תחום ההלוואות החברתיות הצמיח "בנקים קטנים" ללא פיקוח

תנאים נוחים, פחות בירוקרטיה וסיכוי גבוה למלווים להשיג תשואה גבוהה - הופכים חברות כמו קרן קלע ו-BTB לאטרקטיביות יותר ללווים, ולמדאיגות יותר עבור הבנקים ■ עכשיו גם רשות ניירות ערך מודאגת מהמגמה

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים15
שלי אפלברג
שלי אפלברג

תחום ההלוואות החברתיות, שבו ניתנת הלוואה מעמית לעמית, צבר תאוצה בעולם בשנים האחרונות. ב-2014 לבדה ריכז תחום ההשקעות החדשני הזה הכנסות של 5.5 מיליארד דולר, והתחזיות קובעות כי עד 2025 יצמחו ההכנסות מאפיק השקעה זה ל–150 מיליארד דולר בעולם, ובארה"ב יחלוש התחום על יותר מ-8% מכלל ההלוואות הלא מובטחות.

הפלטפורמות השונות המציעות ללווים תנאים נוחים לקבלת הלוואה עם פחות ביורוקרטיה, לצד האפשרות שיש למלווים להשגת תשואה גבוהה יותר מהתשואה האפסית השוררת בשוק, התחילה להדאיג לא רק את הבנקים, אלא גם את הרשויות שלא יודעות איך להכיל את הקדמה. נראה כי גם רשות ניירות ערך הישראלית מוטרדת מהמגמה.

אמיר ברמליצילום: זו סטודיו

בזמן שגורמים בישראל מאשימים את הרשות כי הרגולציה הקפדנית מצדה הובילה למצבה הקשה של הבורסה, החלה הרשות לפזול לעבר פיקוח על חברות פרטיות. באחרונה אף החלה הרשות לבדוק כמה חברות פרטיות המספקות מסלול עוקף בורסה ובנקים למשקיעים פרטיים ולעסקים, בהם קבוצת רוביקון וקרן קלע של אמיר ברמלי וכן חברת BTB. את זכותה לחקור את החברות תולה הרשות בחוק היבש, האוסר על גיוס כספים ללא תשקיף אם הפנייה מתבצעת ליותר מ-35 איש.

החקירות של הרשות הובילו למלחמת חורמה תקשורתית ומשפטית בקרן קלע, כמו גם להקפאת פעילותה של ד"ר לאה פסרמן יוזפוב - חברה ותיקה בוועדת האכיפה המנהלית של הרשות, עקב היותה בעלת מניות ודירקטורית ב-BTB.

בעוד שנגד BTB מתבצעת כרגע רק בדיקה, הרשות החליטה כי החברות של ברמלי מאפשרות לו לבצע הונאת פונזי. בדיון האחרון, שבו ניסתה הרשות ללא הצלחה לשכנע את בית המשפט לתת צו שיסגור את פעילות הגיוס של החברות, טען נציגה כי "עסקיו של ברמלי לא רווחיים. מדובר בעסקים בשיטת הפירמידה. אין נכסים והמשקיעים מממנים את המשקיעים הקודמים".

הרשות לניירות ערך
מתחילים לדאוג, הרשות לניירות ערךצילום:

ברמלי, שהחקירה נגדו מתנהלת כבר חצי שנה, מכחיש את החשדות נגדו וטוען כי הרשות "מחפשת אותו" וכי אינה יודעת להתמודד עם עידן מימון ההמונים. לדבריו, לרשות לוקח זמן להפנים לעומק את השינויים המתרחשים בכלכלה. את השקפתה של הרשות על עסקיו דימה ברמלי לבורות, כמו אי־הבנה ש"שעון דיגיטלי אינו שעון כי אין לו מחוגים".

גם אם ברמלי מנסה להדוף את טענות הרשות באמצעות ספין תקשורתי שיסיט את תשומת הלב מהחקירה נגדו, יש משהו בדבריו - שהרי חברות כמו קרן קלע ו–BTB מספקות מסלול עוקף, ונהפכו בעצם לבנקים קטנים ולא מפוקחים שמתווכים בין לווים ומלווים.

באתר של BTB, המציעה למשקיעים להרוויח כמו בנקים, תשואה של 5%-10%, מסבירים למשקיעים פוטנציאלים כי כדי לצמצם את הסיכון, הסכום שהופקד מתחלק בין לווים שונים שאושרו על ידי האנליסטים של החברה. הפיזור הוא בין חמישה ל-100 לווים ואף יותר, וכיום יש 30 לווים בממוצע לנותן הלוואה.

"הלווים נבחרים על ידי מערכת אוטומטית המייצרת את הפיזור הגבוה ביותר האפשרי לכל נותן הלוואה", נכתב באתר. "כל הלוואה משולמת על פי לוח סילוקין ב-36-60 תשלומים שווים. אם תבחר להלוות גם את ההחזרים החודשיים ללווים נוספים, הפיזור יגדל בצורה משמעותית. מקבלי ההלוואות הם העסקים הקטנים והבינוניים, וכל עסק מקבל הלוואה מאנשים פרטיים או מחברות בישראל. כספי ההלוואה מועברים לחשבון העסק מקבוצת מלווים, העסק מחזיר את ההלוואה בתשלומים חודשיים לחשבון ההלוואה שממנו מועברים הכספים לכל נותני ההלוואות על פי חלקם. תנאי הכרחי לקבלת ההלוואה הוא פעילות עסקית במשך לפחות שנתיים והצגת ערבים כנדרש. העמלה שנותנת החברה בגין ההלוואה הוא %3 פלוס מע"מ, כלומר ממוצע של 1% לשנה פלוס מע"מ".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker