למדי, ובכל פעם הגיעו לקלפי קבוצות של 5–10 עובדים. משרד המבקר שוחח עם חלקם, ומהשיחות עלה כי הסעתם לקלפיות היתה מתוזמנת.

עוד עולה מדו"ח המבקר כי ביום הבחירות המקדימות אושרו לעובדים חופשות ונרשמו להם היעדרויות חלקיות מיום העבודה בהיקפים ניכרים, העולים על המקובל ביום עבודה רגיל. על פי הדו"ח, ביום הבחירות המקדימות בליכוד "יצאו 4,032 עובדים בהיעדרות של מעל חצי שעה וחתמו במחלקות (בדרך כלל נרשמים 250 יציאות). באותו יום 1,010 איש שהו בחופשה, לעומת יום רגיל שבו כ-670 עובדים שוהים בחופשה".

השורה התחתונה ברורה: התגייסות העובדים שאותם הנהיג והשימוש במשאבי החברה תרמו תרומה גדולה למינויו לשר הרווחה במארס. הכוח הזה איפשר לכץ במהלך השנים לכרות בריתות ודילים שהפכו אותו לאחד האנשים החזקים בליכוד. השר כץ השיב למבקר כי "אין בהחלט יסוד, לא כל שכן הצדקה, לייחס לי ארגון היסעים ככל שבכלל התקיים דבר כזה. העובדה ששימשתי ראש ועד באותה העת, בוודאי אין בה כדי כשלעצמה לייחס לי את האמור. פעולותי הפרלמנטריות והציבוריות רבות האיכות, ההיקף והשנים, הן אלה שיביאו את הבוחר הנבון לתת לי את קולו". השאלה אם הדו"ח הזה יגווע או ישמש כבסיס לחקירה עוד תתברר בהמשך. כץ כבר נחקר בעבר במשטרה על שימוש במשאבי החברה, אך היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, החליט לסגור את התיק בעקבות קשיים משפטיים.

עוד לפני השאלה אם תיפתח חקירה או לא, עשויה בקרוב לצוץ שאלה אחרת שממחישה את הבעייתיות באופן שבו נבחר כץ. התעשייה האווירית מתכננת בימים אלה תוכנית התייעלות מקיפה, שמסגרתה יפוטרו מאות עובדים וייתכן שמספרם יגיע אף ל-1,000. העילה לכך היא ירידה חדה ברווחיות החברה, שדיווחה על הפסד של 9 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2015 ומכירות של 2.66 מיליארד דולר (ירידה של 7%). ביצועים כאלה במחזור מכירות כה גדול מחייבים התייעלות ניכרת, וההנהלה מתכננת מהלכים כמו קיצוץ שכר והטבות לבעלי שכר גבוה, צמצום מספר המשרות בהנהלה וכאמור, פיטורי עובדים רבים.

כנהוג בחברות ממשלתיות בכלל ובתעשייה האווירית בפרט, לא שולחים הביתה עובדים סתם כך - אלא מכינים להם פיצויי פרישה נוספים על מה שנצבר עבורם בקופות הפיצויים, בסדר גודל של מיליון שקל בממוצע לעובד. זו הטבה שרק מעטים זוכים לה בשוק העבודה הישראלי: עובדי חברות ממשלתיות, עובדי בנקים, אנשי קבע או מנכ"לים בכירים מאוד שנהנים ממצנחי זהב בחוזים אישיים. מהשיחות הראשוניות שהתחילו בין עובדי התעשייה האווירית להנהלה מסתמן שהעובדים לא מוכנים להסדר הזה. הם רוצים יותר פיצויים ופחות מפוטרים. לגיטימי. זה אמנם לא רק עניין שבין העובדים להנהלה, אלא עניין ציבורי, בהיותה של תעשייה אווירית חברה ממשלתית, אבל זה תפקידה של הנהלת החברה להידבר עם העובדים ולהגיע להסכמים. מבחינה ציבורית, ברור שחבילת פיצויים חריגה שתשולם לעובדים תהיה תקדים לחברות ממשלתיות אחרות ותעלה את הרף, כך שגם למדינה יש מה להגיד על ההסכם שיושג שם. נזכיר כי לא מדובר בעובדים קשי יום, אלא בשכירים מהעשירונים העליונים.

קלפי ביהוד פריימריז בליכוד
עופר וקנין

לכץ יש חלק מכריע בתנאי השכר הגבוהים ועלויות כוח האדם המנופחות של החברה. הוא היה שם כל השנים. הוא ייצג את העובדים. הוא טיפל בהם. והם גמלו לו בכך שהם נטלו חלק חשוב בבחירתו לח"כ ולשר. המעבר שלו לפוליטיקה לכאורה משאיר את החברה בלעדיו ונותן להנהלה לנהל את החברה ולנער אותה מחוסר היעילות שלה. ואולם הצל הענק שלו עדיין באזור, וזה יהיה פגום ומושחת אם הוא ישתמש בו, באופן ישיר או עקיף, בעצמו או בהפעלה של אחרים.

התעשייה האווירית ביצעה בעבר כמה תוכניות התייעלות, וכץ, כראש ועד העובדים, תמיד שיחק בהן תפקיד מרכזי. הפעם הוא לא עובד בחברה. הוא שר הרווחה, ושמו אף עלה כשר כלכלה פוטנציאלי. אלא שהיעדרו מהחברה אינו אומר שהוא לא בעל עניין רב. לכץ יש בני משפחה שעובדים בתעשייה האווירית וחברים רבים. יש לו לכץ עוד משהו: הוא שר בממשלת ישראל וחבר בקואליציה שמונה בסך הכל 61 ח"כים. ככזה, יש לו כוח והשפעה על מהלכי הממשלה ויכולת להתערב, לטרפד ולהקשות על ביצוע תוכנית ההתייעלות בתעשייה האווירית. הם הרי בחרו אותו לכנסת והביאו אותו עד הלום. הם קרוביו וחבריו. בשר מבשרו.

הזיקה הישירה של כץ לענייני התעשייה האווירית, ובעיקר דו"ח המבקר שמתאר את האופן שבו נבחר לכנסת, צריכים לשלול ממנו את היכולת להתערב או להשפיע על מה שקורה בתעשייה האווירית, גם מאחורי הקלעים, כפי שקורה כיום. בחברות הממשלתיות יש תחלואים רבים של נפוטיזם, חוסר יעילות, הסכמי עבודה בעייתים ונורמות רקובות - והתערבות של כץ בנעשה בתעשייה האווירית תחריף את השם הרע שיצא לרכיב הזה של עבודת החברות הממשלתיות. השרים הרלוונטיים לטיפול בענייני התעשייה האווירית הם שרי האוצר והביטחון. עליהם לוודא ששר הרווחה הנוכחי ושר הכלכלה הפוטנציאלי לא משמש בפועל גם שר התעשייה האווירית מטעם עצמו.

נ.ב

יש עוד טעם למנוע מהשר כץ להתערב בענייני התעשייה האווירית. כץ מחזיק במניות של חברת ישראמקו, השותפה במאגר הגז תמר. הוא גם מיודד עם קובי מימון, מבעלי העניין בישראמקו. ככזה, נמנע ממנו להשתתף בקבלת החלטות על מתווה הגז. אם הנימוקים האלה (בעל עניין כלכלי וחבר קרוב של בעל עניין אחר) מונעים ממנו לעסוק בסוגיית הגז, אז זהו בדיוק המצב גם בתעשייה האווירית. כץ, נזכיר, הוא אחד האנשים החזקים בליכוד, ומייחסים לו שם כוח אדיר ברקימת דילים שקידמו או פגעו במועמדים אחרים. המשבר שמתפתח בתעשייה האווירית חייב להיפתר בסביבה סטרילית ונטולת נוכחות של כץ והשפעתו בליכוד. זה נכון לתעשייה האווירית, לחברות הממשלתיות ולניקיון הציבורי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#