הון, שלטון וצ'ופרים

כך הפך הליכודניק הוותיק למלך הרשויות המקומיות - וחברה שולית לתאגיד ענק שמגלגל מיליארדים

שאול מזרחי, יו"ר החברה למשק וכלכלה, נחשב לממליך המלכים ברשויות המקומיות ■ בדרך הוא מינה פעילים, צ'יפר חברים והסתבך בפלילים ■ השבוע הוא נעצר שוב - האם סוף שלטונו קרוב?

שוקי שדה
שוקי שדה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים74
שוקי שדה
שוקי שדה

לשכתו רחבת הידיים של , נמצאת בקומה השמינית במגדל התיכון, ברחוב הארבעה 19 בתל אביב. מדי יום חמישי פוקדים אותה עשרות ראשי רשויות, יועצים, עסקנים פוליטיים ובוחשים אחרים בקלחת, הבאים לפגישות עבודה בעיר - בין היתר במרכז לשלטון מקומי, החברה האם של החברה למשק וכלכלה. מזרחי יודע לכבד את האורחים שלו במשקל קל, קפה או סנדוויץ', אבל עם החברים הקרובים יותר הוא נוהג לעתים לרדת למטה, למסעדת פאשה הסמוכה. מזרחי, אורח קבוע במסעדה, פותח לא פעם שולחן בחמישי בצהריים עם כעשרה אורחים, לפעמים פחות. את החשבון משלמת כמעט תמיד החברה למשק וכלכלה. למזרחי, המכהן בתפקידו מ–1998, ומ–2002 בשכר, יש סעיף בחוזה העסקתו הקובע כי "הוצאות כיבודים ואירוח לצורכי החברה ישולמו על ידי החברה או יוחזרו במלואן על פי קבלות". בסעיף זה אין מגבלה על הסכום.

במשך השנים נהפכו הארוחות של מזרחי בפאשה לשם דבר. כך גם ישיבת הדירקטוריון השנתי של החברה למשק וכלכלה, באחד ממלונות היוקרה באילת. מדי שנה מתכנסים חברי הדירקטוריון של החברה, שהם ראשי עיריות מרחבי המדינה, לסוף שבוע שבו אמנם מתקיימת ישיבה, אך גם פינוקים בבריכה ומסאז'ים. לחברה למשק וכלכלה מספר עצום של דירקטורים - 35. לשם השוואה, בחברת טבע ובבנק הפועלים 13 דירקטורים בלבד. לבית המלון מגיעים בדרך כלל גם הדירקטורים של שלוש חברות בנות של החברה, מה שעשוי להגדיל את מספר האורחים לסביבות 50. הדירקטורים אמנם לא מקבלים גמול על השתתפות בישיבות, אך הם נהנים מהנופש השנתי ומישיבות שלעתים מתקיימות בבית מלון בתל אביב, עם ארוחת צהריים מפנקת.

שאול מזרחיצילום: ניר קידר

לדברי מקור המכיר היטב את הנעשה בחברה למשק וכלכלה, הארוחות במסעדות והפינוקים באילת מזכים את מזרחי, עסקן ליכוד ותיק ופוליטיקאי בעל חושים מחודדים, באהדה של לפחות חלק מראשי הרשויות בשלטון מקומי - המרכיבים את דירקטוריון החברה. בחברה יש גם נסיעות לחו"ל של מנהלים. "אני עצמי מקבל הזמנות מדי פעם מהחברה למשק - תערוכה פה, כנס שם", אומר מקור בשלטון המקומי. "ארה"ב, סין, אירופה. הכל הולך. יש להם אפילו סוכנות נסיעות קבועה שעובדת אתם".

לגבי כינוס הדירקטוריון והאירוח במסעדות ונסיעות לחו"ל מסר מזרחי כי "החברה נוהגת ומתנהלת בצניעות. הטענה על קיומו של ניגוד עניינים לכאורה היא מופרכת ואינה יותר מניסיון לבצע קפיצה במוט בין עובדות לא קשורות. חברי הדירקטוריון של החברה למשק וכלכלה, בניגוד למקביליהם בחברות הממשלתיות, אינם מקבלים גמול דירקטורים. ההחלטה לקיים את אסיפת הדירקטוריון אחת לשנה בלבד, במסגרת סוף שבוע, נועדה לאפשר דיון מרוכז הנמשך על פני שעות רבות לצד פעילות חברתית לגיבוש הדירקטוריון. זה הליך יעיל ומקובל בחברות רבות. מבחינה עניינית מהירה ניתן לראות כי גופים רבים מאוד במשק מקיימים כנסים דומים: לשכת עורכי הדין, רואי חשבון, איגוד התקשורת הישראלית, אגודת העיתונאים, ועוד רבים אחרים. במקרים בודדים שבהם מתקיימת ישיבה משותפת של כלל הדירקטורים של החברה וחברות הבת שלה, מתקיימת הישיבה בחדר ישיבות בבית מלון שנשכר לצורך כך בגלל אילוצי מקום. היקף הדירקטורים של החברה נקבע על ידי בעלי המניות שלה ומשקף את מהותה.

"עניין המסעדות הוא טענה רכילותית ממוחזרת. כיבוד מוגש בישיבות הנהלה כאשר אלה מתקיימות ונמשכות על חשבון זמן ארוחת הצהריים, וגם זאת כאמצעי המאפשר להמשיך את הישיבה באופן יעיל, ללא צורך לצאת להפסקה. הוצאות האירוח של החברה צנועות מאוד ביחס להיקף הפעילות בה, ביחס להיקף השיווק בה ובכל קנה מידה אחר. הטענה לגבי נסיעות לחו"ל ריקה מכל תוכן. על איזה נסיעות 'מרובות' מדובר? כל הנסיעות נעשו לשם תערוכות מקצועיות בלב העשייה של החברה. מדובר בנסיעות בודדות, רובן של מנהלי תחומים הנוגעים לתחומי אחריותם".

השבוע נעצר מזרחי במסגרת הסתעפות של . מזרחי חשוד בשיבוש הליכי חקירה ובהדחה בחקירה במסגרת שיחה עם עד מדינה בפרשה, שבה ניסה לסייע לחברו הקרוב, ישראל יהושע, הלוביסט של החברה למשק וכלכלה. יהושע הוא חבר ותיק של מזרחי עוד מהימים שבהם היו השניים פעילים בסניף הליכוד בירושלים - והוא אחד המעורבים הבכירים ביותר בפרשת ישראל ביתנו. הוא נעצר כבר לקראת סוף 2014, כשהתפוצצה הפרשה, בחשד לעבירות שוחד ותיווך לשוחד. השבוע הוא נעצר בשנית, לשלושה ימים, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית עד שבת. יהושע ומזרחי הכחישו את החשדות נגדם.

עבור מזרחי זו לא היתה הפעם הראשונה שהוא מבלה בתא מעצר. בנובמבר 2009 הוא נעצר בחשד לשורה של עבירות שחיתות, הנוגעות לתפקידו כיו"ר החברה למשק וכלכלה. זאת הסיבה, אולי, שהפעם הוא ביקש שיכניסו לו כרית לתא המעצר, בקשה שאושרה על ידי השופט. לפי חשד המשטרה אז, מזרחי קידם את ענייניהם של נותני שירותים, קבלנים ובעלי עסקים תמורת שוחד לכאורה - בשיטה של הטיית מכרזים לטובת קבלנים והעדפה של מתמודדים במכרזים תמורת טובות הנאה לכאורה.

ביולי 2013 הודיעה הפרקליטות על הכוונה להגיש כתב אישום נגד מזרחי בשתי פרשות, בכפוף לשימוע - וסגרה את התיק בסעיפים אחרים. בראשונה חשוד מזרחי כי מעצב פנים העניק לו בחינם שירותי עיצוב פנים ותכנון בדירות שבבעלותו ובבעלות בנותיו. בתמורה, לפי החשד, התערב מזרחי לטובת המעצב כדי שיזכה בעבודות תכנון עבור הרשויות המקומיות בשדרות, בצפת ובמודיעין, ובכך קיבל שוחד. בפרשה השנייה חשוד מזרחי שניצל את כוחו ולחץ על בעל חברה לבניין המתמודדת במכרזים של החברה למשק ולכלכלה לשלם לו דמי תיווך על עסקה שהחברה ערכה בגינאה. מזרחי הכחיש את החשדות נגדו.

לגבי תוצאות השימוע מסר מזרחי כי "הליך השימוע נמצא בעיצומו ואנחנו נמתין להחלטת הפרקליטות".

כעת, שנתיים לאחר ההודעה של הפרקליטות, מסתמן שמזרחי לא יועמד לדין. פרקליטו, עו"ד ליאור אפשטיין, הגיעו באחרונה להבנה עם פרקליטות מחוז תל אביב שלפיה לא תהיה העמדה לדין, אך במקביל מזרחי יפרוש מתפקידו עד סוף השנה האזרחית. רמז לכך נתן אפשטיין בדיון שנערך ביום שני השבוע במעצרו של מזרחי. "המשיב 4 (מזרחי, ש"ש) סיים את ענייניו אחר שש שנים וחצי לא קלות, ואולי ענייניו לא הסתיימו על ידי החקירה", אמר אפשטיין בבית המשפט. הסוגיה של המשך כהונתו של מזרחי כיו"ר החברה למשק וכלכלה היתה במשך שנים מושא לביקורת ציבורית חריפה. פניות בעניין ליועץ המשפטי לממשלה נעשו גם על ידי התנועה לאיכות השלטון וגם על ידי תנועת אומ"ץ. ב–2012 כהונתו הוארכה על אף החשדות נגדו. בשלב מסוים ניסה יו"ר המרכז לשלטון מקומי הקודם, שלמה בוחבוט, להדיח את מזרחי מתפקידו, אך ללא הצלחה.

ממליך מלכים של השלטון המקומי

הרחק מאור הזרקורים, מזרחי חולש כבר שנים על אחד ממוקדי הכוח החזקים ביותר במגזר הציבורי. במרכז לשלטון מקומי, גוף המאגד רשויות מקומיות מרחבי המדינה, הוא נחשב לממליך המלכים. בכל מערכת בחירות שבה מצביעים ראשי העיריות, תמיכה של מזרחי במועמד תסייע מאוד לניצחון. כך הוא סייע בעבר לעדי אלדר להיבחר לתפקיד יו"ר המרכז, לאחר מכן לשלמה בוחבוט, ובפעם האחרונה, ב–2014, לחיים ביבס, היו"ר הנוכחי.

מסעדת פשהצילום: ניר קידר

מזרחי, תושב ההתנחלות גבעת זאב, הוא פעיל פוליטי ותיק בסניף הליכוד בירושלים, העיר הסמוכה. בליכוד הוא נחשב במשך שנים קבלן קולות ותיק ומנוסה, כזה שיודע איך להביא מצביעים לכנסת, הן ביום הבחירות לכנסת והן בבחירות הפנימיות למפלגה. בצעירותו, במקביל לפעילותו הפוליטית, עבד זמן מה גם בחלוקת בלוני גז באחת מחברות הגז לבישול. ב–1993 הוא נבחר לתפקיד ראש המועצה המקומית, שאך נוסדה כמה שנים לפני כן.

בהיותו ראש המועצה זיהה מזרחי מוקד כוח מעניין במרכז לשלטון מקומי, ובעיקר בחברה הבת למשק וכלכלה. חברה זו נוסדה ב–1974, ובתחילת דרכה מנתה שלושה־ארבעה עובדים. היא נועדה לרכז עבור הרשויות המקומיות מכרזים בתחום הרכש וביצוע עבודות תשתית כמו בניית מבני חינוך, גני ילדים ועבודות אחרות, מתוך הנחה שקנייה מרוכזת תוזיל את המחיר. בזכות סעיף מיוחד בחוק, מותר לרשות מקומית לקבל פטור ממכרז אם היא רוכשת הצעה מהחברה למשק וכלכלה, שבעצמה מבצעת מכרזים בין ספקים. בשנות ה–90 החברה כבר התפתחה, וניהלה מכרזים רציניים בתחומים כמו חנייה, פינוי אשפה, וסוגיות אחרות שעל סדר היום של הניהול המוניציפלי.

ב–1998 הצליח מזרחי להיבחר לתפקיד היו"ר. בתקופה ההיא עוד היה תפקיד בהתנדבות, במקביל לתפקיד של ראש רשות - אך ב–2002 חל מפנה משמעותי עבור מזרחי, לפחות בכל מה שנוגע לקריירה שלו: תקנון החברה שונה, כך שגם אדם שאינו ראש עירייה יוכל למלא את התפקיד, ויקבל על כך שכר מלא. כך, ב–2002 עזב מזרחי את תפקידו בגבעת זאב, לטובת תעסוקה במשרה מלאה בחברה למשק וכלכלה.

בשלב מסוים הוחלט בחברה למשק וכלכלה כי שכר יו"ר החברה יהיה מוצמד לשכר של חברה ממשלתית באותו הגודל, מבחינת מחזור. כיום, כפי שמאשר גם בכיר בחברה, שכרו של מזרחי הוא 95% משכרו של מנכ"ל בדירוג 10 של חברה ממשלתית. שכר המקסימום למנכ"ל בחברה כזאת הוא 50.5 אלף שקל בחודש - ולפיכך אפשר להעריך ששכרו של מזרחי נע בין 40 ל–48 אלף שקל בחודש. המחזור של החברה למשק וכלכלה הוא 4.8 מיליארד שקל בשנה. זה אמנם מחזור גדול, אך הוא נובע לא מפעילות יצרנית, אלא מהיותה של החברה צינור בין ספקים לבין רשויות מקומיות, כאשר בדרך היא גובה עמלה מהרשויות, בסך 5% או 10%.

לפי החוזה של מזרחי, הוא לא אמור להיות מוטרד מאפשרות של הדחתו - אם דירקטוריון החברה מחליט לפטר אותו, הוא זכאי לקבל משכורות עד תום תקופת החוזה. החוזה שלו אמור להסתיים בנובמבר 2017. ב–2013 כתב השופט בדימוס אליהו וינוגרד, בחוות דעת שכתב על תנאי הפרישה של מזרחי, כי הם "מפליגים ובלתי סטנדרטיים". לדברי וינוגרד בחוות הדעת, תנאים אלה בהחלט עונים על ההגדרה של "מצנח זהב". הפעם האחרונה שבה הוארך החוזה של מזרחי היתה בנובמבר 2012, במהלך מעורר מחלוקת. כבר אז היה מזרחי חשוד בפלילים, אך בתמיכתם של כמה מחברי הדירקטוריון, ובהם ז'קי לוי, אז ראש עיריית בית שאן ומחזיק תיק הרשויות המקומיות במרכז לשלטון מקומי, וכיום סגן שר הבינוי.

לגבי השכר ומצנח הזהב מסר מזרחי בתגובה כי "יו"ר החברה מקבל שכר מופחת ממנכ"ל בחברה בסדר גודל דומה במגזר הממשלתי. תנאי הפרישה של היו"ר נקבעו בהתאם לכללים הנהוגים וכוללים כמקובל מרכיב של פיצויים. גם במקרה זה ההשוואה לכל חברה בסדר גודל דומה במגזר הציבורי מלמדת שאין שום חריגה מהמקובל. תנאי העסקתו של יו"ר הדירקטוריון נקבעו לפני 12 שנה על ידי דירקטוריון החברה, ונבחנו במהלך השנים בין היתר על ידי ועדת הביקורת של החברה וגורמים נוספים. מאז לא נעשה בהם כל שינוי. ב–2002 התבקש מזרחי על ידי ראשי המרכז לשלטון מקומי דאז לכהן במשרה מלאה כמקובל בחברות ממשלתיות בהיקף פעילות דומה וכחלק מהשוואת מעמדה של החברה לחברות אלה באותה שנה".

הגולם קם על יוצרו

אחד הדברים הבעייתיים בתקופתו של מזרחי כיו"ר החברה למשק וכלכלה נוגע ליחסים בין החברה למשק וכלכלה לחברה האם שלה, המרכז לשלטון מקומי. לפי דו"ח שנתי שהגיע לידי Markerweek, ב–2014 היו בקופת החברה מזומנים בסך של 440 מיליון שקל ושווי נכסיה הכולל היה 560 מיליון שקל - אך בשנים האחרונות מזרחי מסרב לבקשות מהמרכז לשלטון מקומי להזרמת דיווידנדים. מהצד זה נשמע פשוט מוזר, בלשון המעטה: יו"ר חברה בת מסרב לבקשת החברה שהיא הבעלים שלו להעביר לה כסף.

זאת רק חלק מהסיבה שבשנים האחרונות לא מעט אנשי שלטון מקומי סבורים שבתקופת מזרחי הגולם קם על יוצרו בכל הנוגע לחברה למשק וכלכלה. פעילות החברה צמחה באופן חסר תקדים, היא מגלגלת מחזורי ענק ויושבת על הררי מזומנים, בזמן שהמטרה המקורית שלה היתה לחסוך כספים עבור הרשויות המקומיות.

"יש כאן מצב אבסורדי, שהזנב מכשכש בכלב", אומר בכיר במרכז לשלטון מקומי. "כל שנה אנשי המרכז לשלטון מקומי צריכים לבוא למזרחי להתחנן לדיווידנדים. במרכז לשלטון מקומי המצב הכספי קשה, אנשים שם בקושי מגרדים מכונית לנסוע אתה - אבל אצלם יש המון מכוניות. אתה רואה בחניון של הבניין ברחוב הארבעה שתיים־שלוש קומות בחנייה רק עם מכוניות שלהם, כאשר הסמנכ"לים - וכמובן שמזרחי עצמו - מקבלים מכוניות מפוארות וג'יפים גדולים. המכונית הכי פשוטה שם זו טויוטה קורולה.

מזרחי (מימין) ושלמה בוחבוט (במרכז) בכנס השלטון המקומי באילתצילום: מוטי מילרוד

"גם אם ההוצאות שלהם הן רק אחוז קטן מהמחזור, ההתנהלות הזאת נראית נורא. אני מכיר ראשי עיריות שפשוט התייאשו, והחליט שהם לא מתעסקים אתם. עיריות גדולות עדיין משתמשות בשירותים שלהם, כמו בשיפוץ רחוב אבן גבירול בתל אביב, אבל רק כשהם רואים שזה באמת מועיל להם. לערים הגדולות וגם לערים בינוניות שיודעות איך לעבוד טוב ומסודר, אין באמת צורך בשירות הזה. מי שלוקח אותם אלה ערים - בדרך כלל קטנות או בינוניות - שאין להן כוח להתעסק עם כאב הראש של מכרזים, ומעדיפות לשלם קצת יותר, בעמלות".

לגבי הטענות על כלי הרכב נמסר ממזרחי בתגובה כי "החברה מעמידה רכבים לעובדיה בהתאם לתפקידם (עובדי החברה פועלים בפרישה ארצית), בסטנדרטים הדומים לאלה של מקביליהם בחברות דומות. השימוש במונחי סל ריקים מתוכן נגועה בחוסר תום לב, וכמוהה האמירה 'רכבים מפוארים יחסית'. יחסית למה?"

דוגמה לאופן שבו הגולם קם על יוצרו אפשר לראות בישיבת ועדת הכספים של החברה בינואר השנה. באותו ישיבה עלתה לדיון בקשה של המרכז לשלטון מקומי לקבלת דיווידנד בסך 10 מיליון שקל. מזרחי, שהציג את הבקשה, התנגד. הוא הסביר שהמרכז לשלטון מקומי עדיין לא החזירה הלוואה בסך 11.8 מיליון שקל, ולא עמד בחלק ממועדי הפירעון. מזרחי הציע פתרון אחר - קבלת חלק מהמניות של המרכז לשלטון מקומי בבנק דסקיה (בעבר הבנק לשלטון מקומי), הנסחר בבורסה, בתמורה לחוב. העסקה היתה אמורה להיות משתלמת עבור החברה למשק - היא היתה מקבלת מניות בשווי של כ–25 מיליון שקל, בעוד החוב היה 12 מיליון שקל בלבד. לזכותו של מזרחי ייאמר כי הוא, מבחינתו, שמר על קופת החברה.

חלק מהנוכחים בישיבה התנגדו למהלך, מתוך הבנה שהחברה למשק וכלכלה לא נוסדה כדי להעשיר את עצמה. "למה אנחנו צריכים את המניות של הבנק?", תהה אלי זיטוק, גזבר עיריית ירושלים. "אחרי שנקבל אותם אני אמליץ למכור את המניות, כי משכ"ל (משק וכלכלה; ש"ש) לא צריכה להחזיק מניות בנק". סימון אלפסי, ראש עיריית יקנעם, הוסיף: "אי־אפשר שהמרכז לשלטון מקומי לא יוכל להתפתח ולהתנהל על השקל האחרון כשיש לו חברה בעלת נכסים כספיים גבוהים. השלטון המקומי חייב להשקיע הרבה, ולכן צריך לאשר לתת לו דיווידנד - ובנוסף להגדיל את התמיכה במרכז לשלטון מקומי". זיטוק צידד בעמדתו, וכך גם בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים. "משכ"ל נוסדה כדי לתת שירותים לרשויות - ולא כדי להיכנס לבנקאות", אמר. "אין שום סיבה שלא לחלק דיווידנד לבעלים". עם זאת, אלה היו קולות המיעוט. מזרחי הצליח לשכנע את שאר חברי ועדת הכספים, והוחלט להתחיל בתהליך של רכישת מניות בנק דקסיה.

בנוגע לדיווידנדים מסר מזרחי בתגובה כי "קופת המזומנים של החברה היא בהיקף הנמוך מ–10% מפעילותה, והדבר מצביע על התנהלות ראויה ונכונה. תפקידה של קופה זו נועד לסייע בעיקר לרשויות חלשות שנאלצות לחפש מקורות מימון לגישור בין מועד ביצוע העבודות לבין מועד העברת תקציבים ממשרדי הממשלה בגין הרשאות שיש בידם. החברה מחזירה 50% מהרווח (עמלות לרשויות על פי היקף הפעילות שלהן בחברה) - וכך צריך להיות. אין קשר חוקי או אחר בין העברת דיווידנד לבעלי המניות של החברה לבין ההנחות שאתה מבקש לכאורה מהמרכז לשלטון מקומי".

דוגמה נוספת: ב–2012 החליטה החברה למשק וכלכלה לרכוש שלוש קומות ו–60 מקומות חנייה בפרויקט החדש של האחים חג'ג' ברחוב הארבעה בתל אביב. סכום העסקה היה 60 מיליון שקל (כולל מע"מ), ויחד עם הוצאות הגימור סך העסקה מגיע ל–72.5 מיליון שקל. זאת, בזמן שהחברה למשק וכלכלה היא כבר הבעלים של ארבעה וחצי קומות משרדים במגדל התיכון ברחוב הארבעה, ממש מול הפרויקט החדש. החלטה זו מעוררת לא מעט ביקורת בקרב גורמים במרכז לשלטון מקומי, שתוהים ממתי החברה למשק וכלכלה נהפכה להיות חברת נדל"ן. אחרים בשלטון המקומי תוהים מדוע משרדי החברה בכלל צריכים להיות בתל אביב. "חשבתי לתומי שמשרדים של חברה כזאת לא צריכים לשבת בתל אביב, אלא צריכים לשבת אצלנו בחיפה או בבאר שבע", אומר ראש עיריית חיפה, יונה יהב. "דיברתי על זה עם מזרחי. הוא אמר שייבנו אצלנו סניף - ומאז נעלמו עקבותיו. אני לא מבין למה הם בכלל יושבים בתל אביב, אם רוב השירותים שהם נותנים הם בפריפריה".

מזרחי מסר בתגובה לטענות כי "משרדי החברה ממוקמים בבניין מבקר המדינה בתל אביב ובקרבת קרית הממשלה, באופן המשרת את נציגי הרשויות המקומיות המגיעים לישיבות בחברה. במסגרת הגידול בהיקף פעילותה של החברה קיים צורך מיידי במשרדים נוספים, ולכן רכשה משרדים בבניין הסמוך ביותר למשרדיה כיום. הרכישה המוקדמת היתה כדאית וכלכלית בעבור החברה. בניגוד לנטען, לחברה משרדים באזור התעשייה בר־לב בגליל המערבי, ומשרד בירושלים".

השאלה הגדולה בנוגע לחברה למשק וכלכלה היא עד כמה היא באמת מועילה לרשויות המקומיות. כאמור, יש עיריות שמסתדרות היטב בכוחות עצמן, בעיקר הגדולות והחזקות. אחת הטענות שמועלות נגד החברה היא שגובה התקורה (העמלה תמורת השירותים שהיא גובה) היא לא אחידה - ואין קריטריונים ברורים שמסבירים מדוע מרשות אחרת נגבית עמלה בגובה מסוים ומרשות אחרת נגבית עמלה אחרת. הגישה של אנשי החברה היא שהם פועלים כמו אנשי עסקים - מנהלים משא ומתן עם כל גוף בנפרד. אבל מדובר בגוף ציבורי, שאמור לתת שירות באופן שוויוני ללקוחותיו, שאף הם גופים ציבוריים הפועלים ללא כוונת רווח.

"הם לא עובדים בשקיפות, אז אי אפשר לדעת את השיקולים שלהם", אומר מקור שעובד עם החברה שנים רבות. "יש רשות שתשלם עמלה של 4%, אחרת 6% ואחרת 9%. מזרחי בהחלט דומיננטי בקביעת הנחות. סביר להניח שאם יש ראש רשות שיש לו קשר טוב עם מזרחי, זה גם יכול לעזור בקבלת ההנחה". חלק מהעמלות אמנם מוחזרות לרשויות המקומיות, וזה גם הנימוק שהעלו מזרחי וחבריו בישיבה כסיבה שלא לתת דיווידנד - אך עיון בדו"חות הכספיים של החברה מעלה שלעומת הכסף הרב שיש בחברה, החזר העמלות יכול היה להיות גבוה יותר. ב-2014 ההכנסה של החברה למשק וכלכלה מעמלות ופרויקטים היתה 308 מיליון שקל. מתוך סכום זה הוחזרו לרשויות המקומיות 36.8 מיליון שקל בלבד. אחרי ראש השנה צפוי מבקר המדינה לפרסם דו"ח על הרשויות המקומיות' שבו ייכלל פרק מיוחד על החברה למשק וכלכלה. ייתכן כי המבקר יתייחס בדו"ח גם לעניין היחסים שבין החברה לבין הרשויות בכל הנוגע לקביעת העמלות.

לגבי העמלות נמסר בתגובה ממזרחי כי "עמלות החברה נקבעות על ידי הדרג המקצועי בחברה. לחברה תעריף עמלות אחיד, אך הנחות בעמלות נקבעות על פי אופי המיזם, מיקומו, מורכבותו והיקפו. בימים אלה פועל צוות משותף למשרד הפנים ולחברה על מנת לבחון את סוגיית העמלות בכללותה".

מזרחי (משמאל) ועדי אלדר בריף הדולפינים באילת, ב–2012צילום: מוטי מילרוד

טענה נוספת לבעייתיות בהתנהלות משכ"ל עולה בתביעה שהגישה נגדה חברת י.סלומון־דסקל ייעוץ כלכלי. לפי התביעה, החברה עובדת במשך 28 שנה כיועצת חיצונית של החברה למשק וכלכלה. בשנים האחרונות עבדה החברה עם משכ"ל בהפעלת מכרזי החנייה בכרטיסי הנייר, באיזי־פארק, ובחנייה באמצעות טלפונים נייידים (פנגו, סלו־פרק). בתביעה טוענת החברה כי משכ"ל הפסיקה באופן חד־צדדי וללא כל הסבר את העבודה עמה, ותובעת פיצויים של 4.7 מיליון שקל. לפי כתב התביעה, החברה למשק וכלכלה "איבדה את דרכה, והתחילה לדאוג לרווחתה הכלכלית או לרווחה של העומדים בראשה, תוך שהיא מזניחה את מטרתה העיקרית - רווחת הרשויות המקומיות - כשהיא עושה בכספי הרשויות בכשלה".

לפי התביעה, משכ"ל מחזיקה מאז 2003 1.9 מיליון שקל שלא שייכים לה: במהלך 2003 סוכם בין החברה לבין חברת איזי־פארק על הרחבת הפעילות של איזי־פארק כדי לאפשר חנייה גם בחניונים. לצורך כך גרעה משכ"ל 1.9 מיליון שקל מ–28 רשויות. סכום זה היה אמור להיות בחשבון נאמנות ייעודי עבור הרשויות האלה, כשהריבית תיזקף לטובתן. ואולם במהלך השנים הכסף הועבר לחשבונה הפרטי של משכ"ל. הפרויקט לא קם בסופו של דבר, אך הכסף, בצירוף ריבית והצמדה, מעולם לא הוחזר לאותן 28 רשויות. לפי עתירה מינהלית שהגישה סלומון־דסקל, בסמוך להגשת התביעה היא ביקשה לגשת למכרז של משכ"ל, הנוגע לאיסוף ופינוי אשפה. ואולם נציגי החברה למשק וכלכלה מנעו לכאורה מנציגי החברה לקנות את מסמכי המכרז, אף שאלה אמורים היו להיות נגישים לכלל הציבור.

לגבי טענות סלומון ודקסל נמסר בתגובה ממזרחי כי "מדובר בתביעה קנטרנית של יועץ שההתקשרות עמו הופסקה עקב מחדלים וכשלים שהתגלו, המהווים הפרה של הסכמי ההתקשרות עמו. משכ"ל דחתה את הטענות בכתב ההגנה באופן מפורט ובנוסף הגישה בקשה שנתקבלה על ידי בית המשפט לחיוב היועץ בהפקדת ערובה כספית, המבוססת על קלישות תביעתו. לגבי הטענה של החברה לגבי 1.9 מיליון שקל - בפרויקט מוחזקים בידי משכ"ל, בפיקדון ייעודי נפרד, כספים שנועדו לשמש לצורך החזר עתידי לציבור הנהגים העושים שימוש בכרטיס. ייתכן שבסיום מתן השירות תיוותר בכרטיסים יתרה בלתי־מנוצלת שתחייב החזר כספים לנהגים. ההסדר עדיין בתוקף. לגבי מסמכי המכרז - סלומון־דסקל אינה משתתפת פוטנציאלית במכרז ואין חובה שבדין למכור לה את חוברת המכרז. התאפשר לחברה לעיין במסמכי המכרז, אך היא בחרה לעתור לבית המשפט. העתירה לא התקבלה והומלץ שחברת הייעוץ תעיין במסמכי המכרז וככל שתהיה מעוניינת בכך יתאפשר לה לצלמם".

כרטיס הכניסה - הליכוד

אם תשאלו את מזרחי ואנשיו, הם מאוד גאים בהגדלת הפעילות של החברה, ובמיוחד על המחזור הענק שלה - כ–4.3 מיליארד שקל. ואולם לפי הדו"ח השנתי, הרווח של החברה ב–2014 הוא 34 מיליון שקל. כלומר, לחברה יש אמנם קופת מזומנים גדולה, אבל מעבר לכך גם ההוצאות שלה גבוהות. ב–2014, מתוך 195 מיליון שקל בהוצאות ישירות, החברה שילמה כ–146 מיליון שקל למפקחים ומנהלי פרויקטים, 35 מיליון שקל למשכורות ונלוות בתוך הארגון ו–13.5 מיליון שקל לסעיף שנקרא "אחרות", שלא ברור מהו לפי הביאור בדו"ח הכספי. בתוך הוצאות הנהלה וכלליות, בסך 38 מיליון שקל, המשכורות והנלוות היו 11 מיליון שקל.

אחד הדברים שמטרידים בעלי תפקידים ברשויות המקומיות בנוגע למשכ"ל הוא טענות לכך שלא מעט עובדים בה מזוהים פוליטית או קשורים באופן עקיף לאנשים פוליטיים. "לצערי, ראיתי במו עיני את התהליך הזה, של חברה שנהפכת לכר פורה למינוי של אנשים שקשורים בצורה כזאת או אחרת לליכוד", אומר מקור המכיר את החברה היטב. "עכשיו, זה לא שאין אנשים טובים בחברה, ויכול להיות שגם האנשים המזוהים פוליטית הם אנשים טובים - אבל זה חורה שכרטיס הכניסה הוא הקרבה לליכוד".

כמה דוגמאות לכך: אסי לוי, שהיה בעבר יועצה של שרת החינוך לימור לבנת ופעיל ידוע בליכוד, הובא בתקופת מזרחי לשמש מנהל פרויקטים במשכ"ל. חיים ברביבאי ראש עיריית קרית שמונה לשעבר, עובד כיועץ חיצוני, כמנהל פרויקטים בצפון. הוא קיבל את התפקיד, הכרוך במגע עם קבלנים, אף שבעברו הרשעה בפלילים הקשורה לקבלת שוחד מקבלנים. אורי לוי, אחיו של ז'קי לוי, שימש פרויקטור חיצוני של החברה מפברואר 2009 עד אוגוסט 2010. בחלק מתקופה זו היה ז'קי לוי, כראש עיריית בית שאן, דירקטור בחברה. משה לוי, אח נוסף של ז'קי לוי, עבד בעבר בחברת כנען מגבעת זאב, שסיפקה לחברה למשק וכלכלה שירותי פיקוח ובקרה על אספקת שירותי שמירה ואבטחה ברשויות המקומיות. ב–2012, במסגרת ישיבת הדירקטוריון השנתית באילת, תמך לוי בהארכת כהונתו של מזרחי, אף שבאותו הזמן כבר ריחף הענן הפלילי מעליו.

לדברי יועץ שעבד עם משכ"ל, בשנים האחרונות הופעלו עליו, באופן אישי, לחצים כדי שיקבל לחברה שלו אדם שהוא פעיל פוליטי באחת הרשויות המקומיות. "אני איש מקצוע, אין לי שום קשר לפוליטיקה", הוא אומר. "בכל זאת הפעילו עלי לחץ - נתנו לי שם של מישהו, פעילי פוליטי מוכר ובכיר באחת הערים, שבאותו זמן היה במין תקופת ביניים ולא קיבל משכורות. חיפשו איך לתת לו פרנסה, דרך עבודות בפרויקטים שלי".

לוביסט החברה הוא כאמור ישראל יהושע, איש ליכוד ותיק. יועץ בכיר אחר המספק שירותים לחברה למשק וכלכלה הוא רו"ח משה ליאון, באמצעות משרדו. ליאון אף הוא צמח בחוגי הליכוד, ובשנים האחרונות הוא ויהושע ידועים כמקורבים של אביגדור ליברמן. "החברה למשק וכלכלה היא אחת מבין מאות לקוחות מרוצים של משרד ליאון־אורליצקי", נמסר ממשרדו של ליאון.

כעת, כאמור, מזרחי אמור לפרוש מתפקידו. רבים במרכז לשלטון מקומי סבורים שזו הזדמנות להחזיר את הגלגל אחורה, למצב שבו יו"ר החברה הוא אחד מראשי העיריות - ולא מקבל שכר על עבודתו. לחילופין, יש כאלה שמציעים למנות אדם עם ניסיון עסקי רב, ללא זיהוי פוליטי. בשלב זה, נראה שאף אחד משני המצבים לא יקרה. מי שעשוי להתמנות לתפקיד אחרי מזרחי הוא מקורבו, ראש המועצה המקומית להבים, אלי לוי, שהוא יו"ר ועדת קשרי חוץ במרכז לשלטון מקומי. לוי הוא אחד האורחים הקבועים של מזרחי בארוחות הצהריים בימי חמישי בפאשה, ושניהם תמכו במועמדתו של חיים ביבס לתפקיד יו"ר המרכז לשלטון מקומי בבחירות של 2014. לפי מקור המעורה בדברים, ביבס התחייב בפני לוי, עוד במהלך הקמפיין, שיתמוך בלוי לתפקיד יו"ר החברה למשק וכלכלה לאחר שמזרחי יפרוש. לפי מתווה זה, התפקיד הזה יישאר בשכר.

מביבס נמסר בתגובה: "בשלב זה, מרכז השלטון המקומי אינו נדרש למינוי מחליף ליו"ר החברה למשק וכלכלה וכשנדרש לסוגיה, ייבחר האיש הראוי והטוב ביותר כדי להוביל את אחת החברות המצליחות במשק".

לוי מסר בתגובה: "אני כרגע ראש מועצת להבים. אני בביתי, עסוק בבריאותי".

לגבי הטענות לפוליטיזציה נמסר ממזרחי בתגובה כי "מדובר בחברה מקצועית, עם הישגים המדברים בעד עצמם, המעסיקה יועצים בעלי ניסיון, שם ומעמד מקצועי המשרתים עשרות רבות של חברות מובילות במשק. אסי לוי הוא יועץ החברה מזה יותר מעשור. הוא מנהל פרויקטים מקצועי ומוערך מאוד. חיים ברביבאי הוא בעל ניסיון מוניציפלי גדול וניסיונו מסייע לחברה מאוד באזור הצפון. גם הטענות לגבי האחים לוי אינם יכולים לבוא במקום האמת. החברה אינה מתערבת, ואינה זכאית להתערב, בהעסקה של מאן דהוא על ידי חברה חיצונית. הניסיון לחבר עניין זה לתמיכה ביו”ר החברה הוא מעליב ומכפיש. את משה ליאון ניתן היה להציג גם כמנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יו"ר הרכבת, בעלים של משרד רואי חשבון מצליח ויו"ר חברות ציבוריות רבות. זו דוגמה אחת מרבות אחרות למגמתיות".

לדברי מקור במרכז לשלטון מקומי, המשך ההתנהלות כזאת היא פשוט החמצה, בלשון המעטה. "כל הקונספט לגבי התפקיד הזה מוטעה", הוא אומר. "עדיף למצוא מישהו עם רקע בניהול חברות גדולות, שיסכים להכניס לתוך החברה ערכים של התנהלות עסקית, יעילה, כלכלית. אפשר למצוא אנשים טובים עם רקע מתאים. אבל מי שמתנגד לכך אומר שחשוב שליו"ר יהיו קשרים טובים לראשי עיריות. אפשר לחשוב על הטענה הזאת כסבירה, אבל הבעיה שראינו בשנים האחרונות היא שמזרחי הוא איש מאוד פוליטי, הוא חזק מאוד בליכוד. בחברה יודעים שמי שקרוב למרכז הליכוד, יהיה לו יותר קל להיכנס. החברה הזאת, בבסיסה, פועלת למען מטרה טובה ועושה דברים טובים. אפשר גם שלא תהיה בה פוליטיקה".

ומזרחי עצמו? סברה בקרב פעילים פוליטיים בירושלים היא שפניו לכנסת. חלק מהפעילים אף שמעו את זה ממנו. לפי סברה זו, ואם תוסר מעליו העננה הפלילית בספיחה של פרשת ישראל ביתנו, מזרחי ירצה להתמודד על משבצת מחוז ירושלים בליכוד, מתוך הנחה שכמו בפעם שעברה, גם הפעם הבחירות לכנסת יוקדמו. מזרחי יקווה בכך לשחזר את הצלחתו של ח"כ דודי אמסלם, אף הוא פעיל מוכר וותיק בסניף הליכוד בירושלים, שבמשך שנים היה ידוע כאחד מקבלני הקולות הגדולים בעיר. כיום אמסלם הוא יו"ר ועדת הפנים של הכנסת. ואולם, פעילים אחרים בירושלים סקפטיים לגבי ההיתכנות של צעד זה. "אנשים באמת שמעו ממנו על הכוונה הזאת", אומר אחד מפעילי הליכוד בירושלים המכיר היטב את מזרחי, "אבל אני לא חושב שזה רציני. יכול להיות שהוא מפיץ את זה כדי להצדיק את העזיבה שלו. כדי שבדיעבד יגידו שהוא עזב את החברה למשק כדי להתמודד לכנסת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker