נפתלי בנט, באנגלית זה נשמע יותר טוב - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סאבטקסט

נפתלי בנט, באנגלית זה נשמע יותר טוב

שר החינוך יצא לגייס כסף מחבריו בהיי-טק, ומתברר שהוא עדיין שולט בז'רגון מחייו הקודמים

6תגובות

השתחררתי מהצבא ב-1995. העולם השתנה בשני העשורים שחלפו מאז, וספק אם החיילים של ימינו מכירים את הריטואלים שהיו נהוגים באותה תקופה. טלפונים ציבוריים, למשל: שנות ה-90 היו השנים האחרונות שבהן המכשיר המסורבל הזה שימש כלי התקשורת העיקרי עבור מי ששירת רחוק מהבית. בסוף השירות כבר התחילו חלק מהחיילים להגיע לבסיס עם טלפונים סלולריים, אבל רובנו בילינו בין 10% ל-20% מתקופת השירות בהמתנה בתור לטלפון הציבורי.

התורים הארוכים ליד הטלפון איפשרו לנו ללמוד לא מעט על סגנון התקשורת של אלה שלפנינו. זה היה המקום שבו למדתי שגם אם האדם שלפניך הוא דובר שפה זרה, אין צורך ביותר משתיים־שלוש מלים בעברית שהשתרבבו לשיחתו כדי להבין במה מדובר, וששפת האם של מהגר לעתים קצרה מלבטא את שהוא רוצה לבטא בארצו החדשה. לא צריך היה להבין רוסית כדי לפענח משפט כמו "פיימלי מיניה - שובר שמירה, סוודניה - משפט, קמנדיר רשיל - שבת".

נזכרתי בכך בבוקר יום שלישי האחרון, כשהתייצבתי בפסגת היי-טק מקומית שנערכה במשרדי חברת סנדיסק בכפר סבא. גם ההיי-טקיסטים הישראלים סובלים מהתסמונת הזאת, ולא שולטים בצורך לשרבב לכל משפט שני שלהם מלה בשפת האם של התעשייה שבה הם עובדים - אנגלית. אלה לא רק האקזיט או הבטא, שכבר מזמן משתייכות לשפה העברית, או מלים שאין להן מקבילה מדויקת בעברית. כשהישראלי השורשי שמעביר מצגת מבקש מהמזכירה שלו לחזור ל"סלייד" הקודם או דורש מאנשי הפיננסים להבהיר לו כמה כסף ישאר לו מהאקזיט "אינפרונט אוף דה מאני", האזרח התמים שאינו משתייך לתעשייה עשוי לתפוס אותו בכתפיו, לנער אותו, ולהזכיר לו שהוא לא נמצא בעמק הסיליקון - אלא באזור תעשייה קטן באור יהודה או ביקנעם.

כוכב האירוע הנוכחי, שהגיע לכפר סבא כדי לפגוש 30 מנכ"לים של מרכזי פיתוח בינלאומיים הפועלים בישראל ולהשיק עמם יוזמה לעידוד לימודי המחשב בבתי הספר, לוקח את הנטייה הזאת צעד אחד קדימה. כשהוא בא בחברתם של חבריו מההיי־טק, שר החינוך נפתלי בנט יודע להוכיח להם שהוא יותר היי־טקיסט מכולם גם יחד.

אחת ממטרותיו של האירוע היא גיוס כסף מפורום החברות הרב לאומיות IATI (איגוד התעשיות המתקדמות), שעומד מאחורי הפרויקט. בנט מבהיר זאת מיד בפתיחה. "אתם זוכרים את קטע הפתיחה של תהילה? The price is sweat, וזה מה שאני מבקש מכם. אנחנו רוצים לגייס היום 1.5 מיליון שקל שיזרמו לפריפריה ולמקומות שצריך, בשביל אולימפיאדת החינוך שתדליק את המדינה", הוא מכריז. "תיכף נרד לפרטים ואעבור עם השקית ביניכם כדי שתיתנו את הכסף".

סנדיסק המארחת עושה את הסיפתח, ותורמת 400 אלף שקל, אבל השאר לא ממהרות להרים את הכפפה. זהו שלב הדיון: אחד הנוכחים מבקש את רשות הדיבור ומכריז: "ילד או ילדה שלא לומדים לתכנת בבית ספר שקולים למצב שבו כשהיינו ילדים לא היינו לומדים מתמטיקה", הוא אומר. אבל בנט ממוקד מטרה: "תרשו לי לדלג על ה–Niceness", הוא אומר ומנסה להגיע לתכל'ס. "כמה כסף גוגל שמים? כולם פה מנומסים. עם כל הכבוד להיי-טק שמייטק, אנחנו פה מהפולטיקה".

אני בטוח שעם החבר'ה החדשים שלו, אלה שהוא מסתובב אתם מאז שעזב את ההיי־טק לטובת הפוליטיקה, בנט לא מדבר ככה. קשה לי לדמיין אירוע שבו הוא ניצב מול הגרעין האלקטורלי הקשה שלו בגבעות השומרון, ומכריז: "חבר'ה, אם אנחנו רוצים את השטחים - The price is sweat, אין מקום לכל ה- niceness הזה מול הערבים".

מנהלת מסיסקו מצביעה ואומרת: "אני רוצה להיות Devil's advocate". אני נדרך: אחרי הכל, השבוע פירסם ליאור דטל ב–TheMarker נתונים קשים שהציגו פעם נוספת את ההשקעה העלובה בתלמידים ערבים בהשוואה לתלמידים יהודים חילונים, ואת ההשקעה הגבוהה בזרם הממלכתי־דתי של בנט. אבל המנהלת מסיסקו מוטרדת מעניין אחר: "אז אתם דואגים למתמטיקה ולתכנות? אנחנו צריכים גם היסטוריונים ומשוררים. איך נדאג שבית הספר לא יהיה משעמם? איך נעודד את הילדים ללמוד אחרת?"

"זאת נקודה חשובה", משיב בנט. "כולנו למדנו בצורה זאת או אחרת באופן פרונטלי משמים של דחיסת חומר. וזה לא עובד. אני יכול לדקלם את כל תולדות הרמב"ם - מתי הוא נולד בקורדובה ומתי הוא היגר למרוקו - כי היה לי פרויקט יפה על הרמב"ם שהייתי צריך להכין בבית ספר. הכנתי בכיתה ה' מסכת ליום ירושלים, והתאהבתי בשירי ירושלים. לכן יש רפורמה מצוינת ששי פירון התחיל בה, מסכת של למידה משמעותית, ואני ממשיך בה. הרעיון הוא שכל נושא שלומדים מתומצת ל–70% ממנו שהוא החלק המשמעותי, וב-30% שיתפנו יעסקו בפרויקטים משמעותיים מהסוג הזה. בהיסטוריה, למשל, יגידו לתלמיד 'לך תראיין ניצול שואה'. אנחנו מחפשים ליצור במערכת החינוך אדם יצירתי, נחוש, דוחה סיפוקים, שיודע לעבוד בצוות. במקביל, במתמטיקה אני נחוש להביא תוצאות במערכת החינוך מהר - תוך ארבע שנים".

אני לא בטוח שכשהשואלת דיברה על הצורך בהיסטוריונים ובמשוררים היא התכוונה לכאלה שיתמחו בתולדות הרמב"ם ובשירי ירושלים. אני גם לא בטוח שכוונתו של בנט להכשיר את יוצאי מערכת החינוך כך שיתאימו מיידית לתנאי הקבלה של סיירת מטכ"ל היא מה שהנוכחים מייחלים לילדיהם. אבל זאת סביבה אוהדת, ואיש לא מדבר פה על הקו הירוק או על ירושלים. ההיי־טק הישראלי, ברוך השם, הוא דבר סטרילי שכולם מסכימים עליו: מאחרון נאמני הר הבית ועד אוהב הערבים הגדול ביותר.

כשזה מגיע להיי־טק, בנט הוא שמאלני יפה נפש שלכולם קל לעכל: קרוב לזהבה גלאון בעמדותיה כלפי הערבים וליוסף (טומי) לפיד בעמדותיו כלפי החרדים. הוא הרי פתח את היום בהכרזה כי "אנחנו יוצאים לדרך כדי שנוכל לכרות את המשאב הטוב ביותר שלנו - הכישרון הלאומי. פעלנו בתחום הזה באיוולות בשנים האחרונות. יש פה מגזרים מדהימים, החרדי, הערבי, הדרוזי, שלא קידמנו. השכל בעולם לא מתפזר לפי הדת, אלא מפוזר רנדומלית בין דתות ומגזרים". אם בנט היה ניגש לכל התחומים בגישה הזאת, הוא עוד היה יכול להשביח את מערכת החינוך, למכור אותה לענק היי־טק בינלאומי ומיד אחר כך לארגן מיזם נחמד בהר הבית ולהשיג אתו אקזיט מהיר.

עכשיו שואלת מנהלת מחקר ופיתוח, דוקטורית לפיזיקה ולהנדסת חומרים, למה יש כל כך מעט נשים בהיי־טק ומה אסטרטגיית משרד החינוך בנושא.

בנט נדרש כאן לאחת מהתעלומות הגדולות של האנושות הנוגעת להבדלים בין המינים, ומצליח לתת תשובה עמומה, בלי להשתמש באף ביטוי באנגלית. "לא פיענחנו עדיין עד הסוף את ה'למה'. זה קורה איפושהו ביסודי, בכיתות ד', ה', ו', כשנוצר אנטגוניזם אצל בנות לנושאים הריאליים יותר. אנחנו לא יודעים לפתור את זה - ועושים שורה של פיילוטים בנושא".

האירוע מסתיים קצת אחרי שחברת קוואלקום מתחייבת להעביר 150 אלף שקל לפרויקט, ואינפיניטי מתחייבת להעביר 100 אלף שקל. יו"ר הפורום, יורם יעקובי, ומנהל האתר של סנדיסק בישראל, שחר בר אור, מבטיחים שאפשר יהיה להשלים את החסר בתרומות בהמשך. בנט ממהר למכוניתו, ונמלט מהעיר רגע לפני שמצור מוטל על כפר סבא בגלל כמה ממטרים פזורים שהרטיבו את אדמתה.

אני רץ אחריו ושואל אותו לגבי הנתונים שהתפרסמו אודות הקיפוח התקציבי של תלמידי המגזר הערבי. הנתונים האלה אמנם אינם תוצאה של תקופת כהונתו כשר חינוך, אלא ירושה מקודמיו - אבל אולי הוא מוכן לתת הצהרה בנושא. "מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם מאוד דיפרנציאלי", הוא אומר לי. "חוץ מזה, אין Fine Tuning בנתונים האלה. ה-Tuning של הנתונים האלה לא נכון".

פתאום נופלת עלי הארה: עבור פוליטיקאי, השחלת מלים באנגלית יכולה להיות שימושית מאוד. היא מבלבלת, רב-משמעית ומותירה את השומע דובר העברית עם תהייה מה בדיוק היתה כוונת הדובר. יכול להיות שמול אבו מאזן הגישה הזאת יכולה לעבוד מצוין. חבל שאי אפשר להשתמש בה מול האמריקאים.

אנשי היי-טק
אלכסיי סיטניקוב
סיור בזירת הפיגוע בירושלים
אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#