רוצה להיות כמו משפחת עופר ולשלם פחות מס? בחן את עצמך - האם מרכז חייך בישראל - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצה להיות כמו משפחת עופר ולשלם פחות מס? בחן את עצמך - האם מרכז חייך בישראל

רשות המסים דרשה מעיזבון סמי עופר 940 מיליון שקל על הכנסותיו בין 2006 ל-2010 ■ עורך הדין המופקד על העיזבון טען בפני רשות המסים כי מרכז חייו של עופר לא היה בישראל

8תגובות

אחד המבחנים הידועים ביותר בישראל בנוגע לקביעת מיקום מרכז החיים לצורכי מס הוא מבחן הימים. לפי מבחן זה, אם אדם שהה מעל 183 ימים בישראל בשנת המס — או לחלופין, אם שהה יותר מ–425 ימים בישראל בשלוש השנים האחרונות, ובנוסף שהה יותר מ–30 ימים בישראל בשנת המס הנוכחית — הרי שהוא תושב ישראל. זו גם הטענה המרכזית של רשות המסים כלפי בני הזוג סמי ואביבה עופר, שבגינה דרשה תשלום שומת מס של 940 מיליון שקל ב–2013.

עו"ד פיני רובין, המופקד על העיזבון, טוען כי מרכז החיים של בני הזוג לא היה בישראל, שכן הם עזבו את ישראל לבריטניה ב–1969. לטענתו, באמצע שנות ה–70 עברו להתגורר במונטה קרלו, שם היו תושבי קבע עד חזרתם לישראל. בנוסף, הם פעלו כדי לקבל אזרחות של האיחוד האירופי באוסטריה.

"רבים סבורים שמבחן הימים הוא המבחן הקובע, אבל זה לא מדויק", אומרת עו"ד ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד אלתר ושות' המתמחה במסים. היא מסבירה כי "מרכז חיים נקבע לפי מירב הזיקות. כלומר, בודקים כמה מדדים. בנוסף, הדין הפנימי של המדינה לא מכריע באופן בלעדי.

"בדין הפנימי בודקים גם את מקום המגורים, מקום העסקים, מקום מגורי המשפחה, שייכות לארגונים (כמו קופת חולים) ואפילו חשיבה סובייקטיבית — למשל האם אדם רואה עצמו כישראלי או כאנגלי, ואיפה הוא רוצה לחיות".

לדברי טנא, בדיקת מרכז החיים לא תמיד נגמרת בכך: "ישנה גם סיטואציה מורכבת יותר, שבה למשל מגיעים למסקנה שמרכז חייו של אדם בישראל — אך במקביל, גם מדינה אחרת הגיעה למסקנה שמרכז חייו הם בכלל אצלה.

"במקרה שמדובר במדינה שיש לה אמנת מס עם ישראל, יש בדרך כלל קריטריונים ברורים שיוצרים הכרעה: בודקים היכן בית הקבע, ואם בדיקה זו לא מספקת הכרעה בודקים היכן מרכז האינטרסים האישיים והכלכליים, היכן נוהג האדם לגור והיכן אזרחותו. אם עדיין אין הכרעה — הסוגיה תעבור להכרעה ברשויות הסכמה הדדית, שכן לא יכול להיות שאותו אדם ישלם מס בשתי מדינות במקביל".

טנא מציינת גם מקרה נוסף, מורכב יותר, שבו למדינה השנייה אין אמנת מס עם ישראל — ואז יכולה להיווצר סיטואציה שבה שתי המדינות דורשות תשלום מס.

לדברי טנא, נושא מרכז החיים הוא אחד התחומים היחידים בתחום דיני מסים שבו כמעט כל הפסיקות לאחרונה היו לטובת הנישומים — בעוד שבדרך כלל רוב פסיקות המס המהותיות הן לרעתם.

פסיקה אחת שכזו היא פסק הדין שניתן במקרה של מיכאל ספיר. רשות המסים הוציאה לספיר שומת מס כתושב ישראל לאחר שאשתו חזרה מחו"ל, שם התגוררו שניהם. ספיר טען כי למרות שאשתו חזרה ארצה, ולמרות שהתא המשפחתי פוצל — הוא עדיין נחשב תושב חוץ. בית המשפט קיבל את טענתו.

במקרה תקדימי אחר יעל צור, עובדת צים (שגם היא בשליטת משפחת עופר; ש.ש), נסעה לעבוד בהונג קונג עם משפחתה מטעם החברה במשך שנתיים. הרשות טענה כי אין ניתוק תושבות — שכן מדובר בתקופה קצרה וצור נשלחה על ידי מעביד ישראלי. בית המשפט לא קיבל את טענות הרשות.

טנא, שאינה מכירה את פרטי המקרה של עיזבונו של סמי עופר, ביקשה להתייחס לשאלותינו בעניין באופן כללי. מנהלי העיזבון של עופר טוענים על פי הפרסומים כי עופר כלל לא היה תושב לפי הדין הפנימי, ולכן לדבריה הוא אף אינו חייב בהגנת אמנה.

האם העובדה שסמי עופר נקבר בבית הקברות בישראל אינה נכללת בחשיבה הסובייקטיבית של היכן אדם רוצה להיקבר?

"לא. החשיבה הסובייקטיבית כוללת את המקום שבו אתה רוצה לחיות, ולא את המקום שבו אתה רוצה להיקבר".

להערכתך, למה הכסף לא עבר ליורשיו של סמי עופר והוא עדיין נמצא בעיזבון?

"אני לא רוצה להתייחס למקרה הספציפי, אבל ככלל — העברות נכסים וכספים בתוך העיזבון פטורות ממס. צריך להבין שאם יש רק חשבון בבנק אז אין בעיה לחלק רכוש, אבל כשיש אחזקות בנכסים ובחברות ובנדל"ן, וקיים צורך בחלוקה או העברת רכוש ונכסים — אז יכול להיווצר אירוע מס, אלא אם הפעולות נעשות בתוך העיזבון. לאחר החלוקה, העסקות הן כבר עסקות שחייבות במס".

מה היה קורה אם הכסף היה עובר ליורשים ולא נשאר בעיזבון? האם אפשר היה לגבות מהם מס?

"אפשר לעשות שומת נפטר במשך ארבע שנים משנת הפטירה, גם אם הכסף היה עובר ליורשים. סמי עופר נפטר ב–2011 ועל פי הפרסום שומת המס הוצאה לעיזבון ב–2013, כך שרשות המסים עמדה בלוח הזמנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#