מה בדיוק מפחיד חלק מההורים של חברי תנועת דרור ישראל? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כולם בשביל אחד

מה בדיוק מפחיד חלק מההורים של חברי תנועת דרור ישראל?

דרור ישראל, תנועת הבוגרים של הנוער העובד, היא תנועה רעיונית ערכית העוסקת בחינוך ■ מה מניע את הארגון? מי זה "האדם החדש"? מה מלמדים בתוכנית האקדמית המיוחדת והלא מוכרת? ואת מי ייצג עו"ד רונאל פישר?


356תגובות

"זה התחיל לפני שש או שבע שנים. הוא התחיל את המסלול בתנועת הנוער ואז בגרעין נח"ל בצבא, והחליט להמשיך עם התנועה. לאט־לאט הבנו את התנאים. חניך בקומונה מקבל 700 שקל בחודש. יש להם קופה משותפת, והם אחראים על המילוי שלה. מעבר לעבודותיהם בתחום החינוך, הם עובדים בעבודות נוספות, למשל בקייטרינג, בבמות בידור ביום העצמאות או ביום הבחירות, הכל כדי למלא את הקופה המשותפת. לי זה מזכיר את אנשי הארי קרישנה שעומדים בצמתים. בגדים שאנחנו קונים לו אנחנו רואים על חברים שלו מהקומונה. הבן שלנו בחור מאוד נבון, אבל אם ירצה לעזוב בגיל 40 לא יהיה לו כלום. הם מתנדבים, ואפילו פנסיה אין להם שם".

את הווידוי המטריד הזה מספק י', אביו של חבר בדרור ישראל - תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. התנועה, שכוללת כיום כ–1,200 חברים, חרתה על דגלה ערכים כמו יצירת האדם החדש, חינוך, שקיפות ושוויון. בראש התנועה עומד פסח האוספטר, שמנהל אותה באופן ריכוזי ועטוף בסוללה של יחצ"נים ועורכי דין, בהם רונאל פישר. מול הורים שלא ישנים בלילה בגלל דאגה לעתיד ילדיהם הבוגרים, יש מי שטוען כי דרור ישראל היא אחד הדברים הטובים שקרו פה, וכי נכונותם של "החלוצים החדשים" להקדיש את חייהם למען חינוך ודמוקרטיה פשוט לא מובנת לקהל הרחב.

"מדובר בתנועה שעושה עבודה מדהימה וחורשת תלם ארוך לטובת החברה הישראלית. הם ציונים, סוציאליסטים, שוחרי שלום ושוויון ונאבקים בגזענות", אומרת ח"כ שלי יחימוביץ'. "זו צורת חיים שזרה לאתוס הקפיטליסטי והאינדיווידואליסטי שרווח אצלנו, ולכן יש לה הרבה קטגורים". אין ספק כי יחימוביץ' אכן חושבת כך, אלא שהיא גם יודעת איפה החמאה מרוחה: בשנים האחרונות הצליחו 1,200 חברי דרור ישראל שחיים בשני קיבוצים ובגרעיני מחנכים ליהפך לגורם משפיע על לא מעט מוסדות - בהם מפלגת העבודה, ההסתדרות, בית ברל והתנועה הקיבוצית.

תומר אפלבאום

מתנועה רעיונית העוסקת בחינוך נוער נושר או בסיכון, נהפכה דרור ישראל לתנועה שנמצאת בכל מקום: עבודה בפריימריס עבור שלי יחימוביץ'? הם שם. הפגנה מול ביתו של מנכ"ל חברה תוך משא ומתן על התאגדות? הם שם. קיבוץ מתפרק שלא רוצה אותם? הם שם. "שורקים להם והם באים", אומר מקורב לתנועה. "לכל הגורמים הרלוונטיים נוח עם הדפוס המוזר הזה, לכן אף אחד לא דורש בדיקה. העדריות, הריכוזיות ויישור הקו האוטומטי הם סיבה טובה לחשש". רוב המרואיינים לכתבה הזו התעקשו להישאר בעילום שם. "למה להסתבך", הסבירו שוב ושוב. "יש להם רשת קשרים ענפה, אבל טוב שאת בודקת. הגיע הזמן לתחקיר מקיף, הגיע הזמן שמישהו ישים לב".

ואכן, מעטים הם הארגונים או התנועות הרעיוניות המתנהגים כפי שמתנהגים אנשי דרור ישראל. מדובר במבוגרים בני 22–40 ואף יותר, כולם בוגרי הנוער העובד, שבדרך כלל נפגשו בתנועה בגיל צעיר והמשיכו לשנת שירות, לצבא ומשם לקומונה. הם חיים על קופה משותפת, חלקם עובדים שנים בהתנדבות, לומדים רק בתוכנית ספציפית שעוד ידובר בה. בימי העיון הם לומדים טקסטים על "האדם החדש" שכתב רכז התנועה. איש אינו רשאי לדבר עם גורמים חיצוניים ללא אישור, כפי שגילה יגאל צחור, איש רביבים ואב לבן התנועה, שכתב את הספר "שיח חולמים" שיתפרסם בקרוב. "הפגישה עם דובר התנועה, אורי מתוקי, התקיימה אחרי שיחות רבות על מה שמותר ואסור לי כמראיין חברים בקומונות של דרור ישראל", כותב צחור. "קיבלתי הסבר לא משכנע, שאסור לראיין חברים של דרור ישראל ללא קבלת אישור מהדובר מתוקי. סברתי לתומי, שבעולם של תקשורת און־ליין, בעיקר בין צעירים, לא נכון לקבוע שומרי סף". גם ניסיונות שלנו לפגוש את האוספטר עלו בתוהו. הנהגת דרור ישראל לא אוהבת שכותבים עליה, וחשיפה שלילית בתקשורת מובילה למסע של לחצים ומכתבי איום מעורכי דין.

על האוספטר, מקים התנועה והרוח החיה בה, רווק בן 55 ללא ילדים שחי בקיבוץ רביד, הדעות חלוקות. מחד גיסא הוא נחשב ליקירה של ההסתדרות, אדם חזק במסדרונות תנועת העבודה והתק"ם, מי שמביא לתנועה כסף וגם סחף אחריו מאות מבוגרים לחיות חיים אחרים, אידיאולוגיים. מאידך גיסא נשמעות טענות לניהול ביד חזקה.

"יש הנהגה מצומצמת שמעולם לא נבחרה, ושם מתקבלות כל ההחלטות המהותיות", אומר בוגר שעזב ומתראיין בספרו של צחור. "ההנהגה לא קובעת מה יאכלו בקומונות, אך היא מתווה את הדרך בכל העניינים החשובים: היחס לפוליטיקה, באיזו מפלגה לתמוך ובמי בתוכה, ללמוד רק בבית ברל בלי לאפשר לימודים לפי רצונות וכישורים. לא תמצא בשום תנועה דמוקרטית מנהיג שמכהן בתפקיד 20 שנה בלי להתמודד בבחירות...לא תמצא אפילו החלטה אחת שהתקבלה בקומונה או בשכבה שהיתה מנוגדת לעמדתו של האוספטר. מי שהשמיע ביקורת לא היה יכול לשמש בתפקיד מרכזי בתנועה...פסח פיתח את האידיאולוגיה של האדם החדש, אלה הטקסטים שלומדים בימי העיון ובסמינרים. מלמדים שם שהאדם מטבע בריאתו הוא יצור קנאי, בעלתני (רכושני) ובתוך כך הזוגיות היא תופעה של העולם הקפיטליסטי...התנועה מעורבת גם בהחלטות בנוגע להקמת משפחות - דרך הלחץ החברתי, נוצרה נורמה שלא מקימים משפחות לפני גיל 30. בתנועה שיש בה 500 בוגרים מעל גיל 28, צריכים להיות לפחות 100 ילדים. זה רחוק מאוד מהמציאות של תנועת דרור ישראל. זה לא מקרי, זה הנחלת התפישה של פסח, שאנשים מחויבים לתנועה ולא לחייהם הפרטיים. כשהשמעתי דעה אחרת, אמרו לי שאני אנרכיסט, שאני אנוכי. זאת תנועה שיש בה צעירים עם איכויות מדהימות, שנשענים, משום מה, על רעיונות הזויים".

עדויות מסוג זה, שהגיעו גם למערכת Markerweek, מדאיגות מאוד הורים של חברי התנועה. "אני מוטרד, מוטרד מאוד", אומר ר', אב לבן 28 שבחר לחיות באחד מקיבוצי התנועה. "ניסינו לדבר אתו המון פעמים, וכשהבנו שאנחנו עומדים לאבד אותו נסוגנו. הוא יכעס מאוד אם יידע שדיברנו אתך". גם י', שפנתה אלינו, מביעה חששות כבדים. "חייבים לדבר על זה, אבל את חייבת לשמור עלינו, רק שלא יזהו".

חלק מההורים המודאגים פנו למרכז לנפגעי כתות, בבקשה שיבדקו אם מדובר בכת ומה עושים במקרה שכן. במרכז אישרו כי אכן קיימות פניות רבות, וכי "הנושא נמצא בתהליך בדיקה". "אנחנו לא קוראים לתנועת דרור ישראל כת, אבל אפשר לציין עובדה אחת מעניינת", הוסיפו במרכז: "קיימות לא מעט תוכניות לבוגרי תנועות נוער - של הצופים, השומר הצעיר, מחנות העולים - אבל אלינו מגיעים שוב ושוב רק הורים של בוגרי התנועה הזאת".

הטענות העיקריות של ההורים נוגעות לביטחון הכלכלי של ילדיהם ולשאלה לאן הולך כספם. י', אביו של החבר בתנועה, שדבריו צוטטו בפתיחת הכתבה, טוען: "הם לא יודעים לאן הולך הכסף. אנחנו שואלים - יש לכם תלושי משכורת? כמה כסף יש בקופה המשותפת? לאן בדיוק הולך כל הכסף שאתם מביאים או המדינה נותנת? אנחנו מקבלים תשובות מעורפלות".

אולי אתם פשוט לא מקבלים את הדרך שבחר בנכם, אדם בוגר ובעל שיקול דעת?

י': "תראי, מדובר באנשים נהדרים שבאים לרוב מבתים בעלי יכולת שהתאהבו במסגרת, באידיאל, בתוכן, בסוג של אידיאולוגיה ילדותית ונאיבית שחושבת שמה שמקימים היום יעבוד, אבל מנותקת לחלוטין מהמציאות. הם חיים ביחד, לא מקימים משפחות, אומרים להם במי לבחור, איפה לעבוד, איפה ללמוד. עובדה שבגרעין שלו הם התחילו 25 איש ונותרו שם רק שלושה־ארבעה, כי לחלקם נופל האסימון. חלקם מבינים שזו לא דרך חיים".

את פסח האוספטר אתם מכירים?

"לא. ביקשנו פגישה אחד על אחד, ואמרו לנו - הוא מבין באידיאולוגיות, על פנסיה ותחומים אחרים צריך לדבר עם מישהו אחר. ניסינו. לא קיבלנו תשובות מניחות את הדעת".

"זו דרך שמעוררת אנטגוניזם"

מול קבוצת ההורים המודאגת עומדת קבוצת הורים אחרת, התומכת תמיכה מלאה בילדים, אבל מתברר שגם אצל חלק מהם עולות שאלות בנושא הפנסיה והעתיד הכלכלי, למרות טענות התנועה ש"כל אנשי דרור ישראל נהנים מצבירת פנסיה כחוק". דבי שגיא, גמלאית של השב"ס, וד"ר סמדר סיני, חוקרת מגדר, שלשתיהן ילדים החברים בדרור ישראל, מסבירות ש"בשנים האחרונות זה לא הטריד אותם, עכשיו הם מתחילים להתארגן על זה דרך התנועה. זה בדיונים. ככה זה אנשים צעירים, הנושא לא חשוב להם".

חלקם עובדים בתנועה או עבורה במשך שנים רבות, ובישראל קיים חוק פנסיה חובה.

סיני: "נכון, אבל אין שם יחסי עובד־מעביד. הנושא של כסף ונכסים פשוט לא קיים בשיח שלהם. הם עובדים והתנועה נותנת אש"ל. בענין הפנסיה - הם מתחילים להתארגן על זה"".

מוטי מילרוד

בנה של שגיא, יואב, 25 חי בקומונה באזור, ובתה קרן, 35, חיה עם בן זוג וילדה בת 4 בקומונה בחיפה. שניהם עובדים, וההכנסות הולכות לקופה המשותפת. "ראיתי שקרן חיה טוב ומרוצה וטוב לה עם זה ועם דרך החיים שהיא בחרה, אז לא נכנסתי לענייני הבנק שלה", אומרת שגיא. "אני מרגישה שהם מייצרים משהו חדש שנולד כל יום. הם אידאליסטים, הם מאמינים במשהו, הם גאים בזה, כשאני באה אני רואה שהם חיים טוב, ברמת חיים סבירה עם שמחה וחדוות חיים. אנחנו נותנים מדי פעם מתנות, אבל לא תומכים בהם כלכלית".

גם לסיני יש שני ילדים שחיים בקומונות של דרור ישראל: עמרי, 35, ונופר, 29. לעמרי יש בת זוג בקומונה אחרת, נופר חיה בקומונה נשית. לשניהם אין ילדים, ולא ברור אם יש או אין משכורת. "הבת שלי ויתרה על המימוש העצמי שלה כרקדנית למען החברה הישראלית", אומרת האם. "היא החליטה שתממש את עצמה אחרת, ולהורים לא פשוט לקבל את זה. אני מסירה בפניהם את הכובע".

אתן מבינות הורים מודאגים?

סיני: "אנחנו יודעות על התופעה הזו ואני יודעת שיש הורים שמתנגדים לדרך הזו, אבל זה קומץ. זו דרך חדשה שמעוררת המון אנטגוניזם".

שגיא: "אנחנו לא פטורות מדאגה, כמו כל הורה. עם זאת הם יוצרים איזו שהיא ישות חדשה. פעם היתה שנת שירות, כיום זו דרך חיים".

אם הבנים או הבנות שלכן צריכים מכנסיים, והכסף הוא בקופה השיתופית, הם פשוט קונים?

"אנחנו לא יודעות".

חגי פריד

התנועה אומרת שיש להם פנסיה. מאיזו משכורת הם מקבלים אותה?

"זאת שאלה שצריך לשאול אותם".

אתן מכירות את האוספטר, שהוא דמות מאוד דומיננטית בחיי הילדים שלכם? פגשתן אותו?

סיני: "לא ממש, אבל ההתייחסות לפסח כגורו, וההליכה הזו למרכז לנפגעי כתות, לא רק שהיא שולית, היא ממעיטה מזלזלת ומפחיתה בעצם היכולת של אנשים צעירים שעושים בחירה יום־יומית. קשה לחיות עד גיל 35 בקומונה עם עוד אנשים. החיים הצנועים, הקופה משותפת, הבחירה לעסוק בחינוך כי זו מציאות משמעותית — זה לא פשוט, ואני חושבת שההשוואה לכת או להליכה אחרי גורו פוגעת, ועושה רק רע לאנשים הצעירים האלה".

למה החששות האלה עולים כל פעם מחדש?

"כי אלה אותם הורים, והם לא מרפים".

רונאל פישר גאה בייצוג 
הנוער העובד

אל מול האידיאולוגיה היוקדת, מתנהלת תנועת הנוער העובד, ובתוכה דרור ישראל, כעסק: היא מקבלת תקציבי עתק מההסתדרות - 11 מיליון שקל בשנה, ממשרד החינוך - 28 מיליון שקל בשנה, ומרשויות מקומיות - 5 מיליון שקל בשנה, מקימה עמותות המנהלות מיליונים, כמו יסודות לצמיחה שהוקמה ב–1997 ומחזור פעילותה בשנה שעברה היה כ–8 מיליון שקל, ומנהלת עשרות פרויקטים ואלפי אנשים. היא גם מעסיקה עורכי דין ויחצ"נים: כך למשל, טען עו"ד רונאל פישר בראיון ל"גלובס" מאוגוסט 2013 כי הייצוג שהוא הכי גאה בו הוא זה של הנוער העובד. מדוע נדרש פישר, שאינו ידוע דווקא בהגנה על עובדים צעירים וגם אינו עורך דין זול במיוחד, לתת שירות לתנועת הנוער? "לצורכי שירותים שונים ונקודתיים כמו תקצוב מתנדבי שנת שירות ב2005-–2012", עונים לנו מהתנועה, ולא מדייקים: לפחות במקרה אחד הוא היה מעורב בניסיון לעצור את סילוק דרור ישראל מיישוב שלא רצה בו יותר (פירוט בהמשך). עיתונאית מכלי תקשורת אחר קיבלה ממנו לפני כמה שנים לא מעט איומים בתביעה בזמן שהכינה כתבה על דרור ישראל.

במקביל מתחזקת הנהגת דרור ישראל קשר עם אחד ממשרדי יחסי הציבור וניהול המשברים היקרים בישראל - דבי תקשורת. "שירותי דבי תקשורת נשכרו כדי לשרת את הנוער העובד והלומד במאבק מקדונלד'ס", אומרת התנועה, ושוב לא נותנת תשובה מלאה. גם לגבי כתבה זו נערכו השיחות דרך דבי תקשורת - ששירתו הפעם את דרור ישראל, ודווקא לא את המאבק במקדונלד'ס. מהתשובה הזו עולה שוב טשטוש הגבולות בין הנוער העובד לדרור ישראל, שמתנהלים למעשה כגוף אחד. חשוב גם לזכור שבראש הנוער העובד ודרור ישראל עומד אותו אדם, פסח האוספטר, והזהות בין שני הגופים היא לא רק ערכית וכלכלית אלא גם פיזית - קל מאוד לזהות את אנשי דרור ישראל, שמגיעים להפגנות ולאירועים ציבוריים עם חולצות כחולות ושרוך אדום, כאחרוני חניכיה הצעירים של התנועה.

הניסיון להתחקות אחרי מקורותיה הכלכליים של דרור ישראל לא פשוט, שכן אף גוף הנותן את הכסף לא טורח להפריד באופן ברור בין תקציב התנועה לתקציב תנועת הבוגרים. כך נכתב בתקציב משרד החינוך: 18.2 מיליון שקל הם עבור "תקציב תנועות נוער"; 5.9 מיליון שקל עבור מתנדבי שנת שירות; 3.9 מיליון שקל עבור "תקנת מחנכים". המחנכים הם כמובן לא ילדי התנועה, אבל משרד החינוך אינו מבהיר כי מדובר בסכום שמועבר לבוגרים. תקציב ההסתדרות, בסך 11 מיליון שקל ב–2015 (גידול של 1.5 מיליון שקל משנה שעברה) לא פחות מעורפל: הקצבה לנוער העובד - 7.5 מיליון שקל, "פעולות הנוער העובד" - עוד 2 מיליון שקל - לא ברור ההבדל בין הסעיפים, וסעיף נוסף - "מחלקה להתאגדות בני נוער פעולות" - עוד 1.1 מיליון שקל. מכיוון שברור, כפי שיפורט בהמשך, כי דרור ישראל פועלת נמרצות בתחום העבודה המאורגנת, לא ברור כמה מהכסף הזה מגיע לתנועת הנוער וכמה לבוגרים. אגב, הכלכלן הראשי של ההסתדרות הוא שי בירן, בוגר דרור ישראל, וגם אחיה של ח"כ מיכל בירן ממפלגת העבודה, הקשורה גם היא לתנועה.

על הקשר ההדוק בין דרור ישראל להסתדרות אפשר ללמוד מפרוטוקול ישיבת ועדת הכספים של בית נבחרי ההסתדרות ממארס 2014, שגם מבהיר את התשובה לשאלה מדוע החליטה ההסתדרות להקפיץ את תקציב התנועה בכ–15% תוך שנה. "אנחנו שותפים מלאים לעשייה של האגף להתאגדות עובדים", הודיע האוספטר לאנשי הוועדה. "(לקחנו) חלק מאוד־מאוד גדול במאבקים שהיו בשנים האחרונות - פלאפון, סלקום, פרטנר, מגדל, כלל, סונול, בזק בינלאומי. היינו שותפים עם 1,000 חברים שלקחו חלק בהפגנות, 1,000 חברים שלקחו חלק בהשכמות בוקר (עמידה מול בתי מנכ"לים), מעל 411 חברים שלקחו חלק בחמ"ל, הקמפיין האחרון שהיה של צופית גרנט, החברות והחברים שלנו ישבו מבוקר עד 12 בלילה, קיבלו פניות. אנחנו עשינו את זה".

"הוא צודק", אומר גורם המכיר היטב את ההתנהלות. "אותם שולחים לכל מקום שבו צריך לייצר רעש. הם מקבלים הוראה ומגיעים. לכאורה סוציאליסטים אידיאולוגים, מעשית הם פשוט סוג של חיילים".

"סליחה פסח", פונה אליו כוכבה קניסטר, בכירה בהסתדרות, על פי אותו פרוטוקול. "ההתקשרות הזאת של הצעירים שאתה עושה, בונה הסכמים קיבוציים, הם מפרישים משהו סמלי להסתדרות כדי לקשור זיקה?". קניסטר מתכוונת לדמי החבר שמשלם כל חבר הסתדרות גם כשהוא בן נוער - 0.95% משכרו החודשי. "חד־משמעית", עונה לה האוספטר. "ב–2014 נעביר להסתדרות הכללית 1.5 מיליון שקל. אנחנו מתעתדים סביב 2016–2017 להעביר כ–13 מיליון שקל". "מדהים," מתרגשת קניסטר. "הכיוון שלנו הוא בעצם לא רק להיתרם, אלא גם לתרום", מסכם האוספטר.

"זה העניין", מסביר אדם המכיר היטב את התנועה. "דרור ישראל עובדים למען העבודה המאורגנת שמביאה עוד ועוד דמי חבר להסתדרות, שמצדה מממנת את פעילות הנוער העובד ודרור ישראל. זה מזין את זה, ואין סיבה לבדוק למה אנשים בני 35 צריכים לעמוד בהתנדבות מול בית של מנכ"ל, במקום העובדים של אותה חברה, ואחר כך לעבוד בבמות בידור כדי להרחיב את הקופה המשותפת. ההסתדרות מעבירה לנוער העובד הרבה כסף, אבל מעשית מדובר בכוח עבודה זול".

מאבק ההתארגנות במקדונלד'ס הוא אחד המאבקים שבהם לקחה דרור ישראל חלק מרכזי, על אף שמדובר בהתאגדות בני נוער. שיטות הפעולה היו מקוריות, כפי שעולה מפסק דין של שופטי בית הדין לעבודה בתל אביב בתביעת הנוער העובד נגד מקדונלד'ס. "מן הראיות השתכנענו דווקא בהפעלת לחץ מצד נציגי ההסתדרות על עובדים צעירים המעורבים במאבק", נכתב בפסק הדין, שפסק 25 אלף שקל לטובת הנוער העובד בשל פגם טכני שנפל בהתנהלות מקדונלד'ס. "נציגי ההסתדרות לא נהגו בזהירות המתבקשת בעת הפעלת עובדים צעירים במאבק ההתארגנות...מדובר בניסיון להטעות...השתכנענו כי ההצגה העצמית בפני העובדים בעת מבצע ההחתמה ובמיוחד נשיאת תגי שם בצבעים דומים לתג השם של עובדי החברה נעשתה באופן שעלול היה להטעותם לחשוב כי מדובר בנציגי רשת מקדונלד'ס...סתירות רבות נפלו בעדויותיהם (ואחת) היתה רצופת התחמקויות ולא נתנו בה אמון". את נציגי דרור ישראל אפשר היה למצוא בכל ההפגנות של עובדי מקדונלד'ס לכאורה, והם גם אלה שעמדו מול ביתו של המנכ"ל עמרי פדן מצוידים בשלטים גדולים נגד החברה.

"הם לא מוותרים ומשתמשים בכל דרך אפשרית כדי להגיע למטרה", אומר מקורב לתנועה. "הנחישות שלהם הופכת את המטרה למקדשת את כל האמצעים. מדובר בהתנהלות בעייתית, בעיקר כשמדובר בתנועה שאמורה לחנך" .

על הנחישות אפשר ללמוד משהו מסיטואציה אחרת שבה היו מעורבים חברי דרור ישראל, ונפרשת בחלופת מכתבים קשה שנשלחה במהלך 2011 בין גורמים שונים מכפר תבור, שביקשו להפסיק את פעילות התנועה ביישוב. בין היתר, עלו טענות כי אנשי התנועה היו מעורבים בפעילות אלימה נגד אנשי המתנ"ס המקומי, כולל הנחת מסמרים מתחת לגלגלי מכוניות של מתנגדיהם. לא בקלות הצליחו בכפר תבור להוציא את התנועה מהמקום, גם אחרי מעורבותו של עו"ד פישר.

ארגון אחר שעבר תהליך קשה עם דרור ישראל היה המועצה לשימור אתרי מורשת. שם הזמינו גרעין של דרור ישראל, שתמורת הדרכה במכון איילון ברחובות קיבלו סכום סמלי ואפשרות לגור במקום. ב–2008 החליטה המועצה כי יש לחפש מדריכים אחרים, שאינם מהגרעין. במקביל, החלו חברי הגרעין לדבר על התיישבות קבע במקום, מה שלא עלה בקנה אחד עם מטרות המועצה. "התחילה מתיחות בין דרור ישראל למועצה, והגרעין התבקש להתפנות מהמקום, אבל התברר שהוא דווקא לא מעוניין להתפנות", מספר גורם המכיר היטב את האירועים. "יתרה מזאת - המועצה היא עמותה וחבריה יכולים לבחור את הוועד המנהל. באורח פלא החלה התפקדות של עשרות חברים מדרור ישראל במהלך מפקד חברים שערכה העמותה ב–2010. בסיכומו של דבר, אחרי הרבה לחץ, הגרעין עזב, אבל נותר טעם רע. ככה לא פועלת תנועה ערכית".

סיפור קשה ויקר במיוחד הסתיים ב–2013, לאחר שנים של מלחמה משפטית שערכה דרור ישראל עם קיבוץ חנתון שבגליל, לאחר שלקיבוץ מונה מפרק. ב–2003 הגיעו 35 מחברי דרור ישראל לקיבוץ ששיווע לסיוע, אך חבריו המעטים מעולם לא חשבו לקלוט את הגרעינים המסייעים לחברות בקיבוץ. אנשי דרור ישראל הרגישו בקיבוץ לגמרי בבית ודרשו לנהל אותו, כשהם מתנגשים שוב ושוב עם הקבוצה המייסדת, חברי קהילה חובשי כיפות. הניסיון להגיע להסדר עלה כל פעם על שרטון. את המשא ומתן ניהל האוספטר, מגובה בתנועה הקיבוצית ששילמה עבור ההתנהלות המשפטית. "לתק"ם יש קשר רב שנים עם דרור ישראל", אומר מקורב לתנועה. "הם העבירו לידיהם להפעיל את הקיבוצים רביד ואשבל, וגם חשבו שהם יתיישבו במיצר שבגולן. הם חשבו שנכון שדרור ישראל, ולא הקבוצה המייסדת, יישבו בחנתון". מהתק"ם לא נמסרה תגובה.

במהלך המאבק השתמשו בדרור ישראל בשיטות שהם מכירים: הפגינו מול ביתו של עו"ד שגיא מירום, שמונה למפרק קיבוץ חנתון, הדביקו מול הבית שלטי שטנה והפגינו מול משרדו. "בראייתם הם נלחמו על הבית, זה רק היה הבית של מישהו אחר", אומר עו"ד מירום. "הם נכנסו לתוכו, התחילו לטפח כיסופים ונכנסו לסחרור. גם התק"ם עמדה מאחוריהם והפסידה. בלית ברירה זה נהפך למאבק משפטי שעלה מאות אלפי שקלים. צו פינוי ראשון הוצא ב–2010, אחרי שהם לא שילמו שכר דירה שנדרש מהם במשך שנים, והנושא הגיע לבג"ץ שקבע ב–2013 פינוי מוחלט. כיום חנתון הוא קיבוץ מתחדש ופורח בלי אף אחד מחברי דרור ישראל".

לפי מירום, התנגדות לקליטת אנשי הגרעין נבעה מניסיון ההשתלטות שנבע מיוהרה גדולה ויצר חשש במקום. "הם רצו ליצור שם כולל סוציאליסטי", הוא אומר. "מדובר באנשים מגויסים שחיים באפס כסף, חדורי מוטיווציה ותחושת שליחות, תלויים במה שיגידו מלמעלה, וכולם רציניים מאוד. מרביתם אנשים ערכיים, רק שהלהט כה גדול עד שהם מאבדים את הדרך, וזה אולי יותר עצוב מהכל".

דרור ישראל הצליחה להכפיף אליה גם חלקים מהאקדמיה. ד"ר אלון פאוקר, העומד בראש תוכנית הלימודים מדרש עם בבית ברל, אומר כי התוכנית שנוצרה עבור דרור ישראל היא תוכנית לתואר ראשון בחינוך, וכי היא פתוחה לכולם, אך כשהשיחה מתארכת מתברר כי רק אנשי התנועה לומדים אותה, כקבוצה.

על יצירת התוכנית המתבדלת הזו, שעולה כשנת לימודים רגילה, סיפר ליגאל צחור אהרן זיידנברג - אב לבן התנועה, הוגה ומייסד בית המדרש בבית ברל: "...בא אלי פסח האוספטר ודרש שבית ברל יהיה רק אכסניה והם יחליטו לבדם על התוכן", סיפר. "הם לא רצו את המסגרת הפורמלית של מבחנים, תארים ותעודות. הסברתי לו כמה חשובה ההסמכה הפורמלית. יתר על כן, הם תבעו שיקבלו אותם כמקשה אחת ולא על פי אמות מידה אישיות...קראנו להם דתיים־חילוניים. הם קבעו נוהל התנהגות מסתגר...אני סבור שהם עושים טוב לחברה ולחינוך. זה אוונגרד חשוב, אך אם ישמור על הבדלנות שלו, הוא לא ישרוד בלי אופק כלכלי, שיאפשר קיום של משפחה וילדים".

"הבת שלי באה אלי ואמרה — אתה רוצה שאלמד? הנה, יש כאן תואר ראשון", מספר הורה מודאג. "היא ביקשה 50 אלף שקל. נתתי".

על אף שלבוגרים מוצג התואר כתואר ראשון לכל דבר, מה שאמור גם להרגיע את ההורים המודאגים, ועל אף שהמדינה מסבסדת את אותה קבוצה מכספי משלם המסים, כפי שהיא מסבסדת כל סטודנט במוסד אקדמי מתוקצב, מתברר שהתוכנית כלל לא עולה בקנה אחד עם הוראות המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). בתגובה לשאלותינו נמסר מהמל"ג: "מבדיקה שקיימנו נמצא כי התוכנית פועלת שלא בהתאם להחלטת מל"ג בנושא תוכניות לימודים מוגדרות לקבוצות אוכלוסיה מוגדרות. לאור זאת נאסר על המוסד לפתוח מחזור חדש בתוכנית הזו בשנת הלימודים תשע"ו. הנושא יועבר לדיון בוועדה העליונה לפיקוח ואכיפה של המל"ג בישיבתה הקרובה".

חזקים במפלגת העבודה

לא לחינם פנו בדרור ישראל לבית ברל ולא לאוניברסיטה העברית, למשל. המוסד הזה, כמו דרור ישראל, הם בשר מבשרה של מפלגת העבודה. גם בקשר בין מפלגת העבודה לתנועת הנוער עולה המושג "חיילים". "הם יבואו לעשות טלפונים בזמן בחירות, ילוו את המתמודדים שלהם ויכולים גם לבחור במרכז. עם זאת אני לא חושב שכוחם הפוליטי גדול באמת", אומר גורם במפלגה.

יחימוביץ' דווקא נהנתה מהם מאוד. באוקטובר 2012 כתב יוסי שריד בטורו ב"הארץ" את התיאור הבא: "ליו"ר מפלגת העבודה יש תלמידים וחסידים, ובכללם חברי תנועת דרור ישראל, שלבשה בשנים האחרונות צורה של דת מאמינים עם גורו". ירח הדבש הסתיים כשביוני 2013 נכנסה יחימוביץ' חזיתית בהאוספטר כשהדיחה אותו מתפקידו כיו"ר קרן ברל כצנלסון, המיועדת לחינוך ברוח תנועת העבודה.

לדברי מקורבים לתנועה, האוספטר ניסה אז להפוך את הקרן לעוד מקור מימון לחברי התנועה, שהיו אמורים להיות היחידים שמעבירים פעילות הדרכה במסגרת הקרן, במקום מדריכים אחרים. הפיטורים עשו רעש גדול, ובפורטל התנועה הקיבוצית נכתב אז כי חברי דרור ישראל שהיו המנוע לבחירת יחימוביץ' ליו"ר התנועה מאוכזבים ממנה מאוד. "האוספטר סחף את התנועה לתמיכה ביחימוביץ', ואולם כשנוצר קרע אישי ביניהם, הוא קרא לכולם להתנגד לבחירתה בהתמודדות מול יצחק הרצוג", מעיד אחד הבוגרים שעזב. לא ברור לצד מי תעמוד דרור ישראל במאבק הבא על רשות המפלגה, אם בכלל. בבחירות הארציות האחרונות חולל האוספטר מהומה כשהודיע כי יבחר ביאיר לפיד ועורר דיון רב אמוציות. "אני אוהב שטיעון הכניסה לממשלה יכול לשמש לשני הכיוונים, בהתאם למצב הרוח של פסח ולאינטרסים הפוליטיים שלו", כתב אחד המגיבים.

"למפלגת העבודה, בדומה להסתדרות, לתק"ם או לבית ברל יש הרבה סיבות לחבק את דרור ישראל", מסכם מקורב לתנועה. "בוודאי שאין להם סיבה לבדוק את התנועה הזו מתנהלת. מה אכפת שם למישהו מהורים מוטרדים, העיקר שהם עושים את העבודה". יחימוביץ', מצדה, ממשיכה להגן: "ההנהגה שם אינה נקייה מפגמים, אלא שלא יצא לי עוד להכיר מנהיג מושלם, והחשיבות של מעשיהם עולה עשרת מונים על כל פגם", היא אומרת. ההורים המודאגים משוכנעים פחות. 

"בטענות אין שבב של אמת וניכר כי הן נובעות מבורות או מכוונה להזיק, או משילוב של השניים"

מדרור ישראל נמסר בתגובה: "דרור ישראל היא תנועה רעיונית, וולונטרית, חברתית וחינוכית שהוקמה ב–2006, ושואבת את שמה ורוחה מתנועת דרור, שפעלה באירופה ובצפון אפריקה בימי השואה, ומהניסיון הקיבוצי בארץ. התנועה קמה על בסיס הערכים המשותפים של חבריה, בוגרי הנוער העובד, שעוסקים בחינוך ובפעילות חברתית, לצד פיתוח דרכים מתחדשות של אורח חיים שיתופי. חברות וחברי התנועה פועלים לשינוי חברתי, ליצירת חברה סולידרית וצודקת יותר, לצמצום פערים ולשוויון, ופועלים בקרב עשרות אלפי בני נוער, נערים עובדים ולומדים, צעירים ומבוגרים בחברה הישראלית, בציבור היהודי, הערבי, הבדואי והדרוזי, עם בני העדה האתיופית, יוצאי בריה"מ ועוד.

"חברי התנועה מקיימים מפעלים תרבותיים וחינוכיים רחבי היקף, בהם בתי ספר ופנימיות לנוער בסיכון, עשרות מועדוני למידה לנוער, פעילות במרבית היישובים הערביים והדרוזיים, פעילות חינוכית בקרב העדה האתיופית, המגיעה לכ–2,500 חניכים, ועוד קצרה היריעה מלתאר. בנוסף, חברי התנועה נאבקים עם גורמים רבים נוספים לצמצום הפערים החברתיים־כלכליים, להתאגדות עובדים וחיזוק מעמדו של האדם העובד, נגד גזענות ובעד הדמוקרטיה ועוד.

"חברי התנועה חיים במסגרות משותפות שונות ומקיימים מסגרות כלכליות עצמאיות על פי דרכם והחלטותיהם. רבים מחברי דרור ישראל בוחרים באורח חיים צנוע, התואם את הפעילות החינוכית והחברתית שהם מבצעים. בפני המעוניינים להעמיק בלימודים אקדמיים בתחום החינוך פתוחה תוכנית בית המדרש למורי עם, הפועלת במכללה האקדמית בית ברל, ומיועדת לסטודנטים בעלי ניסיון חינוכי עשיר ורב שנים. הסטודנטים מממנים את הלימודים מכיסם, ככל סטודנט אחר.

"רבים מחברי דרור ישראל מקדישים חלק ניכר מזמנם לפעילות התנדבותית תוך שילוב עבודה בשכר. את פעילותם בשכר ובהתנדבות מקיימים חברי התנועה במגוון גופים: עמותות, רשויות, בתי ספר ועוד. חברי דרור ישראל צוברים זכויות פנסיוניות בהתאם לחוק, כחלק ממשכורת או על פי תקנות האגודות השיתופית - כל אחד במקום עבודתו.

"רבים מחברי דרור ישראל עוסקים בין היתר בהתחדשות האיגוד המקצועי לנוער במסגרת הסתדרות הנוער העובד והלומד, ואנו גאים על כך מאוד. חברי התנועה מלווים נערים ונערות שנוצלו בעבודה וזכויותים הופרו. כחלק מכך, אלפי עובדים צעירים התאגדו בשנים האחרונות בענף המזון המהיר במסגרת הסתדרות הנוער העובד והלומד. התאגדותם של בני הנוער בהסתדרות מאפשרת להם להסתייע בארגון חזק וחשוב שבו חברים מרבית העובדים בישראל ולהיעזר בסולידריות של ציבורים מגוונים לסיוע בשמירה על זכויותיהם.

"לצערנו, חלק מהמעסיקיים האלה רואים בהתחדשותו של האיגוד המקצועי לנוער איום על דרכי פעולתם, ועושים כל אשר בידם כדי לפגוע באיגוד זה ובמחדשיו - חברי דרור ישראל. מהשאלות שהועברו אלינו עולה החשש שהכתבה היא חלק מקמפיין מכוער זה. לגבי כל הטענות המוזרות העולות מהשאלות שהועברו אלינו ולאחרים: אין בהן שבב של אמת וניכר כי הן נובעות מבורות או מכוונה להזיק, או משילוב של השניים".

תיקון והבהרה

בתאריך 12.6.15 פירסמנו כתבה  שהתייחסה לפסח האוספטר, רכז תנועת "דרור ישראל" ולתנועה שבראשה הוא עומד. ברצוננו להבהיר, כי האוספטר פוטר מתפקידו כיו"ר קרן ברל כצנלסון רק לאחר שהתריע על אי סדרים בקרן. עוד ברצוננו להבהיר, כי מסלול הלימודים בבית ברל, בו משתתפים חברי "דרור ישראל", מעניק לבוגרי התוכנית תואר בחינוך ותעודת הוראה רשמית. המערכת מבקשת להבהיר כי לא הייתה לה כוונה כי הדברים יובנו אחרת וככל שהדברים הובנו אחרת היא מצרה על כך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם