מבצע: טיול מאורגן לרומניה + דוקטורט

מאות עובדים מהמגזר הציבורי מצאו דרך לעקוף את המסלול המפרך לדוקטורט בישראל תמורת 100 אלף שקל

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

מאות אנשי המגזר הציבורי בישראל, בהם אנשי חינוך ואחיות, מצאו לעצמם שיטה נאה לקבלת תואר דוקטור, בעיקר בתחום החינוך אך גם בביולוגיה, שנעשים בהתכתבות ובמהירות שיא. איך? הם פונים לחברת א.ד. עתיד לקידום בע"מ הפועלת מחיפה, או בשמה הנוסף "המרכז הישראלי ללימודים גבוהים בחו"ל", וזו מארגנת קבוצות של אנשים המקבלים תארי דוקטור בהתכתבות מאוניברסיטאות שונות - בעבר מבריטניה ובשנים האחרונות בעיקר מרומניה.

"ברומניה אפשר לעשות תואר דוקטור ב–100 אלף שקל ובשלוש שנים בלבד", אומר אחד מבעלי א.ד. עתיד לקידום, דני שנקר. "בריטניה פשוט נעשתה יקרה מדי. שם זה עולה 250 אלף שקל והתואר יכול לקחת שש שנים". ברומניה הלימודים נעשים מול אוניברסיטת UBB בעיר קלוז', ובסרטון יוטיוב מתפארים מנהלי א.ד. עתיד לקידום, שנקר ואבישי טל, שהקימו את החברה לפני 20 שנה, בלא פחות מ–1,000 בוגרים לתארים ראשון ושני ועוד יותר מ–200 בוגרי תארי דוקטור.

אוניברסיטת בייבס בולי ברומניהצילום: Associated Press

בשיחה שנערכה עמו טוען שנקר כי כל שנה "יוצאים" ללימודים ברומניה כ–15 ישראלים, ואלה של 2015, למשל, כוללים שמונה אנשי חינוך. התשלום, לדבריו, עובר לחברה ש"מטפלת בהכל". כלומר, התשלום לא מועבר לאוניברסיטה הרומנית, אלא ניתן למתווך ב–"12 תשלומים שווים בכל שנה". כשהוא נשאל אם ייתכן מצב שבו יגיע אדם לקבוצה אך לא יתקבל ללימודי הדוקטורט, ענה שנקר: "תיאורטית זה אפשרי, אבל מעשית זה עוד לא קרה לנו". במלים פשוטות - כולם מתקבלים.

לפי התוכנית של א.ד. עתיד לקידום, "הדוקטורנטים" יוצאים לרומניה אחת לשנה ל"סדנת דוקטורט" באוניברסיטת קלוז'. מסמך שהגיע לידינו מסדנה כזו שנערכה ב–2008, חושף שבוע נינוח לקבוצה: הדוקטורט נעשה תמיד בקבוצה מאורגנת - לא ניתן לעשות את התוכנית באופן בודד, ועל אף שהאוניברסיטה רומנית - ההנחיה תמיד נעשית על ידי מנחים ישראלים. כך, בסדנה מ–2008 ניתן למצוא שתי מנחות ישראליות שעשו את רוב ההנחיה, ד"ר יהודית עוד־כהן - שעל פי פרסומי החברה היא "מרצה אורחת במכללת אוהלו לחינוך"; וד"ר מירי שחם - "מרצה אורחת במכללת בראודה כרמיאל" (לכמה הרצאות הצטרפו גם אנשים מהאוניברסיטה הרומנית עצמה). לפי תוכנית של א.ד. עתיד לקידום, שש שעות בשבוע זה מיועדות ל"מפגשי הכנה אישיים לסטודנטים על ידי צוות המנחים"; ושש שעות נוספות הן "סימפוזיון והצגת המצגות בפורום של מנחים וסטודנטים".

ואולם הרבה יותר שעות מוקדשות לדברים אחרים לגמרי, למשל, סיור בגנים הבוטניים בעיר, ביקור באופרה, סיור בקלוז' שמאורגן על ידי האוניברסיטה, טיול מאורגן מחוץ לקלוז' וארוחת ערב ליד אגם ג'לאו. התוכנית מוכרת בישראל, ומקנה ללומדיה את כל הפריווילגיות הנלוות לתואר דוקטור, כולל מה שנקרא במגזר הציבורי "קיצור פז"ם", שפירוש עלייה מהירה מאוד בדרגות המגזר הציבורי, מה שמעניק אוטומטית העלאה בשכר, וכמובן הגדלת הפנסיה.

כך, בין רשימת הבוגרים הטריים של אוניברסיטת קלוז' תמצאו לא מעט אחיות, גננות ומורות לחינוך גופני - כולם דוקטורים. רשימת הבוגרים של א.ד. עתיד לקידום גם מעלה לא מעט שמות של אנשים שהתברגו באקדמיה, כמו ד"ר לימור קסלר־לדלסקי, שמלמדת כיום באוניברסיטת בר אילן. על השאלה אם קסלר־לדלסקי שהתה באוניברסיטת קלוז' או שמדובר בתואר בהתכתבות ענתה אוניברסיטת בר אילן כי "המרצה התגוררה בברלין ובוקרשט בתקופת הדוקטורט". לשאלה מדוע שילמה לא.ד. קידום כסף רב אם גרה במקום לא נמסרה תשובה. ברשימת א.ד. עתיד לקידום אפשר גם למצוא את ד"ר אריה ארליך, מרצה מן החוץ בבית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי - בוגר דוקטורט בכלכלה/מינהל באוניברסיטת קלוז'.

אל"ם במיל' יהודה מאיר רוט. דוקטורט מאוניברסיטת קלוז' ברומניהצילום: ניר קידר

"לימודי דוקטורט בעצם מלמדים איך להיות אקדמאי. אנשים שמחוץ לזירה הזאת לא באמת מבינים מה הפירוש 'ללמוד להיות אקדמאי', ומכיוון שהם לא רוצים את זה, הם לא מעריכים את המושג. הם כן רוצים את השם, אבל לא מבינים מה העניין חוץ מאשר אותו שם. מבחינתם הם כבר מומחים", מסביר פרופ' דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, מדוע אנשים מצדיקים לעצמם ניכוס תארי דוקטור בשיטות שונות, החל בקניית עבודות, דרך התהדרות בתואר ממוסד לא קיים, וכלה בעיגול פינות משמעותי בדמות דוקטורט בהתכתבות בתיווך חברה מסחרית, בלי להדגיש לאחר קבלת התואר כי זה היה התהליך.

"ניקח לדוגמה מומחה לאוכל", אומר אריאלי. "הוא טוען: 'אני עובד על אוכל כבר המון שנים, אני בעצם כבר דוקטור, ולכן מגיע לי התואר'. כשאדם אומר לעצמו: 'אני יודע יותר מהאקדמאים', יותר קל להמשיך ולהגיד 'אני אעשה משהו קל שייתן לי את התואר הזה, כי אני לא צריך את השטויות שלהם'. ככה אנשים נותנים לעצמם את היכולת להצדיק את מעשיהם - זה בסדר כי הם כבר יודעים משהו שאחרים לא יודעים".

"הביורוקרטיה בישראל 
הרגה אותי"

באותה שיטה של אוניברסיטת קלוז', הציעה א.ד. עתיד לקידום לימודי דוקטורט באוניברסיטת רסקין בבריטניה. ברשימה הדוקטורים מהאוניברסיטה בבריטניה נמצאת ד"ר עפרה ולטר, ראש החוג לחינוך במכללת תל חי, שלדבריה "הלמידה מתרחשת באוניברסיטה עצמה במפגשים מרוכזים הפזורים לאורך תקופת הדוקטורט, ובנוסף פגישות אישיות עם המנחה בחו"ל. בתחום שלי לא היו לי אפשרויות רבות בארץ, וכמו כן העדפתי להמשיך לעסוק במחקר בשפה האנגלית שבה למדתי את התואר השני כשחייתי בארה"ב. קיבלתי מלגה ממשרד החינוך הבריטי לפיתוח תוכנית מחקר וכתיבת תוכנית לשילוב התנועה במערכת החינוך, וזכיתי עם הקולגה שלי בבריטניה בפרס על המחקר". על השאלה הישירה מדוע עשתה זאת בקבוצה ודרך חברה מסחרית - לא התקבלה תשובה.

אל"ם במיל' אבי מויאל. דוקטורט מאוניברסיטת רסקין בבריטניהצילום: אלון רון

עוד בוגרת בהתכתבות מאוניברסיטת רסקין היא ד"ר נעמה שחר, מרצה בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה עד 2007. על פי אתר אוניברסיטת חיפה, היא היתה גם "ראש היחידה לחינוך קליני האחראית על ההתנסויות הקליניות של הסטודנטים, יו"ר הוועדה ללימודים קליניים ומרצה בחוג". בפרסומים שבהם היא מופיעה נכתב כי היא בעלת תואר דוקטור מ–2002 - אך לא כתוב מאיזו אוניברסיטה.

גם הסיפור של ד"ר זאב גנאור אפוף במסתורין. גנאור הוא מרצה ותיק בטכניון ומוערך בציונים גבוהים על ידי הסטודנטים. בנוסף, הוא מלווה סטודנטים רבים בהקמת חברות ללא כל תמורה. "מדובר ביזם סדרתי מנוסה בעל 30 שנות ניסיון בתעשייה, שהקים כ–11 חברות ומכר את חלקן, המועסק בטכניון כחבר הוראה בכיר נלווה בפקולטה להנדסה תעשייה וניהול", נמסר מהטכניון. "גנאור מועסק בטכניון כפרקטישינר (practitioner) - מומחה בעל ניסיון מקצועי מהשטח בקורס המקנה לסטודנטים כלים פרקטיים ביזמות".

ואולם ההצהרה הזאת לא עולה בקנה אחד עם מחקרים שגנאור טוען כי עשה, כך שעולה השאלה האם מדובר בחוקר מן הטכניון או באיש מקצוע? מתברר שגנאור הוא אחיה של ד"ר יהודית עוד־כהן, המנחה לדוקטורטים באוניברסיטאות קלוז' ורסקין. בתגובה מסר גנאור: "אני אדם פרטי. היזמויות שלי הן טרום תקופת האינטרנט. עשיתי את הדוקטורט ב–2003 אחרי האקזיט הרביעי, לנשמה". בנושא המחקרים אמר: "אני חוקר את התלמידים שלי".

שיחה עם ד"ר דורון לדרר, דיקנית הסטודנטים במכללת סמינר הקיבוצים ומחליפתה של ד"ר דבורה גסר (שתיהן נמצאות ברשימת הבוגרים של א.ד. עתיד לקידום), שופכת קצת אור על תהליך קבלת ההחלטות של ממי שרוצה לקבל תואר דוקטור "בתיווך". "התחלנו בזה בגיל מאוחר, ולעשות דוקטורט בישראל זה פשוט לא נגמר", אומרת לדרר. "בארץ התחילו להגיד לי תעשי את השיעור הזה והזה, ואם תהיה לך כימיה עם המרצה - תמשיכו. הבנתי שזה לא ייגמר. אוניברסיטת רסקין היא מקום רציני מאוד, מאורגן וכל העסק מתנהל כמו שצריך. זה לקח לי אמנם חמש שנים, אבל לא הייתי צריכה להתחיל בגיל 50 לרוץ אחרי מנחה".

אורי רוזן, סגן ראש עיריית הוד השרון. דוקטורט מאוניברסיטת אטווש לורנד בהונגריהצילום: עזרא לוי

לדברי לדרר, היא פגשה את המנחה שהצמידה לה האוניברסיטה "עשרות פעמים", אף שהמנחה לא עבדה במוסד עצמו. על השאלה מדוע בחרה דווקא את האוניברסיטה הזו, ענתה לדרר ביושר: "מכיוון שיש גוף שעוזר לי לתאם". עם זאת, היא מוסיפה: "בחרתי באוניברסיטה מוכרת שצריך ללמוד שם. יכולתי לעשות זאת בהונגריה, והחלטתי שזה לא רציני".

גם ד"ר רפי לב, לשעבר ראש מחלקת ההתנהגות במשטרה, עשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטת רסקין בהתכתבות דרך א.ד. קידום. כיום הוא מרצה בבית הספר היוקרתי לניהול רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. בשיחה עמו הוא מסביר כי החל את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, אבל "הביורוקרטיה הרגה אותי".

לב, בניגוד ללדרר, עשה את הדוקטורט שלו במהירות שיא - "שנתיים־שלוש", לדבריו. בניגוד ללדרר, שטוענת כי פגשה את המנחה עשרות פעמים, לב מודה כי האינטנסיביות לא היתה כה גדולה במקרה שלו, ובשנה הראשונה הקבוצה נסעה לשם "לפחות פעמיים".

"חבר המליץ לי, וכיום 
אני ממליץ לחברים"

המנכ"לית בפועל של הטלוויזיה החינוכית, אורנה שמחון
אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך. דוקטורט מאוניברסיטת אטווש לורנד בהונגריה

מהמגזר העסקי, בין השמות הבולטים בעלי הדוקטורט מאוניברסיטת קלוז' אפשר למצוא את ד"ר יריב וינצר - עורך דין פלילי, שהיה עד 2010 דירקטור בנמל תל אביב וב–2012 גם במינהלת מגורים של צה"ל - שסיים באוניברסיטה דוקטורט בפקולטה לסוציולוגיה.

"חשבתי לעשות דוקטורט אחרי התואר השני מבר אילן, בשביל עצמי כמתנה לגיל 50", אומר וינצר. "מדובר במסע יקר מאוד. יש לי חבר שעשה דוקטורט בקלוז', אל"ם במיל' יהודה מאיר רוט, שהמליץ לי - וכיום אני ממליץ לחברים. מאוד מצא חן בעיני שנפגשתי בארץ עם מי שמנהלים את הנושא הזה - דני שנקר ואבישי טל - ואז נפגשתי עם המנחות הישראליות, נסענו לרומניה, הצגתי שם את הצעת המחקר שהכנתי בהכנה של א.ד. עתיד לקידום שנערכה בישראל, ובמהלך שבוע ימים היינו באוניברסיטה. ראיתי שהיא רצינית מאוד, והחלטתי שזה מתאים לי. המנחה שלי, בתחום הילדים עם פיגור, היא מהמומחיות הגדולות בעולם בנושא".

כמוהו, גם איש ההיי-טק ד"ר בנצי אופיר סיים דוקטורט במינהל/כלכלה באוניברסיטת קלוז', ועשה זאת במהירות שיא - תוך שנתיים בלבד.

דוקטורט מהאוניברסיטאות קלוז' או רסקין אפשר למצוא גם אצל מנהלות בכירות במרכזים לבריאות הנפש בישראל, אחיות בבתי החולים בני ציון בחיפה וזיו שבצפת ובכירים בעמותות בריאות למיניהן. למה זה כל כך חשוב לאחיות? לפי משרד הבריאות, "אחות בעלת תואר שלישי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) או הגוף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך, המועסקות בשירות הציבורי, נהנית בגין ההסכם הקיבוצי מתוספת שכר של 5%, וכן יכולה להתמודד על תפקידים בכירים שבהם דרישת התפקיד היא תואר שלישי". המשרד מוסיף כי "אחיות שלומדות במוסדות בחו"ל נדרשות להכרה בתוכנית הלימודים והתואר על ידי הגוף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך".

מרשימת הבוגרים של הדוקטורט בהתכתבות דרך א.ד. עתיד לקידום עולה כי לא מעט מהם הם אנשי כושר וחינוך גופני, כמו אל"ם במיל' אבי מויאל, לשעבר ראש מחלקת כושר קרבי בצה"ל ואחראי הכושר של סיירת מטכ"ל. על פי הרשימה, גם לא מעט מאנשי המכללה האקדמית זינמן לחינוך גופני היושבת במכון וינגייט ומפוקחת על ידי המל"ג, עשו דוקטורט בהתכתבות דרך א.ד. עתיד לקידום - החל במנהל המעונות, דרך מפקחת חינוך גופני של משרד החינוך בחיפה ועד לא מעט מרצים מן השורה במכללה, כולם בעלי תואר דוקטור. ממכלת זינמן לא התקבל תגובה.

בין בכירי משרד החינוך המתהדרים בדוקטורט מהאוניברסיטאות קלוז' ורסקין אפשר למצוא את ראש המכון ללימודי עברית במשרד החינוך לשעבר, המפקחת על חינוך מדעי במשרד ומנהלי מחלקות חינוך בעיריות שונות. ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "אוניברסיטת קלוז' היא אוניברסיטה מוכרת לקבלת תואר שלישי. התואר מעניק דרגה לאחר סיום תקופת הניסיון. החל ב–2005 התואר השלישי מאושר רק לאחר אישור ועדת מומחים לשקילות התואר".

כמו כן, ברשימת הבוגרים של א.ד. עתיד לקידום נמצאים לפחות ארבעה אנשי רשת אורט, בהם מנהלת תיכון, מנהלת פרויקטים, ראש מחלקה ומפקח בכיר. לעומת זאת, באורט טוענים כי מדובר רק באדם אחד מתוך הרשימה הזו העובד באורט, וכי גם הוא לא מחזיק בתואר דוקטור.

"התואר לא נעשה ב'קבוצה', 
אלא בתוכנית אישית"

מא.ד. עתיד לקידום נמסר בתגובה: "אנחנו מייצגים את האוניברסיטאות UBB קלוז' ו–UAIC יאש מרומניה, אוניברסיטאות שמוכרות בישראל על ידי משרד החינוך לצורכי דירוג בשכר. העלות הממוצעת ללימודי דוקטורט דרכנו באוניברסיטאות ברומניה היא כ–100 אלף שקל - הכוללים טיסות, בית מלון, ליווי אקדמי ואדמיניסטרטיבי ושכר טרחה. תשלום הסטודנטים מועבר כולו דרך הנציגות שמעבירה את שכר הלימוד לאוניברסיטה. עניין הרווח שלנו אינו מעניינו של שום גורם חוץ מרשויות המסים בישראל. הסטודנטים מודעים היטב לשימוש שנעשה בכספים.

"התואר לא נעשה 'בקבוצה' אלא בתוכנית אישית. המסגרת הקבוצתית נוצרת מאחר שהסטודנטים הם ישראלים שיוצאים בקבוצה אחת בכל שנת לימודים לסדנאות לימודים ברומניה - דבר שמפחית את העלויות. כמו כן, מקצוע המתודולוגיה חייב להיות נלמד על ידי הדוקטורנטים ללא קשר לנושא עבודת המחקר, ולכן נלמד בקבוצה במהלך שבוע הסדנה ברומניה. האוניברסיטה מעמידה בשבוע זה לרשות הסטודנטים באופן מרוכז את המנחים שלהם לצורך פגישות אישיות.

"מסלול הלימודים מתחיל בהגשת הצעת מחקר על ידי המועמד. האישור של התואר מותנה (לאחר ההצלחה בהגנה הפומבית) בהחלטה רשמית של ועדת בוחנים במשרד החינוך בבוקרשט. לא נדרש ואין כול מנחה ישראלי לצורך ההנחיה".

"לגבי תנאי הקבלה, היו גם תשובות שליליות - לחלק מהנרשמים לא נמצא מנחה מתאים בתחום המחקר שלהם, והיו כאלה שלא התקבלו מכיוון שהצעת המחקר שלהם לא עמדה בסטנדרט האקדמי. בנוסף, היו סטודנטים שלא סיימו את לימודיהם מכיוון שלא עמדו בדרישות האקדמיות של האוניברסיטה".

"הדוקטורט בהונגריה ידידותי יותר"

בין 1991 ל–2007 אירגן פנסיונר של משרד החינוך מחיפה בשם יהודה שוורץ קבוצות שלמות של אנשים שיצאו לאוניברסיטת אטווש לורנד בהונגריה לשם לימודי דוקטורט. האיש, שלדבריו "היו לו קשרים באוניברסיטאות בהונגריה", אירגן להערכתו כ–200 איש, מחציתם אנשי משרד החינוך. כל אחד מהם שילם עבור הדוקטורט כ–60 אלף שקל, שחלקם הלכו לכיסו.

על אף שדוקטורט הוא עבודה אישית מאוד, שוורץ התעקש על קבוצות שלמות: "אי אפשר היה לעשות את זה באופן בודד", הוא טוען. בדומה לנוהל קלוז', אחת לשנה היו ה"דוקטורנטים" יוצאים להונגריה לשבוע לימודים שנחשבו "הרצאות חובה", ואת העבודה עשו, לדבריהם, בעזרת מנחה מקומי. תארים אלה, כמו הדוקטורטים מרומניה, מוכרים בישראל.

בתואר הדוקטור מהונגריה מחזיקים, למשל, אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך; יואב רוזן, סגן ראש עיריית הוד השרון ובעבר מנכ"ל עיריית קרית אונו; ואמנון אלדר, מנכ"ל רשת החינוך אמי"ת הציונית־דתית. שמחון, שקיבלה לטענתה את תואר הדוקטור בפדגוגיה בהצטיינות יתרה, לא רצתה לענות על השאלה מדוע בחרה דווקא בפורמט זה. רוזן, שהתואר ד"ר צמוד לשמו כבר 15 שנה, אומר ששוורץ עשה מצגת לשני פורומים שבהם השתתף - פורום מנהלי בתי ספר ופורום מנהלי אגפי חינוך, "והרבה מאוד אנשים מהפורומים האלה השתכנעו". לדבריו, מדובר "באוניברסיטה הכי טובה בעולם ללימודי חינוך".

לשוורץ יש דווקא הסבר אחר: "האוניברסיטאות בישראל עושות בעיות מא' עד ת', והדוקטורט בהונגריה היה קצת יותר ידידותי".

מאוניברסיטת אנגליה רסקין נמסר בתגובה: "כל הצעות המחקר מאושרות מראש באנגליה. הדוקטורט אמנם נעשה בלמידה מרחוק אך יש כמה נקודות מפגש: שבוע הכנה חובה, סדנת חובה בת שבוע במחצית התהליך שנערכת באנגליה או תורכיה, שבוע הכנה חובה שנערך גם הוא באנגליה או תורכיה לקראת ההגנה על התזה. בנוסף, מנהל המחקר בפקולטה לחינוך מגיע לישראל לא מעט, ורבים מהסטודנטים מגיעים לאנגליה כדי להפגש פנים אל פנים עם המנחה.

"לסטודנטים שני מנחים, הראשון הוא איש סגל של האוניברסיטה, השני יכול להיות מוצב בישראל, אבל גם זה רק באישור המוסד. ההגנה על התזה נערכת באנגליה, ובאנגלית. ה-part time doctorate לא שונה מכל תוכנית אחרת במוסד, פרק הזמן המינימלי להכנתו הוא 36 חודשים, פרק הזמן הממוצע הוא חמש שנים. האוניברסיטה משעה סטודנטים שאינם עומדים בדרישות במהלך התוכנית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker