הכירו את האחים שמרוויחים מיליונים מחקלאות - בלי לגדל עגבנייה אחת - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את האחים שמרוויחים מיליונים מחקלאות - בלי לגדל עגבנייה אחת

כששאולי פרץ, חקלאי ממושב צרופה, סירב להיכנע לתכתיבים של אילן וששי שבע, האחים ששולטים ביד רמה בשוק הירקות והפירות, הוא חווה על בשרו את השיטה שהופכת את חייהם של החקלאים לסיוט מתמשך ■ ביכורי השדה דרום: "העבודה עמו הופסקה בגלל אלימות ואיומים"

287תגובות
אילן שבע
ניר קידר

שיחת הטלפון שבישרה על מותה בטרם עת של העונה החקלאית תפסה את שאולי פרץ לא מוכן. פרץ, חקלאי ממושב צרופה שליד זיכרון יעקב, סיים כמה דקות קודם לכן להעמיס את המשאית ועמד לעלות עליה בדרכו ליישוב תימורים שליד קרית מלאכי, שבו נמצא המטה והמרכז הלוגיסטי של חברת ביכורי השדה דרום, סיטונית הירקות והפירות הגדולה במדינה.

"אתה יודע שאתה לא מביא יותר סחורה עד להודעה חדשה?", הודיעה לו הפקידה של אלכס לוקוטקין, סמנכ"ל הכספים של ביכורי השדה דרום. "קיבלנו הודעת הפסקת עבודה". יום קודם לכן הופתע פרץ לגלות שסכום של 1,815 שקל, שהיה אמור לקבל מביכורי השדה דרום עבור מלפפונים במשקל 726 ק"ג שסיפק לה, נגרע מהחשבונית שקיבל מהחברה. לצד הפריט נכתבה הערה: "תרומה".

פרץ לא זכר שתרם מלפפונים, או שמישהו טרח לבקש את רשותו לתרום או ליידע אותו למי תרם את מאמציו וכספו. הוא דרש הסבר מששי שבע, סמנכ"ל הרכש של ביכורי השדה דרום: "למי תרמת?", הוא תהה. "הסחורה שלי וזכותי לדעת, תן לי בבקשה אישור תרומה". שבע מיהר להעמיד אותו במקומו: "זו השיטה שלי. אני תורם, ואני לא שואל אותך. מי שרוצה שיעבוד אתי ומי שלא - לא צריך".

בימים הבאים הבין פרץ לעומקה את השיטה של אילן וששי שבע, האחים שבגיל 46 ו–48 שולטים ביד רמה בשוק הירקות והפירות - וגם מה קורה למי שלא משחק לפי הכללים של השיטה, שהשניים שיכללו בעשור האחרון. כמה שעות אחרי שביכורי השקמה הודיעה לפרץ שעד הודעה חדשה לא תרכוש ממנו ולו מלפפון אחד, עשו זאת שתי סיטוניות אחרות: ביכורי ביתן, חברת הסיטונות שמשותפת לביכורי השדה דרום וליינות ביתן, רשת שיווק המזון הרביעית בגודלה בישראל; וביכורי שוק העיר, חברת הסיטונות שמשותפת לביכורי השדה דרום ולרשת שוק העיר, שקמה בסוף 2014 על בסיס שמונה חנויות שנרכשו מרשת מגה הדועכת. שלוש החברות ניתקו את הקשרים המסחריים עם פרץ ועם אביו אלברט בו־זמנית, אף על פי שאף אחת מהן לא היתה צד לסכסוך שפרץ בין השניים לבין אילן וששי שבע - עדות ברורה לכך שכל השלוש מנוהלות למעשה על ידי האחים. ניסיון ההתקוממות נגד השיטה של האחים שבע התרסק מיד על קרקע המציאות.

אלברט ושאולי פרץ
רמי שלוש

רשות ההגבלים העסקיים הגיעה במארס למסקנה שלחקלאים יש אופציות נוספות לשווק את התוצרת על בסיס מדידה של נתחי שוק, אבל המציאות שבה פועלים החקלאים שונה מהותית מהמודלים של הרשות. חקלאי לא יכול לעבור מרשת לרשת באמצע עונה. הרשת מחויבת - ובצדק - לחקלאים שעובדים אתה על פי הסכם לעונה החקלאית, ורק אם יש מחסור קיצוני בשוק היא תסכים לרכוש תוצרת מחקלאי שלא חתום אתה על הסכם באותה עונה.

"למחרת עקרתי 6.5 דונמים של מלפפונים", אומר אלברט פרץ. "ידעתי מראש שלא אוכל להתמודד עם זה. אין למי לשווק את הסחורה. עבדנו אתם שנים, ואני לא יכול להופיע באמצע השנה ברשתות אחרות, כי הן יגידו לי - איפה היית כל השנה? נשארתי עם 45% מהסחורה. ביכורי השדה דרום גרמו לי להפסד של 500 אלף שקל ומוטטו אותי כלכלית".

"החקלאים הם עם של פחדנים"

ביכורי השדה דרום, שנשלטת בחלקים שווים על ידי קבוצת נטו והאחים שבע, היא על פי האתר שלה החברה המובילה בארץ לגידול, שיווק והפצה של ירקות ופירות טריים ומעניקה פתרון כולל ללקוחות בכל רחבי הארץ לרכישת תוצרת חקלאית של ירקות, פירות, מוצרים מצוננים וארוזים, פירות יבשים ושירותי לוגיסטיקה. כמו כן, כתוב באתר, החברה מספקת לחקלאים פתרונות לרכישה סדירה של מוצריהם.

"בעולם של משאבים טבעיים מוגבלים ואוכלוסיה צומחת, ביכורי השדה פועלת להיות השחקן המוביל באספקת תוצרת חקלאית טרייה תוך מתן שירות יוצא דופן ופיתוח פתרונות יעילים עבור לקוחות וספקים", נכתב באתר.

פרשת התרומות מאונס היתה רק שיאה של מסכת התעמרות שממנה סבלו שאולי ואלברט פרץ, כמו חקלאים אחרים. "החקלאים הם עם של פחדנים", אומר אלברט פרץ. "הקרטל עובד שנים, ומי שמנהל אותו הם אילן וששי שבע. הם מכתיבים את המחירים, לעתים קרובות לא עומדים במחירים שהתחייבו לשלם ומנצלים את הכוח שלהם ואת חוסר הברירה של החקלאים. כולם מבליגים. אני כבר לא יכולתי לסבול את זה יותר".

כדי להבין את מרכזיותה של ביכורי השדה דרום בשוק הסיטוני כדאי להתעכב על התהליך. חקלאי שמגדל פירות וירקות לא יכול למכור את הסחורה ישירות לרשתות הקמעוניות, אלא נאלץ לעשות זאת דרך חברות הסיטונות. הן בודקות את הסחורה, מדרגות אותה ומשלמות לחקלאי בהתאם. החברות הסיטוניות מוכרות את הסחורה לרשתות שמוכרות אותה לצרכן במרווח נאה. הדו"חות הכספיים של ביכורי השדה דרום מלמדים שהחברה מפיקה רווחיות גולמית, המשקפת את מרווח השיווק הסיטוני, של 27% ממחזור המכירות שלה; והדו"חות הכספיים של שופרסל מלמדים על רווחיות גולמית של 28%, המשקפת את מרווח השיווק הקמעוני - רווחיות שגבוהה בצורה ניכרת מהרווחיות הגולמית בתחום המזון היבש (19%), הבשר והקפואים (16%), מוצרי החלב (25%) והמשקאות (15%). ביכורי השדה דרום אמנם מתחרה בחברת קטיף של שופרסל, שמחזיקה בנתח מוערך של 20% מהשוק, אולם היא גם מספקת לה סחורה באופן נקודתי, ככל הנראה משום שעוצמתה הגוברת מאפשרת לה להשיג מחירים נמוכים, וכן בחברת יחדיו של רשת מגה הקורסת, ובחברות קטנות יחסית כמו שפיט וביכורי השדה צפון שנחלשו לאחר שביכורי השדה דרום זכתה במכרז לאספקת ירקות ופירות לצה"ל.

אף שביכורי השדה דרום מעידה על עצמה באתר האינטרנט כחברה שנותנת שירות טוב ללקוחותיה, מתברר כי חקלאי שמגיע למרכז הלוגיסטי בתימורים עובר דרך ייסורים שמטרתה אחת: להקטין למינימום את התמורה שיקבל ולהגדיל בכך את הרווח של חברות הסיטונות הפועלות בו משיווק אותה תוצרת. בקרי האיכות - שמקבלים שכר מביכורי השדה דרום ומחברות הסיטונות האחרות - הם אחד האמצעים האפקטיבים להשגת מטרה זו. הבקרים בוחנים את הסחורה עם הגיעה לתימורים ומשייכים אותה לשתי קבוצות איכות בסיסיות, קוד 5 וקוד 7 - שהוא הקוד של קבוצת האיכות הנמוכה יותר. לעתים קרובות, בקרי האיכות מוצאים פגמים בסחורה שהם בוחנים ופוסקים לה קוד 7 - שפירושו שהחקלאי יקבל 50% מהתמורה שהיה זכאי לה אילו היתה ראויה לקבוצת האיכות הגבוהה. חקלאים שמספקים סחורה איכותית שביכורי השדה דרום מעוניינת בה מקבל טיפול עדין יותר, שהוא וריאציה על נושא הקודים. חקלאי כזה מתבקש להסכים להעלאת שיעור הפחת ולירידת הערך של הסחורה מרגע שנארזה ועד להגיעה לתימורים מהשיעור המקובל של 3% לרמה של 10% על פי שיטת "ק"ג בארגז", כלומר סיטונית הירקות משלמת לחקלאי עבור 9 ק"ג של סחורה במקום 10 ק"ג שיש בארגז ממוצע.

החקלאי יעקב נוימן מהמושב גני יוחנן שליד מזכרת בתיה מספק את זווית הראיה שלו על השיטה של האחים שבע ושותפיהם. "כעיקרון הם מזמינים עשרות אחוזים יותר משהם צריכים, ואז מתישים את החקלאי או את הנהג שלו בהמתנה ממושכת לבדיקה - עד שהוא חוזר הביתה עם הסחורה, או שהם מכופפים אותו וגורמים לו להתפשר על מחיר שנמוך ב–50% ממה שהיה צריך לקבל".

עו"ד רוית ארבל, שמייצגת את התאחדות האיכרים, מאירה במכתב שכתבה לרשות ההגבלים העסקיים, שעסק בהתנגדות למיזוג ביכורי השקמה עם רמי לוי, כמה מהביטויים העיקריים לכוח השוק של קרטל תימורים וניצולו לרעה: הגילוי הבולט לעין הוא מחירי הרכישה האחידים והעובדה שהחברות לא מסתירות את התיאום ביניהן. "אני משלם מה שששי שבע משלם", אמר קניין של ביכורי ביתן לאחד המגדלים. התיאום בין החברות ניכר גם בעובדה שסיטוניות הירקות הקטנות רוכשות את התוצרת בהנחות דומות שלה זכו סיטוניות שרכשו כמויות גדולות הרבה יותר, בניגוד להיגיון המסחרי. זה קורה בעקבות דרישת הסיטוניות הקטנות, שמבוססת על העובדה שהן יודעות את גובה ההנחה שניתנה לחברה הגדולה ממנה ותוך איום מוסווה שאם החקלאי לא ייתן אותה — הוא יתקשה לספק גם לחברה הגדולה.

המניפולציות המסחריות המתואמות המתוארות במכתבה של ארבל הן חלק מארגז הכלים של שלוש החברות: "ביכורי השדה דרום, ביכורי השקמה וביכורי ביתן נוהגות לסרב לרכוש תוצרת שהוזמנה על ידן במחיר המוסכם לאחר שהתוצרת הגיעה לשטח המתקן בטענה שיטתית כי התוצרת באיכות נמוכה. החברה שדוחה את התוצרת מפנה את המגדלים למכור אותה לחברה אחרת, ובמשא ומתן אתה המחיר ההתחלתי כבר נמוך מהמחיר המוסכם, משום שבדרך פלא היא יודעת שהמגדל הגיע אליה לאחר שמשא ומתן קודם שניהל נכשל, ולכן יש לו תמריץ גבוה למכור את התוצרת ולא להחזירה. בפועל החברות פועלות כגוף אחד ומשלימות חסרים אחת מהשנייה, ולכן אין להן כל חשש להפנות מגדלים מהאחת לשנייה משום שמדובר בסיטואציה לא תחרותית ולכן אינו צריך להבטיח שהסחורה תחסר לו".

לכאורה, החקלאי שחולק על הדירוג שקיבל ואינו מוכן לתת לביכורי שדה הנחות מעבר להנחה המסחרית הרגילה, יכול למצוא לו קונה אחר. למעשה, זו אינה אופציה פשוטה משום שלכל חברה יש לוגו ואריזה משלה. למשל, לקטיף, סיטונית הירקות והפירות של שופרסל, יש ארגזים סגולים ולסיטונית הירקות ביכורי שדה צפון ארגזים צהובים, ולכן שיווק הסחורה ללקוח אחר דורש את החלפת האריזה. "מלבד זאת, חקלאי שבא לסיטונאי אחר ב–10:00–11:00 בבוקר ואומר לו ללא התראה מראש 'אני מביא לך הערב סחורה', מעמיד אותו במצב בעייתי", מוסיף שאולי פרץ.

לביכורי השדה דרום יש טריק נוסף: כאשר השוק לסחורה חקלאית מסוימת סובל מעודף, נציגיה מתקשרים בבוקרו של יום ומבטלים את ההזמנה. "אני יכול להתחייב לכמות מסוימת של משטחים שאני קוטף ביום מסוים", אומר שאולי פרץ. "לפעמים ההזמנות שאני מקבל גדולות מהיכולת שלי לספק, ולכן אני מחלק את הסחורה בין הרשתות השונות: ארבעה משטחים לרשת אחת ושישה משטחים לרשת אחרת. אם ביכורי השדה דרום מבטלת נגרם לי הפסד, משום שיכולתי לספק לרשת אחרת כמות גדולה יותר".

"שיתעשרו, אבל שיהיו הוגנים"

חוסר היכולת להסיט במהירות כמות גדולה של סחורה מסיטונאי לסיטונאי היא נקודת תורפה כואבת במיוחד עבור חקלאי הערבה, שעושים את הדרך הארוכה לתימורים. "רק השינוע מהערבה למרכז הלוגיסטי בתימורים עולה 40 אגורות לק"ג, ואת התנאים המסחריים שלפיהם נמכרת הסחורה בסופו של דבר קובעים האחים שבע", אומר דרור גדיש מעין יהב. המצב בענף הירקות גרוע יותר מהמצב בענף הפירות, כי חיי המדף של ירקות קצרים יותר ולמשאית שהגיעה מהערבה עם כמות גדולה של משטחים יש חלופות מעטות אחרי שייבשו את הנהג במשך שעות.

גדיש, חקלאי ותיק ולשעבר מנהל התפעול של קטיף, הוא עוד אחד מהחקלאים שעלו על מסלול עימות עם האחים שבע וביכורי שדה דרום. "יש הוראה לא לעבוד אתי", הוא מספר. "אני נגמל מעבודה עם הקרטל, וזה קשה מאוד כי יש להם כוח מטורף. אם רוצים להגיע לשוק איכותי, קשה לא לשווק דרכם. אני משועבד מכף רגל ועד ראש על הלוואות בכמה מיליונים טובים, ואם תגיע לערבה תראה שדות נטושים, שאף אחד לא רוצה לשכור, מכוניות וטרקטורים מעוקלים". לחזור לערבה הוא לא יכול, וגם לא להיכנס לשוק הסיטוני, משום שכמעט בלתי אפשרי למכור לסיטונאי 20–25 משטחים בלבד.

אילן אסייג

"ששי ואילן שבע הם כרישי שוק. יש להם עיניים ואוזניים בשווקים, הם יודעים הכל, והמצב העדין של החקלאים ברור להם היטב", אומר פרץ. העיניים והאוזניים של האחים שבע הן חברות כמו ביכורי שדות ישראל, שעוסקת בהובלת תוצרת חקלאית מהשדה לשווקים הסיטוניים; אחים שבע שיווק תוצרת חקלאית, שמוחזקת על ידי בני משפחתם של האחים שבע; וחברת גרין ארק שבשליטת ביכורי השדה דרום, העוסקת ביצוא חקלאי. תמנון החברות של האחים שבע נוכח בכל חלקיו של השוק החקלאי ומכיר אותו ואת מצב הפעילים בו על בוריו.

יתרה מזו: גם אם ביכורי השדה דרום קשורה פורמלית לשלוש רשתות שיווק, הרי שגם מעבר למרכז הלוגיסטי בתימורים לא קל למצוא רוכש לסחורה. חקלאים שסירבו להשלים עם הדירוג הנחות והתשלום הנמוך שפסקו להם בקרי האיכות של האחים שבע גילו להפתעתם שגם הסוחרים בשוק הסיטוני בצריפין אינם נלהבים לקלוט את הסחורה שנדחתה בתימורים, ומוכנים לרכוש אותה במחירים שנמוכים עד כדי עשרות אחוזים מהמחירים שביכורי שדה דרום הציעה להם. "אין לי הוכחות על קשרים בין ביכורי שדה דרום לבין הסוחרים בשוק הסיטוני", אומר שאולי פרץ. "אבל גם אם אין קשרים כאלה, ברור שגם השוק הסיטוני כבר לא מתפקד כמו פעם. אם בעבר היית מביא לסיטונאי שני משטחים, הוא היה מוכר אותם בלי בעיה. היום אם אתה מביא לו משטח אחד, לוקח לו יומיים למכור אותו".

לדבריו, השוק הסיטוני בצריפין לא מתפקד כי רשתות השיווק הקימו חברות לרכש ירקות ופירות שבלעו את השווקים הפתוחים ואת מרבית הירקניות. לאלה שלא נרכשו, מספקות הרשתות הגדולות את הסחורה עד לפתח החנות. "להקים שוק סיטוני בצריפין זה כמו להציב דוכן במקום שאין בו אנשים", אומר יעקב נוימן, מגדל חצילים ממושב גני יוחנן שליד רחובות. "בדרך כלל מביאים לשם סחורה שלא רוצים להביא לרשתות השיווק, ואז רוב הסחורה נשארת והמחיר יורד. אי אפשר לעשות מחירון על בסיס מסחר דליל כזה, משום שהמחיר מוטה כלפי מטה. במקום לעשות את המחירון במקום הטיפשי ביותר צריך לבנות רובריקה של עלות גידול ועלות שכוללת הובלה ושיווק. זה יעזור לחקלאי לא לגדל כמויות עודפות ולדעת מתי מחיר המכירה שלו אינו מכסה את עלות הגידול".

ככל הנראה, המחירון המשמש כנקודת ייחוס לעסקות מוטה לרעת החקלאים - אבל גם עליו לא מקפידים בתימורים. נוסחת המחיר קובעת שהחקלאי יקבל את הנמוך מבין שני מחירים שמצוטטים לירקות ולפירות באתר של מועצת הצמחים ובאתר ירקום, אלא שבבואם לגבות את הכסף שמגיע להם נתקלים החקלאים בתגובה מסוג "זה מה שאני יכול לשלם" ונאלצים להסתפק במחיר נמוך ב-5%-10% .

רמי שלוש

השיבוש המוחלט של יחסי הכוחות בשוק הירקות בין החקלאים לבין הסיטונאים גורם לעתים לקנייני חברות הסיטונות להתייחס למגדלי הירקות כאל אריסים. "יום אחד קניין מאחת מרשתות השיווק מתקשר אלי ואומר: 'אני עושה מבצע על חצילים וצריך כמות גדולה", מספר נוימן. "אמרתי לו: 'מבצע עושה מי שמוכר סחורה, לא מי שקונה סחורה. איך אתה בדיוק רוצה שזה יעבוד? שאמכור את המכונית והטרקטור שלי, העיקר שאתה תמכור חצילים ב–10 אגורות? מה דעתך שאני אבוא מחר לסופר ואומר: שלום, אני יעקב נוימן. היום באתי לקנות הכל בשקל'. המצב הנוכחי גורם לי לצמצם את שטחי הגידול. לא אתן לביכורי שדה דרום לרקוד לי על הראש. אני אזרוק סחורה ולא אתן לרמי לוי, ואם כולם היו עושים כמוני - המצב היה יותר טוב".

העוצמה הגוברת של ביכורי שדה דרום ניכרת בעליה בעמלות שנאלצים החקלאים לשלם לסיטונאי עבור שיווק התוצרת, מ–8% בעבר ל–25% כיום. עמלה זו כוללת הנחה מסחרית של 22% והנחה נוספת של 3% עבור פחת על הסחורה, כלומר הירידה בערכה מרגע שהחקלאי ארז אותה עד שהגיעה לתימורים. מעבר להנחות אלה נדרש החקלאי לשלם לביכורי השדה דרום עוד 1.4 שקלים, שמוגדרים כדמי שימוש בארגז, ושקולים להנחה נוספת של 14 אגורות לק"ג, וכן דמי פריקת סחורה. לכל אלה מיתוספת תופעת כיווץ המחירים, כלומר תשלום בפועל שנמוך מהתשלום המוסכם על פי הנוסחה המוסכמת".

"אין לנו בעיה שיתעשרו, אבל שיהיו הוגנים", אומר אלברט פרץ. "נכון שיש היצע גדול של פלפלים בארץ, ואולי זה באשמת החקלאים, אבל אם קניתם את הפלפל ממני ב–2 שקלים לק"ג, תנו את זה לצרכנים ב–4 שקלים. תרוויחו 2 שקלים. למה אתם מוכרים את זה ב–9.90 שקלים? אין שום פתרון למצב הנוכחי חוץ מפירוק הקרטל. הבעיה היא שעד שיעשו את זה הרבה חקלאים ייפלטו מהענף, כי כיום אין בו עתיד".

מביכורי השדה דרום נמסר בתגובה: "העבודה עם אלברט ושאולי פרץ הופסקה עקב אלימות ואיומים מצדם במשרדי החברה, ולבסוף הם הורחקו מהמקום על ידי קצין הביטחון של ביכורי השדה. תרומה לנזקקים בחג הינה נוהג קבוע בביכורי השדה, שבה משתתפים גם הספקים. משלא הסכימה משפחת פרץ, חלקם הוחזר להם באופן מיידי. הטענות לקרטל חסרות בסיס. הפעילות של ביכורי השדה דרום ומבנה הפעילות נבחנו רק באחרונה ואושרו על ידי הממונה על ההגבלים במסגרת בקשות מיזוג של החברות. קביעת סיווג התוצרת נעשית על ידי בקרי האיכות בשעת קליטת הסחורה ובאופן שקוף לחקלאי. יצוין כי עמלות הכוללות לוגיסטיקה והפצה גבוהות בהכרח מעמלות שיווק שאינן כוללות מרכיבים אלה. פעילות הכוללת שיווק, לוגיסטיקה והפצה בעמלה של 8% היא בהכרח הפסדית, ועל כן הנתונים שצוינו בכתבה שגויים בהכרח".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם