העסקה שמבטיחה שגולן תצא מהשוק

מיכאל גולן הלך על כל הקופה - אם עסקת המיזוג בין החברה שלו לסלקום תבוטל הוא יצטרך ללכת לפירוק

אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים32
אמיר טייג

גולן טלקום היא לא סתם חברה - היא סמל - וכך בנה אותה מיכאל גולן מיומה הראשון. הוא הבטיח ללקוחות הסלולר כי "ימיהם כפראיירים" תמו, וקרא למי שרוצה להתנקם בחברות הסלולר העושקות להצטרף למרד שהוביל. תדמית הרובין הוד של גולן התיישבה היטב עם האווירה הציבורית שלאחר המחאה החברתית בקיץ 2011. בעיני רבים, המהפכה הסלולרית נתפשה כתוצר של המחאה. השינוי שחולל גולן בשוק הוכיח כי רפורמות אמיצות יכולות לטפל ביוקר המחיה בצורה אפקטיבית ומהירה.

שלוש שנים וחצי לאחר פרוץ המהפכה בסלולר, וארבע שנים לאחר שגוועה המחאה החברתית, הרפורמה בסלולר היא הדבר הטוב האחרון שעוד נותר מאותה תקופה אופטימית. עכשיו, לאחר , גם הסמל הזה בסכנה ברורה ומיידית.

מיכאל גולן
מיכאל גולןצילום: תומר אפלבאום

בשעה שמחירי הדיור ממשיכים לעלות ויוקר המחיה לא מפגין סימני ירידה, נהפכה הרפורמה בסלולר של משה כחלון לאחד המקרים הבודדים שבהם פעלה הממשלה בצורה כל כך ברורה לטובת הצרכנים. לא סתם פרסום דבר המיזוג בין גולן טלקום לסלקום עורר התנגדויות קולניות מקרב שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים במשרד האוצר. כחלון ידע כמובן לנצל את הדיווידנד הפוליטי, ורכב על גל הרפורמה לתוך הממשלה הנוכחית, עם עשרה מנדטים והתיק הכלכלי הבכיר ביותר - שר האוצר. עכשיו, כשהסיבה לנוכחות שלו בממשלה עשויה להתפוגג, די סביר שהנושא ייהפך לכר להתנצחות פוליטית בין נתניהו לכחלון.

כמו בכל אחד מהנושאים הקריטיים המשפיעים על שוק התקשורת, גם כאן נתניהו הוא איש המפתח, והוא זה שאוחז את המקל בשני קצותיו. המיזוג דורש את אישורם של שני גופים - משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים. אולי באופן מקרי, מלבד היותו ראש הממשלה, נתניהו מחזיק בתיק התקשורת ובתיק הכלכלה, ואמור למנות את הממונה על ההגבלים העסקיים. הממונה הנוכחי החליט להתפטר בשל חוסר ההסכמו עם נתניהו סביב מתווה הגז, ועתה המשרה נמצאת בידי ראש הממשלה. נתניהו יחליט מי יהיה הממונה הבא, ומה תהיה עמדתו של אותו ממונה מיועד לגבי המיזוג בין סלקום וגולן טלקום. כך, אם ירצה נתניהו לחסל את ולכרות את ענף האלקטורלי שעליו יושב כחלון, הוא יוכל לעשות זאת.

אך נתניהו אינו חי בריק. ההתנגדות הגורפת של כחלון, גלעד ארדן וחברי כנסת נוספים לעסקה, לצד הכותרות בעיתונים, עשויה לחולל התקוממות ציבורית ברשתות החברתיות. נתניהו לא רוצה להצטייר כמי שקבר את התחרות בסלולר, במיוחד לאחר שמתחילת הקדנציה שלו משרד התקשורת בראשותו פועל לא מעט לטובת בזק ופחות לטובת הצרכנים. גם המהלכים שהוא צפוי לעשות בשק השידורים עשויים להכניס אותו לסד לחץ ציבורי לא קטן. הוא צריך לבחור את המלחמות שלו, ולא בטוח שיבחר לצדד בגולן וסלקום. שיקוליו של נתניהו יהיו בעיקר פוליטיים.

הסיכון: קנס עצום לגולן

פרסומת לגולן טלקום
צילום: אמיתי זיו

כהרגלו, גם הפעם גולן הולך על הכל או כלום. לא ברור אם הוא צפה את היקף ההתנגדות שהתעוררה לאחר פרסום דבר עסקת המכירה. ברור יותר שסלקום צפו זאת טוב ממנו. במסגרת תנאי העסקה שולב סעיף שבו התחייב גולן לשלם לסלקום כ–600 מיליון שקל במקרה שבו העסקה לא תאושר. מדובר בקנס מאוד חריג בגובהו, גם בקנה מידה של עסקות בסדר גודל זה.

מבחינת סלקום, מדובר במהלך כמעט גאוני, שכן הסעיף מבטיח לסלקום כי גולן ייצא מהשוק בכל תסריט. אם העסקה תצא לפועל, סלקום תקבל לידיה את 900 אלף מנויי גולן, וחסל סדרו. אם העסקה לא תצא לפועל, תסריט שהסבירות לו הולכת ועולה ככל שההתנגדות והרעש הציבורי גוברים, ייאלץ גולן להוציא מהכיס קנס עצום שיגרום לקריסתו הכלכלית באופן ודאי. בהנחה שגולן לא יוכל לשכנע את בעלי המניות שלו להזרים סכום זה רק כדי לעמוד בתשלום הקנס, הוא ייאלץ ללכת לבית המשפט ולפרק את החברה. סלקום תוכל אז לרכוש את הנכסים של גולן מבית המשפט במחיר סוף עונה.

התחרות: חשש אמיתי לפגיעה

אין ספק שרמת התחרות בענף הסלולר תפחת, הרי זאת הסיבה העיקרית שלשמה רוכשת סלקום את גולן טלקום. עם זאת, יש להודות - רמת המחירים בישראל היא מהנמוכות בעולם. המחירים הנמוכים חייבו את החברות הוותיקות להפחית עלויות בצורה קיצונית בכדי לשמור על הראש מעל המים. הן פיטרו אלפי עובדים וצימצמו את ההשקעות שלהן למינימום. לטענת החברות, הן ניצבו מול שוקת שבורה, שכן הן לא יכלו להמשיך ולהתייעל ולקצץ בהשקעות מבלי לפגוע באיכות הקליטה והשירות ללקוחות. לטענתן, המעבר שלהן להפסד היה רק עניין של זמן.

מחירי הסלולר צפויים לעלות עתה בעשרות שקלים לחודש, אך קשה להאמין כי יחזרו לרמתם לפני כניסת גולן טלקום לענף. שוק הסלולר השתנה, בעלי המניות בו התחלפו ומאזן הכוחות בו אחר לגמרי. אחד הגורמים שבטיחו תחרות גם בטווח הארוך יותר הן חבילות הסלולר "הכל כלול", המאפשרות לבצע השוואת תעריפים מהירה ואפקטיבית - דבר שלא היה קיים לפני שגולן טלקום נכנסה לענף. כמו כן, נתחי השוק בענף השתנו, ואין עוד שלוש חברות המחלקות ביניהן את השוק באופן שווה, ונמנעות ממלחמה על נתח שוק. אם המיזוג אכן יאושר, סלקום תחזיק בכמעט 40% מהשוק - דבר שיתמרץ את המתחרות שלה לנגוס בנתח השוק שלה.

אך למרות זאת, החשש משקיעת התחרות אמיתי ומוצדק. חברות הסלולר הוכיחו בעבר כי ביכולתן ליישר קו בינן ובין עצמן, ולחלוב את הצרכנים. אמנם האווירה כיום שונה מאוד מב–2010, השנה שבה נרשם השפל ברמת התחרות בענף, אך שירות הסלולר הוא חיוני יותר מתמיד - ואין להשאירו רק בידי החברות וללא פיקוח. משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים צריכים לחפש אלטרנטיבה למיזוג שתאפשר לגולן טלקום להמשיך לחולל תחרות בענף גם בטווח הארוך. ייתכן שהדבר יחייב את מיכאל גולן לעבור דרך בית המשפט, ולוותר על מניותיו ביציר כפיו, אך טובת השוק כולו חשובה מטובתם של בעלי המניות בכל אחת מהחברות.

משרד התקשורת לא בתחרות

בכיר בשוק התקשורת הביע בסוף השבוע ביקורת כלפי משרד התקשורת. לטענתו, המשרד ראה את גולן מפרק אנטנות שלו ולא משקיע בהקמת רשת עצמאית. "במשרד ידעו שגולן לא צפוי לעמוד בדרישות הרישיון שלו, ואף הכינו דו"ח פיקוח בנושא לפני כשנה", אמר הבכיר. "המשרד התכוון לאיים על גולן באמצעות קנס של כ–60 מיליון שקל, אך בסופו של דבר הם החליטו שלא ללחוץ עליו, לפחות לא באופן רשמי. משרד התקשורת עזר למעשה לגולן להפוך ממפעיל המחויב להקים רשת למפעיל וירטואלי. גולן המשיך לגייס לקוחות ולפרק אנטנות. מה חשבו במשרד התקשורת? שהוא לא ינסה למכור את החברה?"

גישתו של משרד התקשורת לגולן אכן היתה מורכבת. בימי שר התקשורת כחלון, ולאחריו ארדן, גולן קיבל יד חופשית להתחרות גם אם היה ברור כי אין לו כוונה לעמוד בדרישות הרישיון שלו. הגישה של המשרד היתה כי המטרה מקדשת את האמצעים. גולן הוא מחולל התחרות העיקרי בשוק הסלולר, והתחרות היא המטרה. המשרד לא הקשה על גולן יותר מדי, אף שהיה ברור שהוא מנצל את מעמדו כ"מחולל התחרות" כדי להתעלם מהוראותיו. גישה זאת השתנתה לאחר כניסת נתניהו לתפקיד שר התקשורת ומינוי המנכ"ל מטעמו, שלמה פילבר. התחרות כבר אינה בראש סדר העדיפות של פילבר, שתמך באופן גלוי במיזוג בין גולן ובין אחת המתחרות הגדולות בענף.

העסקה: סלקום היתה המועדפת

לכאורה, ההודעה של סלקום וגולן שלשום (ה') בבוקר לא היתה צריכה להפתיע אף אחד בשוק התקשורת. אמנם גולן חזר בימים האחרונים והבטיח בפרסומות הרדיו כי הוא אינו מוכר את החברה, אך תהליכי המכירה התקדמו בקצב מואץ, והיה זה רק עניין של זמן עד שתוכרז עסקה.

באופן טבעי, סלקום היתה הרוכשת המועדפת. גולן רוכב על הרשת שלה מאז שעלה לאוויר, לפני שלוש שנים וחצי. הוא חתם אתה לפני כשנה על הסכם שיתוף רשתות, כך ששתי החברות התעתדו להקים רשת משותפת. מאחר שמשרד התקשורת לא אישר את ההסכם, נוצר לגולן חוב כלפי סלקום, שתפח עד כ–450 מיליון שקל. בסלקום חששו לגורל החוב אם גולן יירד מנכסיו, כפי שאיים. מבין חברות הסלולר, רכישת גולן מניבה את הערך הגבוה ביותר לסלקום, ולפיכך הסכימה החברה לשלם סכום גבוה מאוד של 1.17 מיליארד שקל - כפול מהשווי שעליו דובר בשוק לפני ימי העסקה.

אחת הסוגיות הסבוכות בעסקה היא כיצד נקבע השווי של גולן. בסלקום ציינו כי שווי כפי שהוא נגזר מהעסקה מייצג מכפיל רווח תזרימי (EBITDA) של 5, בעוד המכפיל השווי המקובל בענף בעולם הוא כ–8.7. באותה נשימה מדווחת סלקום כי הרווח התזרימי של גולן היה במחצית הראשונה של השנה 37 מיליון שקל בלבד, כך שבשנה קצב הרווח התזרימי נאמד בלא הרבה יותר מ–80 מיליון שקל. על פי נתון זה, מכפיל ה–EBITDA הוא מעל 14. כיצד מסבירה זאת בסלקום? גולן טלקום משלמם כיום לסלקום כ–130–150 מיליון שקל בשנה עבור השימוש ברשת שלה. כנראה שמרבית הסכום הזה זורם ישירות לרווח התזרימי של החברה. אם גולן היה נמכר למתחרה אחרת, ונוטש את הרשת של החברה, סלקום היתה מאבדת את ההכנסות האלה. כלומר, רכישת גולן מבטיחה לסלקום את ההכנסות האלה. לזה יש להוסיף את הרווח התזרימי השנתי של גולן טלקום, ומגיעים ל–210–230 מיליון שקל. כך טוענת סלקום כי ביצוע העסקה יבטיח לה רווח תזרימי של עד 230 מיליון שקל בשנה, ולפיכך מכפיל השווי של גולן מבחינתה אינו 14 - אלא 5 בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker