דה בירס והרבי מלובביץ' בעקבות האבנים היקרות

עשרות מתעניינים הגיעו לכנס משקיעים יוצא דופן - וגילו שהכסף הגדול מסתתר בסמול טוקס

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים8

"רגע, אתה עיתונאי?" שואל אותי ד' בחצי פה אחרי שאנחנו עורכים שיחת היכרות קצרה, ולוקח אותי הצדה. "יש רוסי אחד שאני מכיר, הוא היה נשוי למישהי שהיתה גיאולוגית בכירה ברוסיה בזמן התפרקות הגוש הסובייטי, וכשהם עזבו היא לקחה אתה את המפות הגיאולוגיות שהרוסים הכינו לפני שהאימפריה נפלה. השניים התגרשו, והוא הגיע עם חלק מהמפות האלה לישראל. אשתו לשעבר נמצאת היום בוונצואלה. היא יושבת שם בהליקופטר שטס בשמים, ומצביעה מלמעלה 'כאן תקדחו ככה, כאן תקדחו ככה'. בינתיים לבעל לשעבר יש פה בישראל מפות מיוחדות. מפות שהרוסים צילמו מלמעלה, ומיפו בהן איפה יש נפט בעולם. עכשיו רק צריך לעשות סקר בעלות של מיליון דולר, לפי המידע שבמפות. ניסיתי לשדך לו מישהו שיעזור במימון, אבל לא הצלחתי. אם אתה נתקל במישהו שאפשר לנסות לעניין אותו - תרים לי טלפון. ואם אתה בעניין גם תוכל לקבל מזה כסף. חצי אחוז מדבר כזה זה לא מעט", הוא לוחש.

לפעמים אמונה היא כל מה שצריך בחיים כדי לעשות כסף גדול. אמונה, ולהיות במקום הנכון בזמן הנכון. סביר להניח שביום מן הימים, כשאזדקן - בעודי יושב ובוחן את קצבת הפנסיה הזעומה שלי - אזכר באותו יום בתחילת יולי שבו רכבת ההזדמנויות הגדולות הואילה לעצור מולי בתחנה, אבל אני התבצרתי בספקנותי ולא הקשבתי לגורל שזעק בפני: "בוא, תצטרף ותעשה מיליונים". אפילו לא אוכל לומר לעצמי שזאת היתה הזדמנות חד-פעמית, שכן הצעתו של ד' היתה רק הפתיחה של היום, ושערי שמים נפתחו בפני לא פחות משלוש פעמים באותו בוקר.

זה לא מפתיע בהתחשב בנסיבות. מקום ההתרחשות היה אולם הכנסים של הבורסה בתל אביב. השעה היתה 9:00, ביום חול, ועשרות אזרחים התקבצו לכנס המשקיעים של חברת שפע ימים הנסחרת בבורסה. הסיבה לכינוס היתה רצון החברה לדווח למשקיעים על התקדמות חיפושיה אחרי אבנים יקרות באזור הכרמל.

יהלומים בקישוןקרדיט: ערן כהן-עצמוני

ספק אם יש חברה שנסיבות הגעתה לעולם צבעוניות יותר. לפני 27 שנה ביקר ראש עיריית חיפה דאז, אריה גוראל, בחצר הרבי מלובביץ' בניו יורק. הוא פגש את הרב באחד מימי הראשון שבהם נהג מנהיג חסידות חב"ד לחלק שטרות של דולר אחד לאלפים מחסידיו, וזכה ל-15 שניות התהילה שלו - שבהן זרק לו הרב הגדול בתורה את המשפט הסתום "זהו העניין של חיפה שיש לה ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאות אבנים טובות ומרגליות. הקדוש ברוך הוא עשה דבר פלא: הוא הטמין אותן בעומק הארץ, ועל כל פנים בעומק הנהר".

הרבי היה אז כבר בן 86, וספק אם העלה על דעתו את ההשלכות הפיננסיות של דבריו, אבל כעשור לאחר מכן פנו כמה מחסידיו לאיש העסקים, הרב היהלומן אבי טאוב, הציגו בפניו את קלטת הווידאו שתיעדה את השיחה, ודחפו אותו לפעול. כתוצאה מכך, ב–1999 יזם היהלומן הוותיק את הקמת שפע ימים. בחסידות חב"ד, אגב, יש כיום זרם שטוען כי דברי הרב לא פורשו נכון, ולא סביר שהוא היה זורק טיפ עסקי כל כך משמעותי לראש העירייה על רגל אחת, וכי הוא בסך הכל התכוון לומר לגוראל שהאמונה בתורה מסתתרת בנפשותיהם של תושבי חיפה כמו אבנים יקרות שיש לחפור ולמצוא. אבל מה זה משנה. בהנהלת החברה סירבו השבוע אפילו להתייחס לדברי הכפירה האלה.

גלריית הטיפוסים הצבעונית שהגיעה לכנס לא איכזבה. משקיעים מוסדיים לא היו במקום, אבל כמות המשקיעים הפרטיים שהסתובבו בין הסנדביצ'ונים והפשטידות הקטנות באולם קבלת הפנים הפתיעה את המארגנים, שנאלצו להוסיף כיסאות. הנוכחים הם אנשים מן היישוב: חילונים ברובם, בני 60 ויותר, שהמכנה המשותף העיקרי ביניהם הוא שזמנם בידם.

"איפה האזור שהם קודחים בו עכשיו? זה סודי?", שואל אחד המשקיעים. "אולי יש יהלומים בקיבוץ יגור? כשהייתי בצבא שירתתי שם. אם הייתי יודע מה יש שם הייתי יוצא החוצה ואוסף קצת עפר. אולי יש בשטח של הטכניון? כשלמדתי שם וגרתי במעונות אולי ישבתי על מרבץ ולא ידעתי", הוא תוהה.

"אני מכירה את החברה", אומרת אלינור, הנמצאת כאן עם בן דודה. "גיסתי היא גיאולוגית והיא אמרה לי שיש סיכוי טוב שתמצא יהלומים. בדרך כלל בהשקעות צריך לשים לב לחוכמת ההמונים. כשמשהו כתוב בעיתון זה כבר אולד ניוז. כמו שאמר דונלד טראמפ: 'Buy The Rumor, Sell The News', מה שאומר שברגע ששפע ימים מתחילה לעשות כנסים למשקיעים - זה לא הזמן לקנות אותה".

בשורה התחתונה, שפע ימים מצאה אבנים טובות באזור הכרמל - הישג מרשים כל עוד לא תוהים לגבי היקף הממצאים והמשמעות הכלכלית שלהם. החברה גייסה עד היום כ–20 מיליון דולר, אבל היא צריכה עוד. הנהלת החברה כבר לא מדברת על הרבי מלובביץ', אלא על חוות דעת מקצועיות של גיאולוגים ועל כך שמונופול היהלומים הבינלאומי דה בירס בדק ואישר את ממצאי החברה ואפילו השווה אותם בדרך כלשהי למרבצים מפורסמים באפריקה. תמונות של אבנים יקרות שמצאה החברה מוצגות על המסך. יהלומים, אבני ספיר, אבני אודם, ומעל כולם מינרל יקר ערך בשם מויאסנייט - שספק אם מישהו מהנוכחים שמע את שמו קודם לכן - אבל מדובר במחצב נדיר, מתברר.

אבי טאוב (מימין) ושמעון הייבלום. "כל אמת עוברת שלושה שלבים"צילום: רמי שלוש

יו"ר שפע ימים הוא רו"ח שמעון הייבלום, שכיהן בעבר בתפקידים בכירים בבנק משכן ובבנק כרמל, היה בעל תפקיד בקבוצת קרסו ושימש מנכ"ל סולל בונה. עכשיו הוא כאן, מסביר לנוכחים כי "על פי חוות הדעת של הגיאולוגים והממצאים בשלב זה, אנו מתקדמים בכיוון הנכון. אמנם אנחנו עובדים על פי חזון הרייבה (הרבי), אבל אנחנו עובדים כמקובל בעולם ומלווים באופן שוטף על ידי גיאולוגים". משפט שבהחלט שווה את עלות השכר שלו, 335 אלף שקל בשנה.

הייבלום אינו היחיד באולם שהוא בנקאי בדימוס. גם ד' הוא כזה. השפעתה של הפנסיה של מערכת הבנקאות, שמעניקה לפורשיה רווחה כלכלית המאפשרת להם לשוטט בימי חול באסיפות משקיעים אזוטריות בחיפוש אחר אפיק לכספם, בולטת באולם. השיחה עם בנקאי שלישי, ש', יוצא בנק דיסקונט, מעמידה בפני את ההזדמנות השנייה לכסף גדול.

ש' מתעסק בניירות ערך שנים רבות. "אני משקיע בננו (ננוטכנולוגיה). השקעתי בביו־טק והרווחתי, אבל פה זה משהו שייתן כסף רק עוד 30 שנה. אולי הנכדים שלי ייהנו מזה, ולהם אני עוד לא דואג. אני משקיע בדברים אחרים. קיבלתי לאחרונה הצעה לשותפות במכרה זהב ברוסיה", הוא מנמיך את הקול. "זה עם הממשלה שם. אם יש לך קשרים בוא, תצטרף להשקעה. תעשה כסף גדול. 120 מיליון שקל בקלות". אבל הפעם זו אלינור שגורמת לי למצמץ. "הנה, זה משקיע שלא הפסיד אף פעם", היא צוחקת לידינו. "הם בסך הכל מנסים לגייס פה כסף כדי שיוכלו לבנות עוד מעבדה", היא אומרת על שפע ימים לפני שהיא עוזבת.

"זה טייקון מספר אחת"

עורך הדין של החברה עולה לדבר. בהתאם לרוח הזמן הוא מדבר על התמלוגים שהחברה תצטרך לשלם: לפי פקודת המכרות מדובר ב-5%. "חזרנו ובדקנו את הנושא מול המדינה. אנחנו לא מאמינים שיהא מאן דהוא שיעז לא לכבד הסכמים", הוא מסביר.

עכשיו עולה לבמה מנהלת הפרויקט של החברה. ורד טולדו, אשה חרדית נמרצת, מסבירה על הדרך שבה נעשים החיפושים. בסרט התדמית רואים איש עומד עם מכוש ועובדים שבוררים אבנים קטנות עם פינצטה, אבל גם מגדלי קידוח ניידים המוציאים גושים גדולים של אדמה מהקרקע. "ככל שהחברה מתקדמת בתהליכי הגילוי", מסבירה טולדו, "העלויות גדלות אבל הסיכון יורד". היא מצטטת פתגם ישן: "כל אמת עוברת שלושה שלבים. ראשית לועגים לה, אחר כך מתנגדים לה ולבסוף מקבלים אותה".

המשקיעים מתחילים להיות חסרי סבלנות. הם דורשים נתונים על היקף ושווי מוערך, אבל טולדו נחרצת: "למינרלים שלנו אי אפשר לנקוב כרגע בערך". גם אבי טאוב שעולה אחריה לא מביא ישועה בהיבט הזה. הוא מוכן רק להצהיר כי "המטרה היא לפתוח מכרה כלכלי".

קבוצת משקיעים שנכנסת באיחור מושכת את תשומת לבי. הם צעירים בשנות ה-30, לבושים ברישול אופנתי, מעוטרים בתספורות מעודכנות, מסריחים מכסף, והכפתורים הפתוחים בחולצותיהם מציגים חזה צרוב שמבהיר כי בילו לא מעט שעות בים בתקופה האחרונה. כשהם יוצאים מההרצאה אני רץ אחריהם כדי להבין איך מגיעים בגיל 30 למצב שבו יש לך די כסף שיאפשר לך לא לעבוד. הם לא מתביישים להודות בכך שממונם בידם, אבל לא נלהבים לחלוק עם התקשורת את זהותם.

"זה טייקון מספר אחת. אתה לא יודע עם מי אתה מדבר", אומר אחד מהם ומצביע על חברו.

מה אתם עושים, אתם בפנסיה?

"אני 90% בפנסיה", אומר אחר.

ואתה, טייקון, מה אתה עושה?

"יש לי הרבה עסקים. אבל אני עוזב את הארץ, כי רודפים פה את הטייקונים".

מה חשבתם על החברה? במה עוד אתם משקיעים? אתם לא נראים לי חבר'ה שמשקיעים באלביט או בטבע.

"בננו (ננו-טכנולוגיה), באלגו (אלגו טריידינג), בפורקס (מסחר במט"ח), באופציות על המדדים. אבל לגבי החברה הזאת, מישהו אמר פה משהו נכון: גם על תשובה צחקו במשך שנים. אבל בוא גבר, בוא לא נדבר פה. בוא החוצה תעשה אתנו איזה פאף. ג'וינט קטן בחוץ, נסביר לך הכל".

אני לא יכול. אני באמצע העבודה.

"לא נורא, יסדר לך אחלה כתבה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker