"עובדי חברת החשמל החמיצו הזדמנות לתקן את המוניטין שלהם"

תפקוד לקוי בסערה ודו"ח חריף של מבקר המדינה הביאו השבוע לביקורת קשה על חברת החשמל ■ הפתרון נמצא אצל הפוליטיקאים, אבל הם מצדם מעדיפים, לדברי נציב שירות המדינה לשעבר, "לא להציב לחברה גבולות"

שוקי שדה
שוקי שדה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים12

מזג האוויר הסוער שם השבוע את חברת החשמל בכותרות: בתחילת השבוע פתחו עובדי החברה במה שנראה כ"שביתה איטלקית", שהיתה בין הגורמים לכך ש-150 אלף איש באזור השרון ישבו בחושך, פשוט כמשמעו, במשך כיומיים. ביום רביעי פורסם דו"ח מבקר המדינה על חברת החשמל, וחשף - בפעם המי יודע כמה - את הכשלים הרבים בחברה: השכר המנופח, הכוח המוגזם של העובדים והרפורמה שתקועה מאז 1996.

"אני רואה בזה כבעיה שלטונית, של חוסר רצון של הממשלה להפעיל את סמכותה ואת כוחה", אומר פרופ' רמי פרידמן, לשעבר נציב שירות המדינה שהיה יו"ר ועדת סיווג ברשות החברות הממשלתיות הקובעת את שכר הבכירים בחברות ממשלתיות, בהן חברת החשמל. "ממשלת ישראל, לדורותיה, פוחדת מאוד להכריז על מצבי חירום, בגלל העלויות הכרוכות בכך. לדעתי, כאן היה צריך להכריז על מצב חירום באזור השרון. כך, כריבון, הממשלה היתה מנטרלת את כוחם של העובדים לפגוע בשירות חיוני. העובדים, לצערי, לא הבינו במקרה הזה שעם כל הכוח שלהם - באה גם אחריות".

מיקו צרפתי
מיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמלצילום: אליהו הרשקוביץ

עובדי החברה גם הפסידו כאן נקודות בדעת הקהל. עד כה, בסכסוכי עבודה קודמים, הם נמנעו מפגיעה כה חמורה בלקוחות.

פרידמן: "נכון. אם אני הייתי בצד של העובדים, הייתי דווקא ממנף את המצב הזה. זו היתה הזדמנות עבורם להראות שלמרות כל מה שאומרים על הנהנתנות שלהם, הרי שבשעת חירום הם עושים את העבודה הנדרשת על אף הסכסוך שיש להם עם ההנהלה".

המבקר קבע שכמעט 20 שנה לא מצליחים ליישם רפורמה בחברת החשמל.

"בסוף זו שאלה של מחיר פוליטי. במגזר הציבורי, השביתה היא שביתה בשדה הקרב הפוליטי, לא הכלכלי. את רוב הפוליטיקאים לא מדאיג הגירעון בחברת החשמל, אלא שאזרחים לא יגידו שבתקופתם הם ישבו בחושך. הבעיה היא שהפוליטיקאים, לאורך השנים, חושבים איך אפשר לחיות עם הוועד של החברה, ולא איך לקבוע לו גבולות. ברגע שאלה שלמעלה אומרים לאלה שלמטה 'הכרנו בכוח שלכם ככוח בלתי־מוגבל, רק תאיימו עלינו - אנחנו ניתן', אז הם לא ידרשו? במצב כזה הם יכולים לדרוש הרבה יותר".

מצד שני, לעובדים יש גם זכויות.

"זה בהחלט חלק מהדיון, שהוא דיון רחב יותר - מה המחויבות של השלטון כלפי העובדים במשק בכלל, וכלפי עובדי המדינה בפרט. אבל הדיון הזה נעשה תמיד בעת לחץ, שזה הזמן הכי גרוע".

מזג אוויר חורפי באשקלון
אשקלון צילום: אילן אסייג

למדינה, לא לעובדים.

"לא בטוח. מאז היחלשות ההסתדרות, אני לא בטוח עד כמה האיגודים החזקים מוכנים להפריש מכוחם כדי שבמקומות העבודה החלשים יקבלו הטבות. כלומר, כל איש לנפשו, וכל אחד נלחם להטבות שלו. אני אחד מאלה שתומכים בהתארגנות עובדים, כי עם ארגונים קל יותר להגיע לסיכומים מאשר עם עובדים קיצונים שאין להם חוש אחריות כלפי שוק העבודה. כך או כך, השלטון חייב לקבל אחריות. הוא גם יכול לשתף את האזרחים, לקוחות החברה, בתוכנית לפתרון לטווח ארוך בנוגע לחברת החשמל".

אז אתה אופטימי?

"האופטימיות שלי היא שייתכן שבמשך שבועיים ידברו על הנושא. כרגע בורחים מכל דיון מעמיק. השלטון חייב לקבל החלטה. אתה רוצה להחליט שלחברת החשמל יופנו כל המשאבים במשק? אז קיבלת החלטה. כרגע, ההחלטות נעשות טלאי על טלאי ובאופן עקום, לאור לחצים נקודתיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker