מאורות הזרקורים ועד לפינוי הדירה: מה עובר על יובל רבין? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאורות הזרקורים ועד לפינוי הדירה: מה עובר על יובל רבין?

העסקים שנקלעו לקשיים, הצ'ק שחזר, הסכסוך עם השותף לשעבר, היחסים הקרירים עם האחות דליה והגירושים מהאשה השנייה ■ המשבר הגדול שעובר על יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח, הפתיע כמעט את כל הסובבים אותו, אף שאיתותים לכך היו לאורך כל הדרך ■ "הוא איש ישר, אבל פשוט לא הולך לו בעסקים, חבל עליו"

105תגובות

גבר גרוש נאלץ לפנות דירה ששכר, אחרי שכמה חודשים הוא אינו משלם שכר הדירה וחשבונות. במקביל, צ'ק שהוא כותב, על סך 48 אלף שקל, חוזר מהבנק, ולכן נפתח נגדו הליך בהוצאה לפועל. ברגע נתון דברים כאלה קורים לכמה אלפי או עשרות אלפי אנשים בישראל. עם זאת, נדיר שזה קורה למישהו מהמילייה של יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ומי שנחשב איש עסקים חובק עולם. רבין, שבעוד חודש ימלאו לו 60, נאלץ לאחרונה לעזוב את דירת היוקרה שבה התגורר בשדרות רוטשילד בתל אביב, ששכר הדירה שלה הוא 15 אלף שקל בחודש.

אז מה בדיוק קרה ליובל רבין? איך אדם שדלתות חוגי הסילון ברחבי העולם פתוחות בפניו, נקלע לסיטואציה הזאת?

חברים ומכרים של רבין הופתעו השבוע לקרוא את הפרסום אודות מצבו ב-TheMarker. מצד שני, חלק מהם ביטלו את האפשרות שהוא נמצא במשבר כלכלי עמוק, והצביעו על כך שמדובר בסכומים לא משמעותיים, בוודאי לאדם במעמדו. "קורה שצ'ק חוזר, 50 אלף שקל זה 'פינאטס' בשבילו", אמר לנו אחד מהם (רבין עצמו לא השיב לפנייתנו). אלא שהדברים קצת יותר מורכבים: מאחורי הצ'ק שחזר בגין אי-כיסוי מספיק (אכ"מ) מסתתרת תביעה שהוגשה כבר לפני שנתיים נגד חברת זניט - שרבין הוא אחד מבעליה - בגין הלוואה של 2 מיליון דולר שלא הוחזרה.

יעקב סער / לע"מ

זניט, חברה הרשומה באיי הבתולה, מקום הידוע כמקלט מס, נטלה את ההלוואה לצורך מיזם של כריית זהב בזימבבואה - פרויקט שלא צלח. רבין היה בין בעלי המניות שעניינו את הבעלים של חברת ראיתלון, אבנר שנור, בפרויקט. שנור הוא יהלומן ואחד מבעלי השליטה בחברת הנדל"ן קרדן. לרבין לא היתה מעורבות משמעותית בחברה, ובכל זאת הוא היה ערב באופן אישי להלוואה, שנלקחה במארס 2011, יחד עם שאר בעלי המניות.

לפני שלושה חודשים הגיעו הצדדים להסכם פשרה שלפיו כל אחד מבעלי המניות ישלם לחברה. רבין היה אמור לשלם 155 אלף שקל בארבעה תשלומים. הצ'ק הראשון - באמצעות חברת עטיר שי שבבעלותו - חזר, ולפי ההסכם פירוש הדבר הוא שהסכום כולו עומד לפירעון מיידי. תיק ההוצאה לפועל נפתח בסוף אפריל, לאחר כמה התראות שנשלחו אליו.

אבנר ארזי, בעל מניות אחר בזניט, חבר ושותף עסקי של רבין, סבור שהמשבר הזה זמני בלבד. "זה דבר קטן מאוד, תזרים מזומנים שהיה אמור להיכנס ולצאת", הוא אומר. "משהו לא הסתדר, אבל זה לא משקף את המצב הכללי שלו. זה אדם שעושה עסקות גדולות, וכנראה שמשהו שם התפקשש בחודשיים האחרונים. הוא החזיר את הדירה ברוטשילד, ואני מאמין שבעוד חודש־חודשיים הדברים יסתדרו". רבין, ככל הנראה, מתגורר כיום בבית חברתו החדשה בקיסריה.

מוטי מילרוד

"הוא עובד כיום על איזה מתווה, לארגן את כל העסקים שלו כדי לייצב את המצב הפיננסי שלו", מוסיף אדם שעבד אתו בשנים האחרונות ודיבר אתו השבוע. אותו גורם מודה שהופתע מהפרסומים, אבל מייחס זאת לתדמית שביקש רבין לשדר כלפי חוץ, גם כשהתחילה תקופה קשה. "לפעמים, בעולם העצמאי, אדם רוצה לשמור על פאסון. אף אחד לא יגיד 'אני בלחץ', כי אתה אופטימי, מקווה שדברים ייפתרו. אתה לא רוצה לחשוף את הקשיים שלך בחוץ".

מנגד, במבט לאחור, ייתכן שאפשר היה לזהות סימנים מקדימים למשבר. ב-2010, למשל, רבין נאלץ לסגור את חברת גלילה-ליין שעסקה בתיקוני טלפונים סלולריים בצפון, ושלושים עובדיה פוטרו. בין השותפים בחברה היו בן דודו יפתח יעקב (בן אחות של יצחק רבין, שאתו הסתכסך), הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, ואיש ההיי־טק קובי הוברמן. חברה אחרת, אונידה, גם כן בשותפות עם חלוץ (ועם בכיר השב"כ לשעבר עופר דקל) נסגרה ב–2011 על רקע מה שהסתמן אז ככניסתו של חלוץ לפוליטיקה במסגרת מפלגת קדימה. חלוץ, כמו אחרים שעבדו עם רבין בשנים האחרונות, סירב להתראיין לכתבה זו.

סביר להניח שהליך גירושיו מאשתו השנייה, טלי, אם שתי בנותיו שממנה נפרד לפני כשנה וחצי, לא היטיב עם מצבו הכלכלי. "בסביבה הקרובה ליובל ידעו כבר כמה זמן שהוא בתקופה לא טובה. הסיפור על הדירה ברוטשילד הוא הסחרור האחרון", אומר גורם המכיר את המשפחה. הוא מזכיר אירוע נוסף שבדיעבד היה רמז לעתיד: ב-2012 העמיד רבין למכירה פומבית שלוש תמונות של ציירים ישראלים - לאה ניקל, ליליאן קלאפיש ושמואל בק - שהיו חלק מהאוסף של הוריו. התמונות נמכרו בסכום כולל של 34 אלף דולר. "יובל ואחותו דליה חילקו ביניהם מראש את התמונות, כך שהיא לא היתה יכולה לבוא אליו בטענות", אומר המקור. "אבל כשזה פורסם, זה אכן העלה תהיות בנוגע למצבו של יובל".

באותה תקופה היחסים בין יובל לאחותו כבר היו קרירים עד קורקטיים, כפי שהם כיום. לפני כחמש שנים פירסם אורי בלאו ב"הארץ" כתבה שעסקה גם בהידרדרות היחסים בין האחים, בין היתר על רקע טענות של דליה על אי־מעורבותו במרכז רבין לשלום. לדברי המקור, ספק אם רבין יכול כעת לפנות לאחותו בנוגע לסיוע במצבו הכלכלי.

רבין גם ירש מהוריו פנטהאוז בן חמישה חדרים ברחוב הרב אשי בנוה אביבים בצפון תל אביב. ב-2004 נמכרה הדירה ב-4.5 מיליון שקל, והוא קיבל כנראה מחצית מסכום זה. יחסית לשוק כיום זהו מחיר נמוך מאוד - ב-2014 הדירה הוצעה למכירה שוב, לאחר שיפוץ, תמורת 18 מיליון שקל.

מאיש טכני ללוביסט

מעבר לסימני ההידרדרות, שהיו או לא היו, הסיפור של רבין מעלה תהיות בנוגע לקריירה שלו כאיש עסקים. כיום הוא יו"ר החברה הבורסאית wtp, שנכנסה לבורסה דרך השלד הבורסאי של פילת גרופ. זו חברה שעוסקת במיחזור פסולת עירונית, שבעלי השליטה בה הם ארזי ואיש העסקים אמיר ברמלי, דרך קרן רוביקון. שווי השוק של החברה הוא 128 מיליון שקל. רבין הוא גם אחד השותפים באוריס השקעות, המשקיעה בתחום הקלינטק, גם כאן יחד עם ארזי. ב-2013 הצטרף כיועץ לקרן סינגולריטים, קרן הון־סיכון שהמשקיע העיקרי בה הוא איש העסקים הקזחי קנגס רקישב והיזם הישראלי המנהל אותה הוא משה חוגג. מי שעמד בראש הקרן בתחילת דרכה הוא ראש הממשלה אהוד אולמרט, ורבין היה זה ששידך בינו לבין איש העסקים הקזחי.

אם בוחנים את הקריירה של רבין מראשיתה, אפשר לראות שהוא עשה מעבר מאיש מחשבים ליזם עצמאי שעוסק בעיקר בתיווך, פתיחת דלתות ולובינג. בתוך כך, לפחות חלק מפרנסתו תלוי בתקבולים או במניות שהוא מקבל כדמי תיווך על עסקות שאותן הוא מסייע לרקום. בסיפור הזהב בזימבבואה, למשל, לדברי מקורב, רבין קיבל מניות בחברה משום שסייע בהיכרות בין הצדדים.

עמי שאבי

רבין התחיל את הקריירה המקצועית שלו בסוף שנות ה-70, אחרי שהשתחרר משירות בצבא קבע. הוא התגורר כמה שנים בחו"ל, בגרמניה ובארה"ב, ובין היתר עבד בחברה גרמנית שנמכרה מאוחר יותר ל-HP. כשחזר לישראל המשיך לעסוק במחשבים ובין היתר שימש סמנכ"ל טכני של חברת סאפיינס האחראי על אזור אירופה. בחברה הזו, שמקום מושבה ברחובות, עבד כשיצחק רבין נרצח. לאחר מכן עבר להיות סמנכ"ל טכני בחברת אמולטק, ובמסגרת עבודתו נשלח לוושינגטון ב-1998. כעבור שנה נהפך לסמנכ"ל טכנולוגיות בחברה שהקים, ביונד-גייד, יחד עם יחיעם הלוי, שכיהן כנשיא החברה. החברה סיפקה שירותי תוכן בתחום התיירות לטלפונים סלולריים.

בסוף 2001 החברה התמזגה עם התאגיד הגרמני ברטלסמן, בעסקת חילופי מניות שהסכום שלה לא פורסם. הישראלי השלישי בחברה היה סמנכ"ל הכספים, גיל בירגר. עם האחרון, שבעבר עבד גם בשגרירות ישראל בוושינגטון, נכנס רבין ב-2002 למיזם חדש, בתחום שהיה חדש עבורו - לובינג. השותפים האחרים בחברה היו שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, והרמטכ"ל המנוח אמנון ליפקין-שחק, כמה חודשים לאחר שסיים את כהונתו כשר תחבורה בממשלת ברק.

הארבעה הקימו את RSLB, חברת לובי שביקשה לקדם אינטרסים של חברות מישראל ומהעולם בארה"ב. היכרותו של רבין עם שבס וליפקין-שחק העמיקה בסוף שנות ה-90, במסגרת פעילותו הציבורית. החברה שהקימו קיבלה הרבה פרסום בישראל, בזכות השמות הגדולים והיומרה לייצג חברות בינלאומיות בארה"ב. בחלוקת העבודה בין הארבעה, בירגר ורבין עשו את העבודה בוושינגטון, בעוד ששבס וליפקין־שחק הגיעו מדי פעם לבקר במשרדי החברה, ששכנו באזור אסטרטגי בבירה האמריקאית, בסמוך למסעדות שבהן יושבים הלוביסטים עם חברי הקונגרס. בשלב מסוים, החברה אף ייצגה מדינות כמו חוף השנהב, סרביה ובולגריה.

הארבעה גם ניסו לסייע לחברת גילת, שם עבדה אשתו של רבין דאז, טלי, כמנהלת משאבי אנוש, לשמר את אחיזתה העסקית בקולומביה. לדברי מקור שהכיר את פעילות החברה, במקרה של גילת לא היה קשר בין אשתו של רבין לטיפול במקרה. "הם כל הזמן אמרו לנו 'אנחנו מקושרים, יש לנו מהלכים בוושינגטון'. אבל, ככל שאני זוכר, בסוף אנשי גילת פתרו את העניין לבד". ב-2008, לאחר ששב לישראל, הקים יחד עם חלוץ, עופר דקל וסוחר הנשק גבי לוי-גונן את חברת אונידה, שבין היתר קידמה פעילות יצוא והשבחה של מוצרים ביטחוניים, ופעלה בעיקר בניגריה. פעילות החברה הופסקה כעבור שלוש שנים.

"נרתם לסייע בכל דבר"

במבט לאחור, נראה שהשינוי שעשה רבין לא היטיב עמו - לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה תדמיתית. רבין, שלאורך השנים קיבל יחס מפנק מהתקשורת כסוג של נסיך ישראלי, החל להישאל על פעילותו החדשה, שבבסיסה ניצול שמו לצורך טוויית קשרים. בראיון שהעניק בנובמבר 2008 ל"מעריב" הוא התייחס לכך: "אתה שואל אותי איך הפכתי ללוביסט. התשובה היא שבנובמבר ‭'95‬ הייתי מהנדס תוכנה. עולמי התחיל ונגמר בלמכור תוכנה, אוקיי? אבל המציאות השתנתה לגבי, לגמרי (...) לולא הרצח לא היינו יושבים פה, ואם היינו יושבים לא היה לנו על מה לדבר. אבל עברתי תהליך. הכל השתנה. גם אצלי, גם מסביבי‭."‬ בהמשך של אותו הראיון אמר: "בכל מה שקשור לפעילות העסקית שלי, אני יכול רק להגיד שכל עוד אבא שלי היה בחיים לא עבדתי מול שום ישות. לא ניסיתי למכור משהו בישראל או בשם ישראל. אבל עברו 13 שנה. אני חי עם השם שלי, לטוב ולרע".

"הרושם שלי הוא שהוא לא כל כך מצא את עצמו", אומר אחד החברים של בני הזוג יצחק ולאה רבין, "לאורך השנים היתה הרגשה שהוא מנסה לנצל את השם ואת המורשת של אבא שלו, וזה לא כל כך הצליח. אני לא יודע מה היה בחברה עם ליפקין-שחק ושבס, אבל הצלחות גדולות לא היו שם. הוא איש ישר, אבל פשוט לא הולך לו בעסקים. ממה שאני מבין, היו פעמים שגם ניסו להשתמש בשם שלו, וניצלו אותו. בסך הכל חבל לי עליו. לקרוא שאיש כזה לא עומד בתשלומי שכר דירה, זה בהחלט לא נשמע טוב".

ואכן, נראה שדבר שעמד בעוכרי רבין הוא נאיביות, או לפחות חוסר הבנה של עשיית עסקים בישראל. לדברי ארזי, רבין התקשה להסתגל, בחזרתו לארץ, למנטליות העסקית השונה מזו הקיימת בארה"ב. "הוא לא כל כך מתאים לאנשי העסקים פה, מבחינת התמימות, הרצון לעזור, וההירתמות שלו לטובת אחרים", אומר ארזי. "פונים אליו אנשי עסקים שיעזור להם להקים עסק, אבל אז לא זוכרים שיובל עזר להם. הוא תמיד נרתם לסייע בכל דבר שמבקשים ממנו, אבל לפעמים אנשים מנצלים את זה. רוצים שתחבר להם פגישה, היכרות, פה ושם. אתה עושה את זה, ומאותו רגע הקשר נעשה. נשארת השאלה איך הם ממשיכים הלאה".‬

"יכול להיכנס
 לבית הלבן מתי
 שהוא רוצה"

רבין חי תחת אור הזרקורים מרגע שהוא זוכר את עצמו. בילדותו היה אביו אלוף בצה"ל ולאחר מכן רמטכ"ל, בנעוריו היה שגריר בארה"ב, וכשהיה בצבא, אביו היה ראש הממשלה. על בר המצווה שלו, למשל, כתבו ב"ניו יורק טיימס". פעמים רבות הוזכר הדמיון בינו לבין אביו בקשר לאופיו המופנם ולהיותו ביישן. "אני זוכר אותו באירועים משפחתיים", אומר חבר של המשפחה. "דליה היתה משתתפת בשמחה, אבל יובל לא דיבר. אם לא היית באמת קרוב אליו, לא באמת הכרת אותו".

הוא התחתן בגיל 21 בלבד, כשהיה קצין צעיר בשריון. החתונה התקיימה בכפר שמריהו, בחצר הבית של הורי אשתו הראשונה איילת. לשניים יש בן משותף, מיכאל (מייק). ב-1994 עזב רבין את הבית לטובת אשה אחרת, טלי מנקין, וכעבור שנתיים התגרש באופן רשמי. בין לבין התחולל האירוע ששינה את חייו, רצח האב, יצחק.

בתקופה שלאחר הרצח, רבין חבר לצעירים שהקימו את תנועת דור שלום. הידוע מביניהם הוא מי שהפך לימים ליועץ אסטרטגי, טל זילברשטיין. רבין הבן מונה לעמוד בראש התנועה. תפקיד זה אמנם נתפש כסמלי, אך פרשנים פוליטיים הצביעו על האפשרות שרבין ירוץ לראשות הממשלה (אז היו בחירות אישיות), או לחלופין יעמוד בראש רשימה שתתמודד לבחירות בכנסת. בסופו של דבר, מהלכים אלה לא יצאו לפועל וב-1998 רבין נסע לוושינגטון.

הוא שהה בעיר כעשור, וכשחזר, כבר עם שתי בנות, השתקע בשכונת צהלה שבה גדל. לפי רישומי הטאבו, הבית שבו התגוררו, שגודלו כ-500 מ"ר, לא היה בבעלותם. במקביל לפעילותו העסקית, חזר רבין באופן הדרגתי לפעילות הציבורית. הוא לא היה מעורב כלל במרכז רבין, שבראשו עומדת אחותו, ובחר להקים עמותה אחרת: ב-2010 הקים עם הוברמן את תנועת ישראל יוזמת, שחרתה על דגלה קידום מהלכים מדיניים למען הסדר שלום בין ישראל לשכנותיה, בין היתר בהתבסס על היוזמה הסעודית. גם כאן נראה שתפקידו של רבין הוא בעיקר סמלי, היות שהרוח החיה מאחורי המיזם הוא הוברמן.

מלבד זאת משמש רבין כחבר בוועד מנהל של עמותות חברתיות. לדברי גורם המכיר אותו מפעילותו החברתית, גם כיום רבין הוא דמות אטרקטיבית בציבוריות הישראלית: "אתה יודע כמה פעמים הוא קיבל הצעות לכל מיני דברים, פוליטיים, ציבוריים ועסקיים? הוא דמות מאוד מחוזרת. אתה מכיר מפלגה שלא היתה שמה אותו מחר בבוקר ברשימה שלה? זה בן אדם שיכול להיכנס לבית הלבן מתי שהוא רוצה. כמה אנשים יכולים להרים טלפון לביל קלינטון?"

על אף עברו כאיש מחשבים, רבין לא נחשב אחד מראשי תעשיית ההיי-טק בישראל. נראה שגם ההצטרפות שלו לקרן סינגולריטים, לא חיזקה מעמד זה. לדברי אדי שלו, מנהל קרן ג'נסיס (שבעבר תבעה את קרן סינגולרטים על שימוש בשם ג'נסיס, ובעקבות כך שונה שמה), "הוא לא ממש עוסק בהיי־טק. מביאים אותו כדמות, כשם. אבל הוא לא דמות דומיננטית בענף".

ובכל זאת, גם אם הוא לא מראשי התעשייה, הרי שהוא בהחלט פעיל בה. רבין עומד בראש חברת ביונד־ורבל, חברת סטארט־אפ היושבת במגדלי עזריאלי, ועוסקת בניתוח רגשות אנושיים באמצעות הקול האנושי. בשלב זה, החברה עדיין בגדר הבטחה שעשויה להתממש. עד כה גייסה החברה השקעות בסך של 7 מיליון דולר. רבין נחשב זה שתיווך בין החברה לבין קרן סינגולריטים, המשקיעה. הקרן, בסבב ההשקעות הראשון שלה, גייסה 107 מיליון דולר. קרן סינגולריטים נחשבת עוף מוזר בענף. בין היתר, משום הנוהג שלה לחבור למשקיעים מפורסמים (אחד מהם, הוא רומן אברמוביץ') ולהשקיע בחברות שעושות הרבה "באזז", אך לא ברור מה סיכויי ההיתכנות של ההשקעה שלהם. רבין הפסיק לשמש כיועץ בקרן, אך משמש כדירקטור בכמה מהחברות שלה.

הקרן עוררה תשומת לב בעבר גם בגלל שמות עם רקורד בעייתי: מלבד אולמרט היו"ר, שימש איש הפיננסים עדי שלג, כיום עד המדינה במשפטו של נוחי דנקנר (שלג היה בתחילת הדרך חשוד בפרשה), מנהל בקרן. גם המשקיע הראשי, רקישב, אינו המשקיע הטיפוסי בקרנות מסוג זה. "לפני שרבין נכנס לקרן, מעולם לא נתקלתי בשמו בהקשר של פעילות בענף ההון־סיכון", אומר מקור בענף. "ההתנהלות של הקרן הזו קצת מוזרה ולא ברור לי מה הוא בדיוק חיפש שם, הרי לא חסרות קרנות בשוק. הוא מבין במחשבים ובטכנולוגיה, אבל כנראה שרצו אותו בגלל השם ופתיחת הדלתות. אבל זה גם לא ברור לגבי הקרן הזו - לקחו את אולמרט, לדוגמה, כי אמרו שהוא יודע לפתוח דלתות. אבל כשיש לך כסף, כל הדלתות פתוחות בפניך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#