ראיון

לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי, לא ניהלתי - מה רוצים ממני?

שרגא בירן, בעל השליטה במגה, לא מבין מדוע הוא צריך להכניס את היד לכיס ■ למה לא יצאת לעובדים שבאו להפגין מול הבית? "כי הם באו עם רמקולים"

עדי דברת-מזריץ
יורם גביזון
עדי דברת-מזריץ
יורם גביזון

שרגא בירן, איך הרגשת השבוע בבית המשפט?

"זה שובר לי את הלב. זה קשה נורא בעיקר לי. צמחתי ממצוקות ואני יודע מה זה פרנסה, מה זה שתהיה לך רזרבה לשבוע־שבועיים לחיות. אני יודע מה זה להיות בלי קורת גג. גרנו חצי מהנעורים שלנו בשיכון סטודנטים וקודם במחנה אלנבי בחדר אחד. אני התחלתי את הקריירה שלי בדירת מרתף בקרית יובל בירושלים, ולהפוך אותי פתאום לאיזה מיליארדר וטייקון זה דבר מחפיר, כשיש מישהו שיושב למעלה ועושה מה שהוא עושה. אבל אני לא יכול לשאת באחריות במה שלא עשיתי. אני לא עשיתי את זה".

אבל זאת החברה שלך.

"ברגע שידעתי אני עשיתי הכל".

אדם סופר־אחראי היה אומר - אני לא עשיתי את זה, אבל זאת חברה שלי ואני אקח אחריות.

"לכן אנחנו עושים את הכל כדי לממש כל פרוסה של חברה וכל נכס, כדי להציל את העניין. ההנחיה שלי היא לעשות את המקסימום כדי לא לפגוע בעובדים. אני מבחוץ יכול לומר שאני עושה את הכל".

בירן נרעש. אמנם הוא בעל המניות הגדול ביותר באלון רבוע כחול ואמנם הוא מינה את בעל מניות המיעוט דודי ויסמן לנהל אותה, אך לטענתו לא מובן למה כשהחברה מתרסקת באים אליו בטענות. מבחינתו, הוא לא ידע כלום, לא ראה כלום - ולא הוא האיש שיש להאשים. העובדים, הנושים ובית המשפט חשבו אחרת.

שרגא בירן

למה לא יצאת לדבר עם 20 העובדים שבאו להפגין מחוץ לביתך במוצאי שבת, צילצלו באינטרקום וביקשו לשוחח אתך?

"הרגשתי נפגע כשבאים אלי עם רמקולים. היה ברור שזאת הפגנה ואני לא חושב שאני הייתי ראוי להיות האיש. לזהות אותי עם מגה ולזהות אותי עם העניין הזה זה חטא".

אין לך שום קשר למצב?

"אני בסך הכל האיש שהציע לוועד העובדים את המודל החברתי לקמעונות (לפי הסכם שנחתם באחרונה בין אלון רבוע כחול לוועד במגה קיבלו העובדים מניות של 33% מהחברה בתמורה לפיטורי 1,000 עובדים וויתור על תנאי שכר בהיקף של כ–35 מיליון שקל; עד"מ וי"ג). אפשר להגחיך את זה או לקבל את זה, אבל זה דגם נפלא. זה דגם שקיים בצרפת ובמקומות אחרים וזה הדגם היחיד שיכול להצליח, כי הפנים של החנות זה האנשים שעובדים שם. אם החנות עוברת סף מסוים של רווחים הם מקבלים 10%–20% מהרווחים כל חודש, אז הם יודעים שאם הם מוכרים יותר יש להם תמרוץ".

הנסיבות שבהן העובדים קיבלו שליש מהחברה היו תמורת ויתור על שכר בסכומים משמעותיים. בנוסף, כלל לא ברור שלשליש ממגה יש ערך חיובי. לפני יומיים החברה כמעט הגיעה לפירוק. מה זה שווה שיש לך ביד שליש מכלום?

"נכון שהיה נפלא אם הדגם הזה היה מתקבל קודם, אבל צריך להבין שאני לא מגה. אני לא הייתי דירקטור באף אחת מהחברות ב–40 השנים האחרונות. אני רק עורך דין במשרד עורכי דין במשך 55 שנה".

אתה בעל המניות היחיד הגדול ביותר בקבוצת אלון.

"עד 2009 החברה הזאת היתה מחולקת לשלושה - קצת יותר משליש אנחנו, שליש הקיבוצים ושליש אפריקה ישראל. ברגע שאפריקה יצאה, לפני ארבע־חמש שנים, השליטה נהפכה להיות בין הקיבוצים לבין ביילסול. זו שליטה משותפת - אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בלי הקיבוצים וההפך. מי שייצג את הקיבוצים היה איציק בדר, ודודי ויסמן ייצג את ביילסול".

משפחת בירן מחזיקה 80% מביילסול. ויסמן מחזיק רק 20%. אתה הדחת את ויסמן בסופו של דבר, הוא לא יכול היה להדיח אותך.

בגלל הטרגדיה של הממשל התאגידי, שבא להגן על המיעוט בחברות ציבוריות נגד הבעלים, לא יכולנו להגיע לידי ביטוי. ב–2013, כשראינו את פירעון האג"ח של קבוצת אלון מתקרב, התחלנו לפעול כדי להביא להכרעה, כדי למכור נכסים, כדי לצאת מהחוב הזה. ויסמן ובדר (שהוחלף על ידי עמית בן יצחק) שלטו ביחד ויכולתי לשנות את הדברים רק על ידי החלפת מועצות המנהלים והחלפת ההנהלות — ואת זה אפשר לעשות רק באמצעות אסיפות וכו', וזה לוקח קצת זמן. הקמתי צוות בראשות יונל כהן, שנהפך אחרי זה ליו"ר ביילסול, ושל אביגדור קפלן ופרופ' דן ווייס ועורכי דין שמתמחים בדיני חברות, לאיך לעשות את הדברים. כי אמרנו לעצמנו שחייבים להחליף. מנכ"ל (ויסמן) לא יכול לשבת על הכיסא 20 שנה. זה לא עובד".

אז ידעת שיש בעיה.

"הבעיה הראשונה שידעתי היא של אג"ח שהלכו והתקרבו".

מגה לא הידרדרה רק מ–2013, אלא הרבה לפני.

"מגה התחילה להידרדר בשלוש־ארבע השנים אחרונות. אני לא מומחה בקמעונות, אני עורך דין שמתמחה בשטחים מסוימים. גם כיום איני מתיימר להיות מומחה לקמעונות. יכולתי בסך הכל למנות את המנהלים הטובים ביותר. פניתי ואמרתי 'אנחנו חייבים להחליף את ההנהלות, להחליף את האנשים הישנים ולהכניס דם חדש'. דויטשה בנק הציע לנו להתמזג עם חברה בשם ווסטרן אנרג'יס, שנסחרת בבורסה בארה"ב בהיקף של 4.5 מיליארד דולר, במיזוג כזה היינו אמורים לקבל סדר גודל של 840 מיליון דולר - וזה היה פותר את כל בעיית האג"ח והבעיות של הקבוצה, וזה נמנע ממני".

ויסמן מנע?

"כן. דודי התנגד, ומי שהכריע את הכף בסופו של דבר היה בדר (שעזב בפברואר 2014). ניסיתי לעשות הכל ולשנות את הדירקטוריון בארה"ב כדי למנות שם מנהל חדש, כי גם שם היו בעיות. יכולנו לעשות אקזיט אדיר והוא נמנע. כשקיבלנו את השליטה באלון ישראל באיחור של שנה, רק אז עם אביגדור קפלן, מכרנו את האחזקות שלנו באלון USA, וזה הפסד עצום. במקום לעשות את זה כמיזוג נאלצנו לעשות את זה בדרך של מכירת החלק שלנו. כל הכסף נשלח לפתרון בעיית האג"ח, לא קיבלנו גרוש אחד ולא עשינו תספורת".

האם לטענתך עד שבדר זז לא יכולת לעשות שינוי, כי הוא הלך יד ביד עם ויסמן?

"נכון. במסגרת הממשל התאגידי אסור היה לי. זו עבירה חמורה שבעלים מתערב בניהול השוטף. לא יכולתי לסלק את ויסמן, כי הוא מונה על ידי דירקטוריונים".

אז איך הצלחת פתאום לעשות את מה שלא הצלחת לפני כן?

"היה צריך לקבל את שיתוף הפעולה של הקיבוצים. ברגע שמונה בן יצחק במקום בדר, הוא הבין את הסיטואציה - ועמד בראש המערכת כיו"ר אלון כדי להוביל לקראת הבראה. זה קרה באפריל. אז מה שקרה הוא שגמרנו את בעיית האג"ח, ואמרנו שאנחנו הולכים לעשות הכל כדי להוריד מינוף ולהוריד חובות בלי תספורת ובלי שהבעלים קיבלו גרוש אחד".

ממתי ידעת שמגה לא מנוהלת כמו שצריך?

"עד כמה שהדבר נשמע קשה, אני כבעל שליטה שאינו דירקטור הייתי רשאי לראות אך ורק את החומר הפומבי של חברות ציבוריות (את הדו"חות של אלון רבוע כחול, שלפיהם מגה הפסידה 30 מיליון שקל ברבעון הראשון ב–2015, ולא את הדו"חות של מגה שפורסמו כשהיא פנתה לבית המשפט, שלפיהם החברה הפסידה 87 מיליון שקל באותו רבעון; עד"מ וי"ג)".

לא ראית את הדו"חות של מגה קמעונות לבדה?

"לא. אם תרצו לבוא אלי בהזדמנות, אראה לכם את הדרישות לקבל אותם. הטענה היתה שאסור לי".

אתה לא זר לגמרי לוויסמן (השניים קרובי משפחה רחוקים, ובירן מינה את ויסמן לנהל את אלון רבוע כחול) ולמרות חילוקי הדעות יכולת להרים אליו טלפון ולשאול אותו מה קורה במגה קמעונות.

"נודעה לנו בסוף האמת כולה על ידי אביגדור קפלן. חמש דקות אחרי שנודע המצב פורסם דו"ח מאזן".

גם אם לא ידעת עד כמה המצב גרוע - ידעת שהמצב גרוע. כולם ידעו שהמצב של מגה גרוע. גם הדו"חות של מגה שאתה ראית היו גרועים, והראו הפסדים גדולים.

"ראינו שהמכירות יורדות ושיש הפסד של 30 מיליון שקל. אני מצהיר שמכל הדו"חות שהציגו בפניי אנשים שעבדתי אתם ומומחים בראיית חשבון, לא ראינו את המספר המדהים הזה של החובות (87 מיליון שקל). ידענו שהיא בבעיה, אבל לא ידענו שהבור כל כך עמוק. לכן התחלנו את המהלך הזה (שינוי ההנהלה והדחת ויסמן) בתחילת 2014".

למה לא ראו אותך בתקשורת בחודשים האלה? לא התראיינת ולא דיברת עם העובדים עד שבנק הפועלים הכריח אותך לבוא לבית המשפט.

"קודם כל, הוא לא הכריח אותי. יכולתי להתנגד לזה. אני, כמי שאינו ממלא תפקיד במשך כל הזמן הזה, החלטתי לדבר מחדש רק אחרי שההסדר אושר. אני מתפלל בוקר וערב למען מגה, ועושה ככל יכולתי מבלי להתערב בניהול החברות האלה, כי איני רשאי לעשות זאת, הכל כדי להציל את העניין. אני לא רציתי להפריע למהלך שלא הייתי שותף לו".

מבחינה מוסרית או מבחינה של אחריות, לא משנה מי הוביל את החברה למטה. החברה היא שלך ואתה צריך לקחת אחריות.

"לא ניהלתי את החברה ואני לא יכול לקחת אחריות על דברים שלא אני עשיתי. הצוות שניהל את אלון התחיל בידידות ובאהבה. העניין השתבש בשלב מסוים מסיבות כאלה ואחרות. אני לא ציפיתי שהדבר הזה יקרה, מאז 2008 לא קיבלתי פרוטה אחת של דיווידנדים".

אבל זה קרה - החברה הידרדרה. העובדים של עדן טבע מרקט לא קיבלו כמה ימים שכר.

"אני פועל במסגרת החוק, ובמסגרתו אני יכול לתת רק הוראות לכבד את החוק ולמצות את כל מה שיש לנו כדי להציל את מגה, ובעיקר את העובדים והספקים הקטנים".

למה לא הכנסת את היד לכיס הפרטי שלך?

"אני רוצה להגיד דבר אחד לכל מי שהופך את העניין הזה לוויכוח אישי אתי על הכנסה לכיס. זאת חברה עם מחזור של כ–6 מיליארד שקל, שמשלמת כל חודש 55 מיליון שקל משכורות, שמשלמת 190–200 מיליון שקל שכירות בשנה. אפילו כל הנכסים של קבוצת אלון, ויש לה נכסים טובים, לא יכולים לעמוד בעניין הזה. מי שמנסה להטות את הכיוון אלי, זאת דמגוגיה".

אז בעצם אתה אומר שאין לך מספיק כסף בשביל זה.

"אין שום אדם פרטי שאני מכיר שיכול לפתור מחזורים כאלה והפסדים כאלה, אין".

אתה הרי סוציאליסט. אם העובדים מוותרים על שכר בהיקף של 35 מיליון שקל, אולי אתה צריך לוותר על 35 מיליון שקל מהכסף הפרטי שלך? מבחינת החוק אתה לא חייב כלום, אבל מבחינת הצדק?

"מבחינת צדק הנכסים שמימשנו ואנחנו מממשים כדי להציל את מגה, מאיזה כיס זה בא? זה בא מכיס של מישהו אחר? זה בא מכיס של אחזקות הקיבוצים ושלנו. זה כיס שלנו, זה לא כיס של מישהו אחר. זה 50 שנות עבודה. ולהפוך את זה לבעיה אישית, מי יכול להתמודד עם זה? מדובר על עסק ענק שמישהו הביא לחובות פראיים במניפולציות כאלה ואחרות (ויסמן). איך אנחנו יכולים להתמודד עם זה? לזהות אותי עם מגה? אני פעם הייתי במערכת הזאת?"

אתה חושב שהתנהלת הכי טוב שאפשר מבחינה ערכית? לא היית צריך להיפגש עם העובדים?

"אני לא יכולתי, כאשר מדובר על מערכת משפטית מורכבת, לעשות איזשהו צעד כשאני לא בדירקטוריון ולא נושא באיזשהי אחריות תאגידית לכל העניין הזה. עורכי הדין אסרו עלי. כל מעורבות כזאת היתה נחשבת כדבר פסול בהחלט".

אסור היה לך לצאת לעובדים במוצאי שבת בלילה?

"לא יצאתי כי חשבתי שזאת פגיעה. הופיעו עם כרזה וכל השכנים מסביב בשכונה מאוד צנועה ואמרו לי 'שרגא באים לתקוף אותך עם רמקולים'. אני חושב שזה העניין. אני חושב שהייתי ראוי".

יו"ר ועד העובדים של מגה, אייל אלי, חטף התקף לב ולאחריו דום לב על שולחן הניתוחים ביום שבו הוא חתם על ההסכם מולכם. הרמת לו טלפון?

"ההתנהגות שלי היתה למופת. עשיתי את הכל כדי לעשות כל דבר מעשי, לא לרחם על אף נכס ולמצות את המהלך כדי להציל את זה. הבעיה היא שברגע שמישהו בא אליך הביתה, אני לא זוכר אם זה ב–22:00 או ב–23:00 בלילה, ובא עם רמקולים, אז זה לא בדיוק מפגש של שיחה. כשהיה מפגש של שיחה נפגשתי והסברתי את המשנה. אין במדינת ישראל סיכוי להציל את המצב בהיקפים כאלה בלי מערכת הבנקאות. מערכת הבנקאות חייבת להתגייס ולעזור, הספקים הגדולים חייבים להתגייס לעזור".

האם מה שמעניין אותך באמת זה דעת הקהל והשם הטוב שלך או מגה והעובדים?

"מעניין אותי דבר אחד, ואני מתפלל לדבר אחד, והוא ההצלה של מגה. זה לא בשבילי, כי אני לא קיבלתי שמונה שנים גרוש אחד של דיווידנדים. לא הייתי דירקטור ולא קיבלתי דיוווידנדים".

גם אם לא ניהלת את החברה, אתה, כבעלים, אחראי על העובדים.

"אפשר לעשות מזה דבר פופוליסטי שיהרוס את העניין. טובת העניין צריכה להיות אם אנחנו רוצים להציל את מגה, בשביל העובדים והספקים ומבחינה חברתית. אם לא יהיה צירוף של מאמץ בלתי רגיל של מערכת הבנקאות, שניסתה להפוך את הדבר הזה לבעיה אישית שלי, הדבר הזה לא יקרה, והתגייסות של הספקים הגדולים. אנחנו עושים את הכל, ואני לא יכול להיות מעורב בזה בגלל הממשל התאגידי, אבל ההנחיה שלי היא לעשות את כל מה שרק אפשר, לא לחסוך על שום דבר כדי להציל את העניין".

מה ההון שלך? טענת בראיון בערוץ 2 שאתה לא מיליארדר.

אז אמרתי, אני לא מעוניין ולא רוצה להיכנס לזה. לא קיבלתי במשך שמונה שנים דיווידנד של פרוטה אחת ולא עשינו לאף אחד תספורת".

עשיתם להם קצוות. 30% ישולמו רק מעוד שנתיים ב–36 תשלומים.

"זו לא תספורת, אלא פריסת חוב. תספורת זה שאתה חותך חלק מהחוב. כאן כל ההסדר מבוסס על פריסה עסקית של חובות כדי לעבור את החצי שנה־שנה ולחזור בחזרה למכירות במסגרת הפורמט של עובדים שמזדהים עם החנות ויש להם שני דירקטורים בהנהלה".

עובד אמר בצחוק בבית המשפט: "איזה יופי שאני בעל מניות. אני בעל מניות מכלום".

"אני בטוח שבאותו רגע שהעסק ילך לקראת הבראה הדבר הזה יהיה שווה הרבה מאוד".

אתה מאמין שמגה יכולה להשתקם?

"כן. התנאי לכך זה מאמץ עליון שלנו ומאמץ של העובדים להחזיר בחזרה את הלקוחות, ושל מערכת הבנקאות ושל הספקים. אין לי שום ספק שאם כל אחד יתגייס העניין ייפתר".

לא תנסו למכור עכשיו את מגה?

"אני לא חושב שכרגע זה עומד על הפרק. היו פניות של קרנות ומערכות שונות לנהל משא ומתן על מגה, אבל קודם צריך להכניס את מגה לאיזשהו פס. ברגע שיש תוכנית הבראה אז אפשר לדבר על זה. אני בדעה שצריך להכניס לתוך מגה גוף מקצועי שותף, בעל ניסיון בקמעונות מודרנית. יש קרנות בארה"ב שמעוניינות בזה, שמתמחות בזה. יש מערכות בצרפת שמאוד מתעניינות. אני מתפלל לזה, כי זה דבר מקצועי. לא יכול להיות ששרלטנים ינהלו את העניין הזה. כיום זה מקצוע מורכב ומסובך, וזה לא עוד איך לסדר מדפים או לבנות פורמטים שעברו מהעולם. חברות הקמעונות הגדולות באנגליה הן חברות שעובדות רק באינטרנט, בלי חנות אחת. אמאזון פועלת בקנה מידה בינלאומי על בסיס פורמטים אחרים לגמרי. טסקו, שפועלת כמו דינוזאור מלפני שנים הפסידה בשנה האחרונה 9 מיליארד ליש"ט".

אז אתה מבין בקמעונות, למרות מה שטענת קודם.

"אני לא חי את כל הצד המקצועי של קניות וכו', אבל מבחינה אסטרטגית כן. מבחינה אסטרטגית אני עוקב אחרי זה בשנתיים האחרונות וחושב מה לעשות. היה צריך להכניס שותף אסטרטגי בשניים־שלוש האחרונות שיודע מה לעשות - וכל פעם שהופיע מישהו, כמו שהיה בזמנו עם מארק ביסמוט, תמכתי בזה".

איציק בדר: "שרגא ידע מה קורה במגה לאורך כך הדרך".

איציק בדר, שרגא בירן אומר שלא היה לו מושג מה היה היקף החובות האמיתי של מגה עד לתחילת השנה.

"לאורך כל הדרך שרגא ידע מה קורה באלון ומה קורה במגה קמעונאות, הוא היה מעורב".

הוא ידע את היקף החובות שנחשף אחרי זה?

"הוא ידע את הכל והיו לו את כל הכלים לדעת את הכל. מאז שדודי ואני עזבנו את אלון המשבר מנוהל בצורה שלומיאלית ביותר וחסרת אחריות, והאחזקות בקבוצת אלון מאבדות ערך מעבר לכל הסבר כלכלי.

"אז אלף  - הוא ידע ובית - כל מה שהניע אותו לא היה איך להבריא את הקבוצה אלא איך אפשר יהיה למשוך ממנה דיבידנדים גדולים שהניהול הכשרוני שלו יצר ברוזבאד".

בירן אומר שהיה חשוף רק לדוחות של אלון רבוע כחול ולא לדוחות הסולו של מגה. שהוא לא ישב באף דירקטוריון".

"שרגא ידע כל מה שהוא רצה לדעת, הוא נפגש עם כל מי שהוא רצה ולא היה שום דבר שהיה סגור בפניו. להיפך, אנחנו מאוד כיבדנו אותו. כבעלים, על מה שהוא רצה לדעת הוא ידע, כל חומר שהוא רצה הוא קיבל וכל מי שהוא רצה להיפגש הוא נפגש. אני מאוד מעריך את שרגא כאדם, אני מאוד לא מעריך את יכולתו והבנתו העסקית.


תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker