סאבטקסט

לבחור עם מי לצאת לחופשה משותפת זו החלטה מסובכת

תקופת החגים תשע"ו לקראת סיום - ועדיין אין מדריך מסודר או אפליקצייה שמתאימה לך במדוייק את הפרטנרים הנכונים לחופשה לה חיכית כל השנה

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
חגי עמית
חגי עמית

טוסקנה, חודש אוגוסט, יצאתם לנופש - אתם ועוד זוג. זו העונה החזקה של התיירות באזור הזה והמלונות מפוצצים. מזל שהנשים לקחו אחריות מבעוד מועד והצליחו לתאם ביניהן את המקום והתאריכים לשביעות רצון כולם. לכם הגברים אין זמן להתעסק בדברים האלו.

חופשות משותפות הן דבר מורכב, צריך לבחור טוב טוב את השותפים ופוטנציאל הנפץ הוא גדול. לפעמים שתי הנשים מתות אחת על השנייה - אבל לגברים אין על מה לדבר. לפעמים דווקא הנשים לא סובלות אחת את השנייה. שלא לדבר על הסיטואציה בה למשפחה השנייה יש ילד מפונק, מציקן בלתי נסבל שהורס את החופשה לכולם. הסיכוי שכולם יסתדרו עם כולם הוא מזערי.

טוסקנה, חקלאים
חקלאים בכפר- Rocca d'Orciaצילום: אי־פי

יש גם את העניין הכלכלי – ההחלטה שלכם לצאת דווקא עם הזוג הזה לטוסקנה נוגדת את החוק הבלתי כתוב שמגדיר "אף פעם אל תצא לנופש עם מישהו שהוא הרבה יותר עשיר ממך". זה יוצר סיטואציות רגישות. כאלו בהן הילדים מייללים פתאום שהם רוצים שיקנו להם משהו יקר שהם ראו בדרך, ואתה לא רוצה לבזבז את הכסף ובכל זאת נאלץ להוציא את הארנק רק כי במשפחה השנייה הם רגילים לתת לילדים כל מה שהם רוצים.

בחופשות הרי משווים דברים כאלו כל הזמן, ובמקרה הזה ההפרש הוא קיצוני – כי את מאות המליונים שלהם יש בחשבון, לך ולאשתך אף פעם לא יהיה.

אבל אתם מתגברים על כל זה. הם בכל זאת לארג'ים ואחרי הרבה שנים של חברות נושא הכסף כבר מפריע פחות. כמו תמיד אתה מנחם את עצמך שהקריירה שלך לא נמדדת רק בכסף, אלא בטוב שאתה עושה לאנשים. והעובדה שהילדים של שניכם כבר לא בתמונה ומשחררים אתכם לחופשות בלעדיהם, מונעת מצבים רגישים.

נראה שהחופשה מצליחה. אתם מסתובבים, שותים, אוכלים. יושבים בערב על המרפסת של המסעדה ומקשקשים. בחלק מהזמן אתם מתפצלים – גברים ביחד ונשים ביחד, בשיחות בניכם הוא מקטר לא מעט על מה שקורה בארץ. אבל ככה זה תמיד בחופשות כאלה בחו"ל.

הדבר היחיד שמעיב קצת על הנופש הוא שמדי פעם לזוג השני מתפרצת החוצה איזו מריבה. זה קצת מביך, ואתה ואשתך מרכלים עליהם בלילה. בדיעבד תיזכרו בחופשה הזו ותנסו לשחזר אם היו סימנים כבר אז, בטוסקנה, לקרע בין שניהם.

בסופו של דבר החופשה נגמרת ואתם חוזרים לארץ, איש איש לעיסוקיו. תקופת מה אחר כך הנישואים שלהם מתפרקים. סיטואציה מחורבנת, אתם חברים של שניהם וקשה לכם לבחור צד. אתם מנסים להסתדר ולנווט את עצמכם בצורה פוליטית. אלא שהעסק ביניהם מתדרדר. הם לא מצליחים לגמור את זה יפה. עושה רושם שלה אין אלוהים. לא אכפת לה לדפוק את הירושה של הילדים שלה – העיקר מבחינתה עכשיו הוא לפגוע בו. היא מאיימת להוציא החוצה סודות שיפגו בו מבחינה כלכלית. ואצלו אתה יודע, העסקים זה מעל הכל. מי שמנסה לפגוע לו ביזנס הוא אויב. להסתובב באזור של שניהם במצב הזה זה כמו להסתובב בחדר שיש בו דליפת גז. כל תנועה לא מחושבת יכולה לגרום לשריפה. הם מגיעים כמובן לבית המשפט. ועכשיו, מכל החברים הטובים שיש להם בעולם - מזמינים דווקא אותך להעיד, וכאן הכל מתפוצץ. בסכסוכים כאלו אי אפשר שלא לבחור צד. אם אתה לא בעד אחד מהם, אתה נגדו. אתה כבר מצטער על החופשה הזו.

הוא עשיר מדי, היא יפה מדי

התלבטת קשות אם להגיע לאירוע שלהם. היו לך הרבה סיבות להבריז. הזמנות שכאלו לחתונה הן הזדמנות מצויינת להגדיר את המעגל החברתי שלך, והשנים האלה הם בהחלט זוג שאתה לא בטוח שאתה רוצה להשאיר במעגל הזה. לחופשה משותפת לדוגמה, בחיים לא היית יוצא איתם. היא יפה מדי והוא עשיר מדי,  ועם כל הכבוד לכישורי השכנוע העצמי שלך – אין סיכוי שתרגיש טוב עם עצמך כשאתה לידם על חוף הים, היא בביקיני והוא עם סיגר של 200 דולר ביד. חוץ מזה, לך תבין מה הגובה של הצ'ק שאתה אמור להביא לחתונה של שניים כאלו. אפילו נראה היה לך שיהיה משהו ממלא סיפוק בלהעליב שנים  כאלה ולא להגיע לאירוע שלהם בלי לספק אפילו תירוץ נורמלי.

אבל בסוף לא עמדת בפיתוי והגעת, ועכשיו אתה יושב מול הצלחת שלך, מסתכל על השמלה שלה ומנסה להיזכר מאיפה הוא הרוויח את כל הכסף שלו. השניים האלו בטח סגרו את הפינה העסקית ביניהם מזמן באיזה הסכם, זה לא זוג שיגיע לבית משפט. האוכל מתוחכם ואתה נזכר שהוא בעסקי המזון. יש איזה עסק משפחתי שהוא ואבא שלו מנהלים. ג'חנונים, בורקסים, קבבים והמבורגרים. חצי מהבצקים הקפואים הדגים הקפואים והבשר המעובד שאוכלים במדינה הזו מגיע מהם. קשה להגדיר את הפעילות שלהם כ'גורמה', אבל עם עלות שכר של שניים וחצי מליון שקל, שווי שוק של יותר מ800 מליון שקל. מחזור שנתי של 2.4 מיליארד שקל, ושורה תחתונה של מאה מיליון שקל לא נראה לך שאכפת לו. מה גם שעכשיו, עם החתונה הזו, יש לו אישה שמביאה איתה הרבה קלאסה כנדוניה. כשמגיעה החופה אתה שמח ומנסה לנער מעל עצמך את הציניות. חתונות הן תמיד דבר אופטימי. גם אצלם הסיפור בבסיסו הוא רומנטי.

סוף העולם בריבית אפס

אלא שהציניות הזו היא המגן שלך מפני פניקה בשבוע כמו זה. ולא רק במקרים של חתונות של זוגות שמימיים. הבן שלך מודאג בגלל ארוע קוסמי אחר ואתה צריך להרגיע אותו, הוא רק בן 10, אבל כבר יודע לעקוב אחרי כותרות העיתונים ולא נסתתרה ממנו המשמעות של תאריך ה28 לספטמבר שהגיע השבוע. ליקוי הירח האימתני שמתרחש בין יום שני לשלישי אמור לבשר את סוף החיים על פני כדור הארץ על פי נבואה תנ"כית. אלפי נוצרים אוונגליסטים שגודשים את ירושלים בסוכות מקצינים את אווירת אחרית הימים.

הילד נשאר ער כל הלילה כדי להביט בירח האדמדם, אבל גם כשמגיע הבוקר הוא לא נרגע. אולי אחרית הימים תגיע רק כשתיגמר היממה. גם כששעת חצות מגיעה שוב והעולם עדיין עומד על תילו המתח לא מתפוגג, שכן אבל אז מגיע חדשה נוספת. גילו מים על מאדים וקיומם של חוצנים המתגוררים מחוץ לכדור הארץ, הופך לאפשרות מוחשית. 

אתה מנסה להרגיע אותו. להסביר לו שאולי במים שגילו בכוכב אחר יש פוטנציאל כלכלי עבור אזור כמו שלנו שיש בו בעיית מים מתוקים. אתה מסביר גם שסוף העולם לא מפחיד אותך. לא היית רוצה להיכחד לבד מכדור הארץ, אבל אם כולם הולכים ביחד זה לא סיפור  גדול. ממילא אתם חיים כאילו אין מחר – והחגים רק מדגישים את זה. מבזבזים כסף על חופשות ומכוניות ולא שמים כמעט כלום בצד. הכל גם ככה יקר ובריבית האפסית שמשתוללת בחוץ, אין סיבה לחסוך. זה לא מנחם אותו. יש ביניכם פער בקטע הזה. הוא דווקא רוצה לבלות עוד כמה עשרות שנים על פני כוכב הלכת הזה, אתה כרגע תסתפק בלשרוד את תקופת החגים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker