פחדן, שמרן וזהיר - האם הוא או היא יילחמו בכחלון?

התכונה שחסרה במפרט לבחירת המפקח הבא על הבנקים: תעוזה ■ המינוי הצפוי של כחלון טומן בחובו הזדמנויות פז עבור האדם הבא שיכהן בתפקיד, וניצול אמיץ שלהן יספק מענה חיוני לדרישתם של הצרכנים הישראלים להורדת יוקר המחיה

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים25
סמי פרץ

בשבוע הבא יחל סבב הראיונות למועמדים לתפקיד . ועדת האיתור של בנק ישראל בראשות פרופ' נתן זוסמן, מנהל מחלקת המחקר בבנק, זימנה את המועמדים לפגישות בשבועות הקרובים ותכריע מי ביניהם הוא הראוי ביותר לתפקיד המפקח. הדעת נותנת שהתכונות הנחוצות לתפקיד המפקח הן מקצועיות, הבנה עמוקה בבנקאות, שיקול דעת, ראייה והבנה מערכתית, שמרנות, ידע מעמיק בניהול סיכונים, יכולת ניהול ועמוד שדרה.

אבל יש תכונה נוספת שככל הנראה אינה נכללת במפרט לבחירת המפקח הבא: תעוזה. ודאי תאמרו: מה למפקח על הבנקים ולתעוזה? הרי תפקידו העיקרי אם לא היחיד הוא לשמור על יציבות הבנקים לטובת הלקוחות - ציבור המפקידים. ואם זה תפקידו, עליו להיות כל דבר מלבד נועז. הוא חייב להיות פחדן, שמרן וזהיר ולהציב עוד ועוד חומות הגנה על הבנקים. שלייקעס ועוד שלייקעס. למנוע בגופו תחרות במערכת הבנקאות כדי שזו לא תוביל למלחמת מחירים ולערעור היציבות. משימת העל שלו היא למנוע קריסת בנק במשמרת שלו וכל הדרכים כשרות לשם כך. תעוזה? חפשו אותה במקום אחר.

דנה הלרצילום: עופר וקנין
חדוה ברצילום: דניאל בר און

אבל אם מסתכלים על ועל הסביבה העסקית והחברתית בצורה קצת יותר מפוכחת ומציאותית, מזהים בה כמה איומים שיכולים להיות גם הזדמנויות, ובמצב כזה נדרש מפקח שיכול לזהות את ההזדמנויות ולא רק להיבהל מהסיכונים. יש לפחות שלושה כאלה.

1. מינויו הצפוי של משה כחלון לשר האוצר ותוכניותיו לבצע רפורמה במערכת הבנקאות שתגדיל את התחרות בה. זאת לא סתם גחמה של השר הנכנס, אלא מענה חיוני לדרישתם של הצרכנים הישראלים להורדת יוקר המחיה.

2. התפתחויות טכנולוגיות שיכולות להכניס לעולם ניהול העו"ש, שחקנים חדשים, שעובדים אחרת לגמרי מהבנקים.

3. רמת היעילות הנמוכה במערכת הבנקאות הישראלית שמחייבת ממילא התארגנות אחרת של הבנקים והתאמת רמת ההוצאות שלהם לעידן תחרותי יותר. כל זה לפני שדיברנו על סיכונים אחרים, כמו הריבית האפסית שייתכן שיוצרת או כבר יצרה בועות נכסים שעדיין מוקדם לאמוד, אם בשוק הדירות ואם בשוק ההון. כשהריבית תעלה, יתחילו להתברר ההשלכות ארוכות הטווח שלה. סיכון נוסף הוא יצירת המודל החדש של בנקים ללא גרעין שליטה (בלאומי ובדיסקונט), שמחייב מעקב שוטף אחר הצלחת המודל הזה ויצירת האיזונים והבלמים ההכרחיים לתקינות פעילותו.

צורי תמםצילום: תומר אפלבאום

בבנקים הגדולים כבר החלו לערוך ניתוחים פנימיים של ההשלכות של מינוי כחלון לשר האוצר. במערכת הבחירות דיבר כחלון על כמה רעיונות להגברת התחרות במערכת הבנקאות, בהם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הפרדת בנקים קטנים מהבנקים הגדולים והגנות ינוקא לבנקים חדשים שינסו להתמודד עם הקיימים. הרעיון המשמעותי מכולם הוא הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בישראל יש כיום שלוש חברות כרטיסי אשראי - כאל, לאומי קארד וישראכרט - שנשלטות על ידי הבנקים הגדולים ולכן אינן מהוות אלטרנטיבה תחרותית באשראי הצרכני. הבנקים מכוונים את פעילותם ושולטים לגמרי בגובה הלהבות של התחרות הלא קיימת באשראי הצרכני.

לחברות כרטיסי האשראי יש יתרון גדול: יש להן מערכות עצמאיות לזיהוי רמות הסיכון של הלקוחות (קרדיט סקורינג) וזהו תנאי הכרחי למתן אשראי בתנאים תחרותיים. בנק או חברת כרטיסי אשראי חייבים יכולת זיהוי של רמת הסיכון של הלקוח ובהתאם לכך לקבוע את הריבית לאותו לקוח ולהחליט אם בכלל לתת לו הלוואה. לחברות האשראי אין מערך הפצה עצמאי. הן נשענות לגמרי על סניפי הבנקים, ולכן הפרדתן מהבנקים תחייב חשיבה מי בדיוק יכול לקנות אותן. האפשרויות הן חברות ביטוח (פחות רצוי כי הריכוזיות שם גדולה מדי), חברות סלולר (ואז עולם כרטיסי האשראי יעבור טרנספורמציה למובייל), או רשתות שיווק.

כחלון רצה מאוד להוציא לפועל מיידית את הפרדת חברות כרטיסי האשראי, אך בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, אותת שהדבר עלול לפגוע ביציבות הבנקים. הדרך לשם תהיה אולי ארוכה יותר ותעבור דרך ועדה ציבורית כלשהי, אבל זה לא יזיק. זה יאפשר לבנקים להתארגן ולהסתגל לרעיון של פרידה מחברות כרטיסי האשראי. כמה בנקאים בכירים כבר מסתובבים בתחושה שהקרב הזה הוכרע.

אור סופר
אור סופרצילום: תומר אפלבאום

כיצד יתייחס לכך המפקח על הבנקים הבא? האם ברוח השמרנית של בנק ישראל של הגנה אגרסיבית על מקורות הרווח של הבנקים, או שמא בפתיחות הנדרשת ליצירת מערכת פיננסית תחרותית יותר? מפקח עם תעוזה יכול לראות בכך הזדמנות טובה ברמה המשקית. כפי שהתפתחות שוק ההון איפשרה את הקטנת הריכוזיות והגדלת התחרותיות באשראי לעסקים הגדולים. מפקח שיגיד רק לא ולא - יעורר התנגדות ויוזמות משוגעות יותר להחלשת הבנקים.

הזדמנות ואיום משמעותיים לא פחות ואף יותר מסכנות כחלון, הם ההתפתחויות הטכנולוגיות. הרבה מאוד שירותים עוברים כיום לעולם הדיגיטלי, ושם מבנה העלויות שונה לחלוטין. שחקנים חדשים יוכלו להציע את כל השירותים הבנקאיים בעלויות נמוכות יותר ויחייבו את הבנקים לתת לכך מענה: אם באמצעות הצעות מתחרות ואטרקטיביות, ואם בהתארגנות פנימית והתייעלות שתשנה את המבנה המנופח שלהם. בנק ישראל די גימגם בשנים האחרונות בכל הקשור לעידוד כניסת מתחרים חדשים לענף. הוא הציב דרישות הון גבוהות וגרר רגליים במתן אישור לקידום הפעילות הדיגיטלית, הכל כמובן בשם הדאגה ליציבות ולביטחון המפקידים, אבל התוצאה היא רמת תחרותיות נמוכה מאוד במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים (למעט משכנתאות).

גם בתחום כוח האדם היקר והמנופח המפקח על הבנקים לא היה פרואקטיבי. כל הבנקים מפעילים בשנים האחרונות תוכניות פרישה מרצון. מדובר בתוכניות יקרות ששולחות הביתה עובדים יקרים עם מענק של מיליון שקל בממוצע לעובד, ובלבד שיילך ויירד מסעיף השכר. המפקח על הבנקים הבא לא יוכל לעשות עבור הבנקים את העבודה הזו, אבל הוא צריך לדרוש מהם להיערך לעידן תחרותי יותר שיחייב מבנה רזה יותר. אפשר כמובן לחכות עד שיבוא משבר שיחייב את הבנקים לפעול, אבל מפקח עם תעוזה יכול לצייר מפת דרכים שתאותת לבנקים שעידן הנוחות, היציבות הטוטאלית והרגיעה עומד להסתיים, ובמקומו ייפתח עידן תחרותי יותר, דיגיטלי יותר - ואולי גם פחות יציב.

נ.ב

רשימת המועמדים הנוכחית לתפקיד המפקח על הבנקים כוללת בין השאר את שני סגני המפקח הנוכחיים, צורי תמם ואור סופר; ד"ר דנה הלר, סגנית הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים; וד"ר חדוה בר, מנהלת הסיכונים הראשית של בנק לאומי (שעבדה בעבר במחלקת המחקר של בנק ישראל). מועמדתה של בר הותקפה על ידי ח"כ זהבה גלאון והתנועה לאיכות השלטון בנימוק שהיא עובדת באחד משני הבנקים הגדולים ולכן נגועה בניגוד עניינים.

התנועה דורשת לפסול את כל המועמדים שעבדו או עובדים באחד הבנקים מאותו נימוק. הטענה של התנועה לאיכות השלטון אינה משכנעת. המפקח על הבנקים הקודם, רוני חזקיהו, נחשב לאחד המפקחים הטובים והאמיצים בתולדות הפיקוח על הבנקים והוא הגיע לתפקיד מקבוצת בנק הפועלים, שבה עבד שנים רבות. למרות זאת, חזקיהו לא היסס להדיח את יו"ר הפועלים , כשחשב שהוא לא ראוי לתפקיד. השיקולים הרלוונטיים הם מקצועיות, יושרה, עמוד שדרה ותעוזה של המועמד בפיקוח השוטף, במצבי משבר. אם יש לו את אלה, כל השאר הרבה פחות חשוב. מה שיותר מטריד הוא העובדה שמרבית המועמדים, לרבות בר, מגיעים מבית הגידול של בנק ישראל, שאמנם מצמיח אנשים זהירים ושמרנים שמבינים בבנקאות, אבל לא ניחנו בהכרח בתעוזה או ביכולת לראות דברים שרואים מבחוץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker