קבלו את העורך הראשי: כך משתלט נתניהו על התקשורת - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קבלו את העורך הראשי: כך משתלט נתניהו על התקשורת

שבוע בלבד אחרי שהרכיב את ממשלתו הרביעית, הצליח שר התקשורת החדש בנימין נתניהו לזעזע את השוק ולהבהיר לכולם מי כאן בעל הבית ■ תקשורת עוינת? הרבה פחות

132תגובות

שוק התקשורת הישראלי כבר רגיל לדרמות. אנשי התעשייה, שקמים בבוקר כדי לעשות את עבודתם ולחזור הביתה בשלום, רגילים למלחמות הפוליטיות המלוכלכות שמתנהלות עשרות אלפי רגל מעל ראשם. הם כבר לא מחפשים הסברים רציונליים לאירועים שמטלטלים את מקום עבודתם כל כמה חודשים - קהות חושים והשלמה עם גורלם הן דרכי ההתמודדות הנפוצות. ועדיין, מה שקרה בשבוע האחרון הוציא משלוותם גם את אנשי התעשייה הוותיקים והצינים ביותר.

ביום ראשון, שעות בודדות לאחר שקיבל לידיו רשמית את משרד התקשורת, מצא ראש הממשלה בנימין נתניהו לנכון לפטר בשיחת טלפון את מנכ"ל המשרד אבי ברגר, מבלי שכלל פגש אותו. באותו יום, שלוש שעות בלבד לפני שהעביר את תפקיד שר האוצר למשה כחלון, חתם נתניהו על הוראה המחמירה עם ערוץ 10 ודורשת ממנו תשלום של 16.8 מיליון שקל נוספים כתנאי להמשך פעילותו. תוך שעות בודדות טרף נתניהו את בית הקלפים של שוק התקשורת.

בעלי שליטה חזקים, מנהלים גדולים ועוצמתיים, משקיעים וסתם עובדים מן השורה שחושבים בימים כתיקונם כי הם שולטים בעסק שלהם או בגורלם המקצועי, הבינו ביום ראשון בערב עד כמה הם טועים. צאר התקשורת החדש של ישראל הוא פוליטי מתמיד, הישרדותי מתמיד ואגרסיבי יותר מכל קודמיו.

לכאורה, שתי ההחלטות האלה אינן חריגות. מרבית השרים מחליפים מנכ"ל לאיש אמונם. גם ההחלטה לגבות מערוץ 10 את חובו אינה מפתיעה, שכן כבר לפני חודש הניחה הרשות השנייה הצעה כזאת על שולחנו של שר האוצר. מה שגרם לתדהמה הגדולה הוא העיתוי הקריטי שלהן. ההחלטה לפטר את ברגר נעשתה בדיוק ביום הראשון של אחת הרפורמות החשובות ביותר שנעשו בשוק התקשורת הישראלי, ורגע לפני שברגר מצליח להכניע את המונופול הגדול והעשיר בשוק זה. ההחלטה החפוזה להחמיר עם ערוץ 10 נעשתה רגע לפני שמשקיעים חדשים מזרימים כספם לערוץ החבוט ומבטיחים את עתידו במסגרת רישיון קבוע. שני תהליכים רגולטוריים ארוכי שנים, מורכבים ורגישים, שהיו אמורים להפוך את שוק התקשורת המעוות להרבה יותר שפוי, נעצרו תוך יממה בשל צרכיו הפוליטיים של נתניהו.

מי שחשב שהתככים הפוליטיים הנמוכים מטרידים רק את המכורים לחדשות ואינם נוגעים לו, קיבל השבוע טפיחה מהמציאות: כל צופי הטלוויזיה וכל לקוחות האינטרנט והטלפון יושפעו משתי ההחלטות הפזיזות של נתניהו. ערוץ 10 שוב נמצא בסכנה ברורה ומיידית לקיומו, ולקוחות הטלפון הקווי של בזק ימשיכו לשלם מאות שקלים מיותרים בשנה, מאחר שהרפורמה בפס הרחב לא תכלול גם את שירותי הטלפון של בזק, לפחות לא בטווח הקרוב. הנה, קיבלתם דוגמה מוחשית ונדירה כיצד מאבקי כוח, אגו, ושיכרון השררה של פוליטיקאים משפיעים ישירות על חשבון הבנק שלכם ועל הטלוויזיה שלכם בסלון.

ערוץ 10 - בלווטניק חשב שקיבל מנתניהו את ברכתו לרכישה

התגובה להחלטת נתניהו להחמיר עם ערוץ 10 ולחייבו בכ–16.8 מיליון שקל בגין הארכות זיכיונו בשלוש שנים וחצי היתה מהירה מהצפוי. ביום שלישי הודיעה במפתיע קבוצת RGE של לן בלווטניק ואביב גלעדי כי היא נסוגה מהחלטתה לרכוש את ערוץ 10. החברה כבר הזרימה לערוץ הלוואה של 10 מיליון שקל, ורבים בירכו על המוגמר. ב–RGE אמרו כי החליטו לנטוש את העסקה רגע לפני השלמתה בשל ההבנה כי נתניהו ימשיך להילחם בערוץ, רק שעכשיו זה יהיה באופן גלוי מתוקף תפקידו כשר התקשורת. החוב בגין דמי הזיכיון הוא רק אחת הסוגיות הכספיות שעדיין מפרידות בין הערוץ לרישיון המיוחל, וב–RGE הבינו כי נתניהו צפוי לעשות להם חיים קשים מאוד.

קובי גדעון / לע"מ

לא כך חשבו ב–RGE שבוע קודם לכן. בלווטניק, טייקון תקשורת גלובלי המחזיק בשליש ממניות RGE ונחשב לכיסים העמוקים של החברה, נפגש עם נתניהו כדי לקבל את ברכתו לעסקה. בתום הפגישה קיבל בלווטניק את התחושה כי נתניהו לא יחסום את כניסתו לערוץ ולא יערים קשיים חריגים שימנעו מהערוץ לקבל רישיון. גורמים המעורים במשא ומתן מציינים כי מי שהוביל ודחף את RGE לעסקה היה גלעדי, המחזיק גם הוא בשליש מהחברה, ומודי פרידמן, מנכ"ל RGE ולשעבר מנכ"ל ערוץ 10.

בלווטניק היה מהוסס בהתחלה, אך בשלב מאוחר יותר הסכים לרכוש את ערוץ 10 מתוך אמונה שהחזקה בגוף תקשורת בעל השפעה בישראל יכולה לעזור לו במאבקים הרגולטוריים הצפויים לו בארה"ב. "כפי ש'ישראל היום' ותמיכת נתניהו חיזקה מאוד את השפעתו של שלדון אדלסון בקונגרס האמריקאי, האמין בלווטניק כי ערוץ 10 יעזור לו בארה"ב", אומר מקור המעורה בדברים. מעבר לזה, בלווטניק לא התלהב יותר מדי מהעסקה, ולפיכך כאשר הבין שעליו לשלם עוד, בשל החוב החדש שהטיל נתניהו, מיהר לסגת. גם גלעדי שינה כנראה את דעתו בשל חוב זה.

באותו יום שלישי, כבר בשעות הבוקר, קיבל אילן שילוח טלפון בהול מאנשיו של יוסי מימן. "RGE עומדים לפרוש מהעסקה. אנחנו רוצים לחזור למשא ומתן אתך", אמרו לו. שילוח, יו"ר מקאן אריקסון ויזם היי־טק שמאחוריו אקזיט נאה, חתם כבר בדצמבר 2014 על עסקה עם מימן, המחזיק בכ–76% ממניות הערוץ (מתוכן 25% בנאמנות), שלפיה יוותרו כל בעלי המניות הקיימים על הכספים שהזרימו לערוץ בעבר.

מיכל פתאל

שילוח הסכים לקחת על עצמו את חובותיו של הערוץ, הנאמדים בכ–25 מיליון דולר, וכן להזרים עוד כ–5 מיליון דולר כדי לעזור לערוץ לעמוד על רגליו ולהגדיל מעט את ההשקעות שלו בתוכניות. מימן הסכים למתווה זה, שבמסגרתו שילוח משחרר אותו מהמערבויות האישיות שנתן בעבר לערוץ, המסתכמות כיום בכ–50 מיליון שקל. ערבויות אלה הן הסיבה שמימן רוצה מאוד בהצלת הערוץ, שכן כל הסדר חוב בבית משפט יגרום למימושן.

לא כך ארנון מילצ'ן, השותף האמריקאי־ישראלי המחזיק בכ–25% ממניות הערוץ. מילצ'ן לא ירוויח דבר אם הערוץ יוצל ויעבור לידיו של שילוח. את מאות מיליוני הדולרים שהוא שותפו רופרט מרדוק הזרימו לערוץ בסוף העשור הקודם הם לא יראו לעולם. מילצ'ן היה מעוניין הרבה יותר בעסקה של RGE, שבה בעלי המניות המקבלים תמורה כלשהי על מניותיהם. עכשיו מילצ'ן צריך לתת הסכמתו לעסקה עם שילוח, ומקורבים לעסקה כבר החלו לעסוק בספקולציות בעלות אופי פוליטי באשר לאינטרסים של מילצ'ן, שרק לפני כמה שבועות ניסה לתווך בין יצחק הרצוג לנתניהו במסגרת המגעים הקואליציוניים. הקירבה בין מילצ'ן לנתניהו מעלה חשש כי מילצ'ן לא ממש רוצה בהצלת הערוץ, במיוחד אם הדבר לא יסב לו רווח כלשהו.

בדומה ל–RGE, גם שילוח חושש שנתניהו ימשיך להילחם בערוץ 10 ולהפיל עליו חובות כספיים נוספים מהיקב ומהגורן, אך בניגוד לבלווטניק אין לו כוונה לקבל את ברכתו של נתניהו לעסקה. שילוח מבקר בקולניות את נתניהו, כך שדרכו לתוך ערוץ 10 תהיה רוויה בכל הקשיים שנתניהו יוכל להערים. מלבד זאת, חלון ההזדמנות של ערוץ 10 הולך ונסגר, ואין למימן ולמנכ"ל יוסי ורשבסקי הרבה זמן. עד תום החודש, כלומר עוד שבוע, צריך הערוץ להגיש לרשות השנייה הסכם חתום עם בעל מניות חדש. לשם כך, שילוח עדיין זקוק להגיע להסכם עם הממונה על ההגבלים שיסיר את החשש כי ינצל כוחו כיו"ר משרד הפרסום מקאן אריקסון כדי להזרים תקציבי פרסום עודפים לערוץ 10.

אלון רון

רשת וקשת - נתניהו עשוי לכפות פיצול מוקדם של ערוץ 2

חוסר הוודאות שהכניס נתניהו לשוק אינה נעצרת בערוץ 10. גם זכייניות ערוץ 2, רשת וקשת, מוצאות עצמן כבר תקופה ארוכה בחוסר ודאות, שנהפכה בעקבות נתניהו לקיצונית. לקראת תום 2014, כשערוץ 10 עשה סימנים כי אין ביכולתו לעמוד בדרישות הרישיון וכי הוא אינו מצליח לגייס מממן חדש, הוביל שר התקשורת הקודם, גלעד ארדן, חוק שיכפה על ערוץ 2 להתפצל. ארדן האמין כי הפתרון הנכון לשוק הזה, שבו כל הזכיינים מפסידים ונדרשים לתמיכה שוטפת מבעלי המניות שלהם, אינו בהכרח הצלה נוספת של ערוץ 10 - אלא פיצול מוקדם של רשת וקשת והקמה של שני ערוצים חדשים המשדרים כל אחד שבעה ימים בשבוע ומחזיקים חברת חדשות עצמאית.

חוק הפיצול של ארדן כבר קיבל את אישורה של ועדת השרים לחקיקה, אך נחסם ברגע האחרון על ידי נתניהו, למורת רוחו של ארדן. קשה לדעת מה עבר אז במוחו של ראש הממשלה, אך בשבועות לפני ההחלטה הוא נפגש עם בעל השליטה ברשת, אודי אנג'ל, ועם מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אבי וייס, שלחצו עליו לא לקדם את החוק. עכשיו, כשר התקשורת, נתניהו שינה את דעתו וצפוי לקדם שוב את חוק הפיצול. מדוע נתניהו שלפני הבחירות לא רצה לפצל את ערוץ 2 ונתניהו של אחרי הבחירות רוצה גם רוצה? שוב קשה מאוד לרדת לסוף דעתו של ראש הממשלה, אך אפשר להאמין כי הדבר קשור להתנהגות של חברת החדשות של ערוץ 2 במהלך הבחירות. כנראה שנתניהו אינו מרוצה מרמת התמיכה שלהם בו, או ליתר דיוק - היעדרה.

הפיצול הוא שוט אפקטיבי מאוד נגד רשת וקשת. שתי הזכייניות אינן במצב פיננסי טוב ונאלצות להסתמך על הזרמות בעלים. העובדה שערוץ 10 עשוי להישאר בענף ולא לצאת ממנו כפי שחשב ארדן בעת שהציע את החוק המקורי, מגדילה עוד יותר את הסיכון מבחינתם. רשת וקשת וחברת החדשות שלהם יהיו מוכנות לעשות הרבה כדי לשכנע את נתניהו שלא יכפה עליהן פיצול מוקדם, לפני המועד המקורי, נובמבר 2017. מבחינתו זה win־win - או שיפצל ואז יחליש את הערוצים מאוד, או שיזכה לחברת חדשות נוחה ונרצעת החוששת להרגיזו.

מוטי קמחי

ערוצי חדשות בכבלים - תחת שליטה הדוקה של נתניהו

מהלך שלישי שצפוי נתניהו לבצע או לפחות לאיים בביצועו הוא מתן אישור ל–HOT ול–yes להקים ערוצי חדשות שישודרו על גבי פלטפורמת הכבלים שלהם. שתי החברות מאוד רוצות בכך, ולשתיהן יש את התשתית להעלות לאוויר ערוצים כאלה תוך חודשים אחדים. אמנם HOT ו–yes אינן מתחרות עם רשת, קשת וערוץ 10 על תקציבי פרסום, אך שני ערוצי חדשות נוספים בכבלים יכולים לחתוך להן את הרייטינג. מעבר לכך, מי אמר שנתניהו יעצור שם ולא יתיר ל–HOT ול–yes למכור גם פרסום?

מה שיפה בערוצי חדשות בכבלים הוא שהמנוף של שר התקשורת עליהם יהיה גדול אף יותר מזה שיש לו בימים כתיקונם על הערוצים המסחריים. בזק, חברת האם של yes ו–HOT נמצאות תחת פיקוח הדוק של משרד התקשורת. האיומים התחרותיים על דואופול התשתיות הם נמוכים, ומי שקובע את עוצמתם הוא משרד התקשורת. ירצה השר, יוריד את עוצמת התחרות ויגביר את הרווח המונופוליסטי של השתיים, לא ירצה - יחמיר את הלחצים התחרותיים וידחוק את בעלי השליטה לפינה.

בזק רגישה הרבה יותר לשינויים האלה. בדיוק בימים אלה מתממשת רפורמה היסטורית שהובילו ארדן וברגר. רפומרת השוק הסיטוני מחייבת את בזק למכור למתחריה במחיר מפוקח קטעים מהתשתית שלה. כך, חברות כמו סלקום, פרטנר, אקספון ואחרות, שאין להן תשתיות קוויות, יכולות להציע שירותי אינטרנט מהיר וטריפל. במקביל מנסה המשרד להרחיב את הרפורמה ולכלול בה גם את הטלפון הקווי.

via Bloomberg

השאלה אם הטלפון הקווי ייכלל ברפורמה או לא היא קריטית עבור בזק, שכן השירות הארכאי הזה הוא עדיין מקור הרווח העיקרי של הקבוצה. הדבר האחרון שעשה ברגר לפני שפוטר בברוטליות היה להילחם בבזק, שסירבה לכלול את שירותי הטלפון ברפורמה. עכשיו, ההחלטה נמצאת בידיים של נתניהו: אם ירצה ללחוץ על בזק ועל בעל השליטה שלה, שאול אלוביץ', הוא יקדם תחרות נוספת שתפגע ברווח של הקבוצה ותערער את פירמידת השליטה של אלוביץ'. כזכור, הרפורמה בסלולר גרמה לאילן בן דב ולנוחי דנקנר לאבד את השליטה בפרטנר ובסלקום, בהתאמה. אלוביץ' מאוד לא רוצה לאבד את השליטה בבזק, וסביר להניח כי ערוץ החדשות שלו לא יאתגר את שר התקשורת, שהוא במקרה גם נתניהו. נתניהו אמנם הוציא, בשיא הרעש סביב הפיטורים של ברגר, הודעה שבה התחייב להמשיך את הרפורמה, אך לא ציין במפורש אם יכלול בה גם טלפון קווי. כלומר, השליטה עדיין בידיו.

משרד התקשורת הוחזק תמיד בידי איש פוליטי, כך שאפשר לטעון כי לא קרה שום דבר מהותי כשנתניהו לקח לעצמו את המשרה. אך נתניהו או לא סתם איש פוליטי - הוא אובססיבי לגבי התקשורת והישרדותו הפוליטית, וחשוב מכל - הוא מרכז בידיו סמכויות חסרות תקדים ללא כל מנגנון מאזן, מלבד בג"ץ. כל חקיקה שירצה לקדם תיתקל בקואליציה המחויבת לתמוך מתוקף ההסכמים הקואלציוניים, ובוועדות הכנסת הנמצאות בכיסו. גם את הפקידים הבכירים הוא מתכוון להכפיף לו, באמצעות "חוק הגו'בים" שהוא מקדם. המקרה העצוב של ברגר מהווה עבור פקידי המשרדים הממשלתיים דוגמה כואבת מדוע אסור להם להתמרד נגד צאר התקשורת החדש. אין גוף עיתונות משודרת בישראל, כולל רשות השידור, שלא יהיה תחת מנוף הלחץ של נתניהו ואנשיו. עם כולם הוא יוכל להתחשבן, ישירות או בעקיפין.

יש להודות כי צרכני שוק התקשורת הישראלי, ובמיוחד צופי הטלוויזיה, יכולים להרוויח לא מעט מהגדלת מספר השחקנים בו. המהלכים שצפוי נתניהו לעשות יגדילו את מספר ערוצי החדשות וירחיבו את מגוון הדעות והאופציות שעומדות מול המזפזפים בשלט. עם זאת, נתניהו לא עושה זאת מטעמים של חופש עיתונות, דמוקרטיה או מגוון - אלא לשם שליטה וצמצום כוחם של מתנגדיו בתקשורת. כל הערוצים, החדשים והוותיקים, יחיו תחת משטר קפדני של "תן וקח" ויסבלו מרשת קשרים ואינטרסים סבוכה בין הבעלים לנתניהו. הצופים אולי יקבלו יותר ערוצי חדשות, אך כל הערוצים שיקבלו יהיו פחות חופשיים לבקר את ראש הממשלה.

אייל טואג

אתמול נודע כי משרד מבקר המדינה ידרוש מנתניהו הבהרות לגבי ניגוד העניינים הפוטנציאלי בין פעילותו כשר תקשורת לבין רשימת הלקוחות המיוצגים על ידי משרד עורכי הדין שמרון מולכו פרסקו - המשרד שמייצג את נתניהו בענייניו האישיים. משרד עורכי הדין של יצחק מולכו ודוד שמרון דורג כמוביל בתחום התקשורת בישראל. במקביל, מולכו נחשב שליחו של ראש הממשלה לנושאים רבים, ושמרון ייצג באופן אישי את משפחת נתניהו בתביעות השונות נגדם. במשרד המבקר אומרים כי קשרים הדוקים אלה עלולים להוות ניגוד עניינים כאשר נתניהו אמור להכריע בנוגע לעתידם של הלקוחות של אותו משרד עורכי הדין. 

אלכס קולומויסקי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם