ערב בלובי של לאומי: מיליונר שמנסה לשדך יהודים לאמריקאיות - וצעירים שרוצים לנהל את העולם

מיליונר יהודי שמנסה לשדך בחורים יהודים לבחורות אמריקאיות, בנקאי בדואופול שנתלה בחזונו של בנימין זאב הרצל, והרבה צעירים שרוצים לנהל את העולם או ליהפך ליועצים אסטרטגים ■ תשכחו מצניעות: כאן חושבים על כסף גדול

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגי עמית
חגי עמית

"אני רוצה שכולם כאן יסתכלו סביב טוב-טוב על מי שעומד לידם. ואני רוצה לומר לכם עכשיו, שאם מישהו כאן יתחתן עם מישהי שהוא יפגוש בטיול הזה, אני אתן לזוג הזה ירח דבש באיים הקריביים - על חשבוני. אין לזה קשר למה שתעשו פה, אבל תשאירו את זה בראש שלכם". משפט זה, מפי הפילנתרופ , מהווה את את שיא הערב בלובי של בניין הנהלת ברחוב לילינבלום בתל אביב.

שטיינהרט בקושי מצליח לסיים לדבר. מחיאות הכפיים המעודדות של הצעירים במקום מחרישות אוזניים. אילולא הייתי יודע מהו מהות האירוע, הייתי חושב כי זהו האות לתחילת מסיבת הקולג', או ששטיינהרט הכריז כרגע על תחרות ריאליטי בסגנון "הרווק" או "היפה והחנון" - ותיכף ייצאו הנוכחים לרחובות תל אביב כדי לנסות להשיג את הפרס.

עד לרגע ההכרזה הלקיתי את עצמי על כך שהאירוע העסקי הרציני נראה לי כמו אירוע "פיק-אפ" של גברים צעירים ונשים צעירות שלבשו את מיטב מחלצותיהם, לוגמים שמפניה ואוכלים טאפאס, תוך שהם מנסים לתפוס זיווג. אבל אז בא שטיינהרט ומזכיר לי כי למיליארדרים בני 75 מותר לשים פס על כללי הפוליטיקלי קורקט שתקפים לבני תמותה רגילים.

בהזמנה לאירוע הבטיחו נוכחות של מנכ"לים מובילים במשק. הם לא הגיעו. אולי הפחיד אותם להיתקע בפקקים תל אביב בערב של הפגנה נוספת של יוצאי אתיופיה - שכן אם יש משהו שהם השיגו בהפגנות שלהם עד כה זה השלטת טרור תחבורתי.

מייקל שטיינהרט (רביעי מימין) ודוד ברודט (שלישי משמאל), באירוע של תגליתצילום: מאיר פרטוש

העילה להתכנסות היא פתיחת תוכנית "תגלית Excel". שם התוכנית לא נגזר משם הגיליון האלקטרוני, כי אם מהמלה "מצוינות". כולם כאן בשנות ה-20 שלהם, כולם מצטיינים - ולפחות הישראלים שבהם מייעדים לעצמם עתיד של כסף גדול ולא טורחים לבזבז זמן על צניעות.

צפוף בלובי, ואני לא מצליח לשמוע את עצמי בבליל הסוער של עברית ואנגלית שממלא את המקום. אני יוצא החוצה ופוגש את מאיה, סטודנטית אמריקאית מאוניברסיטת דיוק, שעומדת עם ענבר, ניר וקארין, שלושה ישראלים הלומדים במרכז הבינתחומי - משפטים, חשבונאות ומינהל עסקים.

"זו הזדמנות בשבילי לבוא לישראל - ולא להיות בחופשה", מסבירה מאיה. שני הוריה הם ישראלים לשעבר שהיגרו לארה"ב, אבל אמה חזרה לפה לא מזמן. במסגרת הפרויקט היא תעשה ההתמחות בת עשרה שבועות בחברת "סטארט-אפ ניישן סנטרל" ברחוב נחמני בתל אביב.

"הפרויקט הזה נותן לנו הרבה נטוורקינג והרבה תחושה של צבע וטעם למה שנקרא עולם העסקים", מסבירות קארין וענבר. "אנחנו פה 40 איש מהבינתחומי שנבחרו מתוך 800, כך שרק הנטוורקינג בין הישראלים הוא חזק נורא. חוץ מזה, איפה אתה עוד יכול לשמוע הרצאות בגוגל, כמו שיש פה, ולהיות צמוד למנטורים כמו דני גולד, גיל שויד ואחרים. כל הסטודנטים שפה בטוח תוך 10 שנים יהיו מנכ"לים או סמנכ"לים".

מה באמת אתן רוצות לעשות אחרי הלימודים?

ענבר: "לנהל את העולם".

קארין: "או להיות יועצת אסטרטגית, או מנהלת בקרנות הון-סיכון".

ניר: "אם אלוהים יברך אותי - אני לא אסיים את התואר. יקטפו אותי לפני זה".

מהצד הישראלי מדובר על קצינים וקצינות המשרתים ביחידת המודיעין 8200, לצד סטודנטים מהמרכז הבינתחומי. לגבי הנוכחים מהצד האמריקאי — ובכן, פרויקט תגלית כולו נועד להביא לישראל את האליטה של העליות היהודיות לארץ הקודש. עם כל הכבוד לעלייה הצרפתית, לעלייה הרוסית ולעלייה האתיופית, יש עדה אחת של יהודים בעולם שהישראלים רוצים ממנה רק עוד ועוד ועוד. בלי להזכיר שמות, ולפני שנסתכן בהדלפה של חומרים חסויים מהפרוטוקולים של זקני ציון, נאמר רק שבסופו של דבר יש מדינה אחת שמנהלת את העולם, וקהילה אחת שמנהלת את אותה מדינה.

אם זה לא מספיק, בתגלית Excel לא מדובר על סתם יהודים אמריקאים פשוטים שאנחנו מביאים כדי להזדעזע ביד ושם, להתרגש בכותל המערבי ולהתבשם ביקבי רמת הגולן. כאן מדובר על 40 סטודנטים שנבחרו מתוך 3,000 שניסו להתקבל, עברו מבחנים ושני ראיונות - והגיעו ממיטב אוניברסיטאות "ליגת הקיסוס" של ארה"ב. הם מגיעים לכאן לעשרה שבועות של התמחות בחברות המובילות במשק הישראלי, במטרה - כפי שמגדיר זאת באוזניי מנכ"ל תגלית גידי מרק - "להביא לפה את המנהיגות העסקית העתידית של העולם היהודי. לאתר ולהביא את האנשים המובילים באוניברסיטאות האמריקאיות, אנשים שמראים יזמות, הובלה בענפי הספורט ובולטות בתחביבים השונים. להפגיש אותם עם אותו מספר של ישראלים מוצלחים מהמודיעין והמרכז הבינתחומי. ואז באמצעות 10 שבועות בישראל לייצר הרבה שנים שבהן ייבנה הקשר שלהם עם ישראל".

איזו בולטות בתחביבים אתם מחפשים?

"ייתנו לך אחר כך את המידע על זה".

ולמה דווקא מהמרכז הבינתחומי? מה עם האוניברסיטה העברית? תל אביב?

"בבינתחומי היתה בזמנו פתיחות ראשונית מהירה להצעה".

מה עם מנהיגות חברתית? זה אחד הקריטריונים?

"זה פרויקט עסקי שהמטרה שלו היא ליצור לישראל את הגיבוי הכלכלי שלו היא תזדקק בעוד הרבה שנים. המטרה שלנו היא לייצר רשת בינלאומית של עשרות אנשי עסקים שהצלחת ישראל תהיה באג'נדה שלהם".

איך הגעת לתפקיד מנכ"ל תגלית?

"יום אחרי שהשתחררתי ממשרד החוץ פנו אלי יוסי ביילין, צ'רלס ברונפמן ומייקל שטיינהרט, ושאלו אותי אם אני רוצה לעמוד בראש הפרויקט החדש".

הרבה מים זרמו בנהר מאז שביילין, מאדריכלי הסכמי אוסלו, הקים את תגלית. נכון להיום הדמות הבולטת בארגון, לצד שטיינהרט, היא המיליארדר שלדון אדלסון - שלא דוגל בדיוק באותן עמדות - ואינו נמצא כאן היום.

"להשתחרר מחסדם
 של הנדיבים"

פרויקט תגלית ממומן בסיוע אזרחי ישראל: המדינה מכסה בין רבע לשליש מתקציבו, המתקרב לחצי מיליארד שקל בשנה. אבל עכשיו מתחילים הנאומים של התורמים החיצוניים. זו הפעם השנייה שבה בנק לאומי מארח את האירוע, וברודט מסביר באנגלית כי מדובר על בנק שהוא חלק מחזונו של בנימין זאב הרצל, שזיהה את הצורך בזרוע פיננסית כדי לסייע להתיישבות היהודית בארץ ישראל.

אני נזכר בדברים שחוזה המדינה שעליו מדבר ברודט כתב במהלך הקמת חברת "אוצר התיישבות היהודים", שעמדה בבסיס בנק לאומי. "הבנקים מתאחדים לאיגודים לשם עסקי ממון גדולים ביותר, הם יוצרים את הקרטלים הכספיים הרעים, שעדיין לא עמדו היטב על כל הרע שבהם, ואתם נמצאים בכל מקום באמצע", או "התנועה זקוקה למכשיר כספי בעל יעילות וטוהר מספיקים. התנועה הלאומית חייבת להשתחרר מחסדם של הנדיבים ולהגיע לאי־תלות במוסדות הצדקה הנדיבים, יהיו הללו גדולים כמה שיהיו".

אני לא בטוח שהרצל היה מרוצה מהבנק שלו כיום. יכול להיות שהוא דווקא היה נותן רוח גבית למשה כחלון, ברפורמה שהוא טוען כי יערוך כדי להקטין את כוחו של הדואופול שבנק לאומי הוא חלק ממנו. אבל יו"ר לאומי ממשיך לדבר על התמיכה של בנק לאומי במגוון ארגונים חברתיים. יש לו הרבה זכויות, לברודט. הוא עמד בראש צוות המשא ומתן הכלכלי עם הפלסטינים ב-1995. הוא הוביל את ועדת ברודט, שניסתה להוריד את רמת הריכוזיות של הבנקים במשק. אבל בנאום הנוכחי אין אלמנטים מהפכניים. הוא ממלא את תפקידו הייצוגי עד הסוף - מוכר לצעירים האמריקאים בנק חברתי.

לבמה עולה וויליאם גרנט, סגן השגריר האמריקאי בישראל, ופוצח בנאום מפתיע, שהקשר בינו לבין מסיבת הקוקטייל החביבה מקרי בהחלט. בבת אחת הוא זורק אותנו לפוליטיקה של המזרח התיכון - מדקלם את דף המסרים שמשרד החוץ האמריקאי הורה לנציגיו בישראל להשתמש בו גם באירועים האזוטריים ביותר במזרח התיכון. לא בטוח שאדלסון היה מרוצה לגמרי מדבריו של גרנט.

יומיים אחרי הראיון שהנוקב שהעניק ברק אובמה לאילנה דיין ב"עובדה", גרנט מתחיל בהסבר כי "ישראל היא מדינה חשובה מאוד לארה"ב, בין אם זה תחת שלטון רפובליקאי ובין אם זה תחת שלטון דמוקרטי". אבל אז פתאום הוא מזכיר כי לבד ממטריית ההגנה המדינית והצבאית שארה"ב מחויבת אליה ישראל צריכה להתקדם לשלום. "שר החוץ שלנו עסוק בלקדם את הנושא הזה בעולם, אבל אם ארה"ב תהיה היחידה עם תחושת דחיפות לגבי הנושא הזה של התקדמות מדינית - שום דבר לא יזוז. כרגע המשא ומתן לא זז ואנחנו עסוקים בליצור אמון - כך שתהיה תקווה שיום אחד יקרה משהו. השינוי הזה חשוב גם ברמה הכלכלית והעסקית", מכריז גרנט. ואני נזכר בג'ון קרי המסכן שבוודאי מוחה דמעה על כך שתאונת האופניים שלו תמנע ממנו להמשיך להיתזז במזרח התיכון בשבועות הקרובים.

הקהל הצעיר לא בדיוק מבין מה גרנט רוצה ממנו. הישראלים עסוקים בסמארטפונים ומתלחששים זה עם זה. מדי פעם צריך להשקיט אותם. האמריקאים ממושמעים הרבה יותר. אלא שעכשיו מגיעי כוכב הערב, שטיינהרט, שיחד עם אדלסון מטיס ומלין על חשבונו את כל הצעירים האלה, במטרה לייצר את הדור הבא של פילנתרופים כמוהו: יהודים עשירים ציוניים שתומכים בישראל במיליארדים. כריש קרנות הגידור בדימוס, ששילם לפני 20 שנה יותר מ-70 מיליון דולר בקנסות כדי לסגור פרשה שבה הואשם אז על ידי רשות ניירות ערך האמריקנית, יחד עם משקיעים נוספים, בהשתלטות על הנפקת אג"ח ממשלתיות כדי להריץ את מחירי האג"ח, עולה לבמה. הוא עולה מיד אחרי אשתו ג'ודי, שמדברת על ירח הדבש שאליו הגיעו היא ובעלה בישראל לפני 47 שנה - מה שכנראה מכניס את מייקל לאווירה רומנטית וגורם לו להבטיח את החופשה בקריביים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker