ילדים זה שמחה - וגם מתכון בטוח למינוס בבנק - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ילדים זה שמחה - וגם מתכון בטוח למינוס בבנק

ילד ראשון במשפחה מביא שמחה גדולה, אבל גם הוצאות - גדולות לא פחות: זה מתחיל בבדיקות בהריון, ממשיך עם אוכל, בגדים שמתחלפים במהירות, עגלה, מיטה, שידה, טיטולים, עריסה, לול, בקבוקים, מוצצים, צעצועים ומטפלת

40תגובות
עגלות תינוק
דודו בכר

כשמיכל, 32, מחולון, היתה בהריון, היא הוציאה יותר מ-20 אלף שקל על בדיקות בעקבות בעיה רפואית שהתגלתה אצל העובר. "עשיתי ארבע סקירות פרטיות, במחיר של 2,500 שקל כל אחת, בדיקת דם לאיתור תסמונת דאון בעלות של 6,550 שקל, בדיקת שקיפות עורפית שעלתה 700 שקל, והתייעצתי עם רופא פרטי - 700 שקל בכל פעם", מספרת מיכל.

נירית, 49, מתל אביב, נשואה ואם לילדה בת 5, הוציאה במהלך ההריון יותר מ-16 אלף שקל על בדיקות רפואיות: 4,000 שקל על שתי סקירות פרטיות, 7,500 שקל על בדיקת מי שפיר, 500 שקל על בדיקת שקיפות עורפית פרטית ו-4,000 שקל על מעקב אצל רופא פרטי. "זה היה הריון בסיכון, לידה בגיל 44, ולפי בדיקת חלבון עוברי היה סיכוי של 5% לתסמונת דאון", היא מסבירה. "בנוסף, נכנסתי להריון אחרי טיפולים. כל הלחץ הזה גרם לי לפנות לרופאים פרטיים. הרגשתי חוסר אמון במערכת הרפואה הציבורית, שלרופאים אין זמן לעשות סקירה כמו שצריך כי הם עמוסים מדי, והנחתי שאם אני משלמת - אני אמורה לקבל שירות טוב".

כניסתו של ילד חדש למשפחה משנה את חייהם של בני הזוג או ההורה היחיד מבחינה רגשית וחברתית - אך גם כלכלית. אם עד אותו רגע הדאגות וההוצאות הסתכמו בהם, כעת נכנס גורם חדש למשוואה ומערער את הסדר הקיים. זה מתחיל בבדיקות ההריון, ממשיך לציוד, ביגוד ומזון, ומגיע להוצאות החינוך. הוסיפו לזה את ההתרגשות והשאיפה להיות ההורים הכי טובים - והנה מתכון ברור למינוס בבנק.

למרות המודעות הצרכנית הגוברת בעקבות מחאת קיץ 2011, משפחות רבות בישראל מתנהלות ללא תקציב מסודר, בלי לחשב את צעדיהם מבחינה כלכלית ומתוך תקווה שהכל יסתדר מעצמו או בעזרת ההורים. "הצטרפותו של ילד למשפחה דורשת הערכות, חשיבה ותכנון מראש", אומרת שרון לוין, מנהלת תחום הדרכה לקבוצות בארגון פעמונים. "תינוק חדש מביא אתו הרבה מאוד הוצאות כספיות, בעיקר בילד הראשון, כשרוצים לתת את הכל. בשלב ההריון צריך להתחשב בדברים שאפשר לקבל מקופת החולים, לבדוק אילו בדיקות אפשר לעשות דרך קופת החולים, על אילו בדיקות פרטיות נותנים החזר ומה גובהו. שווה לברר על הרחבה של הביטוח המשלים, כי לרוב היא כוללת בדיקות יקרות יותר".

ההוצאות לא מסתיימות אחרי ההריון - הן רק מתחילות. על פי נתוני הלמ"ס, יש הבדל משמעותי בין ההוצאה החודשית של משק בית ללא ילדים לבין זו של משק בית שיש בו ילדים. ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית היתה ב-2013 14,501 שקל, ולמשק בית עם ילדים - 17,133 שקל. שיעור ההוצאה על מזון גדול יותר במשקי בית עם ילדים ועומד על 17.1%, בהשוואה ל–16.3% במשקי בית ללא ילדים. בתחום החינוך, התרבות והבידור, משקי בית ללא ילדים מוציאים כמחצית מההוצאה שמוציאים משקי בית עם ילדים (1,222 שקל ו-2,500 שקל, בהתאמה).

דניאלה, 35, מנצרת עלית, אומרת כי לא היתה מוכנה להסתפק בציוד יד שנייה עבור בנה הבכור, וקנתה את כל הציוד בחנות. "מיטה ב-1,300 שקל ומזרון ב-690 שקל, עגלה ב-3,850 שקל, מצעים ב-1,100 שקל, והזמנו חדר מנגר ב-5,500 שקל כי החדר בבית לא פרופורציונלי. רכשנו עריסה (400 שקל) ומזרון (150 שקל), לול (250 שקל), חבילת לידה (3,200 שקל), שתי טרמפולינות, מנשא (800 שקל), בייבי סנס (580 שקל), כיסא אוכל (300 שקל), כיסא למכונית (700 שקל), בגדים ועוד. בסך הכל הוצאנו יותר מ-30 אלף שקל, והילד עוד לא בן שנה".

לוין מתנגדת לגישה הזו, ואומרת כי מרגע שהילד נולד, מלת המפתח היא תכנון, וכדאי לערוך רשימה ולראות מה באמת צריך ומה הוא בגדר מותרות. "אנחנו ממליצים להתייעץ עם חברים ובני משפחה כדי להבין מה באמת נחוץ ואיזו קנייה אפשר לדחות כי לא חייבים עכשיו, ואחר כך להחליט על תקציב על בסיס ההכנסות לחלק הראשוני של הרכישות החד־פעמיות - ולעמוד בו. צריך לבדוק איך לרכוש את מה שרוצים בסכום שהקצבנו לכך, או דרך אתרים זולים, להשיג יד שנייה מחברים, או לבקש מתנות לפי מה שאנחנו באמת צריכים. אפשר לבקש מקרובי משפחה להתאגד ולרכוש ביחד משהו גדול, במקום לקנות דברים קטנים בנפרד. חשוב גם לערוך סקר שוק ולבדוק חבילות, אם הן משתלמות".

דודו בכר

אחד המאפיינים של חוסר התכנון הוא המחשבה כאילו דמי הלידה יכסו את ההוצאה הגדולה, בעוד שלמעשה הם לא מתקרבים לכך. בנוסף, נשים רבות מאריכות את חופשת הלידה שלהן בשלושה חודשים - וסובלות מאובדן ההכנסה.

גם כשמתכננים, יש הפתעות. אבי ונורית, 36, שמתגוררים בשכירות בחולון, גילו עם לידת בנם לפני שנה וחצי שיש להם הוצאה לא מתוכננת: עלויות המזון עבור בנם. "לפני הלידה חשבתי שאשמח להניק, אם אוכל", מספרת נורית, "אבל ההנקה לא צלחה למרות הניסיונות. רכשתי משאבת חלב ב-800 שקל, בקבוקים שמתאימים למשאבה, כל אחד ב-100 שקל, ונעזרתי ביועצת הנקה שאיבחנה שהילד נולד עם לשון קשורה. עלה לנו 1,000 שקל להתיר אותה. המשכתי לקנות לו את התמ"ל שהוא קיבל בבית היולדות, כ-90 שקל לפחית של 900 גרם, ולקח לי זמן להבין שזה בסדר להחליף תמ"ל, הוא לא יינזק מזה. על בגדים וצעצועים אני כמעט לא מוציאה. אלה הסכומים של הדברים השוטפים שקשה אתם".

אורטל, בת 38 וחצי מתל אביב, אם לילדה בת 10 חודשים שבחרה בהורות משותפת, דווקא לא נכנסה להוצאות גבוהות במהלך ההריון: היא חסכה והתכוננה ללידה. הדבר שהפתיע אותה היה דווקא הקניות המשניות לבית. "פתאום היתה כאן תנועה מטורפת של אנשים. לדוגמה, אני לא שותה קפה, קופסת קפה מחזיקה מעמד שנה וחצי במקרר, אבל אבא של הילדה פה כל הזמן ובחודש נגמרו ארבע קופסאות קפה רק על האורחים והאבא שלה. אלה דברים קטנים, אבל זה מצטבר. אני לא אוכלת הכי מסודר בעולם, אבל בתקופת ההנקה וכשהבת שלי התחילה לאכול היה לי חשוב לאכול יותר בריא - וזה עולה יותר. גם ההוצאות הכלליות של הבית, כמו חשמל ומים, גדלו. בימים שבהם יש פה מטפלת, ובימי החורף עם החימום, חשבון החשמל קפץ בצורה מטורפת מ-200 שקל ל-1,000 שקל".

רן מלמד, סמנכ"ל מדיניות חברתית והסברה בעמותת ידיד, נתקל לא אחת במשפחות שמתקשות להתנהל מבחינה כלכלית בעקבות כניסת ילד למשפחה. כמובן שהבעיה קשה במיוחד בקרב משפחות מהעשירונים התחתונים. "הבעיות הקשות מתרחשות במקרה שקורה משהו במערכת הכלכלית המשפחתית תוך כדי ההריון, כמו בעיה בריאותית שמובילה לכך שאחד מבני הזוג צריך להפסיק לעבוד, ואז למעשה הקושי הוא הקיום היום־יומי, וזה עוד לפני שדיברנו על רכישת הציוד לתינוק. דוגמה נוספת שאופיינית למשפחות מעוטות הכנסה מתרחשת כשהאם רוצה להישאר עם הילד בבית כמה שיותר זמן, מה שמביא לקיצוץ משמעותי בהכנסה המשפחתית, ואז מהר מאוד לוקחים הלוואות ונכנסים לחובות".

"לשלוח שני ילדים לגן פרטי? קשה עד בלתי אפשרי"

כשהתינוק גדל ונהפך לפעוט, נוספת הוצאה משמעותית אחרת - מסגרת חינוכית. ההורים מגלים שגן עולה להם אלפי שקלים בחודש, ואפילו שליחתו לגן של ויצו היא לא בחינם. "החלק הכי קשה כלכלית הוא הגן", אומרת איה, 36, מתל אביב, שמגדלת עם בן זוגה ילדה בת שנה וחמישה חודשים. "הילדה בגן פרטי, שזה יקר מאוד וגם בא על חשבון שעות העבודה שלי כי אני צריכה להוציא אותה הביתה. מתישהו בעתיד נרצה עוד ילד, אבל לשלוח שני ילדים לגן פרטי יהיה קשה עד בלתי אפשרי".

"אנחנו משלמים 2,350 לחודש על גן פרטי", מוסיפה מיכל. "כרגע אני לא עובדת, כך שמהכנסה של 25 אלף אלף שקל בחודש ירדנו ל-15 אלף שקל בחודש. יש מינוס קטן, ואנחנו מנסים למתן אותו כמה שאפשר. כשאפשר אוכלים אצל ההורים. אני לא זוכרת מתי קניתי לעצמי בגדים בפעם האחרונה. ההורים שלנו עוזרים מאוד - לא בכסף, אבל בבייביסיטר".

אנה ואביתר, בני 35 מתל אביב והורים לילד בן שנה ו-8 חודשים, נתמכים בעיקר על ידי ההורים. "לא התכוננו כלכלית לקראת ההורות, אבל יש לנו הורים תומכים מאוד, ובמובן זה אנחנו לא ממש משקפים את המצב החברתי", מספרת אנה. "אנחנו גרים בדירה של ההורים, ומשלמים רק הלוואה על שיפוץ שעשינו, וגם זה בקטנה. הילד הולך לגן של ויצו, גם משיקול כלכלי וגם בגלל השעות הנוחות. מה שכן, עם ילד חייבים להחזיק אוטו, וזו חתיכת הוצאה. לפני כן נסעתי על טוסטוס או באוטובוס ועכשיו חייבים מכונית כדי להגיע לעבודה ולמעון, כי אין גן של ויצו קרוב אלינו. אנחנו לא חושבים כרגע על ילד נוסף, אבל לשלוח שני ילדים למעון נשמע לי יקר בטירוף. אם נגיע למצב של גן עירייה ומעון - זה עוד מילא".

"בן זוגי מצרפת במקור, ובדיוק חזרנו מחופשה שם", מספרת שירי, 35, מתל אביב, אם לילדה בת שנתיים וחצי ובהריון מתקדם. "לאחותו יש שני ילדים ושאלתי אותה איך זה שם - וההבדלים פשוט מקוממים. שם אפשר לקחת חופשת לידה של עד שנה בתשלום, ואפילו יותר. כשהיא חזרה מחופשת הלידה, הבוס שלה אמר לה: כשלא היית הצטברו לך המון ימי חופש, אז את צריכה לצאת לחופש. במהלך ההריון היא עשתה דיקור סיני וטיפולי הכנה ללידה במים - הכל במימון המדינה - ולאחר הלידה היא זכאית למטפלת מהמדינה. כששמעתי את זה לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב קנאה. התמיכה הרבה יותר משמעותית, שלא לדבר על כך שיש חפיפה בין החופשים של ההורים לחופשות של הילדים. זו מערכת שבאמת תומכת בהורים, את יכולה להיות אמא ולעבוד בלי עזרה מהוריך. אצלנו המדינה עוזרת יותר בטיפולי פוריות, דבר שעוזרים בו פחות בצרפת, אבל ברגע שנכנסת להריון - תשכחי מאתנו".

גן ילדים
תומר אפלבאום

"אפשר לחיות טוב עם מה שיש"

מתברר שזה לא חייב להיות ככה. דפנה בלומנפלד, 35, מתל אביב, נשואה ואם לתאומים בני כשנה היא מופת של היערכות כלכלית. "ההתנהלות שלי בחיים מחושבת על פי תקציב. לכל אחת מההוצאות יש תקציב קבוע, מחולק לפי תחומים, בין אם מזון או נסיעות. בכל תקציב אנחנו מגדירים את התחומים: שכר דירה, חשמל, מים, בילויים, תחביבים ועוד. ברגע שהבנו שאנחנו הולכים להתרחב, ניסינו להעריך כמה כסף צריך להוסיף לתקציב שנקרא הוצאות ילדים.

"בהתחלה שמרנו בצד 2,000 שקל מדי חודש, לפחות ניסינו, כדי שיהיה לכשנצטרך. די מהר גילינו שמדובר בתאומים, כך שרוב ההיערכות היתה לשניים, כשהחישובים כבר היו קונקרטיים. ערכנו סקר שוק של הדברים שצריך לקנות, בדקתי עם חברות שילדיהן גדולים יותר, אחיות וגיסות - מה אפשר להעביר לי. כך ידענו מה נשאר לקנות ואיזה סכום צריך לשים בצד לקניות ראשוניות מעבר לשוטף. כמובן שצריך להשאיר מקום לדברים שלא חושבים עליהם. הוספנו 2,000 שקל בשביל דברים כאלה, אפילו שחלק מקבלים מתנות. היו לנו בתקציב כיסאות אוכל, אבל אנחנו מקבלים מאחי במתנה, אז הורדנו את זה. מבחינת התנהלות שוטפת ידענו שעד שמכניסים לגן, כל זמן שאני אתם בבית, העלויות הן של 'תקציב סופר פארם', שזה הסעיף של תמ"ל, חיתולים, ברזל, ויטמינים - שלא ידענו להעריך כמה יעלה. שמנו שם 2,000 שקל, ובאיזשהו שלב ראינו שזה מגיע ל-1,500 ולא ל-2,000, ועם התקציב הזה אנחנו חיים".

אבל גם במקרה הזה, של בני זוג מתוכננים ומחושבים, הההוצאה על הגן הציבה אתגר לא פשוט. "היינו צריכים ממש לשבת על התקציב מחדש, כי מדובר ב-6,100 שקל בחודש", מספרת בלומנפלד. "ישבנו על זה כמה ימים וכל פעם ניסינו לצמצם בסעיף אחר. לא רצינו סתם לחתוך שרירותית, ניסינו לבדוק איפה באמת אפשר לקצץ כדי שזה יישאר ריאלי. כיום אנחנו חיים על תקציב מצומצם יותר, לא חיים רע. אנחנו בשליטה יום־יומית, ואף שאני יכולה להרשות לעצמי לחרוג קצת פה ושם - אני מרגישה שזה לא בסדר. בחודש שעבר, לדוגמה, תקציב המזון נגמר לנו ב-27 לחודש, והחלטנו שלא יקרה כלום אם בימים הקרובים לא נלך לסופר. גם אם נגמרו דברים קטנים כמו גבינה צהובה, הבית עדיין מלא באוכל ואפשר להסתדר עם מה שיש. לא עשינו קניות עד שהתחיל חודש חדש, והיינו מאוד מבסוטים על עצמנו. אפשר לחיות ממה שיש ועדיין לחיות טוב, בהנחה שהתקציב ריאלי כמובן. לפעמים אנשים קובעים לעצמם תקציב לא ריאלי שקשה לעמוד בו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#