"הממשלה רואה בהתחדשות עירונית עניין כמותי - השלטון המקומי רואה את האנשים" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הממשלה רואה בהתחדשות עירונית עניין כמותי - השלטון המקומי רואה את האנשים"

בימים אלה מקודמת הצעת חוק להקמתה של רשות ממשלתית להתחדשות עירונית אך חוקרים מהאוניברסיטה העברית סבורים כי הרשויות המקומיות הן אלה שצריכות להוביל את התהליך: "התייחסות להתחדשות עירונית כאמצעי להגדלת דירות בלבד תהיה הרת אסון"

תגובות

מה ניתן לעשות כדי שהקמתן של שכונות חדשות ויקרות שיוקמו בהליכי פינוי־בינוי יאפשרו את המשך מגוריהם של תושבים ותיקים ודלי אמצעים בשכונה, ישפרו את איכות חייהם, ולא יאלצו אותם למצוא מקום מגורים חלופי? באוניברסיטה העברית ניסו באחרונה להשיב על השאלה, וניסחו דו"ח בעניין. מטרתו המוצהרת של הדו"ח, שגובש בקליניקה האורבנית באוניברסיטה, היא לסייע למתכננים בעיריות להבטיח כי הפרויקטים להתחדשות עירונית מצליחים לעזור גם לאוכלוסיות עניות ומודרות, במקביל למטרה הלאומית של הגדלת היצע הדיור.

לדברי המחברים - ראש הקליניקה ד"ר אמילי סילברמן, טל אלסטר וחופית ויינרב - אף שהליך פינוי־בינוי טומן בחובו עלייה ניכרת בערכן של דירות ישנות, האופן שבו הוא מיושם בישראל אינו כולל מטרות או תוכניות שנועדו לשפר את חייה של האוכלוסייה המתגוררת בדירות האלה.

אייל טואג

"פינוי־בינוי בישראל הוא פרויקט שונה מאוד מפרויקטי התחדשות עירונית שתמכו והיטיבו עם אוכלוסיות מוחלשות בעולם", נכתב בהקדמה לדו"ח. "המטרות, כפי שהן מפורסמות על ידי משרד הבינוי, הן בראש ובראשונה פיזיות - להגדיל את מלאי הדיור, ולעשות שימוש יעיל יותר בתשתית הקיימת". ואולם לטענתם, התייחסות הרואה בהגדלת מספר הדירות ושיקום התשתיות הפיזיות ערך עליון, ללא תשומת לב להיבטים חברתיים, עלולה להיות הרת אסון.

כמה מהנזקים האפשריים שמונה הדו"ח הם "אובדן מלאי של דיור זול להשכרה; דחיקה מרצון או מכפייה של אוכלוסיות עניות אל מחוץ לשכונות שבהן גרו, עם עלייה משמעותית בשיעורי הנשירה ממערכת החינוך והפשיעה בעקבות שיכונן מחדש; הידרדרותה הפיזית של השכונה בשל השקעה ירודה במשך תקופה ארוכה, שמגיעה לאחר ההצעה לתוכנית; מחסור בשירותים ציבוריים קריטיים עבור אוכלוסיות מעוטות הכנסה בשכונה החדשה ועוד".

בימים אלה מקדמים במרץ משרדי האוצר והבינוי את אחת מיוזמות הדגל בתחום הדיור - הקמת רשות ממשלתית להתחדשות עירונית. לפני שלושה שבועות אישרה הכנסת את הצעת החוק להקמתה בקריאה ראשונה, ולפני כשבועיים קיימה ועדה פרלמנטרית שהוקמה כדי לדון בהצעת החוק, בראשות ח"כ אלי כהן ממפלגת כולנו, את ישיבתה הראשונה להכנת החוק.

לדברי סילברמן מהאוניברסיטה העברית, המסמך נשלח אל חברי הוועדה, והיא מקווה כי תינתן לה ולעמיתיה למחקר ההזדמנות להופיע בפניה, שכן בנוסח הנוכחי, היא מזהירה, מדובר בחוק בעייתי: "אחת האמירות המרכזיות שמצוינות בדו"ח היא שלשלטון המקומי חייב להיות מקום מרכזי בתהליך. יש אמנם כלים שניתן לספק ברמה הארצית, אבל כל יוזמה להאצת ההתחדשות העירונית חייבת לכלול העברת סמכויות ותקציבים ומתן הכשרה לאנשי השלטון המקומי, כי רק הם יודעים לתת את הדגשים הספציפיים לכל פרויקט.

"שם החוק, 'הקמת רשות ממשלתית להתחדשות עירונית', הוא פרדוקסלי. זה שם שמלמד על המגמה ההפוכה - העברת עוד סמכויות דווקא לשלטון המרכזי. מבחינת הממשלה, התחדשות עירונית היא עניין כמותי. השלטון המקומי רואה את האנשים, יודע איפה יש שטחי ציבור שניתן לנצל בצורה טובה יותר, איפה יש אוכלוסייה שעלולה להיפגע מתהליכים שונים, ומה ניתן לעשות כדי לסייע לה".

תהליך ההכנה של המסמך כלל סדרת מפגשים עם אנשי מקצוע משבע רשויות מקומיות שבהן נערכים תהליכי התחדשות: חיפה, כפר סבא, חולון, תל אביב, ירושלים, בת ים וקרית אונו. "מצאנו שלאנשים שנמצאים בחזית הנושא יש הרבה מאוד ללמד זה את זה על ההתאמות שהם עשו. הם הופתעו לשמוע אחד את הסיפורים של השני, ולמדו הרבה זה מהניסיון של זה. זה מראה שכרגע אין שום תהליך של למידה רוחבית, שהיא קריטית עבור האנשים שבחזית".

מוטי מילרוד

לא תמיד חייבים בריכה וחדר כושר

הדו"ח ממליץ לרשויות המקומיות על כמה כלים שיסייעו להעצים את האוכלוסייה המתגוררת במתחם הפרויקט. אחת ההשלכות השליליות המוכרות ביותר בפרויקטים אלה, ובפרט באזורים שבהם האוכלוסייה המקורית אינה אמידה (כמו נווה שרת בתל אביב), היא שהפרויקטים מאלצים את התושבים הוותיקים לעזוב, בשל חוסר יכולתם לעמוד בדמי הניהול הגבוהים. לפיכך, באוניברסיטה ממליצים לבחון בין היתר הגבלות על רכיבים שיגדילו את הוצאות התחזוקה בפרויקט, כמו בריכה וחדר כושר, או אפילו להקים קרן תחזוקה מרווחי הפרויקט, או הפניית חלק מתשואות נכסי מסחר מניב שייבנו במתחם למטרה זו.

המלצה אחרת היא הקמת תאגידים עירוניים לקידום התחדשות עירונית, שכבר הוקמו בכמה רשויות. "תחומי האחריות של תאגיד כזה יכולים לכלול ניהול וביצוע פרויקטים, פיקוח עליהם, תכנון, קשר עם תושבים וייצוגם, קידום האישור הסטטוטורי ותחזוקה של פרויקטים שהושלמו", נכתב. במקביל, "הממשלה יכולה לעזור לשלטון המקומי ביצירת תאגידים עירוניים, כולל הכשרה, מימון, לימוד מבנה התאגידים הקיים, פיקוח ורישות של התאגידים".

כלי נוסף שעליו ממליץ הדו"ח להשתמש הוא תכנון מעבר לגבול התוכנית (הקו הכחול). "פרויקטי פינוי־בינוי משפיעים לא רק על מתחם התוכנית עצמה, אלא גם על האזור שמסביבם - דרך עומס בכבישים, שימוש במוסדות ציבור ושטחים פתוחים, ודרך מחירי הדיור", נכתב. "הסתכלות אל מעבר לקו הכחול תסייע למקסם את ההשפעות החיוביות ולמזער את אלה השליליות עבור האזורים הסמוכים".

המלצה נוספת שמופיעה בדו"ח היא הנגשת תקן 21 השמאי, שבוחן את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, כך שגם הדיירים יבינו אותו. "התקן מכיל שפה שמאית ומשפטית, ואינו נגיש למרבית התושבים, שנאלצים לקבל את פרשנות היזם והשמאי מטעמו", מוסבר. "רצוי שיהיה תקציר מוסמך ונגיש, כך שתושבים מהשורה יוכלו להבין במה התקן מחייב את היזם ואת בעלי הדירות, ובמה הוא אינו מחייב אותם".

עוד מוצע שהעירייה תממן בדיקה שמאית אלטרנטיבית, ואם מתגלה פער משמעותי בין זכויות הבנייה שניתנו ליזם לבין אלה הנדרשות לו לשם כדאיות כלכלית, "ניתן יהיה לנצל זאת למטרות חברתיות, כמו הקצאת הדירות ה'נוספות' לדיור ציבורי, להשכרה ארוכת טווח, לדירות קטנות ועוד".

כדי להתמודד עם התחדשות עירונית, מציעים באוניברסיטה העברית גם שהרשות המקומית או הארצית תעניק לתושבי מתחמים ישנים כלים להתארגנות עצמאית לקידום התחדשות עירונית בשכונתם. "לצורך כך אפשר להשקיע בהנגשת מידע ובהעברת קורסי פעילים לקידום פרויקטי פינוי־בינוי", מציע הדו"ח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם