כך מטפלים בכפפות של משי באחד הקרטלים הדורסניים במשק - ומה הקשר לרמי לוי - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מטפלים בכפפות של משי באחד הקרטלים הדורסניים במשק - ומה הקשר לרמי לוי

כל עוד רשות ההגבלים העסקיים מתעלמת מכוחה הגובר של מפלצת המזומנים מתימורים, ימשיך הצרכן לסבול מפער תיווך בלתי סביר בעליל שהוא משלם על ירקות פירות

42תגובות

לא מעט גבות הורמו כאשר דודי עזרא, בעל השליטה בחברת נטו, הציע לשני סיטונאי ירקות ופירות בראשית שנות ה–30 לחייהם 11 מיליון שקל ודמי ניהול חודשיים של 166 אלף שקל לכל אחד מהם. גם היום, 13 שנה מאוחר יותר, השמות אילן וששי שבע אינם מוכרים לרבים מחוץ למגזר החקלאי, אבל לעזרא לא צריך להיות ספק שעשה את אחת העסקות הטובות ביותר בחייו. ביכורי השדה דרום, שהיתה חברה בעלת מחזור של 235 מיליון שקל ב–2004, צמחה מאז לחברה של 1.1 מיליארד שקל ורווח נקי של 37 מיליון שקל בשנה.

הצעד הראשון בדרך להפיכתה של ביכורי השדה דרום לגורם הדומיננטי בשוק הירקות והפירות התבצע ב–2007 עם הקמת חברת ביכורי השקמה בבעלות משותפת בחלקים שווים לה ולרשת רמי לוי. רמי לוי היתה עד אז הלקוחה העיקרית של ביכורי השדה דרום וסיפקה לה 15% מהכנסותיה. צמיחתה של רמי לוי מחברה בת שמונה סניפים ומחזור של 625 מיליון שקל לרשת בת 30 סניפים ומחזור של 3.4 מיליארד שקל היתה אחד מהגורמים לצמיחתה המהירה של ביכורי השדה דרום למפלצת המזומנים והרווחים שהיא כיום.

דודי עזרא
נועם מושקוביץ'

עזרא והאחים שבע החליטו להמיר את סיפור ההצלחה למזומנים, ובמאי 2007 גייסה ביכורי השדה דרום 36 מיליון שקל לפי שווי חברה של 166 מיליון שקל. בעקבות הניסיון המוצלח עם רמי לוי הוקמה ביכורי ביתן, חברה משותפת בבעלות שווה של ביכורי שדה ויינות ביתן, רשת הקמעונות הרביעית בגודלה בישראל. אף גורם, למשל ברשות ההגבלים העסקיים, לא תהה אם שיתוף הפעולה בין שתי קמעוניות מזון דומות בגודלן ברכש ירקות ופירות והעובדה שפעילותן בתחום זה מתבצעת תחת ניהול משותף פוגע בתחרות ביניהן ועלול לאפשר להן להקטין את יכולתן של מתחרות קטנות להתמודד אתן באמצעות מחירי אספקה גבוהים של ירקות ופירות.

מודל הפעולה המוצלח שוכפל פעם נוספת, בקנה מידה קטן יותר, בדצמבר 2014, כאשר ביכורי השדה דרום הקימה את ביכורי שוק העיר בשותפות שווה עם חברת גוטסמן שמפעילה את רשת שוק העיר שהקים איש העסקים עמיקם בן צבי על בסיס שמונה חנויות גדולות שרכש מרשת מגה.

קבוצת נטו והאחים שבע החליטו במאי 2012 לסיים את השותפות עם הציבור לאחר שמיצו ממנה את המיטב. השותפות עם רמי לוי ויינות ביתן, שתי רשתות הצומחות במהירות, הניבה לביכורי השדה דרום רווחי עתק, והחברה עמדה להשלים את הקמתו של מרכז לוגיסטי חדיש בתימורים בהשקעה של 130 מיליון שקל, שעמד להקפיץ את החברה למדרגה הבאה של מכירות ורווח. עזרא פירסם באמצעות חברת נטו הצעת רכש ל–18% ממניותיה של ביכורי השדה דרום שלא הוחזקו על ידי נטו והאחים שבע, והציבור הסכים למכור לו את המניות תמורת 44 מיליון שקל, אותו סכום שגייסה ביכורי השדה דרום מהציבור, שניזון מהערכת שווי שהזמינה החברה ומהרמיזה של עזרא שעד להשלמת המרכז הלוגיסטי יצטרך להסתפק בדיווידנד של מיליון שקל לשנה.

יחס של כפפות של משי לקרטל

הפרידה מהציבור התבררה כהחלטה מצוינת עבור עזרא והאחים שבע: השותפויות שהקימה ביכורי השדה דרום הובילו לעלייה חדה בהכנסותיה וברווחיה של החברה, ולאחר שהציבור פינה את השטח כבר לא היתה סיבה לשמור על יד קפוצה בכל הקשור לחלוקת המזומנים שנערמו בקופתה, והיא חילקה מיוני 2013 עד ספטמבר 2014 דיווידנד של 100 מיליון שקל. לכאורה, הכל היה מושלם בחייהם של עזרא והאחים שבע: שלוש חברות סיטוניות של שלוש רשתות שיווק, שפועלות תחת קורת גג אחת, כולל שימוש במערכת מחשוב אחת, מערכת לוגיסטית ואינסוף אפשרויות לתיאום מחירים ולהפעלת לחץ על החקלאים - והכל בחסות החוק. כל הקניינים וכל בקרי האיכות ישובים סביב שולחן אחד, ומנהלים נתחים הולכים וגדלים משוק סיטונות הירקות והפירות בישראל.

דודו בכר

אלא שבמארס 2015 נפל דבר, שעלול היה לאיים על האידיליה של קרטל הירקות. אחרי מאמצים שנמשכו 20 שנה הצליחה רשות ההגבלים העסקיים להביא לתיקון חוק ההגבלים העסקיים בנושא הפטור החקלאי מהסדר כובל. הפטור שנקבע בחוק ההגבלים העסקיים מ–1988 ניתן לחקלאים כך שיוכלו לתאם את הכמויות שהם מגדלים ומשווקים ולמנוע בכך חוסר איזון בין היצע לביקוש, שיגרום לקריסת מחירים ולהתמוטטות משקים. הבעיה בחוק במתכונתו הקודמת היתה שהמחוקק שרצה לשמור על משק חקלאי מתוכנן ויציב יצר פרצה שבה נכנסו גם הסיטונאים של הסחורה החקלאית. זאת משום שהפטור החקלאי חל לא רק על חקלאים, אלא גם על מי שאינו חקלאי אלא עוסק בתיווך וממילא חשוף פחות לתנודות במחירי הסחורות החקלאיות. התיקון בחוק צימצם את הפטור מהסדר כובל בכך שהוציא מכלל הפטור את מי שעוסק בשיווק סיטוני של תוצרת חקלאית, כלומר מי שעוסק בשיווק של תוצרת חקלאית שלא הוא גידל.

מיום שנכנס התיקון לחוק ההגבלים לתוקפו נהפכה הבעלות המשותפת של ביכורי השדה דרום מצד אחד ורמי לוי, יינות ביתן ושוק העיר מצד שני על חברות שעוסקת בסיטונות ירקות ופירות להסדר כובל. לכאורה, הצליחה רשות ההגבלים העסקיים להניח את התשתית החוקית לפירוק קרטל הירקות בתימורים. אלא שבמקום לנצל את המומנטום ולהורות לרמי לוי, ליינות ביתן ולשוק העיר להתכבד ולעזוב את המרכז הלוגיסטי, העדיפה רשות ההגבלים העסקיים להמשיך ולהתייחס לאחד הקרטלים הדורסניים בכפפות של משי.

עו"ד רוית ארבל, מנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עמית פולק מטלון, שמייצגת את התאחדות האיכרים, מסבירה שארבעת השותפים הפורמאליים להסדר הכובל נקטו שני סוגי מהלכים כדי שלא ייחשבו כשותפים להסדר כובל ולא יידרשו לבקש מרשות ההגבלים העסקיים פטור מאישור הסדר כובל. המהלך הראשון היה הפסקת הבעלות המשותפת בביכורי השקמה, שהיא הסיטונית הגדולה ביותר בקבוצת ביכורי השדה דרום, על ידי כך שחלקה בחברה נרכש על ידי רמי לוי.

ארבל מציינת שרשות ההגבלים העסקיים אישרה את המיזוג בסוף מאי 2015, אף שביכורי השדה דרום ורמי לוי לא העבירו לאישורה את הסכמי השכירות והניהול שעמדו להיחתם ביניהן. כלומר, לא זו בלבד שהרשות לא עמדה על כך שביכורי השקמה תפנה את המרכז הלוגיסטי בתימורים ותפסיק את הישיבה המשותפת עם ביכורי השדה דרום, שתי החברות כלל לא התכוונו להפסיק את שיתוף הפעולה התפעולי והלוגיסטי ביניהן. רשות ההגבלים העסקיים אמנם ציינה שאין באישור המיזוג משום אישור להסכם השכירות והניהול שעתיד להיחתם בין ביכורי השקמה לביכורי השדה דרום, אולם לא הציבה כל תנאי לאישור המיזוג.

המהלך השני שנקטו שתי הסיטוניות הקטנות יותר, ביכורי ביתן וביכורי שוק העיר, היה מכירת 1% מהון המניות שלהן לחברת ביכורי השדה דרום על ידי יינות ביתן ושוק העיר בהתאמה - כך שביכורי ביתן וביכורי השוק העיר נהפכו לחברות בנות של ביכורי השדה דרום וככזו נהנות מהפטור מאישור הסדר כובל, החל על חברה וחברה בת.

אילן אסייג

"השותפות לקרטל הפרידו בין הבעלות המבנית לבין המשך שיתוף הפעולה המסחרי, והממונה טעה בכך שלא כרך את הטיפול בשניהם", אומרת ארבל. "הם הגישו לממונה בקשה למיזוג, אבל לא מסרו לאישורו את הסכמי השכירות והניהול - שאין חולק שהם הסדר כובל לא חוקי. פנינו בשם התאחדות האיכרים לרשות להגבלים ודרשנו מהממונה לעשות אחד מהשניים: או לכפות על רמי לוי לצאת מהמרכז הלוגיסטי בתימורים או לדרוש את הסכמי השכירות והניהול כדדי שיבחן אותם ויאשר או יתנגד להסדר הכובל".

הרשות עדיין לא נקטה פעולה ולא השיבה, משום שלשתי החברות ניתנה ארכה עד ה–1 באוגוסט למסור לרשות כיצד בכוונתן להסדיר את היחסים המסחריים ביניהן,אם יבקשו פטור מהסדר כובל או ייפרדו, ובינתיים ממשיך הקרטל בתימורים לפעול כבימים ימימה. משיחה עם רשות ההגבלים העסקיים עולה כי רכישה משותפת של סחורה מחקלאים מדאיגה אותה הרבה פחות מאשר מכירה משותפת של סחורה לצרכן הסופי, משום שהיא עשויה לאזן את הפוטנציאל להפעלת כוח קרטליסטי על ידי החקלאים ולהוביל לירידת מחירים לצרכן הסופי. התרחיש של פליטת חקלאים מהענף כתוצאה מהשימוש הדורסני בכוח של ביכורי השדה דרום, שתביא לירידה בהיצע של תוצרת חקלאית, הוא מבחינת הרשות סיכון ארוך טווח. ברשות מדגישים כי כוח השוק של ביכורי ביתן וביכורי שוק העיר נבדק, ונמצא שאינו יוצר חשש תחרותי, משום שבידי החקלאים נותרו מספיק אופציות אחרות לשווק את סחורתם.

נראה שהרשות מסתפקת בהפסקה המשפטית של הבעלות המשותפת בביכורי השקמה, וקיבלה את טיעוניה של ביכורי השדה דרום שלפיהם הקבוצה, שמעידה על עצמה בדף הבית שלה שהיא "החברה המובילה בארץ לגידול שיווק והפצה של ירקות ופירות טריים", מחזיקה בנתח של 3%–4% בלבד, והעדיפה אותה על גרסת התאחדות האכרים שלפיה נתח השוק של קבוצת ביכורי שדה הוא 30% מהשוק המוסדי והקמעוני. גם הפעם, כפי שקורה פעמים רבות, המפתח לדיון ולהחלטה בנושא הגבלים עסקיים הוא הגדרת השוק. בבואה לבחון איזה איום מוחשי יותר - קרטל של חקלאים או קרטל של סיטונאים - כדאי לרשות לאמץ את הכלל העתיק Follow The Money, גם אם לא בהוראתו המקורית. באיזו מהחוליות בשוק הירקות והפירות גדל מספר פשיטות הרגל, העיקולים החובות המסופקים, ושטחי גידול צומצמו או ננטשו, ובאיזה קצה של שרשרת המזון מקבלים שני סיטונאי ירקות שכר ומענקים בעלות כוללת של 327 אלף שקל לחודש - כפי שחילקה ביכורי שדה לאחים שבע ב–2014 - ואופציות בשווי של 2.6 מיליון שקל למימוש ל–0.9% מהחברה לפי שווי חברה של 290 מיליון שקל כפי שחילקה ליו"ר החברה עמי גולדין בינואר 2015 ועוד תעשה בשנים הקרובות.

אם אכן שוק סיטונות הירקות בישראל תחרותי, כיצד ייתכן שהאחים שבע מסוגלים להעמיד ערבויות להלוואות שלקחו החברות בקבוצת ביכורי השדה מהבנקים בסכום של עד 87 מיליון שקל וכיצד חברה שמעידה על עצמה שהיא מחזיקה בנתח שוק זניח של 3%־4% משוק שעיסוקו תיווך בסחורות חקלאיות, רושמת תשואה של 35% על ההון ב–2014 - שיעור תשואה שאפילו חברת האחים נאווי שפעילה בשוק האפור לא השיגה בשנה שעברה.

נראה שכל עוד רשות ההגבלים העסקיים מתעלמת מכוחה הגובר של מפלצת המזומנים מתימורים, ימשיך הצרכן לסבול מפער תיווך בלתי סביר בעליל שהוא משלם על ירקות פירות. קטגוריית מוצרים זו תמשיך להיות בדרך פלא קטגוריית המוצרים הרווחית ביותר של רשתות השיווק. עזרא והאחים שבע ימשיכו לגרוף רווחים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ויאחלו לרשות ההגבלים העסקיים הצלחה במלחמת החורמה שהכריזה על החקלאים פושטי הרגל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#