משתמשים בכרטיס אשראי? בקרוב תקבלו את הבשורה הכי חשובה בעשורים האחרונים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משתמשים בכרטיס אשראי? בקרוב תקבלו את הבשורה הכי חשובה בעשורים האחרונים

הבנקים הישראליים חיו עד כה באזור נוחות מקסימלי, אבל היום שבו יתערערו השקט והשלווה בהנהלות שלהם - קרוב מתמיד

77תגובות

האם מומלץ לקבל שכר מופקע לאורך זמן? האם זה רעיון טוב לחלוב לקוחות בלי חשבון? האם אפשר לשרוד בראש פירמידות עסקיות כוחניות ומונופוליסטיות לעד?

בזמן התרחשותן, השאלות האלה לא מעסיקות את מרבית האנשים. הכלל התקף בכל המקרים הוא "לעולם תיקח" או "קח את הכסף וברח". ואולם אם בוחנים כמה מהאירועים מהשנים האחרונות כמו אלה שהיו בשוק הסלולר, בשכר המנהלים, בריכוזיות המשקית, בבנקאות ובשוק הגז, מגלים שהתוצאה הסופית היא שפעולות קיצוניות גוררות תגובת נגד לתיקון המצב. למרות זאת, אין טעם לצפות לשינוי התנהגות יזום כי הפיתוי לרווחים מהירים בזמן הקצר תמיד גובר על שיקולי הטווח הארוך.

הבנקים הגדולים יחושו זאת בקרוב, כשייאלצו להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם. מאז משבר הבנקאות שהביא להלאמת הבנקים הגדולים בשנות ה–80, חוותה מערכת הבנקאות סדרת פרידות מנכסים שבהם החזיקה. הרציונל מאחורי הרפורמה היה למנוע מהבנקים להחזיק בנכסים שמגבירים את הסיכון להם ולחוסכים. כך, באמצע שנות ה–90 הם נפרדו מתאגידים ריאליים כמו כור, כלל, פועלים השקעות, אמפל ודלק. בעשור שלאחר מכן הם נפרדו מקופות הגמל וקרנות הנאמנות. בקרוב הם ייאלצו להגיד שלום גם לחברות כרטיסי האשראי.

יש שוני מהותי בין הפרידות האלה. שתי הראשונות נועדו לצמצם את הסיכונים וניגודי האינטרסים של הבנקים בפעילותם בשוק ההון ובאשראי העסקי. הפרדת חברות כרטיסי האשראי שונה מהן בכך שהיא נועדה לתכלית אחת ויחידה: לייצר תחרות באשראי הצרכני. הבנקים לא השכילו להפוך את חברות כרטיסי האשראי לאלטרנטיבה תחרותית לפעילותם במגזר משקי הבית - לא היתה להם סיבה לבצע קניבליזציה. יתרה מכך, הם השתמשו בחברות כרטיסי האשראי כדי לגבות ריביות מופקעות אף יותר מאלה שהם גובים בסניפים.

האם זה השתלם להם? ודאי. חברות כרטיסי האשראי מזרימות מדי שנה מאות מיליוני שקלים לרווחי הבנקים. הן קושרות את הלקוחות לסניפי הבנקים ויוצרות זיקה חזקה בין פעילות הבנק לפעילות כרטיסי האשראי. אפשר לשאול אם זה השתלם להם רק בטווח הקצר או גם בטווח הארוך, ובשני המקרים התשובה חיובית. חברות כרטיסי האשראי מזרימות מאז הקמתן רווחים גדולים לבנקים וזה רק מתגבר והולך עם השנים, בהתאם לגידול בשימוש באמצעי התשלום הזה, שנהפך לפופולרי ביותר מבין אמצעי התשלום השונים (מזומן, צ'קים וכרטיסי אשראי).

ההתנהלות הזאת מזמינה את השאלה אם הבנקים היו צריכים לנהוג באופן שונה. האם היה דבר מה שהם היו יכולים לעשות כדי למנוע את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהם? ההיגיון העסקי אומר שלא: אם אתה יכול להרוויח הרבה - תרוויח ואל תשאל שאלות.

אבל יש היגיון נוסף שצריך להביא בחשבון, והוא חדש יחסית - ההיגיון האסטרטגי והאופן שבו המגזר העסקי נתפש על ידי הציבור. בשנים האחרונות יש מתח גדול בין הציבור לחלקים רבים במגזר העסקי, בעיקר החברות שפועלות בשוק המקומי. דברים שהתקבלו בעבר באדישות פסיבית, כמו מחירים גבוהים, שכר מנהלים מופקע, הסדרי חוב ויחסי עבודה נצלניים, כבר אינם עוברים בשקט. תסיסה ציבורית וצרכנית מאלצת רגולטורים לפעול, וכך מתקבלת מתקפה רגולטורית וחקיקתית משולבת, שתכליתה להציב גבולות ולרסן תאגידים ומנהלים שלא יודעים שובע. זה כמובן מחלץ מהמגזר העסקי טענות על רגולציה חונקת, שלא נותנת לעבוד, ועל פגיעה בשוק חופשי וכל הג'ז הזה, אבל זו שטות. הם פשוט מביאים את זה על עצמם.

ניר קידר

אחרי החגים תפרסם ועדה בראשות דרור שטרום את המלצותיה להגברת התחרות במערכת הבנקאות ובראשן הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים. המפקחת החדשה על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כבר הצהירה שהיא תאמץ אותן - וזו גישה חדשה ומעודדת מצד הפיקוח על הבנקים.

לא יהיה זה מוגזם לקבוע שזאת הבשורה הכי חשובה לצרכני האשראי בישראל - הקטנים שבהם - מזה עשורים רבים. היא תאפשר לראשונה התפתחות של ערוץ אשראי צרכני חוץ־בנקאי, שיהיה אלטרנטיבה לבנקים. יחד עם ההרחבה של חוק נתוני האשראי, שיאפשר ללקוחות ליהנות מתנאים תחרותיים כבר בעת הצטרפותם לבנק או לחברת כרטיסי אשראי חדשה - מערכת הבנקאות צפויה לקבל ניעור משמעותי. כמה משמעותי? שאלה טובה.

הבנקים יכולים להיות תחרותיים, כמו בענף המשכנתאות, והם יכולים להיות מאוד לא תחרותיים - כפי שהם כיום כלפי משקי הבית והעסקים הקטנים. לא בטוח שמכירת חברות כרטיסי האשראי תביא להורדת מחירים דרמטית. סביר אף להניח שזה לא יקרה משום שגם רוכשי החברות האלה ירצו להרוויח ולהחזיר את ההשקעה במהירות. ואולם לאלטרנטיבה שתיפתח לראשונה עבור הצרכנים הקטנים יש חשיבות אדירה: היא תביא לתמחור טוב יותר של הסיכונים, לדיפרנציאליות גבוהה יותר בין לקוחות טובים לפחות טובים, להגברת כושר המיקוח שלהם מול הבנק ומול חברת כרטיסי האשראי ולשיפור השירות. מכירת חברות כרטיסי האשראי תגרום לכל הבנקים לשים את הלקוח הקטן ואת בית העסק הקטן במוקד תשומת הלב שלהם.

תהליך דומה ראינו בזמנו כשחברת ביטוח ישיר נכנסה לשוק ביטוחי הדירות והרכב וחוללה מהפך דרמטי בשוק הביטוח, ששינה אותו לחלוטין במחיר, בשירות ובניהול. מכירת חברות כרטיסי האשראי תיחשב להצלחה אם נראה את הבנקים מתחילים בקרוב לטפל אחרת במשקי בית ובעסקים קטנים - במחיר, בשירות, ובהיערכות הפנימית שלהם לקראת העידן התחרותי שאמור להיפתח.

רון קדמי

הבנקים הישראליים חיו עד כה באזור נוחות מקסימלי: הם לא אותגרו על ידי בנקים זרים ונהנו מהגנה רגולטורית חזקה - שמנעה כניסה של שחקנים חדשים לענף ועיכבה באופן משמעותי חדשנות טכנולוגיות, שיכולה לערער חברות וענפים שלמים.

הפרדת חברות כרטיסי האשראי ויוזמות אחרות - כמו הרחבת חוק נתוני אשראי, כניסת גופים מוסדיים למימון משקי בית ועסקים קטנים ופתיחות לרעיונות טכנולוגיים ודיגיטליים חדשים - יערערו את השלווה והשקט בהנהלות הבנקים. המפקחת החדשה על הבנקים רואה בחוסר היעילות של הבנקים את האיום הכי גדול עליהם. זה אומר שהם יצטרכו להשיל הרבה מאוד שומנים עודפים בקרוב. זה לא קרה עד כה, כי לא היתה דחיפות. זה יקרה אם בר תפגין נחישות אמיתית לממש את תפישת העולם השונה שהיא מביאה לפיקוח על הבנקים.

נ.ב

מתווה הגז לא היה נולד אלמלא חברות דלק ונובל אנרג'י לא היו מזניקות את מחיר הגז בעשרות אחוזים בשנים האחרונות - בעיקר בזכות העובדה שהן נותרו ללא תחרות לאחר הפסקת הזרמת הגז ממצרים. היעדר אלטרנטיבה תחרותית מחד גיסא והצלחה בלעדית במציאת מאגרי גז על ידי שותפות דלק־נובל מאידך גיסא יצרו כאן שחקן אחד גדול וחזק. כמה חזק? ובכן, מספיק חזק כדי ששני פקידים בכירים שאמונים על תחרות ומחיר הוגן במשק החשמל - הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה ויו"ר רשות החשמל אורית פרקש־הכהן - ילכו הביתה.

גם אם בממשלה יתגברו על המכשול של הממונה על ההגבלים העסקיים, מתווה הגז נולד בנסיבות קשות ומטרידות מאוד. אם המתווה הסופי לא יהיה סביר, זה לא יאפשר למונופול הגז ודאות רגולטורית ועשר שנים של שקט, כפי שהוא דורש - ויקרה לו מה שקורה לבנקים עם חברות כרטיסי האשראי, לאי.די.בי עם הריכוזיות ולחברות הסלולר עם התעריפים שלהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#