ההתלבטות: דירה להשקעה באוהיו או ג'יפ. את הפנסיה מהקריירה השנייה נשאיר לילדים, עם פטור ממס - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההתלבטות: דירה להשקעה באוהיו או ג'יפ. את הפנסיה מהקריירה השנייה נשאיר לילדים, עם פטור ממס

לא כל פורשי צבא הקבע הם מיליונרים, ויש בהם כאלה שעתידם הכלכלי רחוק מלהיות מובטח ■ אבל קיימת גם שכבה מכובדת שנהנית ממשכורת של 70 אלף שקל ופנסיה של 20 אלף שקל - באותו הזמן

97תגובות

סא"ל במיל' רונן מלכה השתחרר באחרונה משירות ארוך שנים בצה"ל. לאחר שנפגש עם יועצי השקעות שונים, בחר מלכה לפזר את השקעותיו בין הבורסה לנדל”ן. בדומה לרבים מחבריו, גם הוא בחר לרכוש שתי דירות במתחם מגורים סגור מסוג מולטי-פמילי באוהיו. “כשאתה משתחרר ממערכת הביטחון יש לך לא מעט הון פנוי, אבל צריך לנהל אותו בחוכמה (...) החלטתי שיהיה לי יותר נכון לפזר את הכסף בין תיק השקעות סולידי לבין נדל”ן בחו”ל (...) אני למשל רכשתי בארה”ב, אבל יש לי גם חברים שבחרו בברלין”.

אנחנו לא יודעים אם סא"ל במיל' מלכה קיים, אבל את הסיפור הזה מצאנו בפרסומת באינטרנט של סיטיגרופ, אחת מחברות הנדל"ן המוכרות דירות להשקעה בארה"ב. "ההשקעות שבהן אנחנו עוסקים מתאימות מאוד ליוצאי צבא קבע", מסביר מנהל השיווק של החברה, עופר בר-שם. "אלה אנשים שמשתחררים ומקבלים סכום נאה של כסף בבת אחת, ורוצים להתקיים מהתשואה שלו ולשמור על הקרן למועד מאוחר. הם מחפשים דרך שבה הכסף שלהם ייצר עוד כסף".

ההשקעות של סא"ל במיל' לא אמורות לעניין את הציבור, אבל בימים שבהם לא ברור מה יעלה בגורל דו"ח לוקר, שפורסם בשבוע שעבר, יש מי שעשוי לתהות אם הגיוני שכספי המסים שלנו המופנים לתקציב הביטחון יתגלגלו לאוהיו. דו"ח לוקר הצית ויכוח ציבורי עז בנוגע לתנאי השירות של אנשי הקבע ומעמדם בחברה. בראיונות בטלוויזיה ובקבוצות בפייסבוק העלו נשות אנשי הקבע, המקבלות רוח גבית משר הביטחון ומבכירי המערכת, את הטענה שמשרתי צבא הקבע נהפכו לשק החבטות של החברה הישראלית. משרתי הקבע הם פסיפס רחב. יש בהם אנשי שטח קרביים, העושים לילות כימים כדי לשמור על ביטחון המדינה. גם בקרב אנשי הקבע הלא קרביים יש שעובדים שעות רבות מבלי לראות את המשפחה ונאלצים לנדוד בין בסיסים מרוחקים, ויש גם כאלה שעתידם הכלכלי רחוק מלהיות מובטח. אבל לצדם יש אנשי קבע שאין הצדקה אמיתית לשכר ולתנאי הפנסיה שלהם הם זוכים.

ניסינו להבין את את ההשפעה של שירות הקבע - העזרה בחינוך הילדים, האפשרות לקנות דירה בזול, מענק הפרישה הגבוה והפנסיה הנדיבה מגיל 45 - על חיי היום־יום של פורשי מערכת הביטחון. נזכיר רק שדו"ח לוקר לא מציע לפגוע בתנאים של הלוחמים, המהווים ממילא מיעוט קטן של מערך הקבע של צה"ל, המונה כ-40 אלף איש ומורכב בעיקר מתומכי לחימה ומאנשי מטה.

לא סתם בחרו סיטיגרופ את אנשי הקבע כקהל יעד: אנשי צבא קבע מקבלים בעת פרישתם מענק בשווי מאות אלפי שקלים. המענק מורכב לא רק מפיצוי פרישה, אלא ממרכיבים נוספים: היוון חלק מהפנסיה, פדיון ימי מחלה, חופשה ותוספות. בשורה התחתונה, איש הקבע יכול למצוא את עצמו - מיד לאחר הפרישה ועוד לפני שהוא נהנה מתשלום הפנסיה החודשי - עם סכום כסף שנע בין חצי מיליון ל-1.5 מיליון שקל.

דובר צה"ל

"האנשים האלה יוצאים עם הרבה כסף מהצבא, אף אחד לא יכול להגיד אחרת", אומר סוכן הביטוח יניב מוסקוביץ', המייעץ לאנשי קבע בכירים הפורשים מהצבא. "הם משקיעים את זה בכל מיני דברים, פיננסים או נדל"ן, אבל חלק מהכסף הם מוציאים מיד. לפני כמה שנים הרבה חבר'ה רכשו ג'יפים. ברעות אפשר היה לראות בית אחרי בית שחונים לידם ג'יפים מפוארים. לדעתי זה נובע מרצון לשמר את המעמד, להרגיש שעדיין יש לך כלי רכב. מהר מאוד אתה מבין שזה סוג של שופוני, שנועד לחזק את הביטחון העצמי. כלכלית, בכלל לא בטוח שזה הצעד הנכון. אני תמיד מייעץ לפורשים לחכות קצת עם קניית המכונית. תחיו כמה חודשים בלי, כשצריך תשכרו מכונית באופן נקודתי. סביר להניח שבעבודה הבאה, באזרחות, כבר תקבלו רכב חברה".

השלב הראשון הוא להבין כמה כסף בדיוק יקבלו הפורשים עם השחרור מצה"ל. יועץ בכיר המייעץ לאנשי צבע קבע מסביר את המודל: "יש מענק פרישה, שדומה לפיצויים במקום עבודה - על כל שנת עבודה, כולל השירות בחובה, מקבל הפורש כמחצית מהמשכורת שלו (עד 24 שנה, כלומר בסך הכל עד 12 משכורות). מלבד זאת, אפשר לפדות ימי מחלה וימי חופשה. שלושת האלמנטים האלה משולמים במזומן ביום הפרישה. מעבר לזה יש פנסיה חודשית. טכנית אפשר להוון עד 25% מהפנסיה לתקופה מסוימת. צריך לזכור שהפנסיה היא נגזרת של המשכורות הקובעת, כלומר המשכורות האחרונה. המשכורות הזאת היא נגזרת של כל מיני תוספות והסכמים שבוצעו במהלך השנים, גם לפי המקצועות של אנשי הקבע - טכנאים, הנדסאים וכו'. בשנים האחרונות היו כמה פעימות של תוספות שכר במגזר הציבור, ואני מכיר אנשי צבא קבע שממש נלחמו לפרוש רק אחרי הפעימה נוספת. עדכון הזכויות הזה מיד השפיע להם על כל הזכויות, לטווח ארוך".

מענק הפרישה הוא ברוטו. ביום הפרישה משלם הפורש על המענק מס שולי, בהתאם לגובה הכנסותיו באותה שנה. עם זאת, יש פטור על פיצויים עד 12 אלף שקל לכל חודש.

ההיוון שעליו מדבר היועץ מתקזז עם תשלום הפנסיה החודשית. כלומר, אם מישהו היה אמור לקבל פנסיה של 12 אלף שקל בחודש, והוא החליט להוון רבע ממנה (3,000 שקל בחודש), הוא יקבל בבת אחת רבע מהפנסיה, ובעתיד יקבל תשלום חודשי של 9,000 שקל. את הזכות להיוון אפשר לנצל עד שלוש שנים מיום הפרישה, ורוב אנשי הקבע מעדיפים לעשות זאת כדי להגדיל את המזומן שבידיהם בעת פרישה. פדיון ימי מחלה הוא צ'ופר נוסף. כל עובדי המגזר הציבורי יכולים לפדות חלק מימי המחלה שלהם בכסף - ויש 30 כאלה בשנה. לפי הכללים, מי שפדה פחות מ-37% מימי המחלה שלו יכול לפדות שמונה ימים בשנה, ומי שפדה עד 65% מהם יכול לפדות שישה ימים בשנה. "לאיש קבע ששירת 25 שנה יש כ-700 ימי מחלה", אומר רואה חשבון שמלווה אנשי קבע. "הוא יכול לפדות כ-200 ימים, בהנחה שהוא באמת צבר את כל הימים האלה. אם נניח שהמשכורות היא 1,000 שקל ליום, אז פדיון ימי המחלה יכול להניב לו 200 אלף שקל". גם ימי חופש אפשר לפדות - עד 140 יום. מי שחכם מספיק לפדות את ימי החופשה שלו בחודש הראשון של הפרישה, מקבל פטור מתשלום על ביטוח לאומי ומס בריאות, בגין פדיון ימי חופש.

הטבה נוספת היא הלוואות בריבית חשב כללי, הלוואה הניתנת לכלל עובדי המדינה בריבית שנתית אטרקטיבית במיוחד - 1.04%. לא מעט מאנשי הקבע לוקחים את ההלוואה הזאת בעת שירותם הצבאי, אחרים מעדיפים לקחת אותה לקראת פרישה. במודל הפרישה יש עוד כמה הטבות קטנות הפועלות לטובת אנשי צבא קבע. כך לדוגמה, כשעובד במשק פורש הוא מקבל פנסיה חודשית החל מגיל 67. אם במהלך הדרך הוא משך פיצויים ממקום העבודה, וקיבל עליהם איזשהו פטור ממס, הפטור מתקזז עם הפטור ממס הקיים על הפנסיה שהוא מקבל בגיל 67. במקרה של אנשי הקבע, גם אם הם קיבלו הטבת מס על מענק הפרישה, הדבר לא פוגע בהטבת המס שיש בפנסיה מגיל 67.

מורישים את הפנסיה 
השנייה לילדים

רבים מאנשי הקבע טוענים שקשה למצוא עבודה לאחר שנים במדים, וגם כשמוצאים - לא תמיד משתלם לעבוד, כי תיאום המס עם הפנסיה "אוכל" חלק גדול ממנה. עם זאת, רבים מפורשי צבא הקבע משתלבים בשוק האזרחי. בעניין זה יש מחלוקת לגבי הנתונים: גורם בכיר בצה"ל טוען ששיעור פורשי צבא הקבע המועסקים בשוק האזרחי הוא 55%, לפי בדיקה שנערכה בפברואר 2014. מנגד, גורם המקורב לוועדת לוקר טוען כי שיעור ההשתלבות של פורשי צה"ל בשוק האזרחי הוא 70%–80%. פעמים רבות התפקיד הבכיר בצה"ל הוא מקפצה לשוק האזרחי, בוודאי בתפקידים שבהם יש ממשקים הדוקים עם השוק האזרחי. לדוגמה, שלומי אברהם, שהיה סא"ל באגף כוח אדם ומנכ"ל ארגון הצרכנות חבר, עבר לאחר פרישתו לעבוד כמנהל בכיר בחברת גינדי, שבשנים האחרונות שיתפה פעולה עם חבר במבצעי מכירות רבים.

משיחות עם גורמים שמכירים את תנאי השכר של פורשי צה"ל, כלומר עורכי דין ורואי חשבון, אפשר לקבל תמונה מסוימת לגבי החיים שאחרי. א' הגיע לדרגת תא"ל והשתחרר מתפקיד מטה. המשכורות האחרונה שלו הסתכמה ב-45–50 אלף שקל, והפנסיה שלו היא כ–25 אלף שקל בחודש (את חלקה היוון עם פרישתו). בחיים האזרחיים הוא עובד כמנהל תחום בענף השילוח הבינלאומי, ומרוויח 57 אלף שקל בחודש. הוא מקבל ממקום העבודה החדש מכונית, קרן השתלמות וביטוח מנהלים. דוגמה אחרת היא ח', אל"ם במיל' עם פנסיה של 30 אלף שקל בחודש ושכר של 55 אלף שקל בחודש באחת מהתעשיות הביטחוניות. לר', סא"ל במיל', יש פנסיה של 20 אלף שקל בחודש ומשרה שבה הוא מרוויח 70 אלף שקל בחודש.

לדברי הבעלים של חברת ייעוץ שעובד עם פורשי צבא הקבע, תמיד כדאי להם לצאת לעבודה. "בהרצאות שלי לפורשי צה"ל אני תמיד אומר שיכולתי לכתוב ספר על כל המיתוסים שהם מחזיקים", הוא אומר. "אני תמיד אומר להם: אם יש לך משכורות חודשית של 30 אלף שקל ופנסיה של 20 אלף שקל, לך לעבוד, תעשה תיאום מס. אין שום בעיה. כל מי שרוצה לעבוד, עובד. אני נפגש עם מאות פורשים בשנה. עוד לא פגשתי פורש מובטל, חוץ מכאלה שנסעו לטיול לתקופה ארוכה. אני תמיד אומר להם: ביום שאתם פורשים יש לכם כרטיס שחקן. יצאתם מתפקידים ניהוליים, יש לכם כישורים, אל תבזבזו את הזמן החופשי - חפשו עבודה בשנה הראשונה, כי ייתכן שלא תוכלו לחזור לשוק אחרי זה. באופן כזה, הם יכולים לשמור על רמת החיים שהיתה להם וליצור הכנסה נוספת לעתיד".

לדברי מוסקוביץ', קריירה שנייה כדאית בטווח הארוך. "נכון, ברמת התשלום השוטף, המשכורות והפנסיה, ייתכן שהם ישלמו מס גבוה, אבל מהברוטו נגזרים התנאים הסוציאליים - קרן השתלמות, ביטוחי מנהלים - והם משתלמים מאוד לטווח הארוך. רבים מהם לא יודעים מזה, אבל את הפנסיה השנייה שהם מקבלים בגיל 67 הם יכולים להוריש לילדים, ואז היא תהיה פטורה ממס. במקרה הזה בוודאי שיש רווח כלכלי".

אנשי הקבע מספקים גרסה קצת שונה. לדברי אל"ם במיל' צחי עין־גל, שהיה ראש מחלקת פרט באכ"א ובמקביל יו"ר חבר, גם לקצינים בכירים לא כל כך פשוט למצוא עבודה. "שנה הייתי מחוסר עבודה. הייתי בהרבה פגישות, כולם גילגלו אותי ממקום למקום. אמנם אני בא מתחום משאבי האנוש, אבל הניסיון שלי לא היה רלוונטי, כי לא התעסקתי עם סוגיות כמו ועדי עובדים ושכר, לדוגמה. כשאתה יוצא מהצבא, אתה מבין שהדברים שבהם התעסקת פשוט לא רלוונטיים לאזרחות. בסוף הגעתי ליזם שהקים חברה בתחום המיחזור, ועבדתי אצלו כמנהל החברה שלושה חודשים על חשבונית. במשך כמה חודשים הרווחתי 20–25 אלף שקל, אבל בנטו זה כמעט שליש מזה. רק אחרי שנה התחלתי לעבוד על תלוש, וכיום אני מקבל אותה משכורות כמו בצבא - 28 אלף שקל בחודש".

"החברה האזרחית לא מפרגנת לאנשי הקבע הפורשים, ואנחנו נתפשים כפנסיונרים 'מסודרים', או ככאלה שחיו בבועה ולא דוברים את שפת המשק האזרחי", מוסיפה אל"ם במיל' נירה שפק. "במגזר הפרטי או הציבורי יותר קשה לנו להתברג, משום ששמים דגש רב לניסיון בניהול מערכות אזרחיות, וחלקנו אף עובדים במשרות פחותות מהכישורים שלנו כדי לצבור ניסיון ולהתמודד בהמשך על תפקיד בכיר אף שעשינו תפקיד מקביל בצבא או ברמת ניהול גבוהה יותר. לכן רבים מאתנו פונים לאזור הנוחות, כל מיני מסלולים שמוצעים לפורשים של למידת מקצוע מחדש. לדוגמה, מסלול הטובים להוראה: אתה לומד שנה שלמה, ומשובץ למקצוע ההוראה. אבל למי שלא רוצה ללכת למסלולים המובנים יכול להיות קשה באזרחות".

אריאל חרמוני / משר

הגרושים זוכים בלוטו

התנאים של אנשי צבא הקבע משפיעים גם על בני הזוג שלהם. כאשר הנישואים על מי מנוחות, אין לכך משמעות רבה, אבל כשבני הזוג מתגרשים - מה שקורה פעמים רבות דווקא על רקע הפרישה - תנאי הפרישה רלוונטיים מאוד. לפי חוק ממון, בני הזוג זכאים למחצית מזכויות הפנסיה של הגרוש שלהם, ופורשים שיודעים שהנישואים נמצאים במשבר, מסתירים לעתים את מלוא הזכויות שלהם מבני הזוג. "אני זוכרת מקרה של תא"ל במיל' עם פנסיה של 35 אלף שקל בחודש, שמונה למנכ"ל חברת היי־טק בשכר של כ–100 אלף שקל", אומרת עו"ד אביבה מוסקוביץ'. "לקראת הליך הגירושים, הבעל דיווח לאשתו שקיבל מענק פרישה של 70 אלף שקל. האשה לא האמינה, וכעבור זמן מה גילתה שהמענק גדול פי שניים". לדבריה, איש צבא קבע שמתגרש יעדיף פעמים רבות להגדיר את הפנסיה של כמשכורת ראשונה בעת תיאום המס. כך יורידו מהמשכורת הזאת, שהוא חולק עם אשתו, מס גבוה יותר, לעומת המשכורת שיקבל במקום העבודה הבא.

אם נשים את הטריקים בצד, הרי שגרושים וגרושות של אנשי צבא קבע יכולים לפחות להתנחם בתנאי הפרישה. כך למשל, במקרה של ג', שהשתחרר לפני שנתיים בדרגת סא"ל. לדברי עו"ד שרון סגל, שייצג את גרושתו בתיק הזה, ג' קיבל פנסיה של כ–11 אלף שקל וחבילת פיצויים של 450 אלף שקל. בעת הפרישה הוא פדה גם קרן השתלמות מהצבא (הניתנת בלי קשר לפיצויי הפיטורים) ויחד עם קרן השתלמות של אשתו, הם קנו דירה קטנה במרכז, שאותה השכירו תמורת 2,400 שקל בחודש. לאחר כמה שנים הם התגרשו, והאישה יצאה מהנישואים עם רכוש רב יותר בגלל הזכויות של בעלה לשעבר.

"אחרי הגירושים הבעל המשיך לעבוד במוסד: היתה לו פנסיה תקציבית וגם משכורת. לאישה, שקיבלה חצי מהפנסיה שלו, יש כיום פנסיה קבועה של 5,000 שקל בחודש", אומר סגל. "במקרה אחר שייצגתי, סא"ל במיל' עברה לתפקיד בכיר במגזר העסקי. היא מרוויחה 13 אלף שקל נטו באזרחות והפנסיה שלה היא 11 אלף שקל, והגרוש שלה נהנה ממחצית הסכום. מדהים לראות מקרוב את הפנסיה התקציבית שמקבלים פורשי צה"ל ואת המענקים, שמתנפחים בזכות תוספות שונות. לאנשים שמתגרשים מפורשי צבא קבע אני אומר - זה כאילו שזכיתם בלוטו".

עוד לפני הפרישה אנשי הקבע נהנים מתנאים נוחים. אם מתבוננים בסל ההטבות שלהם, נראה שבתוך הגדרות הסגורים של צה"ל מתקיימת סוג של מדינת רווחה בפני עצמה, שלא מתקיימת בכל המדינה. עם זאת, חלק גדול מההטבות ניתנות גם בשירות הציבורי. הקובץ "מידעון למשרת הקבע החדש" מפרט את ההטבות. לדוגמה, הצבא משתתף בהוצאות חינוך וטיפול בילדים עד גיל 5 שנמצאים בגן או מעון, או בהוצאות עבור מטפלת. כל מה שצריך לעשות הוא להחתים את המוסד שאליו נשלח הילד או להחתים את המטפלת ולהצהיר על גובה התשלום המשולם לה. סכום ההשתתפות המקסימלי הוא 580 שקל לחודש במשך כעשרה חודשים בשנה (ספטמבר-יוני).

צה"ל משתתף גם בהוצאות החינוך על קייטנות, עד 773 שקל בשנה, ומסייע גם בהוצאות החינוך של ילדי המשרתים, מטרום חובה עד סוף התיכון - עבור ילדים בבית הספר היסודי מקבלים עד 500 שקל בשנה (עבור כל ילד), ועבור ילדים בתיכון מקבלים עד 900 שקל בשנה (עבור כל ילד). אנשי הקבע נהנים גם מנקודות ספורט, שנועדו לרכישת ציוד, ביגוד והנעלת ספורט, "לצורך שמירה על הכושר הגופני והחוסן הבריאותי". הנקודות - 1,265 שקל לבגדי ספורט, 644 שקל להלבשה תחתונה ו–275 שקל עבור מדים - מוזרמות פעם בשנה, בתחילת ינואר, ואפשר לממש אותן ברשתות שיווק שונות. במקרה של אנשי הקבע, יש כפל מבצעים: לפי המידעון, בעת הרכישה ניתנת הנחה של לפחות 25% לאחר ניכוי הנקודות מהמחיר.

הצבא גם מממן לאנשי הקבע נופש שנתי של שלושה לילות עם בני משפחותיהם בבתי מלון שונים בארץ, ופעם בשלוש שנים אפשר לצאת למלונות מבוקשים כמו דן אילת, הילטון מלכת שבא, יערות הכרמל ומלון בראשית במצפה רמון. הם נהנים גם מתנאים מצוינים בכל הנוגע לטלפון ומכונית. כל משרתי הקבע מקבלים טלפון סלולרי, והם מקבלים מכונית מדרגת רס"ן או רנ"ג בכיר. לעתים, גם קצינים בדרגת סרן בתפקידים טכנולוגיים זכאים למכונית. מלבד זאת, זכאים אנשי צבא הקבע לפטורים מעמלות רבות כשהם פותחים חשבון בבנק אוצר החייל.

חלק גדול מההטבות המפורטות בחוברת, כמו הנחה בביטוח שיניים, הם במסגרת ארגון הצרכנים חבר. בעשור האחרון נהפך חבר לארגון הצרכנים החזק במדינה, במיוחד בתחום הנדל"ן. בשנים האחרונות נערכו כמה מבצעי מכירות נקודתיים, שבהם מאות אנשי צבא קבע וגמלאים רכשו דירות בהנחה אטרקטיבית באזורים כמו פתח תקוה, ראש העין וחריש. ברבים מהמקרים היה מדובר בדירות להשקעה.

לפני כחמש שנים נחשפו לראשונה 
ב-Markerweek ההטבות שזכאים להם אנשי צבא קבע, הגמלאים ובני המשפחות שלהם, במגוון תחומים. מאז הארגון הלך וגדל מבחינת היקף ההטבות שהוא נותן לחבריו - כ-40 אלף אנשי קבע ועוד כמה אלפי גמלאים. דבר שהשתנה בשנים האחרונות הוא אתר האינטרנט של הארגון: עד לפני שנתיים האתר היה פתוח לציבור הרחב, ושם אפשר היה לראות את שלל ההטבות והמבצעים, אך לפני שנתיים הוחלט לחסום את האתר, ורק חברי הארגון, המחזיקים בכרטיס האשראי המיוחד, יכולים להיכנס אליו. "אנשים מבחוץ היו רואים את המבצעים, ומנסים להשיג לעצמם הנחה דומה בפנייה ישירה לבעל העסק", אומר גורם שעובד עם הארגון מקרוב. "זה היה גורם ללא מעט קנאה מצד אנשים - למה לאנשי צבא קבע יש את זה ולנו אין. אז החליטו לחסום את זה".

לכאורה, בחבר משחקים משחק כפול. מדובר בסך הכל בעוד ארגון צרכנים של עובדים שהתאגדו, כמו ארגוני צרכנים במגזר האזרחי. יש גם דמי חברות, 30 שקל בחודש. "זאת שיטה כלכלית שמבטאת יתרון לגודל", אומר בכיר לשעבר באכ"א. "כשאתה תקנה שלושה ג'ינסים בחנות, תקבל כל אחד במחיר נמוך יותר. זה כל הסיפור. גם ההסתדרות היתה יכולה להתאגד ככה". מצד שני, חבר הוא חלק בלתי נפרד מאכ"א, וקצינים בכירים באכ"א משמשים כמנכ"לים וכיו"רים שלו. עין־גל, שהיה יו"ר חבר, מודה שמועדון הצרכנות הזה הוא סוג של הטבה בתנאי השירות. "לא תמיד אפשר להעלות את השכר במגזר הציבורי", הוא אומר, "אז יש הוזלות בסל הקניות. לכן, היסטורית, ראש מחלקת פרט באכ"א הוא גם יו"ר חבר. מהצד השני, לא כולם יכולים ליהנות מההטבות של חבר. אנשים עם משכורות נמוכות, לדוגמה, לא תמיד מגיעים לסף ההון העצמי הדרוש לקניית דירה".

מוסקוביץ', שמכיר את חבר היטב מעבודתו עם אנשי קבע, סבור שלחבר יש משמעות כלכלית גדולה הרבה יותר. "חבר הוא עולם ומלואו", הוא אומר. "מגורים, מופעי תרבות, נסיעות לחו"ל, קניית מכונית. כל דבר שאתה משלם בו בכרטיס אשראי - כולל קניות בסופר ותדלוק - אפשר לקבל הנחה בחבר. אני מכיר קבוצה של 20 פורשים, שיוצאים להפלגה בפברואר הקרוב, והכל התחיל מהנחה יפה שהם קיבלו בחבר. זה לא סתם עוד מועדון צרכנות, זה מועדון שנהנה מהתשתית הארגונית של צה"ל, הארגון הכי חזק בישראל. לצה"ל יש רשימות של אנשים, וחברי הארגון נהנים מעדכונים שוטפים לגבי כל מה שקורה. חבר הוא שלוחה של הצבא לכל דבר ועניין. רואים את זה גם בבקו"ם - כשאנשי הקבע פורשים, כבר מחכים שם נציגי חבר עם כל מיני הצעות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם