"לקצר את ההמתנה ל-MRI לשלושה ימים? חלום באספמיה"

השבוע הנחה סגן שר הבריאות את בתי החולים להתחיל להפעיל את מכשירי ה–MRI מסביב לשעון אחרי החגים, אבל במערכת הבריאות טוענים שהבעיה היא לא במספר המכשירים - אלא בכוח האדם המקצועי החסר

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים44
עידו אפרתי
עידו אפרתי

אחת ההכרזות הראשונות של סגן שר הבריאות, , עם כניסתו לתפקיד היתה קיצור זמן ההמתנה הממושך לבדיקות MRI. "אין סיבה שבעולם שחולה ימתין יותר משלושה ימים לבדיקת MRI", אמר. השבוע כבר הנחה ליצמן את בתי החולים להתחיל להפעיל את מכשירי ה–MRI מסביב לשעון מיד אחרי החגים.

פרופ' אלי קונן, מנהל אגף הדימות בשיבא ומזכיר האיגוד הרדיולוגי הישראלי, אתם נערכים לעבוד סביב השעון כדי לקצר את התור לבדיקות MRI?

"אנחנו עובדים כבר שלוש שנים 24 שעות ביממה".

אבל ליצמן הבטיח שאו־טו־טו חולים לא ימתינו יותר משלושה ימים לבדיקת MRI. איך זה נראה בשטח?

"היוזמה של ליצמן מבורכת והכיוון הוא נכון, אבל יש הטעיה ואי־הבנה בתקשורת באשר לכמה מהר אפשר לשפר את המצב. הפרסומים כאילו אפשר לקצר את התור לשלושה ימים תוך כמה חודשים או אפילו שנה - הם חלום באספמיה".

בדיקת MRIצילום: ניר קידר

למה?

"כי לקנות את המכשירים זה הדבר הכי פשוט ומהיר. הבעיה המהותית היא מצוקת כוח אדם מיומן של טכנאים ורדיולוגים. ביצוע בדיקת MRI היא אחת המיומנויות הקשות בתחום הרפואה, ודורשת ניסיון והכשרה ארוכה. זה מכשיר משוכלל ומורכב שיש בו עשרות כפתורים. טכנאי שעושה טעות גורם לאבחנה שגויה אצל הרופא. זו בדיקת דימות שדורשת רמת מיומנות גבוהה מאוד - יותר מ–CT, אולטרה־סאונד ורנטגן. אין כיום מספיק כוח אדם. לנו, למשל, יש ארבע מכונות - בשעות הבוקר כולן עובדות, אבל בלילה אנחנו מפעילים רק שתיים בשל מצוקת כוח אדם מיומן".

כמה זמן ממתינים כיום לבדיקת MRI?

"זה משתנה בין בתי החולים, קופות החולים וסוג הבדיקה, אבל מדובר בשבועות רבים, לעתים גם עד שלושה חודשים. במערכת האשפוזית יש עדיפות למקרים הדחופים, אבל יש המון מקרים שבהם ההמתנה מתמשכת, כמו חולים מורדמים, שהמשפחות שלהם נאלצות להמתין בדאגה תקופה ארוכה בלי לדעת מה קורה. זו התעסקות יום־יומית בבעיות אנושיות שגורמות לכאב לב".

ישראל נמצאת כיום במקום לא טוב במדד הנגישות והזמינות לבדיקות MRI ביחס ליתר מדינות OECD. אם יכשירו עוד טכנאים אפשר יהיה לגשר על הפער הזה?

"לא, מכיוון שלא מדובר רק בטכנאים. הבדיקות האלה חסרות משמעות אם אין מי שיפענח אותן, ומי שעושה את זה הם הרדיולוגים. הרדיולוגיה נמצאת כיום בליבת הרפואה. אין כמעט ניתוח שלא קודמת לו בדיקת דימות, אבל המצב הוא שיש מחסור קשה ברדיולוגים במערכת הבריאות. זו קבוצה קטנה מדי של רופאים שזו התמחותם, ואלה אותם הרופאים שמפענחים את הבדיקות גם בבתי החולים הפרטיים וגם בציבוריים. כל אחד מהם מפענח עשרות בדיקות MRI ו–CT ביום, אבל זה לא מספיק, ובזמן שאנחנו מדברים יש אלפי בדיקות שעדיין לא פוענחו".

אז למה לא מכשירים עוד רדיולוגים באופן מזורז?

"אתה יודע כמה זמן לוקח להכשיר סטודנט שסיים בית ספר לרפואה כדי לפענח בדיקת MRI? שבע שנים. תחילה הוא עובר התמחות ברדיולוגיה שנמשכת חמש שנים ובסופה הוא עדיין לא יוכל לפענח בדיקת MRI. לשם כך הוא יצטרך לעבור עוד שנתיים של תת־התמחות. ולא כל הרדיולוגים יכולים לקרוא את כל סוגי בדיקות ה–MRI. כל אחד מתמחה בקריאת בדיקה של אזור מסוים בגוף. כ–70% מהם מומחים לפענוח בדיקות בתחום המוח. אני, למשל, מומחה לקריאת MRI של הלב, וכמוני יש רק בודדים בישראל, ולכן כבר כיום העומס הוא עצום. גם הניסיון משחק כאן תפקיד חשוב. רדיולוג עם ניסיון של 20 שנה יידע לאפיין ולפענח את הבדיקה באופן טוב בהרבה ביחס לרדיולוג צעיר. לכן התוכנית של מהפכת ה–MRI מורכבת יותר מהאופן שבו שהיא מצטיירת כלפי חוץ".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker