דו איום ירושלמי: "חייבים להרגיע את המצב, אחרת כולנו נסבול"

התיירים חוששים, החנויות שוממות והמצב הכלכלי מידרדר: המתיחות הביטחונית בעיר העתיקה בירושלים פוגעת בעסקים של שני הצדדים - יהודים וערבים כאחד

שוקי שדה
שוקי שדה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים5
שוקי שדה
שוקי שדה

עבור אוזניים יהודיות־ישראליות, ידיעה בחדשות על הגבלות בכניסת מתפללים להר הבית או אפילו סגירת המתחם כולו נשמעת כחלק מ, אבל מבחינתם של הסוחרים המוסלמים בעיר העתיקה בירושלים אלה חדשות חמורות. חלק מהחנויות המשגשגות ביותר ברובע המוסלמי נמצאות בסמטאות המוליכות להר הבית, שם אפשר למצוא מזכרות שמבקרים מרחבי העולם אוהבים ללקט. המקום ההומה ביותר מבחינה זו בעיר העתיקה הוא שוק אל־קטאנין, או בשמו העברי שוק מוכרי הכותנה, שיוצא מרחוב הגיא. הסמטה הצרה הזאת היא מקום צפוף במיוחד ושוקק חיים בימים כתיקונם, ובמיוחד בימי שישי. בין היתר, מסתובבים שם עולי רגל מאינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, שבשנים האחרונות משגרת יותר ויותר תיירים לישראל, שעבורם מסגד אל־אקצא הוא האטרקציה המרכזית.

ביום שלישי השבוע היה השוק שומם. 54 החנויות בשוק אל־קטאנין היו סגורות במנעול ובריח, שלושה ימים אחרי הפיגוע שבו נרצחו שני יהודים ברחוב הגיא. גם חנויות רבות אחרות ברחוב הגיא היו סגורות, ומלבד קיוסק או שניים וכמה חנויות מזכרות, קשה היה למצוא מקומות פתוחים במקטע הרחוב הסמוך להר הבית.

בילאל אבו כלף, בעל חנות בדים ברובע הנוצרי בעיר העתיקהצילום: אוליבייה פיטוסי

עלא, עובד באחד הקיוסקים, גילה דווקא אופטימיות, והעריך שבעקבות פתיחה מחודשת של הר הבית למחרת ייפתחו גם החנויות בשוק אל־קטאנין, ולאט־לאט הדברים יחזרו לשגרה. אלא שלמחרת הגיעה צעירה בת 18 לרחוב הגיא ודקרה גבר יהודי, והרובע המוסלמי התמלא שוב מחסומים ושוטרים שמנעו מאנשים לעבור. בשלב הזה הסוחרים ברובע המוסלמי ובעיר העתיקה כולה הבינו שעדיף לסגור את הבסטה. בזמן שעשרות השוטרים רצו למקום האירוע, נדבקו הסוחרים אל מסכי הטלוויזיה והסמארטפונים בניסיון להבין מה בדיוק קרה. "מבחינת הרובע המוסלמי, שבו נמצאים כל השווקים המרכזיים בעיר העתיקה, אם אין אל־אקצא אין קליינטים", אומר אחמד סוב־לבן, תושב העיר העתיקה ותחקירן בעמותת עיר עמים, העוסקת בסכסוך הישראלי־פלסטיני בתחומי ירושלים.

ברובע היהודי בעיר העתיקה שומם ומדכא לא פחות. כאן יש הרבה פחות חנויות, 40 בערך, ש–15 מהן ברחוב הקארדו, שבו נמצאות החנויות היוקרתיות יותר, המוכרות בין היתר יודאיקה ליהודים עשירים מחו"ל ומזכרות יקרות אחרות. "כל היום אני מחפשת איך להעסיק את עצמי, עושה בעיקר דברים פרטיים", אומרת זבנית באחת החנויות בצהרי יום רביעי. "אף אחד לא נכנס. ככה היה גם אתמול".

כמה דקות לאחר מכן, ברחוב היהודים הסמוך מתחילה בגלריה של אביר נשיא ישיבה של בעלי עסקים ברובע היהודי עם סגן ראש העירייה מאיר תורג'מן, שבה משתתפים גם אנשי המינהל הקהילתי והחברה לפיתוח הרובע היהודי. הסוחרים היהודים נשמעים בדיוק אותו הדבר כמו עמיתיהם הפלסטינים - מיואשים. "נמאס לי מהרובע הזה טוטאלית", הטיח נשיא בסגן ראש העירייה. "ראיתי פה הכל - דקירות, פיגועים, הרי היה פה חמ"ל שלם, גם באינתיפאדה הראשונה וגם בשנייה. אבל דבר כזה לא היה. מבחינה כלכלית אני שואף לאפס. בחודש האחרון לא מכרתי בדולר".

בעלי החנויות העלו שורת טענות כלפי סגן ראש העיר. אחד הנושאים שהרגיז אותם ביותר הוא השילוט. עיריית ירושלים, לטענתם, לא דואגת לשילוט גדול ומסביר פנים לתיירים המשוטטים ברובעים האחרים, ולכן הם פוסחים על הרובע היהודי. לטענתם, הסוחרים הערבים לא ממהרים להסביר לתיירים השואלים כיצד להגיע לרובע היהודי. "אתם לא מבינים מה קורה פה", אמר בישיבה בני רוזן, בעל גלריה אחרת בקארדו. "הסוחרים הערבים מסתירים את השלטים האלה. יש שלטים, והם מכסים אותם עם הבדים הגדולים שלהם".

לאחר הישיבה מסביר רוזן שאין לו משהו אישי נגד שכניו הערבים. "היחסים שלי עם השכנים נהדרים - שותים כוס קפה יחד, עוזרים אחד לשני, גם הולכים לחתונות אחד של השני, אבל לא מדברים על פוליטיקה", הוא אומר. "אני יודע מה הם חושבים עלי, והם יודעים מה אני חושב עליהם. מדברים רק על עבודה". הוא גם נוהג לאכול ארוחת צהריים מדי פעם בחומוסייה של אדם בשם ערפאת, שאצלו אוכלים העובדים בסביבה, ופחות התיירים. בדרך לשם אנחנו רואים את השלטים המורים לכיוון הרובע היהודי, והם באמת מוצנעים יחסית. שאלתי אותו למה לאור יחסיו הטובים עם שכניו הוא לא פונה אליהם בבקשה שיעזרו לו עם השילוט. "זה מצב עדין מאוד", הוא אומר. "בקשה כזאת עלולה להתפרש לא טוב. אני לא יודע איך הם יקבלו את זה. זה עלול לפגוע".

זירת פיגוע הדקירה שהתרחש בעיר העתיקה לפני מספר ימיםצילום: רויטרס

רגיש ומסובך - שתי המלים האלה מגדירות בצורה הטובה ביותר את המצב בעיר העתיקה כולה, ולמעשה את מצבו של כל מרחב החיים האזרחיים והכלכליים בירושלים בימים אלה. האינטראקציה בין יהודים לערבים בעיר היא הרי יום־יומית: ערבים עובדים כמעט בכל מקום במערב העיר - בבתי החולים, במסעדות, כנהגי מוניות, כאנשי תחזוקה במוסדות חינוך וכפועלי בניין. גם כשיש פיגועים ורעש תקשורתי עדיין מתקיימים קשרים אישיים בין שני המחנות באופן שגרתי. עם זאת, ככל שמתקרבים למסגד אל־אקצא, המתח עולה ותהום מתחילה להיפער בין יהודים לערבים.

כשהמתיחות הביטחונית עולה, המתח זולג החוצה. יהודים מדירים רגליהם ממזרח העיר, ובמערבה הם מסתכלים ימינה ושמאלה בחשש, אולי אורבת סכנה מהצעיר שיושב לידם ברכבת הקלה. הערבים, מצדם, חשים פחד גם הם. נ', בעל עסק המספק שירותי דרך לבעלי מכוניות במזרח העיר, עובד גם עם סוכנויות רכב במערבה, כדי לספק ללקוחותיו מכונית חלופית במקרה הצורך. לדבריו, מאז שפרץ גל המתיחות האחרון הלקוחות הערבים חוששים להגיע למערב העיר. "הם פשוט פוחדים", אומר נ'. "הם יודעים שזאת תקופה מתוחה, עלול לקרות משהו, ופתאום שוטר או חייל יעצרו אותם. בשורה התחתונה, לי זה מסבך את הדברים ומקשה עלי לפעול כאיש עסקים".

הישראלים נעלמו 
מהרובע המוסלמי

את ג'עפרי פרחי פגשנו באחת מחנויות המזכרות היחידות שהיו פתוחות ברחוב הגיא. לדבריו, בשנות ה–80 וה–90 היתה לו חנות ברחוב דוד בעיר העתיקה, אבל הוא נאלץ לסגור אותה בימי האינתיפאדה השנייה בשל הירידה במכירות. פרחי מלין על כך שמאז הישראלים פשוט מפסיקים לקנות בחנויות של ערבים. "פעם ישראלים היו קונים הכל - חרסים, צלחות, דברים לבית. בשלב מסוים הם פשוט הפסיקו להיכנס לחנויות של הערבים. זה לא עוזר שאצלנו זול יותר". לאחר מכן הבהיר פרחי שהוא מתכוון בעיקר לציבור המתנחלים המתגוררים ברחוב הגיא, שעוברים ברחוב עשרות פעמים ביום ולא נכנסים לחנות. "יהודים מתל אביב כן קונים, הבעיה היא שהם בקושי מגיעים לאזורים האלה בעיר העתיקה, הם כנראה פוחדים".

בעקבות האירועים האחרונים, פרחי חושש שהיחסים בין הסוחרים לציבור היהודי ברחוב הגיא יחריפו עוד יותר. "גם אם אני הייתי שם לא הייתי רץ לעזור", הוא אומר על הטענות כי הסוחרים הערבים שהיו עדים לפיגוע הדקירה ברחוב הגיא בשבת נמנעו מלסייע לנפגעים היהודים. "אני הייתי פוחד שהשוטרים יהרגו אותי. זה לא מצב של תאונת דרכים שאתה בא להגיש עזרה".

איש העסקים סאלח חרבאווי הוא בעל סופרמרקט בעיר העתיקה ואחד נוסף בוואדי ג'וז, לצד חנות פירות וירקות באותה שכונה. לדבריו, הוא מרגיש את הירידה בעסקים בשבועות האחרונים, במיוחד בוואדי ג'וז, משום שלשם באים הרבה לקוחות יהודים. "בוואדי ג'וז יש לי חנות של פירות וירקות מצוינת", הוא אומר, "רוב הקליינטים יהודים, ולפני ראש השנה המקום עבד מצוין, אבל מאז שהתחילה המתיחות, ובמיוחד בשבוע האחרון, הם הפסיקו לבוא".

לדברי יונס ימן, ראש ועד הסוחרים בוואדי ג'וז, המתיחות בשכונה מורגשת בעיקר בענף המוסכים. "ברוב המוסכים בשכונה, 60%–70% מהלקוחות הם יהודים", הוא אומר. "מרגישים את המתיחות גם בסופרמרקטים וגם במקומות אחרים. פעם צעירים היו מחכים לקבלנים יהודים ב-6:00–7:00 בבוקר כדי לעבוד אצלם, אבל בשבועות האחרונים הם הפסיקו להגיע. כל החיים שלנו השתבשו בגלל המצב. גם אצלנו אנשים פוחדים ללכת למערב העיר. אם יש איזה סידור שצריך לעשות, אז דוחים אותו עד שיהיה יותר שקט. כולנו פוחדים".

לדברי חרבאווי, לאנשי העסקים במזרח ירושלים אין באמת כלי להשפיע על המדיניות. "זו לא הפעם הראשונה שקורים דברים כאלה, זה גל שחוזר על עצמו, אבל הפעם זה נראה חריף יותר", הוא אומר. "חייבים להחזיר את החיים לשגרה ולהרגיע את האזור כמה שיותר מהר. אם יש למישהו השפעה, זה אצל חברינו אנשי העסקים היהודים. גם אם נעשה שביתה כללית בעיר העתיקה או במזרח העיר זה לא יעזור. מה כן יעזור? למשל שביתה של מדריכי התיירות, שכצעד מחאה יפסיקו להביא תיירים לעיר העתיקה. בכל מקרה, הכי חשוב להחזיר את המצב לקדמותו, ולא להסלים אותו".

התיירות היא נדבך מרכזי בכלכלתה של ירושלים. לפי נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל, ב–2013, שנחשבה לשנה הטובה האחרונה בתיירות (ב–2014 היה מבצע צוק איתן), היו בעיר 3.8 מיליון לינות של תיירים, מהם 3 מיליון לינות של תיירים מחו"ל.

העיר העתיקה בירושליםצילום: אי־אף־פי

מרבית התושבים בעיר העתיקה מסתמכים על תיירות

השבוע היה אחד מרגעי השפל של העיר העתיקה. בתחילת השבוע, לאחר פיגוע הדקירה שבו נרצחו שני יהודים, אסרה המשטרה על כניסתם של ערבים לעיר העתיקה כולה. במתחם מתגוררים כ-37 אלף בני אדם, מהם כ-33 אלף פלסטינים. רובם ככולם עוסקים במסחר בכ-3,000 חנויות קטנות. אחרים מתפרנסים גם הם מתיירות - בבתי מלון והארחה, או בהדרכת תיירים. כך שאיסור על כניסת ערבים לעיר העתיקה, שאמנם נמשך כיום בלבד (בימים שלאחר מכן היו הגבלות על התנועה בתוך העיר העתיקה) פירושו פגיעה אנושה במרקם הכלכלי, מאחר שעצם ההכרזה על צעד כזה ממחיש גם לתיירים אחרים את הסיכון.

השבוע שמענו מסוחרים בעיר העתיקה, יהודים וערבים כאחד, סיפורים רבים — על כמה היה קשה באינתיפאדה הראשונה ועוד יותר קשה בשנייה, ומה קרה בקיץ שעבר, וגם סיפורים שגרתיים של בעלי עסקים על ארנונה גבוהה, דמי שכירות וקיטורים אחרים על העירייה. עם זאת, אף לא אחד מהם זוכר מצב שבו חופש התנועה הרגלי, שהוא התנאי הבסיסי לקיום מסחר בעיר העתיקה, מוגבל באופן גורף כזה.

"אני פה כבר 30 שנה, ודבר כזה אף פעם לא קרה. אם היו מחסומים, זה היה באופן נקודתי, בשעות התפילה", אמר לנו בילאל אבו כלף, בעל חנות בדים ברובע הנוצרי. אתמול כבר פורסם שהמשטרה תציב מגנומטר בשערי הכניסה לעיר העתיקה. לאבו כלף יש יחסים טובים עם יהודים וערבים כאחד, והוא אף מוכר לאוכלוסייה החרדית, כולל חסידות סאטמר, את הבגדים המיוחדים שלהם. אבל אלה מכירות חד־פעמיות, מיוחדות, ואם אין תיירים אז הוא בצרות גדולות. הוא גם צריך לשלם ארנונה, 30 אלף שקל בשנה.

מבחינת דמי השכירות, המצב בעיר העתיקה מורכב: המוסלמים משלמים בדרך כלל לווקף, הנוצרים לפטריארכיה היוונית והיהודים לחברה לפיתוח הרובע היהודי. דמי השכירות ברובע המוסלמי נמצאים ברמה של 4,000–5,000 שקל בחודש לחנות של 40 מ"ר, ואילו ברובע היהודי יקר בהרבה, 300–350 שקל למ"ר. שני העמים סובלים מהשכירות והארנונה, שצריכים להיות משולמים בלי קשר למצב הביטחוני.

"אף אחד לא בא השבוע", אומר אבו כלף, "לא תיירים, לא ישראלים, לא ערבים. בחודש כזה אני כבר יכול לשכוח מהכנסות. אני רק מקווה שזה לא יתגלגל לממדים של אירועים קודמים, האינתיפאדות והמלחמות, אז עברו עלינו ימים קשים מאוד ולפעמים פשוט לא היה אוכל להביא הביתה".

הסיפורים האלה חוזרים כמעט בכל פינה בעיר העתיקה. כל סוחר נוקב מספר אחר של ירידה במספר הקונים. יש כאלה שמדברים על ירידה של 30%–40% במכירות, אחרים אומרים 60%–70%. בחנות הכנאפה המפורסמת של ג'עפר כמעט שאין תיירים, והמעטים שיושבים במקום הם ערבים מהחנויות השכנות. מוסטפה מוחמד ג'עפר, בעל המקום, מחזיק בחנויות נוספות בבית חנינא וברמאללה. לדבריו, ההכנסות בחנות בעיר העתיקה צנחו ב–60%, ואילו בבית חנינא, שם גם היו מהומות, נרשמה ירידה של 40%. הכנאפה של ג'עפר נמצאת לא רחוק משער שכם, שהוא אחד האזורים השוקקים בעיר העתיקה. מי שינסה ללכת במקום בימים רגילים, במיוחד ביום שישי, יתקשה להכניס גם סיכה בסמטאות. ואולם השבוע, גם כאן הרחובות כמעט ריקים, וכך גם ברחבת הכניסה בשער שכם, שבימים כתיקונם משמשת שוק ענק לסחורות מיד שנייה ומקום מסחר לחלפני כספים.

גם באזור השער החדש, מול כנסיית נוטרדאם, העסקים חלשים. לדברי א', בעל חנות ערבי ליד השער, בתקופה האחרונה הפסיקו לבוא אוטובוסים עם קבוצות תיירים, שעברו לשער יפו. "גם ככה העסקים חלשים", הוא אומר. "ממה שאני שומע, זה גם מסיבות ביטחוניות — מנתבים את האוטובוסים לשם. אנחנו רואים את זה בעיניים — פחות ופחות אוטובוסים מגיעים לשער החדש במזרח העיר. אלה תיירים שמגיעים לכל הרובעים בעיר העתיקה, ולכן אין סיבה שייכנסו דווקא דרך שער יפו. זה עוד דבר שקשור לפוליטיקה ופוגע בעסקים".

הרובע היהודי עדיין לא 
התאושש מצוק איתן

מארק בר און, יו"ר ועד סוחרי הרובע היהודי, הוא בעלים של שלוש חנויות שונות בקארדו, שאת כולן הוא שוכר מהחברה לפיתוח הרובע היהודי. לדבריו, החנויות באזור הקארדו לא התאוששו מהפגיעה בתיירות מאז מבצע צוק איתן בקיץ 2014, שגרם לירידה תלולה בתיירות מישראל. "חלק מהחנויות כאן נאלצו להיסגר. מי שרצה להישאר בחיים התחיל למכור שווארמה". לדברי בר און, אזור הקארדו נפגע לא רק בגלל הפוליטיקה, אלא גם בגלל קניון ממילא הסמוך, שנפתח ב-2009. "הם בעצם נכנסו קצת בנישה שלנו - של מוצרי יוקרה לתיירים. שם גם אפשר לעשות קניות עד 23:00–24:00 בלילה, פה הכל נסגר ב-18:00", הוא אומר. "הבעיה העיקרית היא שאנשים עוברים פה במקרה, בדרכם למקום אחר. מי שמגיע לפה צריך להגיע עם קבוצת תיירים, לכן אנחנו צריכים לעבוד עם מדריכי תיירים. בימים של הסלמה ביטחונית ברור שהכל נהיה גרוע יותר".

בניגוד לרובע המוסלמי, שם הדירות קטנות יחסית ואנשים מתגוררים בצפיפות, לרובע היהודי יש גם משמעות רבה בכל הנוגע לנדל"ן למגורים. זהו אחד האזורים היקרים ביותר בעיר, החביב במיוחד על תושבי חוץ, שרוכשים בו דירות גדולות להשקעה. ככל שהדירה קרובה יותר לכותל המערבי — כך מחירה גבוה יותר. בשנים האחרונות התפתח שוק נדל"ן להשכרה בדירות מסביב לכותל, ובעלי הדירות מחו"ל משכירים את הנכסים, בעיקר לקבוצות שבאות לתקופות קצרות של כמה ימים ולעתים גם לסופי שבוע.

איש העסקים יעקב דרעי, בעל חברת VIP קונקשיין, מייצג יהודים עשירים בחו"ל המבקשים לשכור את דירות היוקרה האלה בביקורים בישראל. לדבריו, המתיחות האחרונה מורגשת מאוד בקרב הציבור הזה. "אני מכיר לא מעט אנשים שקיצרו את הביקור. איך שנגמר החג האחרון הם עלו על טיסות. חלקם קיצרו את השהות ביומיים, חלקם בשבוע או שבועיים. בטיסה מתל אביב ללוס אנג'לס, שבדרך כלל היה אפשר למצוא בה מקום גם ברגע האחרון, אי אפשר היה למצוא מקום השבוע. שוק ההשכרה הזה הוא חזק מאוד ויקר - 20–30 דירות קרובות לכותל, שאפשר להשכיר לסוף שבוע ב-4,000–5,000 שקל לילה. אני מניח שהשוק הזה ייפגע, מה שיכול להוריד את הביקוש לבעלות על הדירות האלה, אם המצב יימשך ככה".

גם במערב העיר המשבר מתחיל להיות מורגש, בעיקר בעסקים הנסמכים על תיירות. אנשי עסקים מדווחים על ירידה בפעילות מאז ראש השנה, אז נהרג יהודי תושב ארמון הנציב כתוצאה מיידוי אבנים ופרצו המהומות בהר הבית.

ירון צדקיהו, הבעלים של רשת מעדני צדקיהו וחבר בוועד סוחרי שוק מחנה יהודה, מעריך שמאז ראש השנה ירד מספר המבקרים בשוק ב–30%. "מאז שהכותרות בתקשורת התחילו לדבר על כך ש'ירושלים בוערת' הרגשנו את הירידה", אומר צדקיהו. "זה קרה דווקא בחגים. כל השנה אנחנו מחכים לעונה הזאת, ודווקא עכשיו נדפקנו. מה עושים? מצמצמים הוצאות, אין מה לעשות. זה לא נעים, אבל עברנו תקופות הרבה יותר קשות. מצב הרוח שלנו לא בשמים, אבל זה עדיין לא משבר קשה, האינתיפאדה השנייה היתה יותר קשה. אם היו מוצאים פתרון למה שקורה באל־אקצא, ירושלים כולה היתה חוזרת לשגרה".

מיכאל וייס, הבעלים של פורטל התיירות הירושלמי גו־ג'רוזלם ובעל חברת יאללה־באסטה, המארגנת סיורים לשוק מחנה יהודה, אומר: "המשמעות של התקופה הזאת היא חיסול הרזרבות של העסקים המתבססים על התיירות. עסקים כאלה מתבססים על תקופות שיא וחוסכים לקראת החורף, אז יש ירידה צפויה במכירות. אני מעריך שאם לא תהיה התערבות מיידית של סיוע לאותם עסקים והמצב הביטחוני יימשך ככה, עשרות עסקים בעיר ייסגרו בשנה הקרובה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker