יום העצמאות, הר הרצל: אורן חזן מנחה את הטקס, אלון חסן מדליק משואה

חסן אמנם חושב שמגיע לו להדליק משואה לאחר שחשף את פרשת רונאל פישר, אבל לפני כן כדאי שיזכור שהוא עצמו חשוד בעבירות חמורות שכוללות לקיחת שוחד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה והלבנת הון

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים35
שרון שפורר

"אני מרגיש שחשפתי פרשה שידברו עליה עוד 200 שנה ובמקום שיתנו לי להדליק משואה ביום העצמאות, משתיקים אותה", אמר באפריל יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן, בראיון ל"גלובס" על . חסן רצה באותה תקופה להתראיין גם ב–TheMarker, אך סורב לאחר שהתנה את הראיון בבחירת הכתב.

דמיינו לעצמכם את טקס הדלקת המשואות שעליו חולם חסן. הממלכתיות המשעממת תוחלף בצבעוניות ססגונית, סגן יו"ר הכנסת, אורן חזן, יוכל להנחות את הטקס כשבזה אחר זה ידליקו משואות או כאלה שעשו עסקות עם המדינה שהקלה בעונשם בתמורה למסירת מידע.

מלבד חסן, בטח אפשר יהיה למצוא שם את שולה זקן, שהעידה נגד ראש הממשלה לשעבר, העבריין אהוד אולמרט, בתמורה להקלה בעונשה; את דודו דגמי, סוחר הנשים הגדול בישראל, שהסגיר את רשת הסחר בנשים הגדולה שפעלה אי פעם בישראל תמורת סגירת 24 תיקים פליליים חמורים נגדו. יהיו שם כנראה גם גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, עד המדינה בפרשת ישראל ביתנו; רב פקד ערן מלכה, השוטר ששיתף פעולה עם עו"ד רונאל פישר; וכמובן נציג ממשפחתו של עד המדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר, שהלך לעולמו.

דכנר לא זכה בימי חייו לכבוד הגדול כל כך שמקבל חסן בימים אלה - כאשר כמעט כל כלי תקשורת מאפשר לו להסביר את עמדתו. את דכנר תקפו בתקשורת מכל כיוון, במיוחד "ידיעות אחרונות" של המו"ל נוני מוזס ואיש התקשורת רפי גינת - שניהם חבריו הקרובים של אולמרט.

כפי שזה נראה כעת, לא תהיה בעיה למלא את רשימת מדליקי המשואות בעדי מדינה נוספים - למשל, הרב יאשיהו פינטו, עד המדינה נגד מפקד להב 433 לשעבר, ניצב בדימוס מנשה ארביב.

אבל ברצינות. גם אם חסן נהפך בשנים האחרונות לאמן ביחסי ציבור - אסור לשכוח לרגע כי הוא אינו צדיק. שלשום הודיעה הפרקליטות על - בכפוף לשימוע. חסן יואשם בעבירות של לקיחת שוחד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועבירות מס.

ויודעים מה? עזבו את ההגדרות היבשות של החוק. בשל תאוות בצע (כי עלות שכר של יותר מחצי מיליון שקל בשנה לא הספיקה לו) שלא היתה מביישת אף טייקון, חסן פגע לפי החשד בציבור, שרווחיה של חברת נמל אשדוד שייכים לו, באינספור דרכים.

השער הימי הגדול בישראל, שדרכו עוברת מחצית מהסחורה לארץ, נוהל (חסן ניהל אותו בפועל ולא המנכ"ל שוקי סגיס, שגם הוא חשוד בפרשה) לכאורה מתוך רצון להיטיב עם עסקיו של חסן ומקורביו, ולא משיקולים כלכליים שנועדו להיטיב עם עבודת הנמל וגם לא עם עובדיו. בדרך חסן לא הותיר פצועים: הוא פגע בלקוחות שעובדים עם הנמל, שאותם לפי החשד סחט, במועמדים שרצו להתקבל לעבודה בנמל - אבל במקומם התקבלו קרובי משפחתו ומקורביו, ובעסקים שרצו לעבוד עם הנמל.

ההתנהלות הזו, שכללה עיצומים ושביתות איטלקיות במטרה לשרת את האינטרסים של חסן, פגעה גם באספקת המוצרים שעוברים דרך נמל אשדוד עד לבית של כל אזרח בישראל. בנוסף, חסן גם פגע אנושות בתדמית העבודה המאורגנת בישראל. חסן, אגב, היה אחד הדוברים הנלהבים של הפרטת הנמל. הוא היה מעוניין שהנמל יופרט - כך שהעובדים יקבלו נתח ממנו גם אם יהיה זה בשותפות עם טייקון גדול, כמו משפחת עופר, למשל.

הפרקליטות חושדת שחסן קיבל כספים שמקורם בשוחד וטובות הנאה כספיות אחרות בהיקף של כ–2.5 מיליון שקל, אבל את הנזק הכלכלי האמיתי שחסן גורם כתוצאה מההתנהלות הבריונית והפלילית שלו, לא יהיה ניתן באמת לכמת לעולם. מן הראוי שבפעם הבאה שהתקשורת נותנת במה למתקפת היחצ"נות של חסן — היא תעמת אותו גם עם שאלות נוקבות.

צילום: עופר וקנין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker