נמאס להם מתל אביב, הם השקיעו את כל החסכונות - ועכשיו עומדים להרוס להם את הבית

היישוב כליל הוקם ב-1979 בסיוע המדינה, אך מאז היא לא טרחה להכין לו תוכנית מתאר ושולחת צווי הריסה לתושבים, שהשבוע החליטו לפנות לכנסת לעזרה

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים50

על אף שהיישוב כליל הוקם כבר ב-1979 במסגרת תוכנית המצפים לייהוד הגליל, עד היום לא השלימה המדינה הכנת תוכנית מתאר עבור היישוב הגדל והולך. כך נוצר מצב שלמעט בתים שהוקמו בתחום "הקו הכחול" - המקום שנקבע ואושר לבנייה בתחילת הדרך - רובם של 400 הבתים שנבנו מאז ביישוב מיועדים כיום להריסה.

התושבים, שרואים עצמם חלוצים לאחר שהגיעו למקום שלא היה בו דבר למעט חול והקימו בו יישוב אקולוגי פורח, כועסים על המלכוד שהופך אותם לעבריינים: כל האדמות באזור הן אדמות חקלאיות השייכות לשכנים הדרוזים, ובאין תוכנית מתאר הבתים נבנים על אותן אדמות (שנקנו מהדרוזים), ללא אישורי בנייה, מתוך הנחה שיום אחד התוכנית תלבין אותם, אך זו מתמהמהת.

המדינה, מצדה, לא מזדרזת לקבוע תוכנית גם היום, 36 שנה לאחר שהיישוב עלה על הקרקע. התוצאה: רוב תושבי כליל חיים כיום תחת צווי הריסה שעבורם הם משלמים קנסות - ובכך דוחים את רוע הגזירה. ואולם על אף האיומים הרבים, לא נהרס עד היום אף בית ביישוב.

כליל. רוב התושבים חיים כיום תחת צווי הריסה שעבורם הם משלמים קנסותצילום: אייל טואג

"ידענו שהסיכויים לקבל היתרי בנייה כשתוכשר תוכנית המתאר גבוהים יותר, כי אנחנו בתוך הקו הכחול, לכן גם מחיר הקרקע היה בהתאם", אומרים חנוך ושובל בן דרור, שהגיעו לכליל מתל אביב לפני ארבע שנים וחצי לאחר שחיפשו "יישוב אקולוגי שאפשר לחיות בו חיים בראשיתיים", והקימו במקום גן אנתרופוסופי. אחרי שלוש שנים הם מכרו את ביתם בתל אביב, ואולם על אף המיקום הלכאורה מאושר - בתוך הקו הכחול - הם קיבלו באחרונה צו עצירת עבודות וצו הריסה מינהלי, כולל התראה מן המשטרה כי הבית עשוי להיהרס בכל יום.

השבוע הם פנו במכתבים ל-120 חברי הכנסת וקיבלו סימפטיה וגם שאילתא מח"כ אורן חזן, אך לא יותר. החשש מהרס הבית שבו השקיעו את כל חסכונותיהם גדול, והם נחושים להגיע עד בג"ץ אם יהיה צורך, כדי להכריח את רשויות התכנון לזוז אחרי שלושה עשורים וחצי.

מרשות התכנון שבמשרד האוצר אומרים בתגובה: "ב-1980 עלו כמה משפחות על הקרקע, מקצתן עם התקשרויות שונות עם מינהל מקרקעי ישראל, מקצתן מול הסוכנות היהודית ומקצתן רכשו קרקעות פרטיות מדרוזים מהאזור. כליל לא הוכרז ולא היה יישוב מוכר. נבנו 80 דירות על אדמות מדינה ואדמות פרטיות, בצפיפות שאינה מוכרת בשום מקום אחר במדינה ואינה תואמת לשום תוכנית ארצית או מחוזית מחייבת. ב-1992 הוכנה תוכנית מתאר חדשה, אבל בגלל הליכים משפטיים והתנגדויות היא התעכבה ולא אושרה. תוכנית השינוי הוגשה לתוכנית המתאר המקומית (תמ"מ) שאותה אישרה המועצה הארצית.

"בתוכנית שעומדת להיות מוגשת בחודש הקרוב תהיה הכשרה של כל מי שנמצא בתוך גבולות היישוב שנקבעו בתמ"מ. רוב התוספת בדירות שניתנה על ידי התמ"מ תהיה על קרקע לאום, כדי להבטיח שיווק פתוח לציבור. הגוף שיעסוק בתכנון המפורט תהיה ועדה בינמשרדית בלתי תלויה במתיישבים. לפני כחודש הובטח על ידי המועצה האזורית מטה אשר כי התוכנית תובא לשולחן הועדה המחוזית לבדיקה בסוף אוגוסט. במקביל, אנשים ממשיכים לבנות בצורה בלתי חוקית ולקבוע עוד עובדות בשטח בניגוד למתווה התוכנית המתגבשת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker