זה ייגמר רע: מסע הקניות ההרסני של סין - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
משחקי שליטה

זה ייגמר רע: מסע הקניות ההרסני של סין

סין השקיעה מיליארדי דולרים באקוודור ובמקומות אחרים בעולם, כדי לזכות בבני ברית דיפלומטיים ולהבטיח לעצמה משאבי טבע ■ כעת, כשמצבה הכלכלי השתנה, יש חשש כי היא לא תעמוד בהבטחות 


5תגובות

במקום שבו מרגלות הרי האנדים טובלות בג'ונגלים של האמזונס, כמעט 1,000 מהנדסים ופועלים סינים שופכים מלט לבניית סכר ומנהרה תת־קרקעית באורך 24 ק"מ. הפרויקט, בהשקעה של 2.2 מיליארד דולר, יזרים את מי הנהר אל שמונה טורבינות ענק סיניות שאמורות לייצר חשמל שיאיר יותר משליש מאקוודור. בסמוך לנמל מנטה שבאוקיינוס השקט, בנקים סיניים מנהלים מגעים למימון פרויקט בשווי 7 מיליארד דולר לבניית בית זיקוק לנפט, שיהפוך את אקוודור לאחת השחקניות המרכזיות בעולם בכל הנוגע לבנזין, דיזל ומוצרי דלק אחרים.

בכפרים ובעיירות ברחבי המדינה הכסף הסיני עומד לבנות כבישים, גשרים, בתי חולים, ואפילו רשת של מצלמות מעקב שתגיע עד לאיי הגלפגוס. בנקים בבעלות ממשלת סין כבר הזרימו כמעט 11 מיליארד דולר לאקוודור, והממשלה המקומית מבקשת עוד.

אי־אף־פי

לאקוודור, שבה חיים 16 מיליון איש, אין כמעט נוכחות בזירה העולמית. אבל דריסת הרגל המתרחבת במהירות של סין ממחישה את הסדר העולמי המשתנה, שבו בייג'ין מזנקת קדימה בעוד שוושינגטון מאבדת את השפעתה בהדרגה. אף שסין היא גורם חשוב בכלכלה העולמית כבר כמה עשורים, כעת היא מפעילה את כוחה הפיננסי בביטחון של מעצמה גלובלית. על רקע השינוי במרכז הכובד הפיננסי העולמי, סין משתמשת בכוח הכלכלי שלה כדי לרכוש בעלות ברית דיפלומטיות, להשקיע את הונה העצום, לקדם את המטבע שלה ולהבטיח משאבי טבע שלהם היא זקוקה נואשות. זהו שלב חדש באבולוציה של סין. ככל שעושרה של המדינה גדל והצרכים שלה מתפתחים, כך מנסים הנשיא שי ג'ינפינג וההנהגה כולה להרחיב את השפעתה העולמית.

המטבע של סין, היואן, צפוי להיות מוכתר בקרוב למטבע עתודות עולמי, מה שיכניס אותו לקבוצה אקסקלוסיבית שכוללת את הדולר, היורו, הליש"ט והין. בנק הפיתוח שבבעלות ממשלת סין עקף את הבנק העולמי כמלווה בינלאומי. המאמצים של סין להקים מוסד בינלאומי למימון פרויקטי תחבורה ותשתיות משך אליו את תמיכתן של 57 מדינות, כולל כמה מבעלות בריתה הקרובות ביותר של ארה"ב, למרות התנגדותו של ממשל אובמה. נראה כי גם הנפילה שאירעה באחרונה בשוק המניות הסיני לא צפויה לערער את מעמדה של המדינה. לסין יתרות מט"ח של כמעט 4 טריליון דולר, שאותן היא נחושה להשקיע במדינות זרות כדי להניב רווחים ולהגדיל את השפעתה.

הכוח הכלכלי העולה של סין מגיע ביחד עם מדיניות חוץ אסרטיבית יותר ויותר. היא בונה נושאות מטוסים, צוללות גרעיניות ומטוסי קרב חמקנים. סין גם הופכת שוניות אלמוגים באזור ימי שנוי במחלוקת ליד דרום הפיליפינים כדי להמיר אותן לאיים מלאכותיים, שבהם מסלול המראה למטוסים צבאיים גדולים. ארה"ב יצאה נגד המהלך הזה, ערכה טיסות מעקב באזור ושקלה לשלוח לשם ספינות מלחמה.

סין מייצגת "ציוויליזציה והיסטוריה שמעוררות הערצה אצל מי שמכיר אותה", הצהיר בינואר נשיא אקוודור רפאל קוראה בטוויטר, כאשר המטוס שלו נחת בבייג'ין לפגישה עם בכירים סינים. מנהיגיה של סין מציירים את ההשקעות שלה במדינות זרות כסימביוטיות. "שיתוף הפעולה התעשייתי הנוכחי בין סין לאמריקה הלטינית מגיע ברגע הנכון", אמר ראש ממשלת סין לי קצ'יאנג בביקור בצ'ילה בסוף מאי. "לסין יש יכולת לייצר ציוד תעשייתי וטכנולוגיה משולבת במחירים תחרותיים, בעוד שלאמריקה הלטינית יש ביקוש להרחבת תשתיות ושדרוג תעשייתי".

רויטרס

מגיעה למקומות שהמערב 
נמנע מהם

אבל תצוגת הכוח הפיננסי הזה גם הופכת את סין - ואת העולם כולו - לפגיעה יותר. סין, שהיתה במשך זמן רב מנוע לצמיחה העולמית, נוטלת סיכונים חדשים בכך שהיא חושפת את עצמה למשטרים פוליטיים מעורערים, שווקים מתעוררים לא יציבים וכוחות כלכליים אחרים שמעבר לשליטתה. כל בעיה גדולה שמתעוררת בהם עלולה להכביד על הצמיחה של סין, במיוחד בתקופה שבה היא בכל מקרה מאטה. הצרות של שוק המניות הסיני הקיץ רק מוסיפות ללחץ, כשהממשלה בסין מנסה באופן אגרסיבי לייצב את המצב. אף שלסין יש מספיק כסף כדי לעמוד בפני זעזועים פיננסיים, למצבה הכללי יש חשיבות לא פחות גדולה. כשסין נחלשת, יש לכך השפעה על כל העולם, אם דרך חברות, תעשיות או כלכלות שתלויות בצמיחה שלה.

במקרים רבים, סין מגיעה למקומות שבהם המערב נמנע מלדרוך מסיבות פיננסיות או פוליטיות - או שתיהן. אחרי שנפגעה מהסנקציות המערביות בגלל המשבר באוקראינה, העמיקה רוסיה, שנמצאת על סף מיתון, את קשריה עם סין. רשימת הלוות של סין באפריקה והמזרח התיכון כוללת את כל המי ומי של המשטרים הבעייתיים ביותר וכלכלות שמתקשות לפרוע חובות, כמו תימן, סוריה, סיירה לאון וזימבבואה.

לנוכח מעמדה העולה, סין מאלצת מדינות לשחק לפי הכללים הפיננסיים שלה, שיכולים להיות קשים. מדינות מתפתחות רבות נאלצות לשלם ריביות גבוהות מאוד בתמורה להלוואות ולוותר על הזכויות למשאבי הטבע שלהן למשך שנים. כך סין שולטת בכ–90% מיצוא הנפט של אקוודור, והרוב מוקדש לפירעון הלוואותיה.

IVAN KASHINSKY / NYT

"הבעיה היא שאנחנו מנסים להחליף את האימפריאליזם האמריקאי באימפריאליזם סיני", אומר אלברטו אקוסטה, ששימש כשר האנרגיה של אקוודור במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא קוראה. "הסינים עורכים קניות בכל העולם, הופכים את משאביהם הפיננסיים למשאבי טבע והשקעות. הם מגיעים עם מימון, טכנולוגיה וטכנאים, אבל גם עם ריבית גבוהה מאוד".

לסין יש גם ניסיון בעייתי בכל הנוגע לבטיחות עובדים, שמירה על איכות הסביבה וממשל תאגידי. אף שההשקעות של סין יצרו משרות במדינות רבות, מומחים לפיתוח חוששים שבייג'ין מייצאת גם את הנהלים הגרועים ביותר.

חברות כריה וייצור סיניות, בדומה לחברות אמריקאיות ואירופיות בעשורים קודמים, הואשמו בכך שהן מנצלות עובדים בכל העולם. תחנות הכוח מבוססות הפחם והמפעלים התעשייתיים הסיניים מחריפים את בעיות הזיהום במדינות המתפתחות. באקוודור הסוגיה הזו כבר צפה ועלתה מעל לפני השטח. נהר קוקה, במרחק של כמה ק"מ מהמקום שבו היתה תחנה הידרואלקטרית, מכיל בתוכו מפל בגובה 146 מטר וזורם בין קניונים תלולים לכיוון האמזונס. זהו המפל הגבוה באקוודור והוא פופולרי מאוד בקרב תיירים. כשהסכר יושלם והמים יוסטו לכיוון תחנת הכוח, הזרם של מפלי סן רפאל יואט בחודשים מסוימים של השנה. לנוכח שינויי האקלים שכבר פוגעים בקרחון האנדי שמזין את הנהר, מומחים מטילים ספק בכך שבאזור יהיו מספיק מים כדי לייצר אפילו מחצית מהחשמל הנדרשת.

אקוודורים שעובדים בפרויקט הביעו מחאה על השכר ותנאי העבודה שלהם. "הסינים מתנשאים", אומר אוסקר סדנו, פועל בניין בן 20. "הם חושבים שהם טובים יותר מאתנו".

אקוודור בורחת מהתלות במערב

כשזרוע המחקר של הקבינט הסיני כינסה ועידת פיתוח כלכלית באביב האחרון, האליטה הפיננסית והתאגידית העולמית הגיעה לבייג'ין. ראשי הבנקים הגדולים, חברות התרופות, הרכב והנפט, התחככו בבכירי הממשל הסינים. לחלקם היו השקעות גדולות במדינה והם רצו להגן על הגישה שלהם לשוק המקומי. אחרים הגיעו כדי לחפש עסקים. באירוע שיבחה יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), כריסטין לגארד, את מאמציה של סין להגביר את פעילותה בעולם באמצעות השקעות ומסחר, כמו גם את כוונתה ליישם רפורמות כלכליות. "זה טוב לסין וטוב לעולם - הגורלות שלנו קשורים זה בזה", אמרה בנאום שנשאה.

כוח המשיכה של סין הוא חזק. היא הצרכנית הגדולה בעולם של נפט, מה שמספק לה יכולת מיקוח גדולה בכל הנוגע לפוליטיקת נפט. היא גם נהפכה לשותפת הסחר המועדפת על מדינות רבות, ונטלה בכך את המושכות ממדינות מערביות. סך ההשקעות הזרות הישירות של סין - הכסף שהיא מוציאה בכל שנה על קרקעות, מפעלים ופעילות עסקית אחרת - שני רק לזה של ארה"ב, לאחר שעקפה את יפן בשנה שעברה.

חברות סיניות נמצאות במוקדה של תנופת בנייה עולמית, רובה ממומנת על ידי בנקים סיניים. הן בונות תחנות כוח בסרביה, מפעלי זכוכית ומלט באתיופיה, דיור מוזל בוונצואלה וצינורות גז טבעי באוזבקיסטן.

אי־פי

ההתפתחות הזו היתה מהירה. כשסין החלה לפתוח את כלכלתה בסוף שנות ה–70, בייג'ין צריכה היתה לחזר אחר חברות ומשקיעים. אחת החברות הבינלאומיות הראשונות שנכנסו אליה היתה אמריקן מוטורס, שבנתה מפעל בבייג'ין. הפרויקט נועד בתחילה לייצר ג'יפים ליצוא לאוסטרליה, ולא לבנות מכוניות לשוק הסיני. "לא הקדשנו לכך הרבה ישיבות דירקטוריון", מודה ג'רלד מאיירס, שהיה אז מנכ"ל יצרנית הרכב. "ניסינו להתפרנס מהשוק המקומי שלנו". כיום סין מייצרת 2 מיליון מכוניות בחודש, הרבה יותר מכל מדינה אחרת. התהליך הזה משקף את השינוי הרחב יותר בכלכלה, מחברה אגררית ומבודדת ליצרנית הגדולה בעולם. אף שהשינוי הזה הפך את סין לעשירה יותר, הוא גם הביא עמו דרישות חדשות, כמו צמא לאנרגיה כדי להניע את כלכלתה. צירוף המגמות הזה אילץ את סין להביט מעבר לגבולותיה כדי לחפש השקעות ולהשביע את צרכיה.

נפט היה הגורם העיקרי בהשקעות. פרויקטי אנרגיה היוו 40% מתוך השקעות בשווי של 630 מיליארד דולר של סין במדינות זרות בעשור האחרון, לדברי דרק סיזורס, אנליסט במכון האמריקאי ליזמות. סין משחקת הן בהגנה והן בהתקפה. עם תלות הולכת וגוברת בנפט זר, הלכה סין בעקבות ארה"ב וכלכלות גדולות אחרות וניסתה להשיג בעלות על יותר שדות נפט זרים - או לפחות על הנפט עצמו - כדי להבטיח אספקה יציבה. בשנים האחרונות, חברות נפט בשליטת ממשלת סין רכשו נתחים גדולים בפעילות נפט בקמרון, קנדה, קזחסטן, עירק, ניגריה, סודן, אוגנדה, ארה"ב וונצואלה.

"כשאנחנו מנצלים משאבים ושווקים זרים, עלינו לראות זאת מנקודת מבט של אסטרטגיה לאומית", אמר ראש ממשלת סין לי ב–2009, כשהיה סגן ראש הממשלה. "אם המשאבים מגיעים בעיקר ממדינה אחת או ממקום אחד עם חוסר יציבות, הביטחון הכלכלי הלאומי יהיה בסיכון כשיתרחש שם מצב חירום".

עבור נשיא אקוודור קוראה, סין מייצגת שינוי לעומת העבר של ארצו ושלו. אביו ישב בכלא בארה"ב על הברחת קוקאין ומאוחר יותר התאבד. בלימודיו באוניברסיטת אילינוי באורבנה־שמפיין, מיקד קוראה את עבודת הדוקטורט שלו במגרעות של המדיניות הכלכלית שבה תומכים וושינגטון והבנקים המערביים. כפוליטיקאי הוא תמך במהפכה הסוציאליסטית של ונצואלה. במהלך מסע הבחירות שלו ב–2006, הוא התבדח ואמר כי ההשוואה שערך נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס בין נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש לשטן מעליבה את השטן.

אי־פי

כאחד מצעדיו הראשונים כנשיא, הוציא קוראה את האמריקאים מבסיס צבאי במנטה, שהיה כן שיגור חשוב למלחמה של הפנטגון בסמים. "אנחנו יכולים לנהל משא ומתן עם ארה"ב לגבי הבסיס במנטה, אם הם ייתנו לנו להציב בסיס צבאי במיאמי", אמר אז קוראה. בהמשך הוא ניתק את הקשרים הפיננסיים עם ארה"ב. בסוף 2008 כינה קוראה את החובות של ארצו, רובם למשקיעים מערביים, "לא מוסריים ולא חוקיים", והפסיק לפרוע אותם, מה שגרם לחדלות פירעון.

בשלב הזה אקוודור היתה בבעיה. המשבר הכלכלי העולמי כבר היה בשיאו, ומחירי הנפט קרסו. לאקוודור ולפטרואקוודור, חברת הנפט שבבעלות הממשלה, החל לאזול הכסף. מנותקת מהשווקים המרכזיים, פנתה אקוודור לסין כדי למלא את החלל. פטרוצ'יינה, חברת הנפט שבבעלות ממשלת סין, הלוותה לפטרואקוודור מיליארד דולר באוגוסט 2009 למשך שנתיים, בריבית של 7.25%. תוך שנה יותר כסף סיני החל לזרום לפרויקטים הידרואלקטריים ותשתיות אחרות.

"מה שאקוודור רוצה הם משאבים של הון עם פחות מחויבות פוליטית, וזה קשור להיסטוריה האישית של קוראה, שרואה בארה"ב אחראית באופן ישיר או עקיף למותו של אביו ולסבל שלו", אומר אר. אוון אליס, פרופסור ללימודי אמריקה הלטינית במכון למחקר אסטרטגי של United States Army War College. "אבל יש גם רצון עז להתרחק מהתלות בתנאים התקציביים והפוליטיים של קרן המטבע, הבנק העולמי והמערב".

שר החוץ של אקוודור, ריקרדו פטיניו, מכנה את ההתקרבות לסין "גיוון של יחסי החוץ שלנו", במקום תחליף של ארה"ב ואירופה. "החלטנו שהכי נוח ובריא עבורנו", אומר פטיניו, "יהיה לנהל יחסים ידידותיים ומועילים של כבוד לכל המדינות".

"סין לא טיפשה"

ואולם הכסף הסיני מגיע עם תנאים משלו. בנוסף לריבית הגבוהה על התשלומים, אקוודור מחויבת להשתמש בחברות ובטכנולוגיות הסיניות בפרויקטים. החוק הבינלאומי מגביל את היכולת של ארה"ב ומדינות מתועשות אחרות להתנות את הלוואותיהן בהסכמים כאלה. אבל סין, שעדיין נחשבת למדינה מתפתחת על אף שהיא היצרנית הגדולה בעולם, לא מחויבת לציית לחוקים האלה. זו אחת הסיבות לכך שניסיונותיה של סין להקים את בנק ההשקעות האסייתי לתשתיות נתקלו בביקורת מצד ארה"ב. וושינגטון חוששת שסין תיצור חוקים משלה, עם סטנדרטים נמוכים בכל הנוגע לשקיפות, ממשל ואיכות הסביבה.

סין אמנם ביקשה להרגיע את החששות בנוגע לגוף שהקימה, אך הפרויקטים שלה ברחבי העולם הם בתנאים מחמירים ולפעמים בסטנדרטים נמוכים. מאז 2005 השיגה סין חוזים לבניה בשווי 471 מיליארד דולר, רבים מהם קשורים להסכמי הלוואות גדולים יותר. קונסורציום של חברות סיניות מפקח על פרויקט עצירת שיטפונות והשקיה במחוז קניאר שבדרום אקוודור. חברת הנדסה סינית בנתה גשר מעל נהר בבאהויו בהשקעה של 100 מיליון דולר.

עסקות כאלה הן בדרך כלל לטובת הסינים. פטרוצ'יינה וסינופק, חברה נוספת שבשליטת ממשלת סין, שואבות ביחד כ–25% מתוך 560 אלף חביות ביום שמיוצרות באקוודור. בנוסף לנטילת רוב יצוא הנפט, החברות הסיניות גם גובות עמלה של 25–50 דולר על כל חבית שהן שואבות. התנאים של סין מעמידים מדינות במצבים לא נוחים. באקוודור אחראי הנפט ל–40% מהכנסות הממשלה, לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקאי, וההכנסות האלה לפתע צונחות ביחד עם מחיר הנפט. כעת, כשמחיר הנפט קרוב ל–50 דולר לחבית, לא נשאר לאקוודור הרבה כסף לפרוע את חובותיה.

"כמובן שיש לנו חששות לגבי היכולת שלהם לפרוע את החובות - סין לא טיפשה", אומר לין בוצ'יאנג, מנהל מכון המחקר לכלכלת אנרגיה באוניברסיטת שיאמן שבמחוז פוג'יאן בסין ומתכנן מדיניות של הממשלה. "אבל בסופו של דבר המשאבים נהפכים לנכסים בעלי ערך".

אם אקוודור או מדינות אחרות לא יכולות לעמוד בחובותיהן, ההתחייבויות שלהן לסין עלולות לגדול. בנקאי סיני בכיר אומר כי בייג'ין בוודאי תארגן מחדש חלק מההלוואות במקומות כמו אקוודור. הרשויות הסיניות מעדיפות לדחות את מועדי הפירעון של ההלוואות במקום למחוק חלק מהן. משמעות הדבר היא שמדינות יצטרכו להעביר לידיה את משאבי הטבע שלהן במשך עוד כמה שנים, ויגבילו בכך את היכולת של ממשלותיהן ללוות כסף ולנצל הזדמנויות פיתוח אחרות.

לסין יש כוח רב שמאפשר לה לוודא שהלווים ישלמו לה. כיצרנית הדומיננטית של רשימה ארוכה של סחורות, בייג'ין יכולה לאיים בניתוק המשלוחים למדינות שאינן פורעות את הלוואותיהן, אומר הבנקאי הבכיר. אקוודור, שסובלת ממשבר כלכלי, ביקשה מסין בתחילת השנה 7.5 מיליארד דולר נוספים כדי לכסות את הגירעון המתרחב בתקציב הממשלה ולקנות סחורות סיניות. מאז המצב רק הידרדר. בשבועות האחרונים זרמו אלפי מפגינים לרחובות קיטו וגואיאקיל ומחו נגד צעדים והצעות של הממשלה, שמחלק מהם נסוג קוראה באחרונה.

"סין נהפכה לחנות המפעל עבור מדינות מתפתחות המייצרות נפט, גז ומינרלים", אומר דיוויד גולדווין, שהיה השליח המיוחד של משרד החוץ האמריקאי לענייני אנרגיה בינלאומיים בכהונה הראשונה של נשיא ארה"ב, ברק אובמה. "הם רשאים להבטיח לעצמם מקורות מהימנים של נפט, אבל אנחנו צריכים להיות מודאגים מהדרך שבה הם מעודדים מדינות שמייצרות נפט למשכן את העתיד הרחוק שלהן באמצעות הלוואות מגובות בנפט".

הסטנדרטים הסיניים הבעייתיים בשמירה על בטיחות

הפרויקט ההידרואלקטרי, בהובלת חברת ההנדסה הסינית סינוהידרו, ובמימון בנק אקספורט־אימפורט הסיני, אמור היה להסתיים עד סוף 2014, אך נתקל בבעיות רבות. מתקן קידוח נתקע בשנה שעברה והשעה את חפירותיה של תעלה חיונית. בדצמבר, 11 עובדים אקוודורים ושלושה עובדים סינים נהרגו ותריסר נפצעו כאשר נהר תת־קרקעי פרץ לתעלה והציף את תחנת הכוח. עובדים טבעו או נמחצו על ידי סלעים מתעופפים וסורגי מתכת.

בשימוע לאחר התאונה בבית המחוקקים, אמר אחד העובדים, דני טחדור, למחוקקים: "אני רתך, ובמקרים מסוימים נדרשתי לעבוד בתנאים של סיכון גבוה, עמוק במים".

גם ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט היו שנויות במחלוקת. האתר יושב באזור נוטה לרעידות אדמה ובקרבת הר געש שהתפרץ באביב האחרון ויצר זרמי לבה. "כולנו חשבנו שמסוכן מדי למקם את הפרויקט שם", אומר פרננדו סנטוס, שהיה שר האנרגיה של אקוודור בסוף שנות ה–80. בנייתם של כבישי גישה מרובים מאיימת על המערכת האקולוגית של האמזונס. הכבישים מאפשרים לאיכרים וחוואים לחדור לחלק מיערות הגשם הנידחים ביותר באקוודור, מעבר חשוב עבור דובים ויגוארים.

הסכר, שיסיט זרימת מים כדי לייצר חשמל, ייבש אזור של כ–65 ק"מ מנהר הקוקה למשך כמה חודשים בשנה, בהם גם המפלים. מערכת אקוואטית שלמה תימחק, מכיוון שמחזורי החיים של דגים וזנים רבים אחרים תלויים בזרימת המים. "זה דומה להותרת מפלי הניאגרה ללא מים", אומר מאט טרי, יו"ר מכון הנהרות האקוודוריים. סינוהידרו אמרה כי מיקום הפרויקט נקבע על ידי המעסיקה שלה, ממשלת אקוודור.

שר החוץ של אקוודור מתייחס בביטול לחששות הסביבתיים הרבים. "מי שפוחדים מרעידות אדמה לא יבנו משהו אף פעם", אומר פטיניו, ומצביע על הניסיון של קליפורניה. "אני לא יודע אם בהתחשב בשינוי האקלימי, לאחר 50 או 30 שנה יהיה לנו מחסור במים, אך בעוד 50 שנה אנחנו עשויים לחיות במאדים", הוסיף פטיניו, שנמצא בחופשה כדי לסייע בגיוס תמיכה עממית לקוראה. "כיום יש די מים".

אקוודור, בטוחה בתמיכה הסינית, פועלת באגרסיביות בפרויקט בית הזיקוק. מחוץ לנמל מנטה, עובדים אקוודורים שיטחו כ–8,000 דונם עבור רפינריאד פסיפיקו, כשהם מניחים בקדחתנות צינור מתוצרת סינית. אקוודור כבר השקיעה מיליארד דולר מקופת המדינה בפרויקט.

בינתיים, הצינורות מובילים לכמה מישורים חוליים ריקים. הבנקים הסיניים לא הסכימו עדיין רשמית לממן 7 מיליארד דולר בפרויקט, שצפוי לעלות בסך הכל 10 מיליארד דולר. בית הזיקוק צפוי להיות או היהלום שבכתר היחסים בין אקוודור לסין, או אנדרטה יקרה לגבולות נדיבותה של סין - תלוי מה יקרה בהמשך.

עבור ממשלת אקוודור, בית הזיקוק המתוחכם הוא עמוד תווך מרכזי בהפיכת המדינה לעצמאית מבחינת אנרגיה. עבור סין, פירושו עוד דלק ותוצרי נפט שיישלחו ישירות לסין, ללא תלות בבתי הזיקוק האמריקאיים המעבדים אותם כיום. אף שגורמים בממשל הסיני ובכירים בחברות הסיניות טוענים כי הם מעוניינים בפרויקט, הם שולחים אותות מעורבים, והמגעים מתעכבים. "סין בהחלט מעוניינת בפרויקט, מכיוון שהוא חשוב עבור אקוודור ופטרוצ'יינה", אומר דיפלומט סיני בקיטו, בירת אקוודור, "והמשא ומתן יימשך".

אך לבכירים בפטרוצ'יינה יש חששות. בטרם החלו מחירי הנפט לצנוח ב–2014, החברה, כמו רבות בענף, החלה לצמצם בחדות את השקעותיה. השנה מתכוונת פטרוצ'יינה לצמצם אותן ב–10% נוספים. מאבק ממושך נגד שחיתות בסין אף הוא תורם לצמצום ההשקעות באנרגיה.

סין מעריכה מחדש את אסטרטגיית ההשקעות העולמית שלה, בעוד המדינה מתמודדת עם אתגרים כלכליים חדשים מבית ומחוץ. במקום לחלק בצורה עיוורת את עושרה ברחבי העולם, סין יותר ויותר מתוחכמת בנוגע לעסקות שלה, במאמץ להגן על רווחיה ולהבטיח את השילוב הנכון.

עתידו של בית הזיקוק באקוודור מעורפל כעת. סמנכ"ל הכספים של פטרוצ'יינה, יו ייבו, אומר כי הקיצוצים של החברה יכללו פרויקטי זיקוק, אך לא מוכן לדון באקוודור באופן ספיציפי. וו אנליי, חבר הדירקטוריון שהוא מזכ"ל החברה, אומר כי פטרוצ'יינה טרם אישרה את הפרויקט. "הוא נמצא בשלב בדיקת ההיתכנות".

כמה מומחי אנרגיה אקוודורים מטילים ספק בהיגיון הכלכלי של הפרויקט. אקוודור, הם אומרים, לא יכולה להצדיק את בית הזיקוק, אלא אם המדינה תגדיל משמעותית את התפוקה שלה. כדי שזה יקרה, היא תצטרך לקדוח יותר ויותר לעומק האמזונס, אפשרות מסוכנת סביבתית ויקרה, שלא לדבר טעונה פוליטית, מאז שפעילות טקסקו וחברת הנפט הממשלתית גרמה לזיהום רב בשנות ה–70 וה–80. "אם אין הבטחה ליותר תפוקה, בית הזיקוק הזה יהיה פיל לבן", אומר מאוריציה פוזו קרספו, שר כלכלה לשעבר באקוודור.

גם בישראל: הסינים קונים 
חברות וחופרים תשתיות / חגי עמית

בישראל הכסף הסיני מככב בעיקר בהקשר של רכישת חברות פרטיות. הרכישה האחרונה היתה של חברת שירותי הטלרפואה שח"ל לפני כשבוע, תמורת 130 מיליון דולר, שמונה חודשים אחרי שחברה סינית אחרת רכשה את המתחרה של שח"ל, נטלי. שבועיים קודם לכן התבשרנו שחברת הביטוח הפניקס תעבור לידיים סיניות, ובשנה שעברה היו תנובה ומכתשים אגן שני השמות הבולטים בשנת שיא של חברות ישראליות שנמכרו לגופים סיניים. גם בתחום התשתיות יש לסינים נוכחות משמעותית בישראל: בחפירות הרכבת הקלה בגוש דן, שיתחילו ביום ראשון, זכיין סיני יהיה אחראי על המקטע המערבי של הרכבת; ולפני כעשור חפרה חברה סינית חצי ממנהרות הכרמל. ישראלים העובדים עם גורמים סיניים מעידים כי ישראל נחשבת בעיניהם למקום מסביר פנים שקל להם לעשות בו עסקים והם מרגישים בו רצויים. מגמה זו משתלבת במדיניות החוץ הישראלית: באפריל, אחרי שסין הודיעה כי היא מקימה את הבנק האסיאתי להשקעה בתשתיות שמחצית מהכספים שיושקעו בו יהיו מסין, הודיעה ישראל כי תצטרף אליו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#