אסור לתת לנתניהו לרסק את התחרות בסלולר - ואין סיבה לתת פרס למיכאל גולן

אם מיכאל גולן לא רוצה להפעיל את החברה - הוא יכול להחזיר את הרשיון או לחפש קונה חדש. ומה יעשה כחלון? האם הוא ייתן לנתניהו לרסק את מפעל חייו?

סמי פרץ

לפני ארבע שנים, בעיצומו של המשבר הפינננסי שהפיל כמה מטייקוני הארץ, שאלנו את נגיד בנק ישראל דאז, פרופ' סטנלי פישר, אם נפילת הטייקונים מבשרת את סוף התקופה הזו - או שמא נראה אחרים שבאים במקומם. "יבואו אחרים", אמר פישר.

לא היה זה הימור גדול מצדו, שהרי החומרים שמהם עשוי טייקון - מינוף גבוה, גלגול סיכונים על הציבור, שניים־שלושה מונופולים בתיק ההשקעות ופרמידה עסקית רב־שכבתית - הם משאת נפשם של אנשי עסקים מסוימים. אבל איכשהו היה נוח לחשוב שאם אנשים כמו נוחי דנקנר, המודל הכי בעייתי של טייקון שהיה כאן, מפנה את הזירה, אולי נראה במקומו דמויות חיוביות יותר, כוחניות פחות; או לכל הפחות שנראה פה התנהלות מרוסנת יותר.

מיכאל גולן
מיכאל גולן צילום: תומר אפלבאום

יורשו של דנקנר באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, עשה רושם של דמות חביבה כזו - איש עסקים זר, שמגיע לכאן ומגוון קצת את הרכב מועדון ההון־השלטון הישראלי. אפילו שאול אלוביץ', איש עסקים שעשה את הונו ביבוא מכשירי נוקיה לישראל, נראה כמו שחקן חביב יותר מדנקנר; שלא לדבר על הבחור הצרפתי החביב, מיכאל גולן, שהגיע משום מקום וטילטל את שוק הסלולר הישראלי. אבל את הרומנטיקה הזו צריך לשים בצד.

יש רגעים בחייהם של איש עסקים ושל צרכן שבהם נראה כי הם באמת יכולים לפעול יחד נגד כוחות חזקים ומונופוליסטיים. יש אפילו רגעים בחייו של איש עסקים שבהם הוא מקבל רוח גבית מהציבור או מהרגולטור, מכיוון שעל כתפיו מוטלת המשימה לחולל תחרות, לצמצם ריכוזיות או להביא לכאן ארומה של משקיע זר שאינו נמנה עם 20 המשפחות השולטות בכלכלה הישראלית. אבל אלה רק רגעים, והם חולפים מהר. במקרה או שלא במקרה, אלשטיין חתום השבוע של שני רגעים שבהם אין אלא להיזכר שהריכוזיות עדיין כאן, ושהתחרות בשוק הסלולר יכולה להיות מופע חולף.

ברגע הראשון, אותו אלשטיין מגייס את גיל שרון, מנכ"ל פלאפון (מקבוצת בזק ואלוביץ'), לתפקיד מנכ"ל דיסקונט השקעות - ומעניק לו חבילת שכר מפנקת פלוס מניות בסלקום ושופרסל בשווי כולל של כ–42 מיליון שקל. ברגע השני הוא מודיע על כוונת סלקום לרכוש את הבעלות על חברת הסלולר גולן טלקום תמורת 1.17 מיליארד שקל. כך, בשני מהלכים, מבטיח אלשטיין לעצמו גם את הקטנת התחרות בשוק הסלולר, שגרעה מיליארדים משוויה של סלקום בשנים האחרונות, וגם מחזיר למגרש את חבילות התגמול המפנקות שבהן הצטיינה אי.די.בי בתקופת דנקנר.

אותן חבילות שכר הבטיחו לדנקנר בזמנו חבורת מנהלים נאמנים, שנלחמה עבורו ברגולטורים ובצרכנים כדי למנוע תחרות. במקרה אחד לפחות - זה של אפי רוזנהויז, שהיה מנכ"ל שופרסל - האגרסיביות של הקונצרן אף הביאה להרשעתו בגין עבירות על חוק ההגבלים העסקיים ולעונש של חודשיים מאסר.

בנימין נתניהו (משמאל) ומשה כחלון
בנימין נתניהו ומשה כחלוןצילום: אמיל סלמן

לא מיותר להזכיר שאותו אלשטיין שולט באי.די.בי ובדסק"ש באמצעות קרן השקעות שרשומה בברמודה, וכי החלק הישיר שלו בשכר שהוא משלם לשרון קטן יחסית, כך שהוא אדיש לסכום. מי שלא אדיש הוא שרון עצמו, שתפקידו להתאמץ מאוד כדי להצדיק את השכר הזה. הוא מן הסתם יעשה דברים טובים לטובת החברה, אבל אותנו מעניינים גם הצרכנים.

המהלך השני והקשה יותר הוא הכוונה לרכוש את גולן טלקום ולמזג אותה עם סלקום. זה כמובן טוב לסלקום, זה ודאי טוב לגולן, וזה אפילו טוב לפלאפון (אלוביץ') ולפרטנר (חיים סבן). זה רק לא טוב לצרכני הסלולר, שחוו בשנים האחרונות גן עדן צרכני שעלול להסתיים בקרוב. והוא אכן יסתיים אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יזרום עם החבורה הזו וימנה ממונה על ההגבלים העסקיים חדש ונוח, שיסלול את הדרך לביצוע העסקה.

בסלקום ובגולן טלקום יודעים כי קיים חשש שהעסקה לא תאושר. על כן, הם מנסים ליצור מצג שלפיו גולן טלקום תמשיך לפעול כמותג זול גם בהמשך. תרשו לנו לא לקנות את זה. למה? כי כשעמי אראל, יו"ר סלקום, אומר כי "רכישת גולן טלקום תאפשר לנו להוסיף מותג מוזל להיצע המוצרים שלנו, ואני סמוך ובטוח כי הנהלת סלקום תצליח לשלב בהצלחה את פעילות גולן כמותג מוזל של סלקום" - קל לחשוד. בעיקר אם זוכרים שאותו אראל ניסה להצדיק בזמנו את רכישת מעריב על ידי אי.די.בי כמהלך של "סינרגיות בתחום התוכן" ולא כסתם גחמה כוחנית של דנקנר. אראל יגיד את מה שצריך להגיד במצבים האלה כדי להרגיע את הרגולטור, כדי שזה יאשר את העסקה. בפועל, תכלית העסקה היא לצמצם את התחרות ולהחזיר את המחירים בשוק הסלולר לשיווי משקל יותר נוח לחברות הסלולר ובעליהן. מבחינתם זה כמובן לגיטימי. מבחינתנו פחות.

וזה מביא אותנו לאיש המפתח הסיפור הזה - ראש הממשלה נתניהו, שהוא גם שר התקשורת, כך שיש לו נגיעה לעניין; והוא גם שר הכלכלה, ועל כן ממנה את הממונה על ההגבלים העסקיים, שאמור לאשר או לפסול עסקה כזו. נתניהו הוא גם שר החוץ, אז אולי גם בכובע הזה יהיה לו מה להגיד ("אני רוצה לעודד משקיעים זרים לבוא לכאן לעשות סיבוב על גבו של הצרכן הישראלי"?)

נתניהו מיתג את עצמו בשנים מסוימות כאביר התחרות והשוק החופשי. בשנים האחרונות זה כבר לא מעסיק אותו. הברית המשונה שלו עם אלוביץ', שנחשפה בשבוע שעבר בתחקיר של גידי וייץ ב"הארץ", מעלה חשד שהוא מוכן להקריב אינטרסים של הציבור הרחב - כמו קידום התחרות בשוק התקשורת (טלקום) - תמורת עיתונות חיובית שהוא מקבל מאתר וואלה שבבעלות אלוביץ'. אבל נתניהו עשה בקדנציה הזו כמה מהלכים שהגדילו את הריכוזיות במשרדי הממשלה שבידיו, וגרמו לכך שהסוגיה הזו עומדת כרגע לפתחו והוא לא יכול לגלגל אותה על איש: אם הוא יאשר את מיזוג סלקום־גולן טלקום, הוא ייזכר כמי שבמו ידיו חיסל את ההישג הצרכני הכי חשוב של העשור האחרון.

נ.ב

שני שרים יכולים למצוא עצמם נפגעים קשות במידה שנתניהו יאפשר את מיזוג סלקום־גולן טלקום. שר האוצר, משה כחלון, עשה קריירה (וזכה בעשרה מנדטים) בזכות הרפורמה התחרותית שהוביל בשוק הסלולר בעת שכיהן כשר התקשורת; וגלעד ארדן, השר לביטחון פנים, שהמשיך את המהפכה הזו גם בשוק התקשורת הקווי.

ארדן כבר פנה אתמול לממלא מקום הממונה על ההגבלים העסקיים, אורי שוורץ, ולמנכ"ל משרד התקשורת (ומקורבו של נתניהו), שלמה פילבר, בדרישה למנוע את המיזוג הזה. נימוקיו הם שגולן טלקום קיבלה תנאים חסרי תקדים כדי שתיכנס לשוק הסלולר ותחולל בו תחרות, ועל כן היא לא זכאית לפרס בדמות צ'ק של 1.17 מיליארד שקל כשהיא מחליטה להסתלק מהשוק. ארדן צודק. גולן קיבל שטיח אדום כדי להכניס תחרות, אך הוא פעל באסטרטגיה שבסופו של דבר תכליתה לזכות בשווי שנגזר מכוח הנזק שהוא יכול לגרום למתחרות.

אין סיבה לתת לו את הפרס הזה, ואין סיבה לתת לחברות הסלולר האחרות את הפרס הזה. אם גולן לא רוצה להפעיל את החברה - הוא יכול להחזיר את הרשיון או לחפש קונה חדש. ומה יעשה כחלון? האם הוא ייתן לנתניהו לרסק את מפעל חייו?

כחלון אמר אתמול: "הפגיעה בתחרות בשוק הסלולר תהיה בכייה לדורות. המיזוג של גולן וסלקום הוא טעות חמורה. מחירי השיחות יאמירו לרמה של מאות שקלים לחודש, במקום עשרות שקלים שהציבור משלם כיום. אישור המיזוג יחזיר אותנו לימים של חוסר תחרות, והצרכנים ייהפכו לקורבנות של המהלך".

כעת נותר לראות אם כחלון וארדן יאפשרו לנתניהו לחסל את התחרות בסלולר. יש בכוחם למנוע את המהלך הזה - השאלה היא אם הם ישתמשו ביכולותיהם, או יסתפקו בהודעה לעיתונות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker