השבוע שבו בענף המזון הבינו: המשחקים נגמרו

ההחלטה לשלוח לכלא את מנכ"ל שופרסל לשעבר אפי רוזנהויז, הבהירה לבכירי שוק המזון כי מערכת המשפט לא תסבול יותר את האלימות העסקית בענף

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
אורה קורן

ערב נר ראשון של חנוכה 2008, היה משוכנע מנכ"ל שופרסל דאז, כי סידר מבצע שימשוך לקוחות לרשת. אבל אז הוא גילה שרשת מגה עשתה מבצע משתלם יותר, עם אותם ספקים בדיוק. הוא נלחץ, הרים טלפונים נסערים לספקים ודרש להפסיק את המבצע במגה. כשזה לא עזר - הוא הסיר חלק ממוצריהם מהמדפים.

ב–2010 קבעה רשות ההגבלים העסקיים כי בפעולתו עבר רוזנהויז על החוק בניסיון לעשות הסדר כובל ובנוסף הפר את תנאי המיזוג של שופרסל עם קלאבמרקט מ–2005, שבהם נקבעו מגבלות כדי לא לפגוע בתחרות בשוק. השבוע דחה שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, את ערעורו של רוזנהויז וקבע שהוא ראוי לשבת מאחורי סורג ובריח על מעשיו. לדברי השופט, תכלית פעילות של רוזנהויז היתה לפגוע בתחרות, מתוך "להיטות היתר להצליח בעסקים ולנצח בקרבות העסקיים".

אפי רוזנהויזצילום: אמיל סלמן

אכן, היחסים בין הרשתות לספקים התאפיינו באותה תקופה בקרבות ולחצים אדירים משני הצדדים, כאשר השחקנים הגדולים בשוק לא באמת ספרו את הצרכן - שעל גבו צברו את רווחיהם.

ואולם המחאה החברתית שפרצה ב–2011 שינתה את התמונה. הצרכן נהפך כביכול למלך, והציבור החל להשוות מחירים ולהעניש חברות שעושות עליו, לטעמו, רווחים מוגזמים. ולאחר שהכללים השתנו ולא ניתן יותר להעלות מחירים, נכנס ענף המזון למגננה.

כך נולד לאחר המחאה חוק המזון, שקבע מה אסור להתקיים ביחסי הספקים והרשתות - והוריד את גובה הלהבות ביניהם. הממשלה החלה לייצר תחרות מבית ומחו"ל, ופתאום אף אחד בענף לא זז בלי עורך דין, מפחד לעבור על חוקי ההגבלים. ההרתעה הממשלתית החלה לעבוד בצורה שלא היתה כמוה בעבר, כאשר המאבקים בין ספקים לרשתות - שסירבו להעלות מחירים - נמשכו בעיקר מאחורי הקלעים.

ייתכן שאם משפטו של רוזנהויז היה מסתיים לפני המחאה החברתית, היו נגזרות עליו רק עבודות שירות. מנגד, העובדה שהוא המנהל הראשון בענף המזון שנתפס בקלקלתו גם שיחקה לטובתו. כמו שאמר השופט רובינשטיין - על מה שעשה הגיע לו עונש חמור יותר, אך כשבית המשפט מחליט להתחיל להחמיר בענישת עברייני צווארון לבן, עדיף שיעשה זאת בהדרגה.

ברשתות המזון נבהלו, יצאו להגנת רוזנהויז והביעו "שאט נפש" מההחלטה. מנגד, ספקים הביעו סיפוק ותקווה שהעונש ישנה את תרבות המשא ומתן של הרשתות. אבל כל השחקנים בענף המזון הבינו שנגמרו המשחקים - מערכת המשפט לא תסבול יותר את האלימות העסקית, כשמעבר לפינה אורב לבכירי השוק בית הכלא.

ואולם את תרבות המשא ומתן בתחום מכתיבים אנשי עסקים אגרסיבים - מנהלים ובעלים בענף המזון. כל עוד אלה לא יתחלפו או ישנו גישה, ספק אם יחול שינוי תרבותי בענף. הרי מאחורי החזות המהוגנת של עורכי הדין המלווים הסכמי סחר מבעבעים אותם יצרים בדיוק, רק שכיום ברור לכולם שאסור להביא אותם לכדי התפרצות. בנוסף, הרשתות הבינו שבמקום להתמקד באסטרטגיה לעומתית מול ספקים ומתחרים, עדיף להיות יצירתי ולהקטין חיכוך - כמו בפיתוח המותג הפרטי. אולי משם תבוא ההתנהלות הנכונה לענף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker