"אני לא יודע למה נתניהו פיטר אותי; יש יותר מפתרון אחד למשבר של גולן טלקום" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"אני לא יודע למה נתניהו פיטר אותי; יש יותר מפתרון אחד למשבר של גולן טלקום"

כשנכנס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, ניסה אבי ברגר לחזק את התחרות ולהחליש את בזק, אך שיחת טלפון קצרה משר התקשורת נתניהו, הראתה לו את הדלת ■ חצי שנה מאוחר יותר רואה ברגר כיצד בעלי ההון נהנים

44תגובות
אבי ברגר

כאשר נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת לפני מעט יותר משנתיים, לא חלם אבי ברגר שימצא עצמו במרכזו של עימות מתוקשר, שבו מעורבים מאבקי כוחות פוליטיים והרבה מאוד כסף. המנכ"ל המקצועי, שהעדיף להשאיר את החשיפה התקשורתית לשר שמעליו, נהפך ב–17 במאי 2015 - יומה הראשון של ממשלת נתניהו הנוכחית - לדמות המבוקשת ביותר בכל מהדורות החדשות. זה קרה לאחר שקיבל טלפון מלשכת נתניהו שבו הודיעו לו כי ראש הממשלה, שנטל לעצמו גם את תיק התקשורת, החליט לפטר אותו. לכאורה, החלטה לגיטימית של השר החדש, אך התהפוכות שחלו באותה תקופה בענף הפכו את ההחלטה הראשונה שקיבל נתניהו במשרד לאירוע בעל חשיבות עצומה.

במידה רבה, ושלא בטובתו, נהפך ברגר לסמל: הוא היה אחד משלושה פקידי שירות המדינה שנלחמו את מלחמתו של הצרכן והטרידו גופי ענק מונופוליסטיים. בשעה שהממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דיויד גילה, ויו"ר רשות החשמל, אורית פרקש־הכהן, ניהלו מלחמה קשה מול מונופול הגז המתגבש, ניהל ברגר מאבק ארוך וקשה מול חברת בזק, בניסיון לפרק את המונופול בתחום האינטרנט והטלפון הקווי.

פיטוריו של ברגר, שהמשיכו להתפטרותו של גילה שבוע לאחר מכן ולניסיון לפטר את פרקש־הכהן שלושה חודשים אחרי כן, מסמלים את השינוי התפישתי שעשה בנימין נתניהו לאחר הבחירות האחרונות: לא עוד רפורמטור הלוחם במונופולים ובריכוזיות - אלא פוליטיקאי פשרן, שאינו מחפש עימות ומוכן לוותר על תחרות לטובת תמיכה בבעלי ההון.

ארדן ונתניהו בישיבת ממשלה
עמית שאבי

בדיוק באותו יום שבו פוטר ברגר, נכנסה הרפורמה הגדולה בתחום הקווי לשלב העיקרי שלה. אך רפורמה זו היתה חסרה. בזק הצליחה לעכב החלטה של משרד התקשורת לשלב ברפורמה גם את שירותי הטלפון הקווי - השירות הרווחי ביותר של החברה. כך, לאחר שדאג שברגר יעזוב את המשרד כבר באותו יום, עצר נתניהו, באמצעות המנכ"ל שמינה - שלמה פילבר - כל החלטה שעשויה היתה להרע עם בזק. בענף יש כאלה האומרים כי שינוי המדיניות לגבי בזק קשור לטיפול המלטף שמקבל נתניהו באתר וואלה, כלי התקשורת שמוחזק בידי קבוצת בזק.

כאשר ברגר עצמו נשאל על נסיבות פיטוריו והקשר בין נתניהו לבזק, הוא עונה כמצופה מאיש מקצוע המנסה להרחיק עצמו מהביצה הפוליטית. "אני לא מכיר את הנושא של וואלה. קשה לי לדבר על תיאוריות כאלה או אחרות. אני יכול להעיד רק על עצמי. בכל מה שקשור למאבק שניהלנו בבזק, הדברים נעשו בצורה מקצועית. קבענו מחירים סיטוניים שהאמנו כי הם נמוכים מספיק. אני חושב שכל אחד ישפוט בעצמו", הוא אומר.

למה אתה כל כך זהיר?

ברגר: "אני איש מקצוע שנוהג לדבוק רק במה שהוא מכיר. אני לא פוליטיקאי. מה שהיה היה, אני לא יודע מה הסיבה לפיטורים. זכותו של כל שר לבחור לעצמו מנכ"ל למשרד. זו משרת אמון".

ואולם ברגר הטריד את נתניהו לא רק בזירה של בזק. בתחילת יוני אמור היה ערוץ 10 לקבל מהרשות השנייה רישיון שידורים קבוע ל–15 שנה. נתניהו, שלא התלהב לתת לאכסנייה של רביב דרוקר מעמד קבע, ניסה להקשות על המהלך. כשבוע לפני ההחלטה לפטר את ברגר ביקש ממנו נתניהו, באמצעות אנשיו, להחמיר עם הערוץ ולקבוע כי עליו לעמוד בחוב של 16.8 מיליון שקל למדינה בגין דמי זיכיון.

"התזה שהובאה לפתחי היתה כי יש לקבוע מחיר גבוה לדמי הזיכיון", אומר ברגר. "במקביל, באגף התקציבים דובר כי החוב הוא נמוך יותר. החלטתי שעלי לנהוג באחריות ולבצע הליך מוסדר לפני שאמליץ על גובה החוב. אני לא יודע אם זו הסיבה האמיתית לפיטורי, אך בואו נגיד שזה קרה כמה ימים לפני כן".

מאז פיטוריו עברה כבר חצי שנה, שבמהלכה שינה משרד התקשורת את גישתו והתאים אותה לרוחו של הבוס החדש. אם בתקופת שרי התקשורת הקודמים, גלעד ארדן ומשה כחלון, ניהל המשרד מאבקים קשים מול חברות וכפה עליהן חוקי משחק שמטרתם להגביר את התחרות, כיום גישתו של המשרד מתונה הרבה יותר. הכל נעשה בתיאום ובהסכמה עם החברות, והתחרות היא כבר לא המטרה. המנכ"ל החדש, פילבר, משמיע לא אחת עמדות התואמות במדויק את עמדת החברות, ובאחרונה אף טען כי מחירי הסלולר בישראל נמוכים מדי, ויש לאשר לגולן טלקום להתמזג עם סלקום.

מכרז תדרים דור 4 
מאפשר לחברות הסלולר הוותיקות לשפר את קצבי הגלישה. אקספון ניצלה את המכרז ורכשה תדרים, וצפויה להיכנס כמתחרה נוספת לשוק.
תות
שיתוף רשתות
מאפשר למפעילי סלולר מתחרים להקים תשתיות משותפות, וכך לחסוך כסף רב של השקעות. מפעילים קטנים יכולים להשקיע פחות ולהגיע במהירות לאיזון תפעולי ועם פחות מנויים

רפורמת השוק הסיטוני
בזק מחויבת להשכיר את התשתיות הקוויות שלה למתחרים תמורת מחיר מפוקח. הרפורמה  מאפשרת למתחרים למכור סלי שירותים, ובשלב הנוכחי בזק לא חייבת לכלול גם את קו הטלפון

הרפורמה בדואר
הרפורמה, שנחתמה בין הדואר ומשרדי האוצר והתקשורת, נועדה להציל את הדואר מקריסה, באמצעות העלאת מחירים ושיפור השירות. לפי שעה הדואר עדיין במשבר

רשיון אחוד
במקום מגוון רישיונות למתן שירותי תקשורת, גיבש המשרד רישיון אחוד שמאפשר כניסה של מפעילים קטנים יותר לשוק, במטרה להגביר את התחרות

הרפורמה ברשות השידור
חוק סגירת הרשות הישנה ופתיחת רשות ציבורית חדשה. החוק אושר, אך נתקל בקשיי יישום ולפיכך נדחה מועד הקמת הרשות החדשה

"נכון יותר אם תהיה רשות תקשורת עצמאית"

ברגר, מהנדס עם תואר שני מ–UCLA, אל"מ במיל' מחיל הקשר ולשעבר סמנכ"ל ההנדסה של פרטנר, הוא ישר כמו סרגל, נטול פניות, מתרחק מפוליטיקה כמו מאש ובודק כל דבר בציציות. אחרי שורה של מנכ"לים במשרד התקשורת שלא הגיעו מהתחום, ברגר היה מנכ"ל מקצועי, שעל מקצועיותו קשה היה לחלוק.

יש לדעתך הטיה פוליטית בהחלטות שמתקבלות במשרד התקשורת?

"זה תלוי מאוד בזהות השר. ארדן לא הכיר אותי לפני שמינה אותי לתפקיד. הוא בחר בי על בסיס מקצועי בלבד. ככל שאני ראיתי, הוא נמנע לערבב בין החלטות מקצועיות לפוליטיות. הוא תמיד היה מקצועי מאוד, הקשיב, למד והיה פתוח לשינויים. בתקופתו הדברים במשרד נעשו מתוך ניסיון לעשות את מה שנכון עבור הציבור, תוך כדי שמירה על תהליכי החלטות נכונים. ארדן קבע את המדיניות ואנחנו יישמנו".

ומה קורה כיום במשרד?

"קשה לי לומר מאחר שעד עכשיו לא יצאה מהמשרד החלטה משמעותית אחת. אחרי שייצאו משם החלטות, אוכל להביע דעה. עם זאת, אפשר לומר כי המנכ"ל הנוכחי מגיע מתחום אחר, כלומר אינו מתחום התקשורת. באופן טבעי, סוג הדיאלוג בינו לבין החברות המפוקחות הוא אחר".

אתה חושב שצריך להוציא את הסמכויות מידי הפוליטיקאים ולהקים רשות תקשורת עצמאית?

"בעבר לא היתה לי דעה מגובשת בעניין. כיום אני מאמין שנכון יותר אם תהיה רשות עצמאית. הקמה ושדרוג של תשתיות תקשורת היא השקעה עצומה, שנמשכת על פני שנים ארוכות. כדי שהדבר יקרה, צריך מדיניות ארוכת טווח עקבית שתדע לאזן היטב בין רווחת הצרכן לבין הצרכים של החברות. חייבים לומר כי המחיר של שירותי התקשורת הוא לא הכל. יש נושאים כבדים נוספים, כמו ניטרליות הרשת, רמת שירות ורמת השקעה. נושאים אלה חשובים מאוד כדי לקדם את הכלכלה המקומית, לצד הקמה של תשתיות מתקדמות. אני חושב שהרווח הגדול מהקמת רשות תקשורת עצמאית היא היציבות".

אמיל סלמן

כמו כן, לדבריו, התחלופה הגבוהה של שרים ופקידים ושינויי המדיניות שנגרמים בעקבותיה, פוגעים בסופו של בענף כולו ובצרכנים.

בתקופתם של ארדן וברגר עסק משרד התקשורת במגוון תחומים, אך שניים בלטו במיוחד: הגברת התחרות בתחום הקווי ותחזוק התחרות הגבוהה בסלולר. בתחום הקווי הוא נלחם במונופול של בזק, ובתחום הסלולר הוא תמך במחוללי התחרות, ובראשם גולן טלקום ו–HOT מובייל.

המלחמה אז בין משרד התקשורת לבזק התמקדה בגורל שירות הטלפון הקווי. בזק שיתפה פעולה עם המשרד ואימצה את רפורמת השוק הסיטוני של תשתיות האינטרנט (שמאפשרת לחברות תקשורת חסרות תשתית לרכוש תשתית אינטרנט וטלפון מבזק ומ–HOT במחיר סיטוני) - אך סירבה בתוקף למלא את הוראות המשרד בנוגע לחובה לשלב בשוק הסיטוני גם את שירות הטלפון הקווי. ברגר וארדן כפו על בזק למכור למתחרותיה טלפון קווי במחיר סיטוני, אך בזק עתרה לבג"ץ וכפרה בסמכות המשרד לעשות זאת. נכון להיום, שירות הטלפון הקווי אינו כלול ברפורמה, ומאז שברגר עזב את תפקידו - אין סימנים כי המשרד מחדש את המאמציו בנושא.

באמת החמרת עם בזק כפי שטוענים בחברה?

"המטרה שלנו לא היתה לפגוע בבזק, אלא לשנות את שיווי המשקל הקיים בשוק, וליצור תנאים טובים יותר עבור האזרח. אם לא ימשיכו את הרפורמות שבהן התחלנו, ייתכן שכל הבסיס לרפורמות בשוק הסיטוני יישמט. דרשנו מבזק לשלב ברפורמה לא רק את שירותי האינטרנט, אלא גם את שירותי הטלפון הקווי. זה עדיין לא קורה. באינטרנט אנחנו כבר רואים ירידה של מחירים".

אתה חושב שצריך לפצל את בזק לשתי חברות - חברת תשתיות וחברת שירותי תוכן, כפי שנעשה בבריטניה?

"אם בזק לא תתאים עצמה לרגולציה של המשרד ותמשיך לעשות כל העולה על רוחה, אז פיצול יכול להיות נשק יום הדין. חייבים לזכור שזה תהליך לא קל שדורש חקיקה. אך אם בזק תשתף פעולה ותעשה את הנדרש ממנה, אין סיבה למהלך אגרסיבי כל כך. צריך לשאול מה ישיג את המטרות של הצרכן והשוק. פיצול הוא פתרון רלוונטי רק אם אין דרך אחרת לייצר תחרות. בכל מקרה, איך שהדברים מתנהלים כיום במשרד התקשורת, לא נראה לי שזה הכיוון. הם מעדיפים להגיע להסכמות תוך דיאלוג עם בזק".

ברפורמה בסלולר ראינו מעבר ברור של ערך מהחברות לצרכנים. האם זה קורה גם בעקבות רפורמת השוק הסיטוני?

"קשה לשפוט בלי לראות את הדו"חות של בזק לאורך תקופה. כבר יותר מ–200 אלף לקוחות ניצלו את הרפורמה ועברו למתחרים של בזק. בעבר בזק קיבלה מכל לקוח 88–90 שקל בחודש, וכיום היא מקבלת חצי. ברבעון הקודם היתה עלייה של כמה שקלים בהכנסה הממוצעת של קו האינטנרט של בזק (ARPU). יכול להיות שהם החליטו להעלות מחיר, זו זכותם, אבל זה עשוי להצביע כי התחרות לא מספיק חזקה. כיום הרפורמה נוגעת רק לתשתיות אינטרנט. הסל שמציעות המתחרות של בזק הוא אטרקטיבי יותר ממה שהיה מקובל בעבר.

"ואולם יש לזכור כי 85% ממשקי הבית מחזיקים בטלפון קווי. המשמעות היא שלבזק יש עדיין עדיפות על מתחרותיה. הוצאנו חוות דעת, ובג"ץ קיבל את עמדת המדינה שניתן היה לשלב טלפוניה ברפורמה. פניתי גם לממונה על ההגבלים. הודעתי על כוונה להטיל עיצום כספי על בזק, אך לא הספקתי - כי פוטרתי כמה ימים לאחר מכן. נכון להיום, המשרד לא אוכף את ההחלטה שלו עצמו לשלב את הטלפון הקווי ברפורמת השוק הסיטוני, אלא מנהל עם בזק דיאלוג בנושא. ייתכן כי הצדדים יגיעו להבנות, אך אם זה ילך לאן שאני חושב שהם הולכים, היתרון של בזק על פני מתחרותיה יישמר - והצרכנים לא ייהנו מירידת מחיר".

מיכאל גולן
אייל טואג

"לא העלמנו עין מההפרות 
של גולן טלקום"

אחת הביקורות שמופנות כיום נגד ברגר היא על כך שלא אכף את דרישות הרישיון על גולן טלקום, וכתוצאה מכך ניצל מיכאל גולן את ההעדפה שקיבל כדי להגדיל את נתח השוק שלו, ולבסוף להימכר לסלקום תמורת רווח גדול.

העלמתם עין מההפרות של גולן?

"לא הועלמה שום עין. בתקופתי במשרד הפסקנו לתת הקלות לגולן. בינואר 2014 הוא הגיע לנקודת בדיקה ראשונה. בדקנו את מספר אתרי הסלולר שהוא בנה, ואם הוא עומד בכיסוי שעליו התחייב ברישיון. היו לו אז כמעט 1,000 אתרים ו–20% כיסוי אוכלוסיה. הוא עמד בדרישות הרישיון והמכרז. כמה חודשים לאחר מכן קבענו מדיניות חדשה, שלפיה מפעילי סלולר יכולים לשתף ביניהם רשתות. זה כנראה גרם לו לשנות מדיניות. לקראת סוף 2014 התחלנו לקבל תלונות כי גולן מפרק אנטנות. עשינו דיונים בנושא, אך ברישיון מוגדר כי נקודת הבדיקה הבאה היא רק בתום 2015. למרות זאת, התחלנו לגבש חוות דעת משפטית שתאפשר לנו לחלט ממנו ערבות של 40 מיליון שקל לפני תום השנה. כל תהליך פיקוח מסוג כזה לוקח שישה עד 12 חודשים. אנחנו היינו הראשונים שהטילו עליו קנסות".

התחרות שיצר גולן היתה סינתטית, כלומר ללא מודל עסקי?

"חייבים לזכור כי גולן היה זה שהביא לישראל את הפרקטיקה של מחיר 'הכל כלול'. שכחנו כבר את הימים שבהם שילמנו על כל דקה. זה למעשה הדבר המרכזי שהביאה המהפכה שלו", אומר ברגר, וטוען כי אין להתרגש בשלב הנוכחי מהמצוקה שמשדר גולן.

"כאשר מפעיל חדש נכנס לשוק הסלולר, הוא צריך להיערך להשקיע בתשתיות ובשיווק לפחות מיליארד שקל, אם לא יותר מכך. לגיטימי שחברות צעירות יפסידו בשנים הראשונות. לפרטנר, למשל, לקח ארבע שנים עד שהיא הגיעה לרווחיות. גולן מדווח כי הוא רושם כבר רווח נקי, אך מתוך מה שפורסם, קשה להבין כמה השקיעו בעלי הבית. סלולר זה ביזנס הדורש השקעות לאורך שנים. זה לא תחום שבו החזר ההשקעה הוא מהיר".

לדברי ברגר, גולן יכול עדיין לשנות את גורלו. "מאז שגולן נכנס לשוק, התנאים לא השתנו מהותית לרעתו. למשל, לא קמו עוד שלוש חברות סלולר מתחרות. יכול להיות שגולן אומר לעצמו כי עשה טעות כשהוריד מחירים בחדות ונקט אסטרטגיה של נתח שוק. אבל בשוק עסקי ניתן לתקן טעויות. אפשר לשנות, לצאת במבצע אחר וכו'. לחברה יש כלים עסקיים להתאים את עצמה. אם הוא לא מצליח לעמוד בתוכנית העסקית שלו, אז שיעלה מחירים. מבחינת השוק והצרכנים, יש הבדל גדול בין עליית מחירים שנובעת מהתאמה של אחד המתחרים, לבין מיזוג בין מחולל תחרות כמו גולן עם חברה ותיקה כמו סלקום".

בתקופת ברגר במשרד התקשורת קיבלו גולן טלקום ו–HOT מובייל הקלה מהותית שאיפשרה להן להפחית את ההשקעה הנדרשת בתשתיות. "בדקנו אם שיתוף תשתיות התקשורת יגרום לפגיעה בתחרות. הגענו למסקנה הפוכה - ששיתוף יאפשר לחמישה מתחרים להמשיך להתקיים, בשעה שמספר הרשתות יירד לשלוש בלבד. זה מאפשר ניצול טוב יותר של התדרים, תוך שמירה על הסביבה מפני ריבוי אנטנות".

פרטנר ו–HOT קיבלו את אישור המשרד למזג את רשתות הסלולר, אך גולן וסלקום לא הצליחו לקבל אישור דומה. הסירוב של משרד התקשורת לאשר שיתוף פעולה בין סלקום לגולן הוא אחת הסיבות העיקריות שבגללן גולן החליט למכור את החברה לסלקום.

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת
אבי אוחיון / לע"מ

ברגר מסביר כי "המשרד גיבש מדיניות ברורה לגבי שיתוף רשתות. פרטנר ו–HOT מובייל עמדו במדיניות זו, ולכן קיבלו אישור; גולן וסלקום לא עמדו, ולכן ביקשנו מהם לעשות שינויים בהסכם. מצד אחד הלכנו לקראת החברות הצעירות שהתקשו להקים אתרים ולעמוד בתנאי המכרז, ומצד שני היינו חייבים לשמור על התחרות. גולן וסלקום רצו הקלות נוספות. במסגרת ההסכם שהוגש לאישורנו, גולן לא החזיק בבעלות בציוד האקטיבי, כלומר במשדרים. כמו כן, אם החברות היו מפרקות את שיתוף הפעולה, גולן לא היה מקבל מחצית מהרשת. לא פסלנו את ההסכם שגובש, אלא דרשנו שינויים. מי שנמצא כיום במשרד התקשורת יכול להחליט שהוא מקבל את ההסכם".

מה לדעתך הפתרון למשבר של גולן?

"לגולן יש יותר מאפשרות אחת. הוא יכול לבחור להיות מפעיל וירטואלי, ללא תשתית עצמאית. שיחזיר את הרישיון ואת התדרים, ישלם קנס וייקח רישיון של מפעיל וירטואלי. יש לו אפשרות נוספת - לחדש את הניסיון להגיע להסכם שיתוף רשתות עם סלקום. משרד התקשורת יכול להתעקש אתו וללחוץ עליו להגיע להסכם חדש. במקרה כזה המשרד יצטרך להחליט אם להקל עליו את התנאים שאני דרשתי. לדעתי הכל לגיטימי.

"אפשרות נוספת היא למנוע את המיזוג עם סלקום, ולחייב אותו למכור את החברה לגוף שאינו חברת סלולר, כמו אקספון. במקרה כזה הרוכש יוכל לשנות את המודל העסקי של החברה ולהפוך אותו לבר קיימא. אפשרות רביעית היא לתת לו להימכר לסלקום. בזמני, היו דיונים ומחשבות במשרד לאפשר לו להפוך למפעיל וירטואלי. הגענו למסקנה שאת הציבור זה לא ממש יטריד איזה סוג רישיון הוא מחזיק. המשרד צריך לשאול עצמו כעת, לפני שהוא מאשר את העסקה, מה הוא רוצה להשיג? האם הוא רוצה רמת תחרות גבוהה?"

"אם אין תחרות, החברות מפנות את הרווח לחלוקת דיווידנד"

"תפקידו של משרד התקשורת הוא להשפיע על נקודת שיווי המשקל בשוק", אומר ברגר. "גישה אחת היא לנהל דיאלוג עם החברות ולהגיע לשיווי משקל תוך כדי הבנות וסיכומים. גישה שנייה היא לקבוע תנאים רגולטוריים נכונים עבור השוק, ולתת לחברות להגיב במסגרת השוק החופשי.

"התפקיד של משרד התקשורת הוא לפתוח את השוק לתחרות, לדאוג לרווחת הצרכן ולוודא שיש בישראל תשתיות תקשורת מתקדמות. אני שותף לאמירה שצריך למצוא את האיזון בין תשתיות לבין רווחת הצרכן. רגולטור בשוק תחרותי לא יכול לקבוע מחירים, עליו לקבוע את תנאי התחרות. למשל, לאחר שהבנו כי לא יעזור כלום והחברות הצעירות לא יצליחו להקים רשת עצמאית לגמרי, החלטנו לאפשר להן שיתוף רשתות. כיום הגישה של המשרד היא לנהל דיאלוג, בעוד שאנחנו פעלנו בצורה אקטיבית לייצר תחרות".

אבי ברגר
אבישג שאר-ישוב

ומה לדעתך מצבן של תשתיות התקשורת בישראל כיום?

"בעבר ישראל פיגרה אחרי העולם בגלל בעיית תדרים, אבל לאחר שפתרנו את הבעיה הזאת, רמת תשתיות הסלולר מספקת. לגבי תשתיות קוויות, ישראל אינה בין המדינות המובילות, כמו דרום קוריאה ויפן, שבהן קיימות תשתיות ענפות של סיבים אופטיים, אך רמת התשתיות הקוויות בישראל היא סבירה, בעיקר משום שיש שתי חברות תשתיות, בזק ו–HOT, המשקיעות ומעלות בעקביות את קצבי הגלישה.

"ואולם למרות הרווחיות הגבוהה שקיימת בתחום תשתיות התקשורת הקוויות בישראל, אין לנו תשתיות מתקדמות מאוד. זה מלמד כי הרווח של החברות אינו בהכרח מוביל להשקעות. אם אין תחרות, החברות יכולות להפנות את הרווח שלהן לחלוקת דיווידנד. כרגולטור, אתה לא יכול לדעת מה יחליט הדירקטוריון של החברה. אני חייב לייצר תנאים, אבל אין לך מושג מה תהיה ההחלטה של החברה".

עזבת בחופזה ובאמצע עשייה. אתה כועס? אתה רואה את עצמך חוזר לשירות המדינה?

"אני מחזיק בתפישת עולם שהבן אדם בוחר איך להרגיש, ולכן אני מרגיש נהדר. המשרד עשה הרבה דברים בתקופה של שנה ושבעה חודשים שהייתי בו, ממש גיליון אקסל עם מאות סעיפים, וזה הודות לאנשים הטובים שעבדו אתי. אבא שלי הוא ניצול שואה, והוא לימד אותי שאין לנו ארץ אחרת. בכל הקריירה שלי בחרתי תפקידים לפי רמת העניין המקצועי, אבל גם לפי רמת הערכיות. אני אלך לכל מקום שאני אוכל לתרום בו".

כששואלים אותו מה הוא עושה כיום, משיב ברגר בחיוך: "אני מצונן". כוונתו היא שהוא בתקופת צינון מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, מה שאינו מאפשר לו להתקשר עם גורמים שהיו תחת פיקוחו במשרד התקשורת. כיום הוא עוסק בייעוץ ומקבל מדי פעם עבודות, וטוען כי "ניגוד העניינים לא מאפשר לי אפילו לייעץ לחברה שקיבלה ממשרד התקשורת אישור לייבא ראוטר".

עם זאת, מפרנסה הוא לא מודאג. אחרי 21 שנות שירות הוא פנסיונר של צה"ל, את הזמן הפנוי שנוצר לו הוא מקדיש לטיפול באביו, ואף התנדב כמה פעמים לשירות מילואים. "בקיץ גם הלכתי לים, וזה משהו שלא עשיתי שנים ארוכות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#