הצצה ראשונה: לא תאמינו איך נראה בסיס של צה"ל - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עיר הבה"דים

הצצה ראשונה: לא תאמינו איך נראה בסיס של צה"ל

מאות דונמים של מדשאות, בריכה, מגרש כדורגל ומרכז כנסים. קרית הבה"דים - בסיס ההדרכה העצום שנפתח בימים אלה בדרום הארץ - לא דומה בדבר לבסיס צבאי ■ לראשונה: הפרויקט המדובר ביותר של השנים האחרונות נחשף מבפנים

107תגובות

ביקור בקרית ההדרכה על שם אריאל שרון, ובשמה המוכר יותר עיר הבה"דים, שפתחה באחרונה את שעריה בסמוך לצומת הנגב, מספק חוויה משונה: מצד אחד אתה מודע לכך שמדובר בבסיס צבאי. מצד שני, לכל אורך הביקור לא נראה אף אלמנט שמזכיר במשהו את המראות הזכורים מהשירות הצבאי.

זה מתחיל באולם כניסה מרשים, שיותר מכל דבר מזכיר טרמינל מהודר של נמל תעופה, עם דלתות זכוכית, עמדות העברת כרטיסים אלקטרוניים שבהם יצוידו כלל המשרתים, ומסכי פלזמה שעליהם מופיעים פרטי החייל הנכנס. בעוד כמה חודשים ייכנסו לשם מדי יום ראשון 7,000–8,000 איש, וכמות דומה תצא מדי יום חמישי.

כתבות נוספות ב-TheMarker:

פחדן, שמרן וזהיר - האם הוא או היא יילחמו בכחלון?

הורים ל-3 ילדים? בקרוב ינחתו בחשבון הבנק שלכם 1,700 שקל - מתנה מהמדינה

תככים, מיליוני יורו וקלמנטינות: מהו הסכסוך הגדול שמסעיר את ענף החקלאות?

התחושה ממשיכה עם הכניסה לבסיס, בשטחים הציבוריים - בעבר שם קוד לרחבת מסדרים מאובקת עם דגל במרכזה, כמה ספסלים ומכונת שתייה. לא עוד: עשרות דונמים של מדשאות מוריקות במרכז הבסיס, בין עשרות מבני ההדרכה, מזמינים אותך להשתרע כמו סטודנט חסר דאגות. תחושה של מוסד אקדמי משופע בכסף שוררת גם במבני ההדרכה, עם מאות כיתות מאובזרות במקרנים, מושבים מרופדים, מערכות שמע ועמדות במאי במעלה היציע. בית הכנסת שבו ביקרנו מרשים גם הוא, עם ריהוט מעץ, ארון קודש המכיל תשעה ספרי תורה ומושבים ל–170 מתפללים. בבית הכנסת הגדול יותר, שעדיין לא נפתח, עשוי מספר המתפללים להיות כפול.

במרכז הבסיס יש שורה של מתקני פנאי ונופש: אולם כדורסל, מגרש כדורגל, חדר כושר, בריכה, ספרייה, אולם כנסים בן מאות מושבים ומרכז מסחרי. בבסיס יפעלו שישה חדרי אוכל, שיוכלו להכיל כ–4,000 סועדים בו־זמנית. המטבח שממנו יגיע האוכל מיועד לייצורן של עד 30 אלף מנות מזון ביממה.

התשתית חסרת התקדים הזו במונחים של בסיסים צבאיים צפויה לשרת עד 10,000 איש שישרתו במקום בכל רגע נתון, וכ–100 אלף חיילים שיעברו בשעריו מדי שנה. לפני קצת יותר מחודשיים הגיעו למקום ראשוני תושביה של העיר - כ–350 חיילי מפקדה - והשבוע הצטרפו אליהם מדריכי וחניכי בה"ד 13 של המשטרה הצבאית. בעוד חודשיים יגיעו למקום שלושה בסיסי הדרכה נוספים - שלישות, חינוך ורפואה, באוקטובר יצטרפו בסיסי התקשוב והלוגיסטיקה, ובפברואר הבא בה"ד החימוש. עם השלמת האכלוס, בראשית 2016, צפוי בסיס הענק לרכז בתוכו שבעה בסיסי הדרכה, ובסך הכל לכלול 115 מבנים, בשטח כולל של 235 אלף מ"ר בנוי, על פני שטח בן 2,500 דונם. עלות הבנייה של כל זה היא 2.2 מיליארד שקל.

עופר וקנין

במציאות שבה העיכוב בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן נמדד בעשורים, פרויקטים בסדר גודל בינוני דוגמת חידוש "הבימה" או פתיחת אצטדיון הכדורגל בחיפה מתעכבים בשנים, וגם בבניין הדירות הפשוט ביותר שומר לעצמו הקבלן את הזכות לאחר במסירה ללקוח עד חצי שנה מהמועד המקורי (זכות שעל פי רוב מנוצלת עד תום), מרענן לגלות כי עוד קיימת, פה ושם, יכולת ביצוע שמכבדת את לוחות הזמנים שנקבעו מראש. על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרויקט הגדול, היקר והגרנדיוזי ביותר שנבנה בישראל בשנים האחרונות.

את הקמת הבסיס הוביל משרד הביטחון עם זכיינית ההקמה והתפעול "מבט לנגב" - קונסורציום המורכב מהחברות מנרב (בעלת השליטה), אלקטרה ורד בינת. בפסח 2012 נחתם עמם החוזה, בספטמבר התחילה הבנייה, ותוך מעט פחות משלוש שנים, ובהלימה כמעט מושלמת לזמני הביצוע שנקבעו, התחילה מסירת הבסיס.

סוף לתורנויות המטבח

אם נניח לקנאה העזה שמראות מהסוג הזה צפויים לעורר בלבו של כל מי שהתגייס לצה"ל 20–30 שנה מוקדם מדי, הרי שבכל זה יש משהו שלכאורה סותר את התפישות המקובלות לגבי מהו בסיס צבאי וכיצד עליו להיראות. חלק גדול מזה נעוץ ככל הנראה בכך שזהו הבסיס הראשון שהפעלתו היא כמעט פרטית לחלוטין. מלבד הדרכת החיילים, שנעשית על ידי אנשי הצבא, ופעילויות נוספות כמו שירותי רפואה ודת, הצד התפעולי והלוגיסטי של הבסיס שייך לזכיינית "מבט לנגב". במכרז שבו זכתה נקבע כי גם הוא יהיה באחריותה למשך 23 השנים הקרובות.

"כל מה שקשור להצטיידות של החיילים, הלוגיסטיקה, ההסעדה, הניקיון, תחזוקת הרכבים - האחריות המלאה על המפעיל", אומר ראש מינהלת מעבר צה"ל דרומה במשרד הביטחון, נתי אפרתי, שבשלוש השנים האחרונות מלווה באופן צמוד את הקמת הבסיס. על שירותיה תזכה מבט לנגב בתגמולים של כ–300 מיליון שקל מדי שנה (הכוללים בתוכם גם חלק מפריסת התשלומים על ההקמה). במסגרת פעילות הבסיס צפויות הזכייניות להעסיק כ–500 עובדים אזרחיים בבסיס. רבים מהשירותים יינתנו באמצעות קבלני משנה.

כל אלה מופעלים על ידי חברת ההסעדה הפרטית שולץ, שזכתה לפני כשנה בזיכיון להפעלת שירותי המזון וההסעדה בעיר הבה"דים ל–22 שנה, כלומר לכל אורך תקופת הזכיינות של מבט לנגב. בין היתר צפויה שולץ, שבימים אלה מנהלת מגעים לרכישתה עם קרן איפקס, להיות אחראית על חדר האוכל, סופרמרקט, חנות נוחות, בתי קפה, מסעדות וקפיטריות ברחבי הבסיס. מחזור הפעילות השנתי של פעילות החברה בקרית ההדרכה הוערך על פי הפרסומים בכ–80 מיליון שקל.

המשמעות היא שהחניכים בבסיס לא יידעו עוד תורנות מטבח מהי, וגם צביעת גזעי עצים וגריפת עלים במסגרת עבודות הרס"ר לא תתבצע. "ההתמקדות בבסיס תהיה בפעילות ההדרכה. אפשר יהיה למצות את הזמן, וגם לקצר את הקורסים", אומר חזי משיטה, סגן ראש מינהלת מעבר צה"ל דרומה. "בנוסף, נוצר חיסכון עצום בתקורות כוח האדם המינהלתי. פחות אנשי קבע המועסקים בעבודות תחזוקה או הסעדה משמעותם פחות פנסיות צבאיות בעתיד. בסיס כזה בסופו של דבר חוסך הרבה כסף למדינה".

עופר וקנין

המפתח נמצא בתחבורה

הקמתה של עיר הבה"דים היא חלק מהמהלך הכולל של ירידת בסיסי צה"ל הגדולים לנגב, כפי שנקבע לראשונה בהחלטת ממשלה מ–2005, כחלק מתוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב. בראשות אותה ממשלה עמד אריאל שרון שעל שמו קרוי הבסיס. ההנחה שעמדה בבסיס ההחלטה על מעבר הבסיסים, שיכללו את החילות הטכנולוגיים המרכזיים ואת בסיסי ההדרכה, היתה שמהלך כזה יהיה מנוע שינוי מרכזי עבור הנגב, ימשוך לאזור אוכלוסיה איכותית וישדרג את מערכת החינוך, הבריאות ושאר המערכות האזרחיות באזור. בשנים שחלפו לאחר מכן התקבלו עוד כמה החלטות ממשלה בנושא, אך בשטח כמעט לא נעשה דבר, בעיקר בשל היעדר מימון ושיתוף פעולה לקוי בין משרדי הממשלה.

בתקופת ממשלת נתניהו "השנייה" (והראשונה מאז שחזר לשלטון) באפריל 2011, התקבלה החלטה מחודשת על מעבר בסיסי צה"ל, שהפיחה רוח חדשה ביוזמה, ובעיקר קבעה מאין אמורים להגיע עשרות מיליארדי השקלים לביצועה - מהקרקע, אלא מה. על פי המנגנון שנקבע, ייבנו הבסיסים החדשים בשיטת PPP (Public–Private Partnership), על ידי גופים פרטיים שיזכו גם בחוזים ארוכי טווח לתפעול הבסיסים, ולאורך תקופת ההסכם תפרוס המדינה את התשלום עבור ההקמה. המימון לשם כך יושג משיווק קרקעות הבסיסים המתפנים, חלק גדול מהם מאזורים נחשקים באזור המרכז. אגב כך נהפך המינהל לפונקציה מרכזית כגורם המממן, ונדרש להעמיד קדם מימון של מיליארדי שקלים למימון המעבר ובניית המחנות - סכומים שמאוחר יותר יחזיר לעצמו, ייתכן שאף ברווח, כאשר ישווק את הקרקעות ליזמים למטרות בנייה למגורים, מסחר ותעסוקה.

בפברואר 2012 זכתה קבוצת "מבט לנגב" בהסכם הביצוע לראשון מבין שלושת בסיסי הענק, שלמרות גודלו המרשים הוא הזול מביניהם. המשך יישום ההחלטה סבל מלא מעט חריקות, שנבעו, בין היתר, ממאבקי תקציב בין משרדי האוצר והביטחון. לאחר פיטוריו של יאיר לפיד מהממשלה והעברת תיק האוצר לנתניהו הגיעו הצדדים לסיכום, שעמד בבסיס החלטת ממשלה נוספת שהתקבלה בדצמבר. עד חתימתו של ההסכם הסופי התגלעו עוד חילוקי דעות ומאבקי כוח, עד שלבסוף נחתם ההסכם לפינוי המחנות במארס השנה, שם גם נקבעה עלות המהלך - 23 מיליארד שקל. בחודשים הקרובים צפוי משרד הביטחון לפרסם את מכרז הביצוע לבסיס הבא - קרית התקשוב בבאר שבע.

עופר וקנין

בינתיים, שיגר השבוע מנכ"ל משרד הביטחון מכתב לאוצר בעקבות מה שהגדיר עיכוב בהעברת התשלומים למעבר הבסיסים, ואיים כי המעבר יוקפא.

במידה מסוימת מספק הבסיס הראשון אפשרות לבחון את יכולתה של המדינה לעמוד בשלל האתגרים שמהלך שכזה מציב: פתרונות תחבורתיים לשינוע עשרות אלפי המשרתים אל הדרום וממנו, יצירת היצע מגורים מספק ומגוון לכמה אלפי אנשי קבע שישרתו בבסיסים באופן קבוע, יצירת מעטפת הטבות (משע"ן) שתהפוך את ההגירה לדרום אטרקטיבית עבור אנשי הקבע, וכן חיזוק מערכת הבריאות בדרום הארץ, שוב, במטרה להפוך את ההגירה לאטרקטיבית יותר.

במסגרת שדרוג מערכות התחבורה נעשו ועדיין נעשים כמה פרויקטים: כביש 40 הושלם ככביש ארבע־מסלולי עד לשער קרית ההדרכה, כדי לאפשר את תנועת האוטובוסים הרבה הצפויה בו, וצומת הכניסה אליה רומזרה. עבודות הארכתו של כביש 6 עד לצומת שוקת צפויות להסתיים השנה, וכך גם השלמתו של כביש 31 מלהבים עד ערד. גם בגזרת הרכבת נערכו שדרוגים, עם השלמת הכפלת המסילה מתל אביב לבאר שבע, ובימים אלה מושלמת הנחת "המסילה המערבית", המחברת את נתיבות ואופקים לתל אביב ולבאר שבע.

ועדיין, בראייה עתידית של כ-40 אלף משרתים בסך הכל, בכל שלושת הבסיסים, שיזדקקו לתחבורה מהצפון ומהמרכז אל הנגב בימי ראשון ובחזרה בימי חמישי, במשרד הביטחון דורשים פתרונות נוספים. במסגרת דיוני ועדת ההיגוי הבין־משרדית שמנהל מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, התבקש משרד התחבורה להציג פתרונות לסוגיה, אך אלה עדיין לא הוצגו. במשרד הביטחון מודאגים במיוחד מאופן הגעתם של 15 אלף אנשי צבא לבסיס קרית המודיעין שיוקם בסמוך לצומת שוקת, שייכנסו אליו וייצאו ממנו מדי יום, שכן מדובר בבסיס פתוח. וכמו שקורה מדי כמה חודשים, גם סוגיה זו פותחת קרב כיפופי ידיים מול משרדי האוצר והתחבורה: "הודענו שללא הצגת פתרון הסעת המונים לקרית המודיעין לא נצא למכרז ההקמה", אומר משיטה בנחרצות. "לגישתנו, יש לאפשר גישה למקום ברכבת, משום שלא ייתכן שהגישה לבסיס תיעשה באוטובוסים בלבד".

עופר וקנין

יש מי שיאמר, ובמידה מסוימת של צדק, שמשרד הביטחון שוב מציק בבקשות מוגזמות שעלותן הון עתק. שכן מה אכפת למשיטה שבאי קרית המודיעין ייסעו ברכבת עד באר שבע, ומשם ייצאו בהסעות שאטל של 10 דקות אל בסיס המודיעין, כפי שמציע משרד התחבורה כיום? אולם לדברי משיטה, לשדרוג המערכת התחבורתית משקל מכריע במאמצי המדינה להביא לכך שהמוני המשרתים בחילות הטכנולוגיים - חיילים וקצינים עם שווי שוק גבוה למדי במגזר הפרטי - בכלל ייאותו לנטוש את מעוזיהם הנוכחיים בגלילות וברמת גן, ולטלטל עצמם באוטובוסים וברכבות עד הדרום הרחוק.

"ראשית כל, 80% מהיוממים בבסיסים הם חיילי חובה, שבאים ויוצאים כל יום וצריך לאפשר את זה", מסביר משיטה. "אבל גם אנשי הקבע צריכים לדעת, עוד לפני שקיבלו את ההחלטה לעבור להתגורר בדרום, שתהיה להם נגישות גבוהה לבסיסים החדשים. כעבור ארבע־חמש שנים, כשיחליטו לעבור לגור בנגב, הם ירצו לדעת שיש לסבא וסבתא דרך נוחה ומהירה להגיע מהמרכז, ושלהם יש גישה אליהם. ומעבר לכל זה, חיבור תחבורתי מהיר ויעיל בין הפריפריה למרכז הוא צורך לאומי חשוב גם בלי קשר למעבר הבסיסים".

לדברי גורם באוצר, "המחשבה שמעסיקה את הגורמים שעוסקים בנושא היא איך משתמשים במהלך של מעבר הבסיסים לנגב כדי למקסם את פיתוח האזור עבור כלל תושביו. מעטפת ההטבות חשובה, אבל אינה חלק ממאמץ הפיתוח הכולל. דווקא בחילות הטכנולוגיים, כשמדובר באנשים שבחיים האזרחיים מחכה להם הרבה כסף, לא המענק הוא מה שישאיר אותם במערכת".

גם את את דרישות משרד הביטחון בנושא תחנת רכבת שתוקם בצמוד לקרית המודיעין לא ממהרים לקבל באוצר: "קרית התקשוב תוכננה כך שתקום בצמוד לתחנת הרכבת של אוניברסיטת באר שבע, באופן שיקל על המשרתים, אבל לא בהכרח תורם לפיתוחו של כלל האזור. כך גם לגבי הארכת כביש 6 עד לנקודה שבה תקום קרית המודיעין (צומת שוקת, נ"ב). אף אחד לא מתכוון לפגוע ביחידות, ואנחנו עושים את כל המאמצים בנושא, אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים לתרום לפיתוח של כלל האזור. המטרה היא ליצור באז ולהביא לדרום אנשים טובים, גם במדים וגם בלי".

עופר וקנין

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה פועל בתיאום מלא עם מינהלת קרית ההדרכה במטרה לתת מענה תחבורתי הולם לכל בסיסי צה"ל המתוכננים בדרום. כמו כן מקיים המשרד דיונים שוטפים עם משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שנועדו לספק פתרונות תחבורתיים נקודתיים הנדרשים לכל אחד מהבסיסים באזור. משרד התחבורה הנחה את חברת נתיבי ישראל לבחון את כל הצרכים התחבורתיים ובכללם הכבישים ודרכי הגישה הנדרשים לבסיסים החדשים ולספק פתרונות לכל בסיס. בנוסף לכך, משרדנו בוחן בימים אלה אם יש צורך בפתרונות מסילתיים לבסיסים, שכן מדובר בבסיסים סגורים, ובצורך לתת מענה לחיילים המבקשים להגיע למרכז הארץ בתחילת השבוע, ובחזרה בכל סוף שבוע.

"בימים אלה אנו מקדמים את הארכת כביש 6 דרומה. בנוסף לכך, כביש 31 מורחב ומשודרג משוקת עד ערד. כבישים אלה ישרתו בין השאר גם את תושבי קרית ההדרכה. באשר לתחבורה הציבורית, הרי שבקרוב אמור להתפרסם מכרז הסעים של משרד הביטחון, שישרת את חיילי קרית ההדרכה בימי ראשון, חמישי ושישי. בימים שני עד חמישי מתוכננת תוספת משמעותית של תחבורה ציבורית ישירה לבסיסים מאזור המרכז, מבאר שבע וממקומות נוספים בארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם