כחלון וסלינגר יכולים להגדיל את הפנסיה שלכם במאות אלפי שקלים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון וסלינגר יכולים להגדיל את הפנסיה שלכם במאות אלפי שקלים

אפשר להמר שכחלון וסלינגר ימצאו די מהר שפה משותפת וינסו להטביע את חותמם על מערכת הפנסיה, שבה טמונות כמה פצצות זמן

29תגובות

תשומת לבו של שר האוצר הנכנס משה כחלון התמקדה בחודשים האחרונים בתחומי הדיור ומערכת הבנקאות ובעלויותיהם הגבוהות. בשניהם יגלה כחלון די מהר שהוא לא לבד, ויש הרבה שחקנים אינטרסנטים שאין להם עניין לממש את חזונו להיצע דירות גדול במחירים שפויים ולשירותי בנקאות מוזלים. בכל אשר ילך, ישימו לו רגליים וינסו למנוע ממנו לגזור קופון נוסף כמגן הצרכנים, כפי שעשה בשוק הסלולר. זה לא צריך להרתיע אותו, כמובן, ועליו לממש את הבטחותיו לבוחרים.

אבל אם כחלון יצליח להרים לרגע את הראש משלל האתגרים הניצבים בפניו ולהסתכל על תחום שנמצא לגמרי בתחום סמכותו של שר האוצר, הוא יגלה מכרה זהב שבו אפשר להוריד עלויות לצרכנים באופן דרמטי: שוק הפנסיה והביטוח. להבדיל ממערכת הבנקאות, שמפוקחת על ידי בנק ישראל, שוק הביטוח והפנסיה נמצא תחת פיקוחו של אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, שבראשו עומדת דורית סלינגר. אפשר להמר שהשניים, כחלון וסלינגר, ימצאו די מהר שפה משותפת וינסו להטביע את חותמם על מערכת הפנסיה, שבה טמונות כמה פצצות זמן המחייבות פעולה ממשלתית נמרצת.

מדובר בענף ייחודי, שאין עוד כמותו במשק. הכנסותיו בטוחות ויציבות והן מוזרמות לחברות הביטוח בכל מצב ובכל תנאי מזג אוויר, משום שקיימת חובה על הציבור ועל המעסיקים לחסוך לפנסיה. אם תסרקו את סעיפי ההוצאה המשפחתיים, תגלו שרובם נתונים לשליטתכם. אתם יכולים להחליט כמה מזון, דלק, תרבות ותקשורת לרכוש והיכן. מגורים הם אמנם גם עניין יקר להחריד, אבל ניתנת לנו האפשרות להחליט אם לגור במקום יקר או זול. לא כך בתחום הפנסיוני: פה מדובר בשיעור שנקבע בחוק ובפעולה שהמעסיק עושה בשכר שלנו מבלי שתינתן לנו האפשרות לשקול, לחשוב או להחליט שלא בא לנו לחסוך לפנסיה או שבא לנו לעבור מחברה לחברה מתי שמתחשק לנו.

דורית סלינגר ומשה כחלון
אמיל סלמן ומוטי מילרוד

יש היגיון רב בכך שהחיסכון לפנסיה הוא כפוי. זה מאפשר לנו כחברה למנוע מצב שבו אנשים יבזבזו את כל מה שיש להם כשהם עובדים, וכשיגיע יומם לצאת לפנסיה לא יהיה להם ממה להתקיים והם ייהפכו לנטל על משלמי המסים. זו גם הסיבה שהמדינה מעודדת חיסכון לפנסיה באמצעות הטבות מס. המרוויחות הגדולות מהסידור הכפוי הזה ומתמריצי המס הן כמובן חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, שנהנות מזרם הכנסות צומח ובטוח שמאפשר להן לחגוג עם דמי ניהול גבוהים ולמשוך משכורות מנהלים נאות ודיווידנדים שמנים, ולקיים מערך תמריצים חלומי עם נסיעות מפנקות לכל העולם לסוכני ביטוח.

בנוסף לאלה נהנות חברות הביטוח מיתרון גדול נוסף: בניגוד לתחום הפנסיה או הגמל, שבו אפשר להעביר חיסכון מקרן לקרן ומקופה לקופה, בביטוחי מנהלים המצב שונה. שם המבוטחים כלואים ואינם יכולים להעביר את הפוליסות שלהם מחברה לחברה, כי זה עלול לפגוע להם בפנסיה.

הפנסיה בביטוחי מנהלים מחושבת על פי "מקדם קצבה" - מקדם שבו מחולק הסכום שצבר המבוטח וכך נקבעת הפנסיה החודשית. לדוגמה: אם המבוטח חסך כל תקופת עבודתו סכום של מיליון שקל ומקדם הקצבה שלו הוא 150, אזי הפנסיה חודשית שלו תהיה 6,666 שקל. אם המקדם של אותו מבוטח הוא 200, אזי הפנסיה החודשית שלו תהיה 5,000 שקל. פער דרמטי שהולך לאורך כל הדרך עם המבוטח. מקדם הקצבה הלך וגדל עם השנים כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים. לפני שני עשורים הוא הותאם לתוחלת חיים נמוכה יותר, ולכן היה בסביבות 150, ואילו בשנים האחרונות הוא נע בין 200 ל–210.

אם מבוטח של חברה מסוימת רכש לפני 20 שנה פוליסה במקדם של 150 והוא מעוניין לעבור לחברה אחרת, הוא ייאלץ לוותר על הפוליסה עם המקדם הנמוך ולרכוש פוליסה עם מקדם גבוה, ולכן לא כדאי לעשות זאת. תאמרו ודאי: אז אם כך, אין בעיה. אבל יש בעיה. כשלקוח שבוי בידי חברות הביטוח ללא יכולת להשתחרר מכלאו, הוא לא יכול ליהנות מדמי ניהול מפחתים או מתנאי השקעות מוצלחים יותר. אם ביצועי ההשקעות של החברה שמנהלת את כספו עלובים - זו בעיה שלו.

הסכום הכלוא כיום בחברות הביטוח מגיע לכ–250 מיליארד שקל שמנוהלים בפוליסות ביטוח מנהלים. זהו סכום ענק שהולך וגדל עם השנים והוא מהווה את כרית הביטחון והרווח היציבה ביותר של חברות הביטוח. כבר שנים מנסים להתמודד במשרד האוצר עם הבעיה הזו, ללא הצלחה. סלינגר החליטה שהיא תנסה לשחרר את הכסף הזה מכלאו ותאפשר ניידות של מבוטחים. היא שוברת את הראש בימים אלה ומנסה למצוא נוסחה שתאפשר זאת. אם זה יקרה, זו תהיה המהפכה הגדולה ביותר שסלינגר תהיה חתומה עליה. היא תטלטל את שוק הביטוח, תוריד את דמי הניהול, ותגדיל את החיסכון הפנסיוני של המבוטחים בעשרות ואף במאות אלפי שקלים. זה הרבה יותר מהחיסכון שתניב לנו רפורמה כלשהי במערכת הבנקאות

סלינגר מתקשה למצוא כרגע את הנוסחה המדויקת לפתיחת הניוד של פוליסות ביטוח המנהלים. הרי בתפקידה היא גם אחראית על יציבות חברות הביטוח. אותן חברות לא שמרו את רווחי העתק שהניבו הפוליסות האלה בקופתן, אלא הוציאו אותם החוצה בצורת דיווידנדים ומשכורות. אז איך עושים זאת?

הרעיון המתגבש באוצר הוא לא לנייד את כל הסכום, 250 מיליארד שקל, אלא רק חלק ממנו - אותו חלק שנוצר אחרי 2004, שבה עלו מקדמי הקצבה לאזור 190. נקודת המוצא היא שככל שמקדם הקצבה נמוך יותר, כך תתקשה חברת הביטוח הקולטת לשמור על תנאיו של המבוטח שזה עתה הגיע מחברה מתחרה. מתוך כ–250 מיליארד שקל, שליש נוצר מ–2004 ואילך, מה שאומר שפוטנציאל הניוד של ביטוחי מנהלים הוא בסדר גודל של כ–85 מיליארד שקל. זהו בערך הסכום שבו מקדם הקצבה הוא 190 ומעלה.

סביר להניח שלא כל המבוטחים יעבירו פוליסות, אבל מן הסתם חברת הביטוח שלהם תחזר אחריהם ותפחית להם את דמי הניהול, תשפר את השירות, ותתאמץ יותר להניב להם רווחי השקעות גבוהים. ייתכן גם שחברות הביטוח יעשו מין קרטל שבשתיקה ולא יתאמצו לקחת זו מזו מבוטחים כדי לא לפגוע בבור השומן הזה, אבל בדיוק בשביל זה קיימות חברות ביטוח קטנות או ישירות שיכולות למצוא כאן הזדמנות עסקית חד־פעמית.

אמיל סלמן

לא פעם מאשימים את הרגולציה שהיא מחבלת בעסקים, אבל זה לא מדויק. רגולציה יכולה לפגוע ברווחים של כמה שחקנים גדולים, אבל לייצר הזדמנויות עסקיות לשחקנים קטנים, ובעיקר: להגדיל את ההכנסה הפנויה של החוסכים לפנסיה, מה שיגדיל את הצריכה במשק. מה עוד אפשר לבקש?

נ.ב

זה אינו המהלך היחיד הנדרש בשוק הפנסיוני כדי לשרת את המטרות של הגדלת הצמיחה והצריכה באמצעות הפניית משאבים מכיסי חברות וסוכני הביטוח לכיסי הצרכנים. כדי ליצור אפקט משמעותי, יש להפחית את דמי הניהול בכל המסלולים הפנסיוניים, לרבות בביטוחי המנהלים הישנים שלא יכולים להתנייד מחברה לחברה. המפקחת על הביטוח צריכה גם לקדם הקמת קרנות פנסיה שיהיו מבוססות מלכתחילה על דמי ניהול נמוכים מאוד.

זה אפשרי וזה קיים במקומות שונים בעולם. אין צורך בצבא שלם של יועצי השקעות, סוכני ביטוח, אנליסטים ומנהלים כדי לקיים קרן פנסיה רזה שמשקיעה במדדים ויודעת לספק מוצרי פנסיה בסיסיים, זולים וטובים. הרבה מאוד כסף מסתתר בעולם הפנסיוני, ואין סיבה שהוא יהפוך שכבה צרה של מנהלים וסוכני ביטוח לעשירים מופלגים ויותיר מיליוני חוסכים עם פנסיה מצומקת. לא ברור כמה זמן תחזיק הממשלה הנוכחית, ומתי יחליט כחלון להיפרד ממשרד האוצר, אבל החיבור בינו לסלינגר יכול להניב תוך זמן קצר כמה הישגים גדולים מאוד בשוק הפנסיה, שגם ישפיעו במשך שנים רבות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#