התרופה לסרטן שתעלה חצי מיליון שקל - וכיצד היא תשפיע על כלכלות המערב

המחקר שהציג השבוע התפתחות משמעותית במלחמה בסרטן עשוי להביא לעידן חדש ביחסים בין טכנולוגיה ורפואה לכלכלה וחברה, ובין מדינות לחברות תרופות

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים85
רוני לינדר

עולם הרפואה געש השבוע: ממצאי מחקר גדול וחדש שהוצגו בוועידה השנתית של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (ASCO) בשיקגו, הראו נסיגה מרשימה בגידולים סרטניים אצל חולי סרטן העור מסוג מלנומה במצב מתקדם, שקיבלו שילוב בין שתי תרופות אונקולוגיות מוכרות מתחום האימונותרפיה. לדברי החוקרים, הם מאמינים כי התוצאות חורגות בהרבה מתחום המלנומה ועשויות להיות רלוונטיות לסוגי סרטן רבים אחרים.

"הממצאים האלה רק מבססים את ההנחה שלנו שהטיפול האימונותרפי ילך וייהפך לפלטפורמה המרכזית של הטיפול האונקולוגי, כאשר שיטות טיפול אחרות, כמו כימותרפיה והקרנות, ייהפכו למשניות יותר", : "אנחנו לא מדברים רק על מלנומה או מחקר נקודתי. מה שמתרחש ומוצג כאן מבהיר שהתרופות מהמשפחה הזו והשילוב ביניהן עובד ברוב סוגי הסרטן, בכלל זה סוגי סרטן שעד היום לא היה להם בכלל פתרון תרופתי". פרופ' תמר פרץ מהדסה הוסיפה כי "העתיד המסתמן הוא שנשתמש בהרבה תרופות במקביל או אחת אחרי השנייה… השאיפה היא שבשילוב נכון נוכל אולי להביא לריפוי של המחלה או לפחות להפוך אותה למחלה כרונית שחיים עמה הרבה שנים".

מעבר לבשורה הרפואית העצומה, ההתפתחות האחרונה עשויה להעמיד אתגר כלכלי עצום וראשון מסוגו בתחום כלכלת הבריאות: כאשר טיפול שעלותו יותר מחצי מיליון שקל לאדם (הערכה גסה ביותר, כי לא ידוע עדיין משך הטיפול הממוצע לחולים) יהיה אופציונלי לעשרות מיליוני חולי סרטן בעולם המערבי, יהיו לכך השלכות אדירות על משקי בית, חברות ביטוח וממשלות. כאשר עוד ועוד תרופות כאלה משתחררות לשוק לקבוצות הולכות וגדלות של חולים, כאשר גם חברות תרופות אחרות המפתחות תרופות למחלות המוניות, כמו סוכרת וצהבת, נוקבות פתאום בתגי מחיר גבוהים מכפי שאי־פעם ניתנו לתרופות, וכשמביאים בחשבון את הביקוש הכי קשיח שאפשר להעלות על הדעת — ביקוש לחיים — זה כבר אתגר כלכלי שיש לו השלכות שמרחיקות עד לכלכלות של מדינות שלמות. אולי חברות הביטוח הן הפתרון? גם הן לא יוכלו לספק את התרופות החדשות למבוטחים בלי לעלות את הפרמיות במאות ואף באלפי אחוזים, שלא לדבר על כך שרכישה פרטית של תרופות בעלויות האלה היא בלתי אפשרית.

כיצד יתמודדו מדינות המערב עם האתגר העצום? לפני שניגשים לפתרון, חשוב להבין דבר אחד: עלות התרופות החדשות נגזרת בעיקר מהפטנט, מעלות הפיתוח ועלויות השיווק. עלות הייצור עצמו אחראית לאחוז יחסית קטן בתמחור החזירי של התרופות. במלים אחרות: התמחור הזה אינו גזירת גורל, אלא החלטה עסקית מחושבת של חברות מסחריות.

אפשרות אחת, קיצונית למדי, היא הלאמה של חברות התרופות הרלוונטיות, תוך פיצוי ראוי לבעלי המניות, ומעבר לייצור ממשלתי של התרופות. אך זהו באמת תסריט קיצון שקשה להעלות על הדעת מבחינה תרבותית, משפטית וכלכלית.

אפשרות שנייה היא כי מדינות שונות יארגנו מעין קואליציה, "מרד" נגד המחירים הגבוהים ויסרבו לרכוש את התרופות כל עוד המחירים נשארים כך. בישראל למשל, בשל העובדה שקיימת רכישה מרכזית של תרופות, יש ניסיון בסוג כזה של לחץ - משרד הבריאות השתכלל בהפעלת לחץ על חברות התרופות להורדת מחירים. אך לבד אין למדינה אחת יכולת להפעיל לחץ על ענקיות התרופות. המדינות בקואליציה שכזו ייאלצו להסביר לאזרחיהן שיש גבול לסכומים שמדינה יכולה להשקיע עבור בריאותו של אדם בודד - וזה לא יהיה קל.

אפשרות שלישית היא שמדינות ייאלצו להזניח את כלל התרופות, אלה ש"רק" משפרות איכות חיים ואלה שאחראיות לרפואה מונעת, ולהשקיע את כל תקציביהן בתרופות היקרות - סוג של "ביטוח קטסטרופות". גם פתרון כזה מעורר שאלות אתיות קשות. בשורה התחתונה, אין אף פתרון אולטימטיבי לתמחור החזירי הזה, והנפגעים הראשונים יהיו החולים.

יהא אשר יהא הפתרון, אנחנו עומדים על ספו של עידן חדש ביחסים בין טכנולוגיה ורפואה לכלכלה וחברה, ובין מדינות לחברות תרופות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker